אשת השבוע

[אפרת12]

../images/Emo41.gifאשת השבוע - miss1s../images/Emo70.gif../images/Emo41.gif

אז זוהי אשת השבוע שלנו, והיא תיכנס בקרוב להציג את עצמה. שאלו אותה ככל העולה על רוחכן (נו, טוב... בגבולות הטעם הטוב) ובטוח יהיה מעניין. שבוע נעים ו

 

[miss1s]

קצת פרטים על עצמי

בטח אתן שואלות "מי זאת?" אז אני לא כל כך פעילה בפורום, גם בגלל שגיליתי רק לפני כמה חודשים את כל עניין הפורומים האלה וגם בגלל שעכשיו אני בבית ויש לי יותר זמן להתעסק עם המחשב... אז ככה : שמי שירלי, בת 24.5 נשואה שנתיים וחצי ואם טרייה לשחר (בת חצי שנה), בינתיים גרה במושב (ליד אשקלון) עם אבא שלי (אמי נפטרה לפני 8 שנים) בעלת תואר ראשון במנהל בתי מלון ומשאבי מזון מהפקולטה לחקלאות ובימים אלו אני מחפשת עבודה (קצת קשה גם בגלל שאני כבדת שמיעה וגם בכלל) תחביבים : "עשה זאת בעצמך" (כל עבודות השיפוץ למינהם, נגרות, צביעה וכדומה), לבשל ולעשות ספורט (מתון) בסה"כ אני בנאדם די פתוח אז אשמח לענות על כל שאלה שעולה בראשכן יום טוב ושבוע נפלא

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo13.gifלא מכירה באמת בכלל,אבל שואלת

את אם חד הורית? אם כן,מה השיקולים? ואיך את מסתדרת? וגם אם היית בצבא,מה עשית שם? קצת אישי אבל אני סקרנית...

 

[lulyK]

נשואה שנתיים וחצי....

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo163.gifנתפסתי ל"גרה

עם אבא שלי..."

 

[lulyK]

../images/Emo3.gif

 

[miss1s]

תשובות

כמו ששמת לב , התבלבלתי ורשמתי גרה במקום גרים... ובקשר לצבא יש סיפור קצר איתם בגלל שאני כבדת שמיעה , בעצם אני אספר לכן מה היה : יש לי אחות גדולה ממני בשנתיים והיא גם כבדת שמיעה (כמעט 100% אני 60-70) היא נלחמה כדי שיקבלו אותה לצבא והיו לה לא מעט בעיות, שהייתי קטנה שלחו אותי לגן לילדים כמוני והם לימדו אותי לדבר כך שהיום למעט המכשיר שמיעה אף אחד לא חושב שיש לי בעיה ואם אני עם שיער פזור אפילו לא מנחשים אז כך שהתחלתי בהליכי הגיוס אחריה פשוט לא אמרתי שיש לי בעיה וכך כמעט גייסו אותי עד שבצו האחרון (שבו קובעים פרופיל) הרופא אמר לי "מצויינים, אחותך זאת שחרשת הייתה פה עוד פעם" (זה שם המשפחה שלי לפני הנישואים) אמרתי לו שהיא כבדת שמיעה ואז מה אם היא ככה גם אני כבדת שמיעה ועובדה שאפילו לא עשית לי בדיקת שמיעה ולא ניחשת שיש לי בעיה... כמובן שהפטור ניתן לי תוך 5 דקות, אבל בכל זאת רציתי להתגייס כדי לתרום ולחוות חוויה חד פעמית, הציעו לי להיות פקידה קרוב לבית כי זה מה שנכים כמוני יכולים לעשות (לדברי אחת הפקידות ששכל רב בראש לא היה לה..) ויתרתי על הרעיון כי פקידה אני יכולה להיות באזרחי ועוד להרוויח נורמלי - כך נגמר הסיפור עם הצבא למרות זאת הלכתי לשירות לאומי (ואני לא דתייה) והייתי מורה לכיתה א' במזכרת בתיה, היינו גרות בדירה והיה נחמד מאוד עד שהאחראית עליי גילתה שאני כבדת שמיעה והתחילה להכשיל אותי בכל מיני דרכים כדי שאני אעזוב ובסוף עזבתי למרבה הצער קשה להאמין שהבורות במדינתינו עמוקה יותר ממה שכולנו חושבים, עד היום אנשים מתפלאים על כך שיש לי תואר ראשון ושואלים אותי "איך עשית זאת?" ואני עונה "כמו כל סטודנט - למדתי ועברתי"

 

[1איתן ולהב שלנו]

מרגיז כמה טפשות ובורות יש!

