כרטיסים לזאפה ולצוללת - חינם חינם -

[hadarinke]

את צודקת. זה אינדיוידואלי.

כנראה שזה נובע מתקופה קצת קשה שאני עוברת עכשיו, בלי קשר ליציאה מהארון, פשוט "קולב" מזכיר לי ארון

 

[חסמו לי את הסיסמה]

זה הכול?

ואני חשבתי שאני יראה עוד קליפים כאן. קדימה חבריה

 

[rigoletto111]

"בצד של הטובים"

השיר מדבר , עד כמה שניתן להבחין, על הקרב על דיר יאסין בעקבותיו טען עמוס קינן שאיננו זוכר ממנו כלום. הייתי מכניס קצת תמונות של קרב, של בית חולים, של זריחה, של עשן עולה וכו' לא משהו מזעזע מדי

 

[חסמו לי את הסיסמה]

לפני כמה חודשים

ראיתי תוחנית על חייל הלום קרב. השיר הזה התנגן לי בראש כול התוחנית

 

[גוזלה]

חחח או בקיצור-

קליפ של יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, אה?

 

[rigoletto111]

בכלל לא

ביום הזכרון ישדרו קליפ על חייל שרק חשב שהוא בצד של הטובים (ומגלה שהוא בעצם בצד של הרעים?)

 

[טלית נודדת]

ממש בא לי להפיק את הקליפ הזה

אבל עד שאני אארגן מישהו שמבין באנימציה ממוחשבת וגם מוכשר מספיק אז הנה התסריט: אני רואה ימים זהובים * איש נכנס לתוך פריים של גבעות זהובות. הולך לאורך הגבעות שמצויירות ברקע שלו אני שומע מפוחית וחלילים * מלאכים מכונפים מקיפים את ראשו, אחד הם מפוחית, השני עם חליל, מעופפים מעל ראשו כמו כתר. מגיע עוד מלאך, עם רובה על הכתף. אני יודע המלחמה היא אמצעי * מסלק את המלאכים המכונפים בתנועת יד נמרצת, שני הנגנים עפים החוצה מהפריים, המלאך עם הרובה ממשיך להסתובב סביבו ובסוף מתיישב לו על הכתף. היא תיגמר היא תיגמר ולא תחזור יותר * האיש מסתכל על המלאך שעל הכתף, נאנח אנחנו נתהלך זקופים אנחנו נתהלך זקופים * אחרי האנחה ממשיך ללכת עם המלאך איתו אני רואה עתיד מזהיר חולות כורכר ותכלת הגלים * הולך ומגיע לנוף אל הים. מתיישב. האדמה תאהב את כל היצורים * ציפורים חולפות ברקע, פרפרים עוברים, עכביש חולף, מפלצת צצה מתוך האדמה, מחבקת את הגבעה. ליוויתן מציץ מהים. האדם מסתכל על כולם. היא תשתנה היא לא תרצה יותר בדם הזה * מסתכל על הכל, מסתכל על המלאך עם הרובה, קם, מתנער, כאילו מתעורר מחלום. אנחנו נתהלך זקופים אנחנו נתהלך זקופים * ממשיך ללכת, מתרחק מכל הנ"ל ואלו מתפוגגים. אני רועד ורץ ראשון * האיש מתחיל לרוץ אני שומע את צלצול הפעמון * מקשיב למשהו במרחק עכשיו כדור, עכשיו פגז, עכשיו רימון * כדור חולף, פגז נופל מאחורי האיש (גבעה מתפוצצת, רימון (הפרי) מעופף בשמיים (אולי עם כנפיים). האיש מביט ברימון המעופף שחולף ויוצא מתוך התמונה. תקתוק רחוק הוא פעימת הלב של ההמנון * זום לתוך האיש, כניסה לתוך הגוף שלו, התמקדות בלב הפועם, יציאה מתוכו. אנחנו נתהלך זקופים אנחנו נתהלך זקופים אנחנו נתהלך זקופים * התמקדות באדם עומד יציב, הגוף שלו שקוף ורואים את הלב בפנים פועם. המלאך עם הרובה מתעופף ממנו החוצה מהפריים. האדם עומד.

