אשת השבוע

[אמאאור]

אבל התכוונתי אליך, יא מצחיקולה../images/Emo6.gif

כתבתי: "גם שם את מקסימה, רגישה, יפת לב".

 

[ענתש]

במצב ההריוני שלי עכשיו כבר אמצע

הלילה.

 

[אדר שלי]

שלום ענת!../images/Emo24.gif

התוודעתי אלייך בפורום "הריון ולידה", בו אמנם הייתי מידה 38, אבל מעולם לא בליינית גדולה. מזדהה איתך מאוד בכל העניין של לזכור כל פרט קטן ששמעתי או קראתי במקום כלשהו, אבל מהתאור על אחותך, נראה לי שאני הרבה יותר דומה לה... בכל אופן, מצטרפת למי שאמרה שאת עונה תשובות מסודרות, מנומקות וכאלה שנראות מחושבות, גם אם הן נראות נחרצות ורק שתדעי, שבעקבות תגובותייך בנושא כסאות בטיחות בפורומים השונים, קנינו בסוף את האוונפלו טריומף היקר והבטיחותי... השרשור ממש מעניין והשאלות היחידות שעולות לי הן די בנאליוץ, ובכל זאת:

אילו תכונות שלך היית רוצה שיקבלו ילדייך ואילו לא? (על נגה את בטח כבר יודעת לזהות כמה מהן)

אילו תכונות של בעלך היית רוצה שילדייך יקבלו ואילו לא?

מה שינתה בך האימהות לנגה? (וסליחה אם כבר ענית על שאלה זו). מאחלת לך שבוע נפלא והריון תקין, ארוך ובריא עם ליאור!

 

[ענתש]

מקווה שאת מרוצה מהכסא, חבל

שלא משלמים לי אחוזים

ולתשובות:

התכונות שהייתי רוצה שהילדים יקבלו ממני: סקרנות, חברותיות, האהבה לספרות, מוסיקה ואמנות, היצירתיות. התכונות שלא הייתי רוצה שיקבלו: העקשנות הבלתי מתפשרת, הבלאגניסטיות האיומה.

התכונות שהייתי רוצה שיקבלו מבעלי: השכל, הסדר והנקיון, היכולת לסיים מה שהתחלת, היכולת לקבל בקלות מה שקורה לך בחיים ולהסתדר עם זה, הסבלנות. התכונות שלא הייתי רוצה שיקבלו ממנו: החוסר חברתיות בעיקר

זו התכונה שלי גם הכי קשה איתה.

האמהות שינתה בי המון. לא תמיד לטובה. אני חושבת שיש פער עצום בין האמא שחשבתי שאהיה ובין האמא שאני - ושוב, לא תמיד לטובה. תמיד איכשהו דמיינתי את עצמי מאושרת ומגשימה את עצמי באיזו משרה קטנה עד 12:00 ואז להגיע הביתה, להיות עם הילדים, לאפות המון... איכשהו גיליתי שאני לא מסוגלת. אין בי את הסבלנות ויש בי הרבה צרכים אחרים. זה היה לי מאד קשה לקבל את זה על עצמי. זה שינה בי את ההסתכלות שלי על עצמי ועל העולם ועל השאיפות שלי. תודה על האיחולים

 

[מעיןבר]

איפה אתן היום../images/Emo35.gif

כולן עסוקות עם המפגש

אני אשאל עוד: איפה את היום בהשוואה למה שחשבת שיהיה כשסיימת תיכון

האם הגשמת משאלות מאז

איפה תהיי בעוד 10 שנים

לאור מה שכתבת על אנשים - את חושבת שהיית מסוגלת לנסוע לאי בודד

אם כן, מה תקחי איתך (לא אנשים)

אם היה נופל בחלקך סכום כסף גדול איזה משאלות תגשימי עם הכסף, חומרנית שכמותך

ושאלה אחרונה - את מיישמת משהו מהקורס של אתי אלבכרי

אני לקחתי כמה טיפים שמלווים אותי כל הזמן...

 

[ענתש]

מבטיחה לענות מחר, טוב ?

היום אני מרגישה אחרי מלחמה... הפורום שלי התחרפן קלות

קשה להיות השוטר הרע...

 

[ענתש]

היום אני עונה לקראת סוף השבוע...

