נושא לדיון

[מעיןבר]

אינטרנט כרשת תמיכה ונשים

ביום חמישי התארחתי בבית נשים פמיניסטי ברב שיח שעסק באינטרנט כרשת תמיכה. יחד איתי התארחה סקאלי, מנהלת פורום בנות ללא אם והיצתתה קבוצה אינטימית של כ- 10 נשים. היה לנו דיון מרתק ומעניין. סיפרנו על הפורומים שאנחנו מנהלות ואיך הגענו לזה, על החוויות שלנו בפורומים וקיימנו דיוןן שלא רצינו להפסיק. הבטחתי שאני אמשיך את הדיון האמיתי שלנו באופן וירטואלי והנה אני עושה זאת

אני מעלה לכאן כמה נקודות שעלו בדיון ואשמח אם תגיבו ותמשיכו את הדיון, כי אני מאוד אוהבת "לשמוע" אתכן.

האם יש הבדל בין פורומים "נשיים" ל"גבריים"

האם יש הבדל באופן שבו אנחנו מתבטאות לעומתם? באופן שבו אנחנו תומכות? מה לדעתכן גורם להבדלים הללו?

האם יש ברשת משהו שגורם לנו להיפתח ולדבר יותר מאשר בחיים האמיתיים? האם זה רק בגלל המאפיינים של הרשת או בשל מאפייני התקשורת שלנו כנשים בעולם "האמיתי"? האם בשל קשיים בעולם האמיתי אנחנו פונות לעטולם הוירטואלי?

למה פורומי ההורות מלאים נשים והמין הגברי כל כך חסר פה? האם הם לא הורים של ילדינו באותה המידה?

האם היכולת שלנו להתחבר זו לזו ברשת יכולה להיות מקור לביצוע שינויים בעולם שמחוץ לנו? האם זה יכול להוביל בסופו של דבר לשינוי אמיתי בחיים שלנו? האם הפטפטת הוירטואלית יכולה לקרום גידים לכדי תנועה אמיתית?

האם הדמוקרטיה בפורומים הנשיים אמיתית

האם יש השפעה של מנהלות הפורומים על הלכי הרוח? האם יש השפעה של הגולשות

האם אתן חשות שאתן תמיד יכולת להביע את הדיעה שלכן למרות השונות שלה או שיש מצבים שבהם אתן בוחרות לצנזר

אתן מוזמנות להעלות נקודות נוספות לדיון

 

[neta2]

נשמע מעניין. תשובה כזאת דורשת

ממני הרבה זמן, שאין לי כרגע.. תשובתי תהיה כעת על קצה המזלג. בגדול, נשים שונות מגברים תמיד ובכל זמן ובכל מיני אופנים (גם שיש גברים שמחוברים לצד הנשי שלהם, עדיין יש שוני) לרוב אנחנו יותר סנטימנטליות, הם יותר שכלתנים. אנחנו יותר אמוציונאליות הם יותר הגיוניים, אנחנו יותר מחושבות הם יותר ספונטניים. ואני לא רוצה להכליל כי יש גם וגם, אבל לרוב זה בדכ ההבדלים שמציקים לנו הנשים ולהם הגברים. לנו (ושוב, יש גם יוצאים מהכלל) חשוב לדבר, לשפוך, לבטא, להוציא החוצה. להם פחות. הם לרוב חושבים שלחשוב יותר מדי זה מסוכן.. אי לכך, תמצאי יותר נשים בפורומי:הורים, הריון,חינוך וכדו. בפורומי גברים בהם שוטטתי, כגון:אופנועים, אופניים ותוכניות טלוויזיה זה קצת יותר מ-ג-נ-י-ב. צחוקים, דחקות אבל יש גם דיונים מעמיקים. הרי גם שיחות בין שני גברים (ממה שאני יודעת- שוב ייתכן ויש אחרים) לרוב הן יותר בקטע של צחוקים. אצלנו נכנסים לשיחות עומק, למחשבות, לרגשות. אכנס בהמשך לעוד הגיגים בנושא.

 

[עמית@]

אל תעשי לי את זה..

אחד הנושאים המרתקים בעיני, אבל אין לי זמן

אולי בלילה.

