נושא לדיון

POOH*

New member
כן ולא...

אם השאלה מתייחסת לנושא הפורומים אז התשובה שלי די דומה לדליה. אני לא פתוחה יותר ברשת מאשר בחיים האישיים. אני לא כותבת כאן שום דבר שיש לי איזשהו חשש או רצון שמישהו לא דיע. כי אני לא יועדת מי קורא. וגם לי אישית לא נוח לשתף בהרבה דברים אישיים אנשים שאני לא מכירה ואין לי שליטה על מי קורא את מה שכתבתי. אבל יש לי חברות שגרות בחו"ל והרבה מהתיקשורת ביננו נעשית במסנג'ר ובאימיילים. שזה גם חלק מהרשת, לא? POOH
 

boringvered

New member
הממממ...

היתרון ברשת הוא גם החסרון ... העובדה שלא רואים ולא שומעים. ההתבטאות היא בכתב... לא רואים פנים וזה מוריד את הדעות הקדומות שאנשים יכולים לפתח לו היו קודם כל רואים את האדם. יתכן שמישהו הוא... סליחה... מאוד מאוד לא נאה... אולי גם יכולת הדיבור שלו לוקה... גמגום או משהו כזה, אבל ברשת הוא או היא יכולים להיות חופשיים מכל הכבלים האלה וזה פותח בשבילם עולם שאינו תמיד אפשרי בעולם האמיתי שלצערינו שופט הרבה פעמים עפ"י מראה. נראה לי שבחורות ביישניות אולי תרגשנה טוב יותר ומשוחררות יותר בסביבה כזו שיש בה מן האינטימיות. הן יכולות להתחבא מאחורי מסך ושם בדוי מצד אחד, ולחשוף כאב מצד שני, מבלי שיצטרכו להגיד באמת מי הן, ולזכות בתמיכה. החסרון... לעיתים קשה להעביר תחושות ורגשות ללא הבעות פנים או טון דיבור... וזה יכול לעלות ביוקר. אני ממש התכתשתי עם חברה באינטרנט על טון 'דיבור' שנראה לי לקוני וחסר רגש ואמפטיה כלפי... והיא חשבה שהיא דווקא הייתה בסדר איתי ולא הבינה מאיפה זה בא לה... אצלי העולם הוירטואלי אפשר לי להכיר אנשים שמתאימים לי חברתית. כשאני מסתכלת היום... מרבית הקשרים שלי הם כאלה שהחלו וירטואלית. הקהילות מאפשרות לנו קודם כל לשים את עצמנו לצידם של אנשים שיש להם עניין משותף לנו, מה שהסביבה הפיזית הקרובה לא מאפשרת לנו. אנחנו לא תמיד גרים ליד אנשים שחברתית מתאימים לנו ולא תמיד עובדים עם כאלה. לראיה... בבניין שלנו יש די הרבה אמהות עם תינוקות שיושבות ונפגשות אחה"צ... ניסיתי להתחבר אבל אני מודה... זה לא זה. מעדיפה לשים את החבילה החמודה שלי באוטו ולנסוע עוד קצת כדי לפגוש את האקס-וירטואליות שלי
שהפכו היום לפיזיות לחלוטין. ורד
 
אני "דברנית" כרונית

גם ברשת, אבל גם בחיים הלא וירטואליים (אגב, לא מתחברת לביטוי "החיים האמיתיים", האינטרנט הוא חלק מאותה "אמת" מבחינתי. אולי מימד אחר של "חיים אמיתיים"). אני חושבת שהפתיחות שבי נובעת ממי שאני ולא מהמדיה, אבל ברור לי שיש נשים שנפתחות ביתר קלות ברשת מאשר מחוץ לה. זה נובע אולי מהעובדה שאפשר בכל רגע נתון לכבות את המחשב, לצאת מהחיים הוירטואליים (בעיקר אם לא נתת פרטים מזהים מרחיקי לכת) ואפילו יותר קל לחזור בך, או לבקש למחוק הודעות שלך, אם את מתחרטת עליהן. אני מדברת יותר ברשת, כי בחיים מחוץ לרשת יש תמיד גורמים ש"מפריעים" - מישהו שמדבר מולי, מישהו שצורח וזקוק לתשומת לבי, עבודה וכו'. בחיים מחוץ לרשת אני צריכה להתחשב כל הזמן ופה, כשאני כבר מוצאת את הזמן לשבת, הזמן הוא שלי והמרחב לדבר הוא שלי.
 