כבדות שמיעה היא ממש לו מום בעיני,וחוץ אולי מלהיות לוחמת,שנניח שבעיית השמיעה תפריע בקרב מול האוייב...או עבודה מסוכנת עם מכונות (גם זה לא בטוח) אין שום מניעה לתפקידי הדרכה,פיקוד וכו'.

 

[עינבלית]

עצוב ומקומם שזו ההתייחסות בחברה

שלנו. מאחלת לך שהדלתות יפתחו לפניך לכל כיון שתבחרי. בינתיים אני קוראת, עם הזמן יצוצו שאלות ואשאל אותך!

 

[lulyK]

וואו, מאיפה להתחיל?

רק כתבת כמה שורות, וכבר נחשפו להם כל כך הרבה פרטים מענינים... יש לך אחים ואחיות? מה את חושבת היום על הבחירה להקים משפחה בגיל צעיר (בעיקר מול נושא הקרייריה)?

 

[miss1s]

תשובה

א.אני החמישית מבין שישה אחים ואחיות ב. הקמת משפחה בגיל צעיר, מבחינה כרונולוגית זה באמת גיל צעיר (למרות שבאיזורי אני נחשבת "נורמלי" לא שאני מייחסת לכך חשיבות) אבל מבחינה נפשית הקדמתי את בני גילי בגלל שהחיים "אילצו" אותי לכך, למשל אני עובדת מגיל 12 כי המצב הכלכלי בבית היה על הפנים אז בשביל "המותרות" שלי יצאתי לעבוד (עבודות חקלאיות, מלצרית וכל זה לא על חשבון הלימודים) אימי נפטרה שהייתי בת 16 לאחר שנה של סבל ממחלת הסרטן, והתחלתי ללמוד באוניברסיטה בגיל 19 אז כך שסביבתי כבר הייתה אנשים אחרי צבא, אז מבחינה מנטלית אני מרגישה הרבה יותר בוגרת מבחורה בת 24 שעברה מסלול "רגיל" - כך בכל אופן אני מרגישה

 

[1במיה]

גם אני מוסיפה שאלה../images/Emo39.gif

למה בחרת ללמוד דווקא מנהל בתי מלון ומשאבי מזון? איזה עבודה את מחפשת? האם עזבת עבודה אחרי ששחר נולדה (ואיפה התמונה?), את מעדיפה להישאר איתה עד גיל מסוים בבית ורק אח"כ לחזור לעבוד? טוב האמת יש לי עוד כמה שאלות אבל קודם תעני ואח"כ נמשיך...

 

[miss1s]

מנהל בתי מלון

התלבטי בין שני מקצועות : אדריכלות ועיצוב פנים ומנהל בתי מלון ובסוף בחרתי בזה כי א. מעצבי פנים יש ה-ר-ב-ה ב. אני רוצה להכנס לתחום ניהול והפקת אירועים ובבית מלון בפרט ג. אהבתי את נושאי התואר - זה בעיקר ניהול משאבי מזון - אני אוהבת להיות בתחום הניהולי - לארגן , להיות אחראית ד. הייתי עדיין סטודנטית שנכנסתי להריון אז עבדתי בתור קופאית בקולנוע עד שילדתי ועזבתי את העבודה כי השעות ממש לא מתאימות (רק ערב), ורציתי להיות עם שחר בבית עד גיל חצי שנה לפחות (עכשיו היא בת חצי שנה ורק התחלתי לחפש עבודה) כי אני יודעת שבילד הבא לא תהיה לי הפריבלגיה הזאת (בתקווה שאני אמצא באמת עבודה קבועה)

 

[lulyK]

את גם "עוברת" בוגר לגילך

באמת נשמע שעברת דברים שבונים אותך מוקדם.

 

[yaelia]

גם לי יש שאלות

אם אינטימיות מידי כמובן סליחה מראש. מה הדברים שאת הכי רוצה לתת לשחר שתגדל להיות, והאם זה שאימך נפטרה כשהיית צעירה משפיע על זה. האם כל אחייך ואחיותייך (משפחות?) גרים במושב גם כן, והאם קרובים אליך? נורא נחמד להכיר את בנות הפורום ככה. אז גם ברוכה הבאה.