 

[עמית@]

בנתיים מצרפת מאמר שכתבתי בנושא

על מהותו של הפורום

 

[עמית@]

ואגב - יש לא מעט מקרים של "קרימת

עור וגידים" - ולראייה (רק מהניסיון האישי שלי): הזכות להורות, עמותת לה"ב (פגים) והשינוי המקצועי האישי שלי, בקיצור, לא חסרות דוגמאות

 

[mummy]

זוכרת שקראתי את המאמר שלך כשפורסם

וכבר אז התרשמתי ומיד טפחתי לעצמי על הכתף הלא וירטואלית שלי ואמרתי בגאווה "הי, אני "מכירה" אותה..." בהקשר הזה אפשר להתווכח על המונח "מכירה". אבל זה כל העניין פה בעצם, לא? בכל מקרה, מאמר מצוין לדעתי ואני ממליצה בחום לכל מי שהנושא מדבר אליה (ונראה לי שזה כל אחת מאיתנו פה שהפורומים באינטרנט הפכו חלק כזה או אחר בחייה).

 

[עמית@]

>מסמיקה<

וזה באמת בקצרה.. פעם ניסחתי משהו ארוך פי שניים כדי להתקבל למסלול מהיר לדוקטורט בביקורת תרבות בבר אילן, התקבלתי אבל זנחתי את הכיוון, זה עדיין מרתק אותי מאוד אבל אני כבר לא בטוחה לגבי הדוקטורט..

 

[זוהרה האחרת]

מאוד נהניתי לקרוא את המאמר

כתוב בצורה מקיפה, אינטיליגנטית ומרתקת.

 

[festival]

תזה פמניסטית

ראשית, גילוי נאות: אני הזמנתי את מעייןבר לדבר בערב הנ"ל בבית נשים פמיניסטי. גילוי נאות שני: אני לא נוהגת לכתוב בפורומים. רק לפעמים. אני בעיקר משתמשת בפורום כדי לפרסם אירועים בבית נשים. עם זאת, אני כבר שנים קוראת פורומים. בעיקר פורומים של הקהילה הלסבית, אליה אני משתייכת. יצא לי גם לכתוב מחקר קטן על הנושא, אבל בעיקר אני רואה שלפורומי לסביות יש השפעה מאוד חזקה על המציאות. הפורומים הם ממש מנוף של הקהילה. בלעדיהם הקהילה כמעט לא מתקיימת. מלבד זאת- התזה שהצעתי בערב הנ"ל היא שהמרחב הווירטואלי מאפשר לנשים להביע את עצמן בניגוד למרחב החוץ-וירטואלי שדרך כלל הודף אותן החוצה, מדיר אותן. סתם דוגמא קטנה הפנאל של הדוברים באולפן המרכזי של יום שישי בערב כולל תמיד גדוד של פרשנינו לעניני זה וזה, ואשה אחת שהיא רק מגישת חדשות או מגישת תחזית ולא נותנים לה להגיד מה היא חושבת. בפורומים אפשר להגיד מה שאנחנו רוצות. גברים, גם אם הם נמצאים בפורום, לא יכולים לעצור אותנו באמצע. הביישנות אליה אנו מחונכות מגיל ינקות נעלמת כבמטא קסם בפורומים שם אף אחד לא יכול להשתיק אותנו (חוץ ממנהלות /מנהלי פורומים) עד כאן. מה דעתכן? יערה חוצן מנהלת בית נשים פמיניסטי

 

[עמית@]

כמה דברים בעניין התזה.

א. אולי זה כי אף אחד לא רואה אותנו? יושבות מול המחשב (לעיתים קרובות אחרי לידה) לעיתים קרובות מפורקות מכל הגנה חיצונית שבדרך כלל מנחה בצורה זו או אחרת כל אחד, ובעיקר נשים - לי אישית הרבה יותר נוח לתקתק להנאתי בלי לחשוב אפילו על המראה, ההחצנה, התדמית והדרך בה אני נתפסת בעיני הסביבה, מכשול רציני הוסר פה, לא? ב. אני רואה אצלי אישית שהפורוומים מהווים "הבית שמחוץ לבית" - ולא במובן של

כמו שנהוג לחשוב עליו, זה לא הבית שלי ולא הסלון שלי], אבל זו בהחלט הדרך שלי במהלך יום עבודה של 12 שעות להרגש קצת "ילדות" - לחשוב על הילדות שלי, לחשוב על נושאי חינוך, לחשוב את המשפחה שלי ואותי ואת הזוגיות שלי, זו הדרך שלי לגעת בחומרים של החיים שלי ולא לטבוע בעבודה, אחרת הייתי לגמרי מתעקרת (מהרבה מאוד בחינות, ומאחר והכרתי את עולם הפורומים בזמן טיפולי הפוריות שלי, אז בכלל המילה הזו טעונה כפליים) הפורומים מהווים עבורי חלון - מראה (יש תזה מעניינת על צילום שעוסקת בחלונות ובמראות, אולי אפשר לעשות טוויסט אל הפורומים) ג. יכולת התגובה המהירה מבלי לקבל תגובה מיידית - נכון שאנחנו זריזות להחריד, עונות יחד ומהירות כברק, אבל עדיין, כשאני מגיבה, אני עם עצמי לבד, מול מה שאני מגיבה לו, ויש מן פאוזה שלא מתאפשרת בשיחה אמיתית, שאת בוררת מילים, בוררת מחשבות, מנסחת משפטי מחץ.. בקיצור - היכולת להיות בשיחה מבלי לקבל פידבק מיידי שיכול להרתיע (וזה פועל גם לרועץ, לא רק לחיוב..)

