הורות מתערבת

isidora

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אחיות (ובעיקר גדולות) זה נושא לפורום שלם (או לפחות לקומונה...) תנסי לזכור תמיד שכמה שאת רגישה אליה - כך גם היא רגישה אליך. ביום שבו הבנתי את זה החלטתי שמהצד שלי אני אשתדל לא לפגוע בה לעולם ולהיות תמיד רגישה. אני מחכה שהאסימון יפול גם אצלה... וקבלי
לעידוד
 
../images/Emo24.gif

את יודעת מה הכי טוב עבורה ועבורך, ומהשאר נסי להתעלם באמת אוףףףףףףףףףףףףףף
 
../images/Emo124.gifעדכונון, היינו אצל

הפסיכולוגית של הילדה. סיפרתי לה על השיחה והיא נתנה לי לקרוא ספר שהיא עובדת איתו, על ההפרעה. אני יודעת שקודם כל זה משהו פיזי גרידא, אבל בעקבות ההפרעה באות בעיות התנהגותיות. הורים לילדים עם הפרעת קשו"ר צריכים ללמוד "חינוך אחר", איך מחנכים ילדים עם ההפרעה ואיך מציבים להם גבולות, כי הכל אחרת אצלם. הם מפרשים את החיים אחרת מאדם/ילד רגיל ולכן צריכים התייחסות שונה מרגיל. ברגע שיהיה אבחון מלא ורשמי נקבל הדרכה יותר מקיפה למרות שכבר עכשיו היא מדריכה אותנו מה ואיך לעשות עם הילדה. אני יודעת, אבל בלב עדיין קצת כואב. חשבתי לכתוב לה מייל אבל בעלי אמר לעזוב את זה וזהו.
 

חושחושה

New member
ואני לא הייתי עוזבת את זה, אלא כמו

שחשבת, הייתי שולחת לה מייל. אחותי ואני קשורות בלב ובנפש, אנחנו נורא שונות, היא כזו "אמא אדמה", הכל טבעי, הכל נכון, גם להניק עד...... אני לא! ורק בזכות העובדה שאנחנו מתעקשות לדבר על הכל אבל הההההההההההההההכל, אנחנו חברות טובות ומתות אחת על השנייה. חשוב לדבר. בינתיים
 
אנחנו לא כאלו חברות טובות

האחות הנוספת והיא מדברות על הכל. אני אף פעם לא יודעת כלום ולא משותפת בכלום. זה בסדר, אבל אולי בגלל אותה נקודה, ואולי גם בגלל עוד דברים אחרים, ההערה הזו לא היתה במקום.
 

POOH*

New member
כמה דברים...

קודם כל יש פורום כאן בתפוז להורים לילדי ADHD. חוץ מזה יש המון ספרים בנושא.. לא יודעת בת כמה ביתך אבל יש ספרים גם לילדים. חוץ מזה אם תרצי את מוזמנת לקפוץ אליי מתישהו ואוכל לספר לך מניסיוני. באופן כללי יכולה להגיד לך שאחרי שאובחנתי [וזה היה בגיל מבוגר מאד יחסית - תחילת תואר ראשון] קיבלתי תשובות להרבה שאלות מהילדות. הרבה דברים שלא הבנתי למה אני עושה אחרת. ועוד היה לי מזל ומורה תומכת שהייתה במכללה שלמדתי בה והייתה אמורה לעזור לי לכתבו עבודות לימדה במקום הז מה יש לי. היא פשוט ישבה והסבירה לי: רוב האנשים חושבים XYZ את חושבת ZXY. לרוב האנשים הדרך הנכונה לעבוד היא: א, ב, ג' לך הדרך הנכונה היא: ג', א', ב'. והכל היה נכון. היא הסבירה לי איך אני חושבת ולמה דרך המחשבה הזו שונה מרוב האנשים. ונתנה לי כלים לעבוד איתם. וביחד עם כל החומר שקראתי בנושא ולמדתי לבד פשוט גיליתי שזה לא כל כך נורא. התגברתי בלי תרופות. וברור לי שסביר להניח שלאחד הילדים גם יהיה את זה אבל תהיה לו אמא מודעת שמכירה את הבעיה ויהיה לי קל לעזור לו. בקיצור אל תתבאסי.. יש הרבה מה לעשות ואיך לעזור... אתם רק צריכים ללמוד לאט לאט ביחד עם הילדה את כל הדרכים האלו... POOH
 
