תגובה
“הביטלס מעולם לא התרחקו מהאתוס של הרוק”. - כתבת ש"על מוסיקאים להוכיח שהם יכולים לקרוא תווים, לנגן סולמות מסויימים ומקצבים מסויימים, ולהיות "מהוגנים". רוקנרול עובד, כאמור, על בסיס אתוס שונה לחלוטין, ולכן נתפש, ע"י בני מעמדות אלו, כנחות.", סרגנ'ט פפר וצפונה כבר לא עובד על האתוס של רוקנרול. "לנון ואמירתו על "ישו" ואלביס. לאף אחד מאלו אין קשר למה שדיברתי עליו." – יש קשר לטענתו של מ"מ, שטען כי מוסיקאי פרוג סובלים מחשיבות עצמית מנופחת. "רייט לא היה הכוח המוביל בפלויד" – את פשוט חוזרת על דברי שלי ולא ברור לי מה את מנסה להשיג בכך. הכוחות המובילים ב-Yes, למשל, היו אנדרסון והאו. וויקמן היה שותף למספר מצומצם ביותר של אלבומים, ועוד פחות מכך כמלחין. השפעות בולטות שהאו מקפיד תמיד לציין בביוגרפיות שלו: צ'אט אטקינס, דג'נגו ריינהרדט, צ'אק ברי, לס פול ומרי פורד. "אין בעיה ליצור יצירה ארוכה של 20 דקות, וגם לא אמרתי דבר כזה. הפלויד עשו זאת מצויין עם echoes, ולדילן יש שירים של 15 דקות. רוצה עוד דוגמאות?" – לא. אולי את רוצה עוד דוגמאות? לג'נסיס ו-YES יש לא מעט כאלו. "מה הקשר ל-Penny Lane ו-Because?" - סתם שתי דוגמאות של נסיון לשלב רוקנרול ומוסיקה קלאסית. "אנימלס? פרוג? מעניין." – כן. Animals. פרוג. "לא אמרתי שאתה טיפש" – אמרת. ציטוט: "...אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן (כמו עליך, למשל), אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. קהל הרוק אינו טיפש, ומזהה בסופו של דבר יומרנות". "אלא שאני מניחה שאתה דוגל באותם ערכים בהם דוגל הפרוג שהם, לפי תפיסתי, אחיזת עיניים" – את מניחה לא נכון. אין לי שום ערכים בנוגע למוסיקה אלא רק להאזין למה שאני נהנה ממנו. "עזוב את ההודעות שלך. יש כאן בפורום - כמעט בכל עמוד - הודעות רבות המדגימות את זה." – למה עזוב? את מטילה רפש, לפחות עמדי מאחורי דברייך. "לא צריך להיות מוסיקולוג כדי להבין ברוק - זו בדיוק הפואנטה שניסיתי להעביר בהודעותיי המקוריות. אנא קרא אותן שוב" – למה שלא את תקראי את הודעותיי שוב ותראי שאני חושב בדיוק כמוך? (בנושא זה) "אני מקווה ששאר חברי הפורום, המכירים אותי אולי יותר טוב ממך, יודעים שאני לא מחשיבה את עצמי לעליונה על פני מישהו. השוויון הוא נר לרגליי." – אני לא יודע איך את מחשיבה את עצמך ולמה בדיוק, אבל אני כן יודע מה משתקף מהודעותייך. למשל, תגובתך ל-Davidson: "הרושם שלי מדבריך - ואני אתייחס אליהם במפורט מיד - הוא שאתה לא ממש יודע מה זה רוק. אני לא אומרת את זה בהתנשאות, אלא בצער. חבל לי שאתה לא מתחבר לשורשים, תרתי משמע - שהם מבחינתי הדברים החשובים באמנות בכלל, וברוק בפרט.". "כמו לאחרים, גם לך אני ממליצה להרחיב את הרפרטואר. אני גם פועלת בעצמי על פי עקרון זה." – הנסיון להסיק על ה"רפרטואר" שלי על סמך רשימה אחת מסכנה ששלחתי לפורום הוא נסיון נואל ומגוחך, מה עוד שניסיתי להתאים פחות או יותר לרוח הפורום (בלי הרצאה שלמה על כל קטע ונסיון לחנך את הנבערים). אני לא בטוח שאם הייתי מציין, למשל, את שיבקומאר שארמה, הארי פראסאד צ'אוריסיה, איומיר דאודאטו, פול ווינטר, ואנגליס, אינדיו, סטיוארט קופלנד, לי הואנזי, טום ג'ובים, האחים נוויל, modern jazz quartet ורבים אחרים שאני מאזין להם ביומיום, היו יודעים למי אני בדיוק מתכוון.