 

[חסמו לי את הסיסמה]

מקסים

 

[גוזלה]

אהבתי ממש את הסוף

את הכניסה אל תוך הגוף, והלב הפועם, היציאה, ואז הלב הפועם בתוך הגוף הששקוף. זה נורא ציורי ופועם שכזה. אני חושבת שיש משהו מאוד ציורי במרבית השירים של רונה, לא כן?

 

[misheani]

../images/Emo45.gif

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

האמת...

http://www.youtube.com/watch?v=UUTY6Z6totI

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

והסיפור שמאחורי

הקליפ הופק ביומיים כשחברתי ליטל נזכרה שיש לה מבחנים ליחידת ההסרטה של דובר צה"ל בהמשך השבוע ושאין לה תיק עבודות. ואז צילמנו אותו, וחצי מהקלטת נמחקה. ולכן רואים את אותם פריימים שוב ושוב. מה שהיה נורא נורא מאכזב כי באמת השקענו את הנשמה. היו שוטים מגניבים לאללה של צלליות של ציפורים, שעון קוקיה גותי שבנינו במיוחד עם עורב במקום קוקיה, תמרור עורב בכביש ועוד כל מיני דברים הזויים, שלא לדבר על עץ הנוצות המרהיב שהצילומים הכי יפים שלו נמחקו. אז בעצם מה שנשאר זה רק היום צילומים הראשון. אז הקליפ נגנז ולא פרסמנו אותו פה, אבל היא בכל זאת התקבלה לדו"צ וזה מה שחשוב. למרות שעד היום כשאני חושבת על זה אני מתבאסת.

 

[חסמו לי את הסיסמה]

טוב רק שתדעו, שזה חמוד

 

[גוזלה]

ואיי.. זה ממש מאגניב! :]

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

תודה!

 

[גוזלה]

וואלס

[אני אובססיבית. אני יודעת.] עקרונית השיר מאוד ציורי ומדבר בעד עצמו... ובכל זאת: You and you and you and you And you again There's really nothing more To be said [מכירים את התמונות האלו- של תמונה-בתוך תמונה-בתוך תמונה- בתוך תמונה? אז זום אאוט יוצא ומגלה, את הדמות של ה"אהובה", בתוך כל התמונות היוצאות האלו.] I sit on the edge of this morning and wait for you Can you picture it I sit on the edge of this morning and I wait רונה יושבת בחוף, אל מול הזריחה.... עד שבסוף רואים קלואוז אפ על השפתיים שלה מסננת: Picture it I sit on the edge Of one bed or another Makes no difference to me Edges of beds seem to play A very big role in my life מעבר בין המון מיטות, שרונה יושבת על הקצוות של כולן, מצולמות מזוויות שונות, עד שבסוף יש קלואוז אפ על העיניים הכחולות של האהובה שלה.... You and your big blue eyes Have gone to sleep העיניים נעצמות With out saying good night קלואוז אפ על השפתיים של רונה לוחשת "גוד נייט" No lullabies, No evening gowns No midnight drinks רונה בעולם נשפים גדול, רוקדת עם האהובה וולס צמוד. This is not the end But it's certainly not a beginning And sometimes I wish that you talk More often then you do You can even try whispering something familiar into my ear Maybe a tune (its more like a siren) Or maybe just: [קלאוז אפ על רונה לוחשת בתוך האוזן של האהובה: ] This is not the end - חביתה בצורת חצי ירח בצלחת לבנה, עם קפה מהביל, וכפיות נשלחות באקראי לאכול מהצלחת הזו... I want you to tell me: Let's eat the moon With two coffee spoon But you never do חזרה לאחת המיטות, רונה יושבת על הקצה שלה, מיישרת מבט, ואילו האהובה ישנה לצידה. I want you ask me to love you as long as I love And I Always do Instead you just say: האהובה ממלמלת מתוך השינה: oh Why won't you let me go I'm so tired I'm so tired ומתהפכת לצד השני. חזרה לאותו אולם נשפים מקודם, רונה לבושה שמלה לבנה- רק שהפעם רונה רוקדת את הריקוד לבדה. עם דמות דמיונית.... This is not the This is not the end But it's certainly not a beginning And sometimes I wish that you talk More often then you do You can even try whispering something familiar into my ear Maybe a tune (its more like a siren) Or maybe just: שומטת את הידיים. עוצרת, מיישרת מבט ומסננת: This is not the end צילום מהצד של השתיים, מסתכלות זו בעיניי זו, השתיים מסתובבות [כמו על קרוסלה], כך שבכל פעם רואים את הגב של האחרת. הן מיישרות זו לזו מבט. ] I wonder Do you wait for the same When you look at me look at you התמונה עוברת לצילום מלמעלה, של השתיים מיישרות זו לזו מבט, הן עדיין מסתובבות. Do you wait for the same Are you longing to see your reflection In someone elee's eyes התמונה גולשת לתמונת אורלוגין שמחוג השניות שלו זז בתזמון עם הביט של המוסיקה.... And did your heart stop beating For Me עד שהוא נתקע במקום, ועדיין מנסה לזוז [מעין דחיפות קטנות שכאלה... ] ועוצר לחלוטין כשהמוסיקה עוצרת. ואז כשהמוסיקה חוזרת, השעון חוזר לזוז, זום אאוט- אנחנו נמצאים שוב בעולם הנשפים, ורונה והאהובה רוקדות שוב ביחד, וולס. אוךךך... הסיפוק. אולי שתעשה לנו וואלס כבר???

