א ב " ג

[adva sharon]

אתה מבלבל אותי עם מישהי אחרת...

צר לי, אבל שיהיה גם לך המון הצלחה!

 

[morancho1]

אני בחורה ותודה!

 

[Corpus Magnus]

למען הסר ספק.

ה - "קבלה" אינה משמע קבלה לרפואה... חי חי אני מצחיק היום. שיחנקו עם העיר המחורבנת שלהם. בשנה הבאה בירושלים \ ת"א \ חיפה הבנוייה.

 

[male al]

אני איתך בנושא הזה

 

[ninush252]

קשרים של אבא

וכל מה שהוא מצליח לעשות זה להודיע לי לפני המכתב דחיה שלא התקבלתי...

 

[אנכרוניסט]

שיחנקו, אין לי מילים אחרות

שנה שעברה עוד הבנתי את פשר הדחייה, השנה הכל היה כמו בספר, התשובות שלי, השאלות שלהם, הכל. וכך הלכה לה עוד שנה...

 

[asiuta]

לי יש הרבה מילים אחרות

אבל זה לא יפה לרשום אותם פה

 

[kontsy]

אני ממש מקווה...

שתתקבלי במקומות האחרים. בהצלחה

 

[asiuta]

תודה, ניסיתי לשלוח לך מסר

לא יודעת אם נשלח בסוף..

 

[kontsy]

לא קיבלתי...

תנסי אולי שוב, כי אני מקבלת מנשים אחרים. ואני מצטערת על ב"ש

 

[yael781]

הי, גם אני עם הרבה "איחולים"..

ממש הרגשתי כאילו זרקו אותי, מין תחושה כבדה שהלב שוקע ושאין מספיק חמצן. מישהי אמרה לי פה שכל עכבה לטובה, ויום אחד אני אסתכל ואשמח שכך קרה לי. אני יודעת שאתה תצליח, ואפילו יש סיכוי גבוה שנלמד עוד שנה ביחד, אם שנינו הולכים לשפר עכשיו שוב ציונים (מתל אביב אין לי סיכוי להתקבל השנה). ושוב, תזכור שאתה צעיר (באמת!) ושאם רוצים מצליחים בחיים. אני כבר לא כל כך צעירה, ואני עדיין מאמינה שיהיה טוב בסוף. בהצלחה, יעל.

 

[אנכרוניסט]

תודה על המילים המקסימות

הבעיה שנקלעתי למצב, אני תלוי בחסדי מדור עתודה לגבי השנה הבאה, וגם לא נראה לי כבר כ"כ פשוט לשפר, השנה לא הצלחתי, אבל מי יודע מי יהיה. בכל אופן, הרבה הצלחה לך (את ממש לא לא צעירה, הכל תלוי הגדרה, ואל תתני למוסדות לקבוע לך את ההגדרה), בתקווה להפגש יום אחד במסדרונות פקולטה כלשהי.

 

[morancho1]

יעלי.

אין מילים לבטא, עד כמה אני נרגשת עבורך. אמנם אני לא מכירה אותך אישית (ואני מאוד צרה על כך שלא יצא לנו להיפגש), אבל אחרי כל כך הרבה זמן אני מרגישה כאילו אני מכירה אותך ממש טוב. ואני כואבת את כאבך וכועסת את כעסך. אני לא מבינה מדוע לא התקבלת, אני מתחילה לחשוב שאולי מצבך בחיים מבחינת גיל ומשפחה השפיע על החלטתם וזה מרגיז אותי.אני מאוד מקווה שאני טועה. אני קצת איבדתי את האמון שלי בשיטת הראיון של ב"ש, ואני מגיעה לראיון קצת מאוכזבת מראש, אני יודעת שזה לא דבר טוב לבוא לראיון עם בעייה במוטיבציה, אך אין לי שליטה על כך. אני מאחלת לך המון הצלחה בת"א, אני מקווה ששם יש להם יותר שכל מלב"ש. אני חושבת שהעולם יפסיד רופאה אדירה אם לא יקבלו אותך, ויחד עם זאת יודעת שזה לא יקרה, כי את נשמעת לי נחושה לגבי כוונך בחיים- וכוח רצון זה הדבר הכי חזק שקיים. בקיצור מתוקה, תבכי תקללי מה שיוציא לך את העצבים מהנפש.. ואז תחזרי לעצמך, נפלאה שכמוך מי יודע, אולי הכל לטובה, והכל נועד כדי שנלמד יחד השנה בת"א..לא יהיה דבר נפלא מכך. אני ממשיכה לקוות בשבילנו.