תודה רבה על הכל, אני מכירה את

הפורום הנ"ל ונעזרת בו בשעת הצורך. למזלנו היא רק add די קל. אולי אפילו לא תצטרך ריטלין אלא הדרכה הורית, סיפרית וכלים לה לתפקד עם הקשיים. הדברים שיוצרים אצלה את ההפרעה מפריעים לה וזהטוב. יש לה/לנו פסיכולוגית מעולה מתמחת בהפרעות קשו"ר בילדים וההדרכה שלה לנו והטיפול שלה בה - מעולה. מן הסתם גם לי יש משהו ולבעלי אנחנו גם בטוחים שיש. אנחנו כבר צופים שלקטנה יש גם אבל עם היפר (אמא'לה איזה פחד). ההתמודדות היומיומית לא קלה ומן הסתם אנחנו גם עושים טעויות בדרך, אבל הכוונה טובה ולכן מקבלים הדרכה. עד היום לא היתה לנו תמיכה בית סיפרית. שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה מסתמנת כהולכת להיות טובה לילדה. היאמקבלת מורה מעולה שיש לה גם קשר חברי קרוב לפסיכולוגית. הלוואי היינו יכולות להפגש, אם תגיעי לאזור שלי, אני מאוד אשמח להפגש, בשביל הכייף.
 
לא יודעת אם היפר שקשור להפרעות

קשו"ר אבל היא בהחלט לא ילדה רגועה. אני כאמא מרגישה שהיא ילדה עובר neaded (ככה כותבים?) ילדה שלא יושבת לרגע, לא מתחבקת ומתרפקת ומתפנקת. היא מאוד פיזית, מילולית מאוד ועצבנית בצורה יוצאת דופן וגם התגובות שלה עובר למה שקורה.
 
האמת נמצאת באמצע (קרוב אלייך)

לא שאני יודעת איך את מחנכת ואיך היא... יש לי אחיין עם ADHD - ולמזלו הוא נולד לאחותי הנפלאה- עובדת סוציאלית עם לב רחב כמו הים, וסבלנות מפה עד הונלולו.... היא זיהתה את זה בגיל מוקדם מאוד- הרבה לפני בית הספר, והצליחה - בעזרת חינוך שונה מהמקובל (לא כל כך שונה , אלא יותר מאותו חינוך.... עם כללים מעט שונים) להביא אותו לרמה טובה יותר. קצת יותר. הוא היה ילד באמת לא קל, שהיה קשה להתחבר אליו. גם בתור דודה. אבל עם החינוך שלה והזמן הוא הפך קצת יותר נוח (לא בהרבה) ולי הייתה רק תקרית אחת בלתי נעימה איתו. הוא זכה לחופש נדיר ולהבנה יוצאת דופן. את זאת אפשר לרתום לטובת החינוך. יחד עם זאת, בבית הספר הוא התקשה מאוד, ורק לאחר שהתחיל לקבל ריטלין (והייתה גם תרופה אחרת, אם אינני טועה) הוא לפתע הפך לילד מדהים, חכם, מקובל, ילד שהמורים שיבחו ביום הורים (ושני הוריו בכו מרוב התרגשות...). וזה הגנטיקה. (בא מאבא שלו). לסיכום, אין לי ספק שאחותך כמעט לגמרי טועה, ואת כמעט לגמרי צודקת, ורק לא ברור לי מה קשור עניין השינה המשותפת.....
 
היא טוענת שהשינה המשותפת היא חלק

מהחינוך הקלוקל שאני נותנת לבנות שלי ובגלל זה יש לי בעיות איתן וההפרעת הקשו"ר של הגדולה זה בגלל שנכשלתי בחינוך וזה לא משהו נירולוגי בכלל.
 
טוב, אם ככה

אז ברור לך שהיא מדברת שטויות- נכון? אולי כדאי לתת לה כמה מאמרים, או להראות לה קלטות בנושא (לערוץ 8 היו כמה תכניות טובות על כך)
 
הצחקת אותי - היא קלטות? היא דתיה

אין לה טלוויזיה. ומאמרים? היא לא תקרא כי היא כבר יודעת הכל, לא?
 
היא יודעת הכל?

מעולה! מתי היא יוצאת לסיבוב הופעות?....
תני לה לחשוב מה שהיא רוצה, בעולם שלה היא צודקת, בעולם שלך- את ועוד אינספור מומחים בעלי שם - נמצאים באותה דעה.
 
אם זה המצב, תפני את האוזן החרשת

קשה קשה אבל זה הדבר היחיד לעשות. קצת כמו אחותי הרווקה-שגרה-בבית-בת-ה-25 שמבינה הכככככככככל בגידול ילדים, לידות והנקה. בתאוריה גם אני טובה
 
למעלה