אשת השבוע

[גורבי]

בטח (בלי ../images/Emo58.gif)

פשוט התיאור שלך של ג'יין אייר מאוד הזכיר לי את התיאור שלה שם. כתב אותו סופר בריטי - ג'ספר פורד - ובמקור הוא נקרא the eyre affair. הוא מתרחש באנגליה דמיונית של שנות השמונים, שבה כל החיים סובבים סביב ספרות (יש קרבות רחוב בין מעריצי מארלו ושייקספיר, וכאלה). הגיבורה היא בלשית במחלק הספרות של המשטרה והרשע מבצע כל מיני פשעים ספרותיים, שהגרוע שבהם קשור ל"ג'יין אייר". הוא משעשע, מעניין (קצת פחות משציפיתי), ונראה לי שממש שווה לקרוא אותו במקור כי יש שם הרבה התחכמויות שהולכות לאיבוד בתרגום. ואם יש לך איזו הופעה בת"א בעתיד הקרוב, אני אשמח להשאיל לך אותו.

 

[בלינקה]

אני אגיע לפחות פעמיים בחודש הקרוב

ואשלח לך מסר יומיים-שלושה לפני. תודה

 

[yaelia]

../images/Emo32.gifזה מזכיר לי ספר אחר

'ים סראגסו הרחב', של ג'ין ריס, שמספר על קורותיה של אישתו של מה-שמו (ברח לי השם שלו), לפני שהיא הפכה להיות ה mad woman in the attic נתקלת?

 

[בלינקה]

זה נשמע לי כמו ספר שידכא אותי

לחלוטין. תמיד ריחמתי עליה נורא (ברתה, קוראים לה. ולו קוראים מר רוצ'סטר. אדוארד, אחרי שהיא הופכת להיות יותר חזקה ממנו).

 

[גורבי]

נתקלתי ואף נהניתי (וכן, מדכא)

 

[ornaok]

ענבל../images/Emo24.gif

ציינת בעבר שיש לך רקע חקלאי? באיזה תחום עבדת? האם אהבת לעבוד בחקלאות?

 

[בלינקה]

עבדתי בגיל התיכון

היה לנו יום בשבוע שבו לא למדנו, אלא הלכתי לעבוד. עבדתי במהלך התיכון (בחקלאות) בפינת חי, בנוי, בלול רביה ובאבוקדו. האמת היא שנהניתי. נהניתי מהעבודה הפיזית. יש בזה איזשהו סיפוק, להפעיל את כל הגוף בעבודה, ולראות תוצאה בעיניים. וגם להגיע הביתה שפוכים מעייפות

העובדה שהעבודה לרוב היתה יחד עם אנשים נוספים (תיכוניסטים וגם חברי משק), רק הוסיפה להנאה.

 

[שיפסלה]

כיף לי לקרוא את השרשור

זה נהדר לגלות שכל אחת כאן היא עולם ומלואו הבנתי שאת גרה בחיפה ועובדת בת"א. אם זה נכון איך את מסתדרת עם הנסיעות? ואיך את מוצאת את חיפה? עיר שנעים לגור בה או שהיית רוצה לגור במקום אחר בארץ?

 

[בלינקה]

לא ממש

פעם גרתי בת"א ועבדתי בת"א. היום אני גרה בחיפה ועובדת בחיפה. תקופה קצרה, בערך שנה, הייתי על הקו ת"א-חיפה, כי אני גרתי ועבדתי בת"א והחבר (היום הבעל) גר בחיפה. זה היה קשה, אבל הייתי צעירה ונטולת מחוייבויות, אז לא היה כזה נורא. היום אני לא מאמינה שאסכים לסידור כזה. אני לא אוהבת את חיפה. לא מכירה אותה ולא רוצה להכיר. אני יודעת שאני נשמעת כמו ילדה קטנה, אבל חיפה היא כורח המציאות, ולא בחירה של ממש. לפני שחר רציתי לחזור לגור בת"א היום - לא יודעת. אולי זכרון, או בנימינה, או מושב באיזור חיפה.

 

[isidora]

תצטרפי למחפשי הדירה ברמת ישי...

 

[POOH*]

יאללה - בואו לאזור........

וקראתי הכל... אין לי שאלות... אבל את בהחלט דמות מרתקת... ואני מאד נהנית לקרוא הכל.... POOH

 

[Salsa S]

וואי! בערך לקחו לי את השאלה../images/Emo140.gif

יקירתי, אני קוראת וקוראת, ופשוט מוקסמת!!!

גם מהשאלות, ועוד יותר מהתשובות... חשבתי שאולי כבר נגמרו כל השאלות שאפשר לשאול אותך, אבל הנה באה לי אחת (ואני מקווה שלא שאלו אותה כבר, כי את רוב השרשור קראתי אתמול ושלשום

): אם היית צריכה לעשות הסבת מקצוע, או אם היתה לך הזדמנות לעסוק במשהו אחר - מה זה היה? (ומבלי להתחשב בשום גורם שיכול להפריע).

