../images/Emo27.gif../images/Emo27.gif תרגום, חלק | ../images/Emo37.gif../images/Emo37.gif
למקפליי יש כמה מעריצים לגמרי משוגעים, מטורפים ומפחידים. אילו הם רק ידעו שאיזבל ברום היא אחת מהם... לכל אחד יש סוד אשם אחד, נכון? ובכן, קוראים לי איזבל ברום, אני בת 28, ואני מכורה למקפליי. כן, אני עובדת ב"היט", וכן, ואני ככל הנראה צריכה להיות מוכרת לסלבריטאים. אבל קיימים ארבעה בחורים ספציפיים שגורמים לי לרעוד בברכיים, אני מודה בזה. הכל התחיל ביוני 2006. ראיתי את מקפליי מופיעים בפעם הראשונה והייתי חסרת נשימה. זה היה מסע גדוש אירועים ועכשיו, 25 הופעות, זוג עגילים, טי-שירט אחד, 2 סיכות ותקרית מביכה מאוחרת של הסנפת-שיער, אני יושבת על ספה בסטודיו בצפון לונדון, מצפה לאמיתו של דבר לראיין אותם. כמעט 10 בבוקר והבנים אמורים להגיע כל דקה. אני מרגישה לא טוב. הארומה של חום במידה מועטה, בשר נא - אביזר לצילום שלנו - נישא באוויר מסביב לאולפן לא עוזר. אני יודעת שאתם בוודי חושבים שאני מגוחכת. אחרי הכל, אני כאן מייצגת את "היט" - ולדבר עם סלבריטאים זה המקצוע שלי. אני אמורה להיות מקצועית, לא מעריצה מטורפת של מקפליי. אבל, הו אלוהים - הדלת נפתחת... והבטן שלי בדיוק זינקה אל מחוץ לפה שלי ורצה להצטרף לבשר הנא. מכיוון שהנה הם, טום, דני, הארי (כולם בני 22) ודאגי, 20. באופן מדהים, הצלחתי לקום. וואו, ארבעתם נשקו אותי לשלום ועדיין לא התעלפתי! אולי אני הולכת להיות בסדר אחרי הכל. בתנאי שאני אצליח לדבר כראוי... אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל אני מעריצה די גדולה שלכם... הארי: זה מעולה! דני: אחלה... אני בדיוק שמתי לב לעגילי מקפליי שלך. דאגי: כן, מאיפה השגת אותם? הם היו מתנה מאחותי. הארי: הם ממש מגניבים! כולכם נראים ממש טוב היום. הארי: תודה רבה. לפתע אתם כולכם התבגרתם ואני כזה, פוואר(?)! [כולם צוחקים בקול רם]. על מה הייתם אומרים שהוא התכונה הפיזית שאתם הכי אוהבים בגוף שלכם? הארי: לגמרי לא השוקיים שלי. טום: לגמרי לא הלסת שלי. דאגי: לגמרי לא הסיקוּס (=חלק בגוף) שלי! דני: אני אוהב את הידיים שלי. טום: אני באמת לא יודע מה אני אוהב בעצמי. הארי: הגומות שלך טובות. טום: אתם כולכם עצבנתם אותי שירדתם עליהם שהם קטנים - אני אוהב את הגומות הקטנות שלי. ובכן, אתם לא רוצים צלחות סעודה גדולות, לא? (אני מניחה שזה איזה כינוי מיני ותרגמתי את זה גרוע) הארי: צלחות סעודה?! טום [לדאגי]: לך יש בינוניים. דאגי: [מרים את החולצה וחושף פטמה חמודה שעירה במקצת] כן, אלה צלחות צדדיות. אבל יש לי באופן די מפגר שיניים קטנות. דני: אלה כאילו השיני חלב שלו. דאגי: השיניים שלי מפוסלות. אני הכנתי אותן במיוחד. טום: הן קטנטנות! דאגי: אני שוקל להאריך אותן. אני יוכל להיות איש העכברוש. טום: או איש הארנב... מעריצי מקפליי הם - כפי שאתם יכולים לראות לפניכם עכשיו - די אובססיביים. האם אתם יכולים לחוש מובכים ע"י התגובה ההיסטרית שלהם כלפיכם? טום: כן, הכי גרוע זה כשאתה הולך לפרמיירה או משהו ואתה צריך לצאת מהאוטו וללכת על השטיח האדום. זה ממש מביך... הארי: אבל זה הרבה יותר טוב כשהם צועקים. טום: אמת. אני ראיתי כמה באנרים חצופים בהופעות שלכם - ראיתם משהו שהפתיע אתכם? טום: [צוחק] כן. הכי מצחיק: "אני + טום = סקס בת*ת"(?). בוודאי רוב המעריצים שלכם יותר מדי צעירים כדי לדעת על סקס-ישבן? טום: [מהנהן בראושו וצוחק] זה די מצחיק. מה הדבר הכי מוזר שמעריץ שלח לכם? טום: אנחנו תמיד די חוששים לגבי אוכל ביתי. דאגי: אתה לא יכול לדעת מה הם שמו בזה. מישהו מכם רווק? טום: לא [טום גר עם חברתו משכבר הימים ג'יאובנה]. הארי? הארי: לא, אני לא רווק. [הארי יוצא עם איזי מ-"אסקלה" - הכנרית מהרביעייה המוסיקלית מהתוכנית "לבריטניה יש כשרון" (או בשמה הישראלי "הדבר הגדול הבא")]. דני...? דני: [מזיז את ראשו מצד לצד] לא. דאגי? דאגי: לא, אני לא רווק. הו... אלה חדשות רעות... [צחוק עצבני] דאגי: כולנו בליינים. כשאנחנו אומרים שאנחנו יוצאים לחופשה ביחד, אנחנו בעצם הולכים לשייט בליינים אוקיי... אז, לחברות שלכם אי פעם הפריע תשמות הלב שאתם מקבלים מהמעריצות שלכם? הארי: זה בסדר. הן בסדר עם זה. טום: כן, הן מבינות. האם אי פעם היה לכם מעריצה מבוגרת, אמהית שכזו שבאה אליכם? טום: [מהנהן] אני זוכר אחת בטקסים בסקוטלנד. הלכתי לשירותים והאישה הזאת הייתה שם שהייתה לפחות בת 50 - והיא ניסתה למשוך אותי לשירותים איתה. ואני הייתי כזה "ארררגגג". דני: בשנות ה-50 לחייה? טום: כן, היא הייתה כזה [מחקה קול נשי מבוגר] "קדימה, בואי איתייי". הארי: לי הייתה אישה נשואה שניסתה למשוך אותי לשירותים. ואני כזה "אבל את נשואה!" והיא אמרה "אז מה?". האם אי פעם תשקלו לצאת עם מישהי מבוגרת? נגיד... בערך בגיל שלי? הארי: בת כמה את? [בשקט] 28... הארי: כן! טום: כן, ברור. דאגי: אני אוהב נשים מבוגרות. דני: כן, דאג, אתה כן, לא...? עד כמה מבוגר? דאגי: 108. [כולם נקרעים מצחוק]. כן... דאגי: כן, זה היה נהדר. היא תהיה כמו אמא בשבילי אח"כ ו-, את יודעת, תאפה עוגות... הארי, האם שמעת מלינדזי לוהן לאחרונה? [לפי השמועות הארי ולינדזי בילו לילה ביחד אחרי שהלהקה הופיעה ב-Just My Luck]. הארי: [צוחק] כן, היא שלחה SMS מקודם. [דני, טום ודאגי צוחקים]. לא, ברור שלא שמעתי ממנה! מה דעתכם על זה שהיא יוצאת עכשיו עם סמנתה רונסון (=דיג'אית, אחות חורגת של מארק רונסון)? טום: זה נכון?! דני: היא לסבית? (אני לא בטוחה שזה מה שהוא שאל כי אני לא יודעת מה התרגום ל-3 כוכיובת האלה... אבל זה בהקשר לנושא). הארי: [בציניות] אבוי... אני חייב להרחיק אותה ממני בחורים. דאגי: אני לא מאמין שהיא לסבית! אני מוצא את זה ממש מוזר, למרות