 

[עמית@]

ואחרי מה שהיה עם דורון...

יש לי עוד נןושא לדוקטורט..

 

[גומית]

מקומם אותי המשפט שלך:

"גברים, גם אם הם נמצאים בפורום, לא יכולים לעצור אותנו באמצע. הביישנות אליה אנו מחונכות מגיל ינקות נעלמת כבמטא קסם בפורומים שם אף אחד לא יכול להשתיק אותנו (חוץ ממנהלות /מנהלי פורומים)" לא יודעת מאיזה מקום את מסתכלת על החיים ולא יודעת מי בדיוק חונך לביישנות ושאר הדברים עליהם את מדברת. בתחושה שלי זה מתקשר להעדפתך המינית.

 

[mummy]

../images/Emo2.gif מה הקשר לההעדפה המינית שלה?

ההערה שלך נראית לי ממש לא לעניין. שלא לומר מקוממת.

 

[גומית]

אני אסביר:

כאן "הם" לא יכולים לעצור אותנו באמצע. כאן "הם" לא יכולים לגרום לנו להיות ביישניות כפי שחונכנו. כאן אנחנו יכולות להגיד את כל מה שאנחנו רוצות ולא מעזות/יכולות/רוצות לומר במקום אחר, בטח בגללם או בגלל החינוך ש"הם" הכתיבו שנקבל. משתמע שהחיים בכלל זו מין קונספירציה "שלהם" נגדנו. לא יודעת מה דעתך אבל בעיני "הם" לא כל כך גרועים. ואני לא מתחברת להכללות ולחלוקה של "הם" ו"אנחנו"

 

[mummy]

אבל בדיוק זה מה שעשית כאן קודם

הכללה, וחלוקה מאד בוטה של שני מחנות. אלא שלא חילקת להם ולאנחנו - גברים ונשים. חילקת להיא (הן) ולאנחנו. לסביות וסטרייטיות. זו הדרך היחידה שלי להבין את הקשר המעוות שקישרת בין ההעדפה המינית של הכותבת לבין הדעה שלה. ואני אסביר: הנה נכנסה לכאן מישהי חדשה שמעולם לא כתבה כאן. את לא באמת מכירה אותה אבל מילה אחת בטקסט שלה - לסבית - הביאה אותך מיד לסמן אותה כשייכת לצד האחר, השני, הרחוק ממך. עד כדי כך רחוק, שאת מאמצת אליך בחום את כל המין הגברי, מוחקת את כל ההבדלים הקיימים בין גברים לנשים עד שאת לא מבינה מאיפה מגיע החינוך לביישנות אצל נשים (פסיביות, צניעות, נימוס, עידון - תקראי לזה איך שאת רוצה) לעומת חינוך לאגרסיביות אצל גברים. האבחנה הזו בין גבריות לנשיות היא האלף בית של המציאות שבה אנחנו חיות. אולי לא ברמה האישית אצל כל אחת ואחת מאיתנו, אבל בוודאי שברמה הציבורית תקשורתית פוליטית ובכלל. להתעלם מזה, זה במקרה הטוב תמימות. כל כך נבהלת מהלסביות שלה, שגם הכנסת תיאורית קונספירציה לתמונה. אני לא קראתי בהודעה של יערה אף לא רמז על קונספירציה מכל סוג שהיא. ומה את עושה עם כל זה? מתקוממת. כנגדה, ונגד הדברים שהיא אמרה. שאת מסבירה שלדעתך היא אמרה אותם כי היא לסבית - מה שאת כנראה מבינה כשונאת גברים או סתם אחת שנמצאת מולם באיזו מלחמה. הדבר האחרון שהיה עולה בדעתי זה להגיד למישהי שכותבת משהו על הרגלי גלישה בפורומים שהיא חושבת כך כי היא לסבית. זה מה שאת אמרת לה, ובעיני זו חשיבה מאד מאד מאד בעייתית (גזענית? סטריאוטיפית? אלו הן מילים קשות, אבל לגמרי תואמות לפחות מבחינה ההגדרה המילונית היבשה). אז בפראפרזה על המשפט האחרון בהודעה האחרונה שלך: "ברור לי לגמרי מה דעתך בעניין, ואני חושבת שאת מפסידה; בעיני הן לא כל כך גרועות, ואני לא מתחברת להכללות ולחלוקה של הן ואנחנו".