אני היום מאד רחוק מהמקום בו חשבתי להיות. ביולוגיה היתה החלום שלי וראיתי את עצמי עוסקת במחקר. והנה, אני במקום אחר. לא יכולה להגיד שאני עצובה כי לא רציתי את החלום ההוא בסופו של דבר. אבל גם לא שמחה כי אני לא מרגישה שמצאתי את עצמי בחיים... מצד שני, יש לי עוד המון שנים לחפש.

הגשמת משאלות - לא התחום שלי. הבעיה איתי שיש לי משאלות ואני שוכחת אותן אחרי שעה. אז אני לא יכולה להגיד שמשהו שמלווה אותי מאז ועד היום הוגשם. החלום הכי מתמיד שלי - לבנות בית. עוד לא הוגשם אבל אנחנו בהחלט בדרך להגשים (לפי התוכנית הכלכלית שלנו בערך עוד 5 שנים... יש לי בעל מסודר

).

הייתי מתחרפנת באי בודד. אלא אם הוא היה מלא באנשים מעניינים שאפשר לתקשר איתם (אפילו אם זה בענייני אינטריגות... בהישרדות למשל הייתי מוכנה להשתתף).

אם כבר לאי בודד אקח איתי המון ספרים ואת כל האנשים שאני אוהבת, או לפחות אינטרנט

תקשורת... זה כל הסיפור.

ואוו, יש לי רשימה. יש לי פנטזיה מאד מפורטת מה אני אעשה אם אזכה במליונים ופעם סיפרתי אותה לפסיכולוגית ששאלה אותה (הייתי אצלה בענייני דייאטה) אז היא אמרה שאני לא בן אדם שקל לו להצליח בדייאטה כי אני חושבת על אחרים לפני שאני חושבת על עצמי. רוב התוכנית שלי עוסקת באנשים שלהם אני אחלק את הכסף ודברים שאני אקנה להם (משפחה וחברים)

לעצמי - רק הבית שאני רוצה לבנות.

לא מיישמת לבושתי. נגה השתמשה בחצי מהאיפור שקניתי (והיא איפרה את עצמה על כל הגוף

) ובשאר פה ושם ורק בארועים.

 

[אפרת12]

../images/Emo41.gifאשת השבוע../images/Emo41.gif

 

[שיפסלה]

ואני אשאל:

איך הכרת את ניצן?

איזה מאכלים את אוהבת? מה נחשב "טעים" בעיניך?

איך נראה הגבר החתיך בעיניך?

מתי את גולשת יותר? בעבודה או בבית? מתי את מספיקה לכתוב ולענות יותר? בעבודה או בבית?

האם את מצליחה לתת תשובות שהן באורך של משפט אחד? או שזה מנוגד לאופייך ולא מצליח לך לכתוב פחות שורות?

ידע-אבי קושניר בהצגה להציל את איש המערות מגדיר את האישה כ"מלקטת". האם את רואה את עצמך מתאימה להגדרה? אם כן עד כמה?

פעם שלחת לי קישור לאתר "מומחים" שנתנו תשובה לשאלה שמאוד הטרידה אותי, ולא הצלחתי למצוא לה פתרון לפני כן. אז גם אני במודים על הידע שלך

 

[ענתש]

עונה בשמחה:

את ניצן הכרתי בשידוך של שתי ידידות שלנו. הידידה שלי לא הכירה אותו, הידידה שלו לא הכירה אותי... וכל מה שקרה זה שהן יצאו לקניות ביחד ואחת אמרה לשניה שהיא מחפשת שידוך בשביל מישהי (אני) והשניה שאלה אותה מה אני אוהבת ? והידידה שלי אימצה את מוחה ומה שיצא זה... "סטאר טרק !". ואז הבחורה שהכירה את ניצן נזכרה שיש לו ספר בנושא (המילון הקלינגוני השלם) על המדף ויצא להם שאנחנו מתאימים. טוב, הן צדקו וקיבלו שליש מקום בגן עדן (לפי האמונה לפחות) והספר המשדך שמור אצלינו בבית על המדף.