 

[יעלד12]

תודה מורני,

ממש שימחת אותי עם דברייך, ואני מחזירה לך הרבה אהבה מעל דפי הפורום. אין לי ממש כוונה להבין מדוע לא התקבלתי. יש רבים וטובים ומוכשרים, ואני לא הייתי מספיק טובה ומוכשרת בראיון הזה. ייתכן כי בנסיבות אחרות זה היה מצליח, ייתכן ולא, אבל כפי שאמרת אני אכן נחושה. אני יודעת שאת מגיעה עם קצת אכזבה, משום מה נראה לי שכשמקבלים טלפון אחרי ציפיה מורטת עצבים זה גורע קצת מתחושת השמחה, אני לא יודעת להסביר למה אבל נראה לי שהייתי חשה בדיוק כמוך, אם הייתי במקומך. אבל זה דווקא טוב, כי זה סוג של התפכחות, וגם זה מרגיע לקראת הראיון השני, שנראה לי שהולך להיות קצת יותר קשה. אני כמוך, מחזיקה אצבעות שנלמד בתל אביב. ומקסימום, אני אצלם ממך מחברות משנה א'... יעל.

 

[dorin276]

יעל,

אני ממש מקווה שתתקבלי השנה לת"א ותצליחי שם בגדול.... שלא תצטרכי לומר ש-כל עכבה לטובה, אלא שמעז יצא מתוק, כמו שכבר נאמר... כלומר, תלמדי במקום שיותר נוח לך.

 

[יעלד12]

תודה רבה,

מעניין שגם אני שמעתי היום את הפתגם הזה עם העכבות, אמנם עכבות בגיל שלי זה כבר לא פיקניק, אבל אולי באמת זה נכון... שיהיה בהצלחה יקירתי. יעל

 

[ninush252]

אנכרו..

אני בשלב כזה שלא מרשה לצעמי לבזבז עוד שנה. אין מצב, הנפש שלי לא יכולה לסבול עוד שנה חסרת למידה נורמלית.. אז אני שוקלת עכשיו אפשרויות- נפתח מסלול חדש, של שנה ראשונה רפואה בארץ, ארבע שנים נוספות בסלובקיה (קושיצה), והשנה החמישית אחר כך חצי חצי ישראל- סלובקיה. האפשרות השניה היא הונגריה, אבל אז אני צריכה לקום עכשיו עם כל הבאסה ולהחליט שאני לומדת למבחנים שיהיו באוגוסט, כדי להתחיל ללמוד כמה שיותר מהר.. אין לי מושג למה הוצאתי עליך את כל זה, פשוט יצא... אתה מוזמן לשתף אם בא, וגם כל השאר- צרת רבים...

 

[אנכרוניסט]

אבל את רק בת 22,

לא עדיף לסבול עוד קצת וללמוד כאן? כלומר, אני רק יכול להעריץ את מי שמוכן לנסוע לתקופות כ"כ ארוכות בשביל החלום, עם כל אהבתי למקצוע לעולם לא הייתי עושה למען הגשמת החלום דבר כזה, יש גבול לכמה אני מוכן להקריב, וזה כבר הגבול. אבל בהצלחה בכל דרך שתבחרי, זה לא פשוט, אין ספק.

 

[ninush252]

ואני כבר מתה ללמוד...

שבע שנים לא הולכות ברגל, והייתי רוצה לדעת שבשלב כלשהו בחיי גם אסיים את הלימודים... בגלל זה קשה לי כל כך לחכות. מה גם שאין עוד הרבה מה לשפר.. פסיכומטרי אין ממש לאן, ובגרויות נשארו רק של החורף, שהם כבר נגמרו השנה. אין מה להגיד, מצב לא משהו..

 

[אנכרוניסט]

ואב"ג היא האופציה היחידה?

תראי, מי לא מת להתחיל ללמוד? השאלה באיזה מחיר. שבע שנים זו תקופה ארוכה, אבל שנה לפה שנה לשם זה לא מה שיגרום את השינוי הגדול (כמו שיעל כבר כתבה כאן איפשהו).