נאמר כבר הכול
ובכל זאת (זה שרשור הגיגים, לא?) - שפרה מגעילה אותי. ואל תראו אותי ככה, דוקא בהתחלה מאוד התלהבתי מהפיקחות שלה, מהפמיניזם, מחוש הצדק. אבל הדורסנות הזו... עוד דבר שמציק לי - כל היום היא שוכבת. בהתחלה מתפרקדת לה על המיטה בחדר. אחר כך מתלטפת עם לאון בסלון. עובר להתחרדנות בשמש, ובין לבין לא שוכחת לזלול. עם האצבעות כמובן, בשביל האותנטיות (אם אשר או עינב או יוסי או אפילו ונסה היו אוכלים בידיים היו אומרים שהם וולגריים, נכון?) טוב, הוצאתי...
חוץ מזה - אני מתה מתה על קרן וונסה. ונסה כזאת מצחיקה, שרוטה... יש לה לב אמיתי וטוב (ואם כבר - פתיחות וכנות ואמיתיות ששפרה היתה מתה שיהיו לה). כנ"ל קרן - אמיתית, מדברת בגובה העיניים ובלי הצגות. צפיתי עכשיו בקטעים בשהכינו עליה לפני התוכנית, כשניסו להציג אותה בתור הריץ' ביץ' - אז זה לא כל-כך הלך להם. דוקא היא התגלתה בתור האבן היציבה והמייצבת של הבית. איתי - שתי מילים באנגלית יתארו אותו. האחת - wannabe - הוא כל כך היה מת להיות "גבר-גבר" (אליבא ד-ונסה) כמו שי. אחד שכולם מקשיבים לסיפורים שלו וצוחקים מהבדיחות שלו וצמאים לעוד (זה שלשי יש אופי קצת כוחני זה עניין אחר). אבל זה לא ממש הולך לו, ולמרות זאת הוא ממשיך לנסות לשווא, וזה הופך אותו למילה האנגלית השניה - LOSER. צבר, לעומת זאת, מקבל בהבנה את עובדות החיים והופך את היותו "ילד טוב בנימינה" לדמות חיננית ונעימה, אחת שהייתי שמחה להכיר במציאות.