 

[miss1s]

ולי יש תשובות

הייתי רוצה להעניק לה תמיכה והרגשה שהיא יכולה לסמוך עליי ולספר לי הכל, כמובן שמותה של אימי השפיע על חיי ועל מה שאני רוצה להעניק לשחר, שאימי הייתה בחיים היא הייתה אישה סגורה עם הרבה טאבוים ואבי הוא "גבר מהסוג הישן" שאי אפשר לספר דברים אישיים שקרו (שחס ושלום לא ישמע שיש לי רק תלונות עליהם כהורים) המשפחה שלי לפי הסדר : אחי הגדול (היה לי אח בכור שנפטר לאימי בגיל שנה וחצי) מתחתן בקיץ וגר בר"ג אחותי נשואה וגרה במושב ליד אשדוד (בלי ילדים) אחותי רווקה אחותי (הכבדת שמיעה) התחתנה לפני חודש וגרה ברחובות אני ואח"כ אחי הקטן שגר בת"א, במושב גרים המשפחה המורחבת (הדודים מצד אבי) , אחרי שאמא שלי נפטרה מאוד התקרבנו אחד לשני , אני הייתי די אאוטסיידרית ביחס למשפחה בגיל ההתבגרות אבל עכשיו זה מאוד שונה, אם אנחנו לא נפגשים בסופשבוע אז אנחנו מדברים בטלפון

 

[דפנה מי]

נעים מאוד להכיר../images/Emo24.gif

אני קוראת כל מילה ומתפעלת

. השאלות שעלו בראשי (שלא ישעמם לך

): איך בעלך מתייחס לעניין הכבדות שמיעה? האם גם הוא סובל מנכות כלשהי? (לא מרגישה נוח עם זה שזה מוגדר נכות, אבל זו היתה הגדרתך, זה יותר ליקוי בעיניי). שאלה קצת כבדה-העדר דמות אמא שתעזור לך בימים הראשונים אחרי הלידה, ההתייעצות איתה וכל עניין הנסיון האימהי שיכולת לשאוב ממנה-חסר לך.... במי נעזרת, על מי נשענת, אם בכלל?

 

[miss1s]

העלת שאלה רלוונטית

בעלי הוא היחיד שהתחתי לצאת איתו והוא ידע על בעיית השמיעה (כל שאר האקסים גילו מאוחר יותר אם בכלל גילו), הוא לא רואה בי כבדת שמיעה אלא את שירלי שבמקרה יש לה בעיית שמיעה, לפעמים הוא שוכח לדבר ברור או שוכח שיש מצבים שאני לא שמעתי אותו (ביקשתי את החלב!

), הוא שומע רגיל ואין לו נכות (משקל יתר זה נכות?) ואני מגדירה זאת כנכות כי כל חיי טרחו לתקן אותי שזה לא ליקוי אז אני חוסכת מראש הערות ותיקונים. והעדר דמות האמא - שהייתי בהריון הרגשתי את החוסר של דמות האם ובמיוחד בתקופה שלאחר הלידה, לא נשענתי על אף אחד - הייתי לבד (בעלי התחיל שבוע לאחר הלידה עבודה חדשה לאחר יותר מחצי שנה של אבטלה, אז לא יכלתי לבוא ביותר מידי דרישות), היה לי ממש ממש קשה אבל עברתי והסתדרתי, בטח אתן שואלות איפה אמא שלו בכל הסיפור אז היא גרה בעפולה, וגם אם היא הייתה קרובה , אני לא חושבת שהייתי נעזרת בה (אנחנו לא כל כך מסתדרות בלשון המעטה)

 

[miss1s]

ושכחתי

בקשר להתייעצויות, טיפת חלב, אינטרנט (כך גיליתי את כל הפורומים), ספרים, בגלל שאין לי אמא אז כל אחד הרשה לעצמו לבוא ולהעיר לי ולהטיף לי לכל מיני שטויות (למשל אם הייתי מקשיבה להם לא הייתי מניקה)

 

[משוש30]

ואו שירלי את בחורה ממש מרתקת

מאד נהנתי לקרא ולשאלותי: באיזה עבודות עבדת עד עכשיו? איזו הכי מוזרה? עשית קורסים נוספים מחוץ למסגרת הלימודים הפורמאליים? איזה? את חושבת להמשיך ללמוד? האם יש דברים מהותיים בחייך שהיית עושה אחרת? האם העבודה ברפיח השפיעה על הדעות הפוליטיות שלך?