ואוו, שאלה מעולה. אני אוהבת א-ו-כ-ל. לא מתוקים, אוכל. בעיקר אוכל מתובל ועשיר. אוהבת ירקות ממולאים כשהם עשויים טוב, אוהבת קובה כמו שסבתא שלי עושה. אוהבת מאד אוכל מהסוג המזרחי יותר - טוניסאי, מרוקאי, עיראקי. בצד היותר קליל אני אוהבת איטלקי כי זה בצקים על גבי בצקים... יאאאאמי. למעשה פיצה, באופן ספציפי, אני מוכנה לאכול בכל מצב (קר, חם, טרי, ישן), עם כל דבר עליה ובכל שעה ביום (גם על הבוקר כשקמתי) מגעילה שכמוני....

הגבר החתיך שלי בכלל לא דומה לניצן (שהוא בהיר וכחול עיניים. האהבה עיוורת). אני אוהבת בחורים כהים בעלי עור כהה ולא בעלי "יופי מושלם" ואני מאד נמשכת לכשרון ושכל ואישיות חזקה יותר מליופי קלאסי. לכן אני יכולה להגיד לפעמים דברים כמו "אדוארד נורטון חתיך" (טוב, באמריקה X זה גם נכון). ואני גם לא יותר מדיי שמה לב לפרצוף, אני אוהבת גופים... ולכן אני יכולה להגיד גם משהו כמו "רמי קליינשטיין חתיך". המודל הגברי המושלם בעיניי ? אין לי אחד כזה.

לענות יותר ? בעבודה לפעמים, אם יש לי יום קל. ובבית אחרי שנגה הולכת לישון או במהלך אחרי הצהרים אם היא מגרשת אותי ("אמא, לא דיברתי אלייך, דיברתי לבובה. אני עסוקה עכשיו, לכי לשחק במשחקים שלך...").

לא יכולה לענות קצר. מנוגד לאופי שלי.

מאד מתאים לי להציל את איש המערות. מתאים לי בול... בעיקר הסיפור עם הכרטיס שכתוב עליו "גונבת" או "לא גונבת" והאישה עונה "לא גונבת, אולי יש ביטוח רפואי ? אולי אפשר לדבר עם הרופא ?"... אני תמיד אחפש את הפתרונות הלא קונבנציונלים לכל מצב ואני לא הגיונית ואני קשקשנית ואני מתאימה לכל מה שהוא מתאר שם - בול.

 

[שיפסלה]

תודה ../images/Emo9.gif

 

[שיפסלה]

אה, ורציתי לשאול עוד

איך את רואה את עצמך בעוד 30 שנה? מה את עושה מקצועית ומשפחתית?

 

[ענתש]

בפנסיה ../images/Emo6.gif

זה הדבר היחיד שאני יודעת שאני רוצה - לצאת לפנסיה ולעשות מה שבא לי. לפסל, לנגן, לשיר ולהתנדב כנראה. מה יהיה ? אלוהים יודע...

 

[בימבילי]

קראתי שגדלת במושב

(גם אני). איך את חושבת שזה השפיע עליך, אם בכלל? את חושבת שיש לזה השפעה על חייך הנוכחיים ועל עיצוב האישיות שלך? (מותר לשאול באיזה מושב?)

 

[ענתש]

לגבי המושב אני אשלח לך במסר (יותר

מדיי חשיפה מבחינתי. זה מקום קטן). בוודאי שהיתה לזה השפעה - בעיקר מבחינת הדברים שאני רוצה בשביל הילדים שלי (איכות החיים והחופש שבמושב). אני זוכרת שתקופה מסויימת הייתי עסוקה מאד בהשפעות השליליות של זה - מקום קטן וכל התככים והאינטריגות והרוע לב שבו יכול להיות מאד מתסכל. אני מעולם לא הייתי בצד הנפגע אבל חברה טובה שלי כן, ועד היום אנחנו חברות למרות שבמשך הרבה שנים "נשמות טובות" ניסו להפריד בינינו (לא ההורים שלנו כמובן, שלא מתרגשים מרכילויות ושמועות) כי זה לא היה הולם - אני הילדה הטובה והיא הילדה הרעה מאד. בכל מקרה קשה להסביר למי שלא מכיר אבל החיים במקום קטן הם בהילוך אחר וכל חלק בנשמה שלי מתגעגע להילוך הזה, לקצב הזה, לנאיביות הזו. אני מאד אשמח לעבור יום אחד בחזרה לצפון אם אוכל.