 

[גומית]

זה לא מה שכתבתי

ואם לא ניתמם, בטח נסכים שעלתה מדבריה של הכותבת נימה אנטי גברית וגם שימוש בדוגמא גרועה להמחשה. כשאני קוראת טקסט של אדם (תאמרי "חוה"?) שאיני מכירה, אני מנסה לשים לב לדקויות בשביל לנסות ולהבין דברים שבין השורות. כאן החיבור הזה צרם. הוא היה ישיר ומיידי. וכאחת שמתהדרת גם בחברות מהצד האחר, כהגדרתך, לא אוכל להתמם (שוב) ולומר שלסביות מחבבות את המין הגברי ושאין לחלוטין קשר בין העדפה מינית ובין מחאה נוקבת על הדיכוי, הקיפוח, סתימת הפיות, החינוך לבישנות וכל שאר הדברים הנוראיים שהם מעוללים לנו לאורך כל ההסטוריה האנושית. אני לא לוקחת צד. לא כל לסבית שונאת גברים. לא כל הנשים מדוכאות וחונכו להקטנה עצמית. ולא כל הגברים איומים כפי שעולה מדבריה של הכותבת.

 

[mummy]

מסכימה שהדוגמא שניתנה גרועה

אבל אני לא קראתי נימה אנטי גברית. בטח לא הבנתי שהיא חושבת שכל הגברים איומים, אפילו שהיא הזדהתה כלסבית (שלשיטתך, זה אמור להסביר את העניין ולשפוך אור מבין השורות). כנראה שזה בעיני המתבוננת. אבל אולי באמת אני פשוט אתן לה להגיד מה שהיא חושבת ומה לא

ואפסיק לפרשן ולנתח מהצד... לילה טוב

 

[mummy]

שלום יערה, וברוכה הבאה

אני מסכימה איתך שהמרחב הוירטואלי מאפשר לנשים להביע את עצמן יותר אבל לדעתי לא בגלל שנשים מתנהגות אחרת ברשת, אלא בגלל שהרשת בנויה באופן כזה שמאפשר לקבל בה מרחב מחיה שלא צריך להלחם עליו. זה לא כמו אולפן שישי - שיש כמות מוגבלת של זמן ומקום לנושאים במספר מצומצם. ברשת יש מקום להמון פורומים, אתרים, קומונות מה לא. יש המון אפשרויות להתבטא, יש דרך לקשר בין כל אלו לבין עצמם. כל אחד יכול למצוא את הבמה שלו. כל אחת יכולה. עדיין, בפורומים עצמם, בתוכם הדינמיקה לדעתי היא כזו שאפשר בהחלט לראות שלא תמיד כולן יכולות באמת להתבטא בחופשיות. אפשר לעצור לחסום ולהשתיק קולות גם במרחבים וירטואלים. ראיתי את זה קורה לא מעט, גם בפורומים "נשיים" בנושאים נשיים. חשיבה גברית - הררכית, בינארית, אינסטרומנטלית, וכן הלאה מאפיינים שמתארים כזו - נמצאת גם ברשת, גם איפה שיש יותר או רק נשים, ומצליחה גם שם (כאן?) להשתיק קולות אחרים מהשוליים ולהשליט קול בגוון אחד מרכזי. זה עניין של דינמיקה אנושית לדעתי, של איך שמתפתחות מערכות יחסים, גם אם הפלטפורמה שעליה הן מתפתחות היא אחרת. במהות לדעתי - זה נשאר אותו דבר.

 

[mummy]

נושאים מרתקים לדיון

נראה לי שכדאי לפרק אותם ולתת לכל אחד את המקום שלו בזמן שלו. גם אני בטוחה שלכל הנשים החכמות כאן יהיה מה להגיד על כל אחד ואחד מהם. אני באופן אישי, פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל - אז אני לא אתחיל

חוץ מזה, מקווה שנהנית

 

[מעיןבר]

לא חייבות להגיב על הכל ../images/Emo13.gif

מותאר להתמקד בכל נושא בנפרד. אני יכולה לפרק לתתי שרשור כך שתוכלו להתייחס לכל נושא בנפרד. אני דווקא מעדיפה שהכל יתרכז תחת "מטריה" אחת אבל קצת מאוכזבת מחוזר ההיענות לדיון כאן בפורום