כרטיסים לזאפה ולצוללת
- חינם חינם -

הדר 0

New member
נב"ק

נקבה בלתי קונבנציונאלית -עדיין לא השתחררתי לגמרי-
 

הדר 0

New member
לא לא לא! לא הבנת אותי נכון

התכוונתי שלא השתחררתי מהצבא - העברתי כל כך הרבה שיעורי נב"ק שאני מדקלמת אותם יותר טוב מרעות שמדקלמת שירים של רונה. איך אפשר להתבייש בפורום של רונה? זה הפורום הכי גאה במדינה!
 

גוזלה

New member
אני חושבת

שציינו את יום ההולדת שלה במרתף :] כשפצחנו בזיופי "היום יום הולדת לרונה... "
 

תמרוש5

New member
מממ

טוב זה תמיד מסתכם באני צועקת "הקולבבבבבבבבבבבבב" ואז רונה עונה חרטוט כלשהו שכולל בתוכו את -הגזמת\אין לי פה את הסיגר בוקס\ התעלמות חיננית. נראה לי שאם היה לי יותר אומץ הייתי צועקת לה דברים יותר מעניינים כמו תעשי לי ילד
 

גוזלה

New member
אני כבר עשיתי את זה :/

אני מרגישה פתאום חסרת מעצורים עם השיחות שאני מנהלת איתה בצעקות מתוך הקהל...
 

ROTEM30035

New member
../images/Emo11.gif

המקום: קפה ביאליק רונה: יש בקשות? אני: אייס! רונה: אייס? אולי בפעם הבאה אני: אבל את תמיד אומרת את זה! רונה: אני לא זוכרת את האקורדים... אני: תתאמצי! *רונה מתאמצת ומנגנת את אייס* -------------------------------------------- המקום: מרתף 10 רונה: יש בקשות? אני: אותו פזמון! אחרים: אייס! *רונה מתחילה לנגן את אייס* אני: לא נו... אבל זה מה שעשית בהופעה הקודמת! <איזה ילדה מציקה אני>
 
לנשום בספירה לאחור.

לא משהו יותר מדי מקורי או גרנדיוזי. יותר פשוט האובביוס שתמיד ראיתי בעיני רוחי כשהרגשתי שאני חווה את השיר הזה. בקטע של הגל גדול, באופן מפתיע, רואים כזה שפת ים-קצת-סוער. כשהקצב מתחיל להתגבר ב"עכשיו תלמדי" רואים רגליים, הולכות מהר. ב"דרכתי רגל" - לילה, מקום רחוק, רחוב חשוך, שבקושי מגיע אליו האור של הפנסים מהרחוב הראשי ליד, ככה שבקושי אפשר לראות בחושך את "היד שלי דופקת על דלת"... וכולי. ב"פתחתי פה" רואים סוג של ריב, או אולי גופה של ריב - לא ממש רואים את הרבים או פנים אלא תנועות גוף, תנועות גוף כאלה של "הסוף היה כבר מזמן ואנחנו עדיין פה, לא ברור למה." ב"ראיתי את היד שלי" הבא רואים את הדלת נטרקת. ומדי פעם לאורך הכל - צעדים, כאלה שרואים רק רגליים, הולכות מהר. בסוף כשהקצב מתגבר הרגליים מתחילות לרוץ. וכשהוא מאט ממש ממש בסוף, ושוב, רואים רק גוף - מי שזו לא תהיה נעמדת ומתנשפת. עד כאן הזיות שלא חשבתי שאי פעם אתמלל
 
למעלה