 

[בלינקה]

ראשית, תודה רבה ../images/Emo13.gif

שנית, יעל כבר שאלה למעלה, ואחר כך אמא של פילפילון. אז את חייבת לי שאלה

 

[nonaa]

נהנית מאוד לקרוא

אמנם יש לי הרגשה שאני די מכירה אותך כתוצאה מהמפגשים "האמיתיים" ומקריאה בפורום ובאמת - הרבה דברים נראו לי כבר מוכרים ...

אמרתי כבר פעם ואני אגיד שוב שאני תמיד מתפעלת מהסבלנות לענות לשאלות גם אם זו הפעם ה-100 שאת עונה על אותה שאלה (בפורום הריון) ומאוד מעריכה את זה ! בכל זאת, נהניתי לקרוא - ומקווה שעוד נתראה בעתיד ! (מחכים לך באזור בנימינה ..

)

 

[בלינקה]

אני יכולה לגלות לך בסוד, שאין לי

סבלנות. לפחות, הרבה פחות מפעם. יש המון שאלות שאני מתחילה לענות ומפסיקה באמצע, כי "אוף, כמה פעמים אפשר לכתוב את אותו הדבר!". ולאיזור בנימינה עוד נגיע

 

[אפרת12]

../images/Emo41.gif אשת השבוע ../images/Emo41.gif

 

[מ ת י ל ד ה]

עדיף מאוחר מאשר...

ענבלי - איזה שרשור מרתק! את מדהימה! יש לי שאלה, אבל קראתי את השרשור בחלקים ולא זוכרת אם היא נשאלה כבר... אז אם כן - סורי. האם היה במהלך חייך אירוע (או כמה) מעצב (כלומר: שניערו אותך חזק, ושינו בך משהו מהותי, השקפת עולם)? אני מניחה שמותה של בת דודתך היה כזה, אבל משאירה לך את הבמה לענות.

 

[בלינקה]

היו לי כמה

הראשון היה בגיל שלוש, כשעברנו דירה. אירוע שטילטל את חיי. קרעו אותי מכל מה שהכרתי - בית, גן, סבתא אהובה, והביאו אותי למקום חדש. אמנם הכרתי את המקום עצמו, כי סבא וסבתא שלי גרו בו, אבל בגדול זה היה מאד טראומתי, וסגר אותי לגמרי. כעסתי מאד, וחשתי הרבה חוסר בטחון. יש לי זכרונות רבים מאז. כשהודיעו לי שעוברים דירה, סירבתי ללכת לגן, והלכתי עם ההורים שלי לעבודה יום יום. אני ממש זוכרת את המדרגות לגן, ושאני עוצרת באמצע המדרגות ומודיעה לאמא שלי שאני לא מוכנה ללכת לגן. אני גם זוכרת באחד הימים הראשונים של הגן החדש, כשאני עומדת מול הגננת שלי, ומתפללת לאלוהים (בגיל 3!) שהתקרה תתמוטט עליה והיא תמות. זה היה אירוע מעצב ממדרגה ראשונה, ושינוי דרסטי מאד בחיים שלי. השני היה בכיתה ה'. הייתי במשך כשלוש שנים החברה הכי טובה של מלכת הכיתה. לא בדיוק במרכז העניינים, אבל במקום טוב באמצע. יום אחד היא פשוט הפסיקה לדבר איתי. וכולם אחריה. זה היה נורא ואיום. גרם לי להפוך לחשדנית, ואני מאמינה שבגלל אותו אירוע עד היום אני נזהרת, וגם מרפה מחברויות מהר. לא מנסה יותר מדי, כדי לא להיפגע שוב עד כדי כך. אמא של איתן ולהב - אני מניחה שזה חלק מהסיבה שבגללה לא התקשרתי לחברה מואדי ערה. זה גם גרם לי לפתח את תחושת ה"לא צריכה אף אחד, יכולה הכל לבד". והשלישי (סוף סוף משהו טוב

), המעבר בגיל 18 לת"א. לימד אותי עצמאות, לימד אותי לפתח קשרים, לימד אותי על היכולות שלי, והתחיל את תהליך ההיפתחות וחזרה לשמחת החיים (תהליך שעדיין נמשך, אגב). מותה של בת הדודה שלי לא היה אירוע מעצב. הוא היה מאד מאד עצוב. כל תהליך הגסיסה שלה, שנמשך כשנתיים, היה קורע לב, אבל גם מחזק, במידה מסויימת. ועדיין, אני לא חושבת שהיתה לו השפעה מעצבת. הוא לא גרם לשינוי.

 

[מ ת י ל ד ה]

תודה על התשובה הכנה!

איזו טראומה בגיל שלוש! מעניין, גם אני למדתי בחיים להרפות מחברויות. במיוחד לאור העובדה, שפעם אחת ניסיתי בכ"ז להמשיך את הקשר עם חברה טובה מימי התיכון, לאחר שנתייים של נתק, ומאד מאד התאכזבתי ממנה (התנהגות גועלית, לא משהו ריגשי).

 

[dorlim]

רק עכשיו יצא לי להכנס ולקרוא ונהנית

מכל מילה

שאלו כבר כל מה שעולה בדעתי