 

[חסמו לי את הסיסמה]

אהבתי

 

[TziMHoNoa]

טיול בהיר

מדמיינת לו קליפ מגה סוריאליסטי אבל עם הקשרים למילים כמו נגיד- "נזרוק מטבע לתוך מזרקה, נחזור בעוד שנתיים, נראה איך כל מה שביקשנו נשחק בתוך המים" פשוט מבקש באר עם מטבע שדוהה לנו מול העיניים... יהיו בקליפ הזה גם המון שערים, לא יודעת למה- ועיר עירונית כזו, אבל מנוכרת וריקה מאדם. כמו עיר בשעות מסוימות ביום.. ריקה ומוארת ודפים ולכלוכים מסתובבים על הרצפה אה ולא יראו בו גם את מי ששרה את השיר (רונה יענו) זה יהיה חזותי ומגניב.. וממש מאוחר לי כבר, אז לילה טוב...

 

[חדוה הל]

Gluya

בהשראת הנ"ל - http://www.youtube.com/watch?v=iVM99fQujls אינספור טייניג'ארס משירים מבט קודר לעדשת המצלמה, ישובים בחדר ילדותם, הקירות מכוסים אלאניס מוריסט ועוד זמרות קנדיות זועפות - שרים "אני רואה לך דרך העור, דרך העור, דרך העור". טינייג'אר טינייג'אר בדרכו/גרסתו ידבק. בפזמון יבעטו ויצליפו בבחור צעיר בשם דורי טפר, שאשמת "פיצח את הקוד" נחתה על כתפיו הצנומות בבוקר חשוך אחד, תחנה מרכזית חדשה. "סכין כהה חלום שחור". וכל ה"מחוברים"/"מחוברות" הזה נגמר באמא שצועקת מהמטבח לרחוץ ידיים לקראת ארוחת הערב. זו הגלויה שלי. פעם היא היתה הרבה פחות מלאת חיים.

 

[חסמו לי את הסיסמה]

די, היא כול כך טיאנג'רית

שאני לא יכולה להמשיך לצפות. נו ככה הם הכול נראה כמו סוף העולם בגיל הזה. זה נשמע כזה משפט של אימהות, אבל זה כול כך נכון.