יללה, אכתוב מה שיש לי ואברח למקלט/ממ"ד
אם מייקל נדרש לעדינות ב"מה אומרות עינייך" - בני ל"חורשת האקליפטוס" קל וחומר. (הכל לטעמי). כל הטטדם עם התופים - ממש לא במקום, מקסימום לבית של "רעמו התותחים".(וגם אז" השלום חזר בסוף הקיץ") הרי זה נכתב כשיר נוסטלגי, ומי שמכיר את החורשה המדוברת (מבחינתי זה 5 דק' מהבית), זה כל כך ע-ד-י-ן.... וה"דומיה" משחקת שם תפקיד חשוב. שאני לא מבינה איך אפשר לעשות מזה משהו סטייל סקורפיונ'ס (זה מה שבני ביקש מהנגנים). חורשת האקליפטוס/ נעמי שמר כשאמא באה הנה יפה וצעירה אז אבא על גבעה בנה לה בית. חלפו האביבים, חצי מאה עברה ותלתלים הפכו שיבה בינתיים. אבל על חוף ירדן, כמו מאומה לא קרה אותה הדומיה וגם אותה התפאורה: חורשת האיקליפטוס הגשר הסירה וריח המלוח על המים. מעבר לירדן, רעמו התותחים והשלום חזר בסוף הקיץ וכל התינוקות היו לאנשים ושוב על הגבעה הקימו בית. אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה אותה הדומיה וגם אותה התפאורה: חורשת האיקליפטוס הגשר הסירה וריח המלוח על המים.