זאת, היית שם. הארי: מה שהיא בוחרת לעשות זה העניינים האישיים שלה. הוגן... דני, האם שערות הערווה שלך בסדר מאז שהצתת אותם בג-י-י (G-A-Y) שנה שעברה? דני: [מובך] כן, הם בסדר, את יודעת... הארי: יש כמה צלקות, כמובן. טום: אלו לא היו התמונות הכי מחמיאות, לא? דני: הפלאש היה ממש חזק! אפשר היה לראות ממש הרבה... דני: [פונה לדאגי] היית אמור לעשות את זה גם! הארי: אני ישבתי ממש מאחוריו, אז יכולתי ממש לראות מה הוא הכניס לשם. דאגי: אני הזעתי כ"כ הרבה שזה החליק והייתי צריך לקצר את התהליך [הכתבת של "היט" שיחקה באצבעותיה עם קצה העט בחוזקה כשלפתע הוא הרעיש ופגע ברצפה. הארי: מה זה היה? למקפליי יש כמה מעריצים לגמרי משוגעים, מטורפים ומפחידים. אילו הם רק ידעו שאיזבל ברום היא אחת מהם... לכל אחד יש סוד אשם אחד, נכון? ובכן, קוראים לי איזבל ברום, אני בת 28, ואני מכורה למקפליי. כן, אני עובדת ב"היט", וכן, ואני ככל הנראה צריכה להיות מוכרת לסלבריטאים. אבל קיימים ארבעה בחורים ספציפיים שגורמים לי לרעוד בברכיים, אני מודה בזה. הכל התחיל ביוני 2006. ראיתי את מקפליי מופיעים בפעם הראשונה והייתי חסרת נשימה. זה היה מסע גדוש אירועים ועכשיו, 25 הופעות, זוג עגילים, טי-שירט אחד, 2 סיכות ותקרית מביכה מאוחרת של הסנפת-שיער, אני יושבת על ספה בסטודיו בצפון לונדון, מצפה לאמיתו של דבר לראיין אותם. כמעט 10 בבוקר והבנים אמורים להגיע כל דקה. אני מרגישה לא טוב. הארומה של חום במידה מועטה, בשר נא - אביזר לצילום שלנו - נישא באוויר מסביב לאולפן לא עוזר. אני יודעת שאתם בוודי חושבים שאני מגוחכת. אחרי הכל, אני כאן מייצגת את "היט" - ולדבר עם סלבריטאים זה המקצוע שלי. אני אמורה להיות מקצועית, לא מעריצה מטורפת של מקפליי. אבל, הו אלוהים - הדלת נפתחת... והבטן שלי בדיוק זינקה אל מחוץ לפה שלי ורצה להצטרף לבשר הנא. מכיוון שהנה הם, טום, דני, הארי (כולם בני 22) ודאגי, 20. באופן מדהים, הצלחתי לקום. וואו, ארבעתם נשקו אותי לשלום ועדיין לא התעלפתי! אולי אני הולכת להיות בסדר אחרי הכל. בתנאי שאני אצליח לדבר כראוי... אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל אני מעריצה די גדולה שלכם... הארי: זה מעולה! דני: אחלה... אני בדיוק שמתי לב לעגילי מקפליי שלך. דאגי: כן, מאיפה השגת אותם? הם היו מתנה מאחותי. הארי: הם ממש מגניבים! כולכם נראים ממש טוב היום. הארי: תודה רבה. לפתע אתם כולכם התבגרתם ואני כזה, פוואר(?)! [כולם צוחקים בקול רם]. על מה הייתם אומרים שהוא התכונה הפיזית שאתם הכי אוהבים בגוף שלכם? הארי: לגמרי לא השוקיים שלי. טום: לגמרי לא הלסת שלי. דאגי: לגמרי לא הסיקוּס (=חלק בגוף) שלי! דני: אני אוהב את הידיים שלי. טום: אני באמת לא יודע מה אני אוהב בעצמי. הארי: הגומות שלך טובות. טום: אתם כולכם עצבנתם אותי שירדתם עליהם שהם קטנים