מעיןבר

New member
../images/Emo41.gifלמה באשכול משפחה אין כמעט גברים?

למה פורומי ההורות מלאים נשים והמין הגברי כל כך חסר פה? האם הם לא הורים של ילדינו באותה המידה?
 

lulyK

New member
צר לי. לא חסר לי הקול הגברי

באשכול משפחה. מודה ומתוודה שלפעמים גם הקול הקיים מיותר לי ולפעמים אפילו מעצבן אותי. שמתי לב שקל לי לקבל ניסוח "גברי" כשהוא מגיע מאשה בפורומים אבל יש לי אפס סובלנות להתנסחות דומה מגברים (זה בלט לי מאד לאחרונה כשגולשת דברה על דיכאון שהיא סוחבת כבר שנתיים מהלידה. על תחושת אפסיות, בעיות בזוגיות, בעיות במשקל. בין כל התגובות שהיא קבלה היתה תגובה אחת מגבר. מה היה בה? תוכנית חומש מפורטת לסעיפים איך לצאת מהמשבר. נעמדו לי השערות על העורף).
 

מעיןבר

New member
מה שאצת אומרת...

זה שאת לא אוהבת את הסיגנון האינסטרומנטלי של הגברים? את מעדיפה אחווה נשית ותמיכה בצד האינסטרומנטליות?
 

lulyK

New member
אין לי בעיה עם הסגנון

כשהוא מופיע במקומות שלדעתי מתאימים לזה. לא יכולה לסבול גברים שמטיפים להנקה או לידה טבעית, למשל (בליווי עצות מעשיות מנסיונה של בת זוגם
)
 
מזכיר לי את האיש שלי

בתחילת דרכינו כהורים. מנסה להטיף לי על איך להניק ואיך לשאוב, ועוד מתעסק לי בשד כאילו שזה שק מזון לילד בלבד. פעם אחת (די בהתחלה) שמתי עליו צעקה- שישתוק וזה התחום שלי. למרות שזה גם בעיה - כי האם בגלל שהוא לא מניק, אז אין לו זכות להגיד לי שום דבר על מתי הוא חושב שהילד צריך לינוק ואיך? (זה היה הטיעון שלו...)
 

lulyK

New member
אני לא מדברת על זכותו של האב

להתערב באופן ההאכלה של הילדים שלו - זה כבר נושא אחר. אני מדברת עלי (לדוגמא), אשה שמתקשה להניק ופונה לפורומים של הורות/הנקה ומקבל עצה מגבר.
 
אני יכולה להעיד

ששנינו קוראים בפורומים של הורות. אני הרבה יותר משתתפת בפורומים וודים יותר קורא. אולי זו הסיבה בגללה פחות רואים את הגברים בפורומים. זה לא אומר שהם לא שם. מה שכן, ההורות שלי בפרוש יותר אקטיבית משל ודים מהבחינה שאני הרבה יותר קוראת, בודקת, מתייעצת בנושאי הורות. אם אנחנו צריכים לבדוק נושא מסויים (למשל קניית כסא בטיחות) אז אני נשלחת לברר ולחקור. הוא יותר סוקר את הפורומים כדי למצוא הורים שהוא מכיר בעלי תחומי עניין משותפים/ילדים קרובים בגיל ללוטן וכו'. ומבחינת הקול הגברי בפורומים - אני מסכימה ב-100% עם לוליק. הרבה פעמים הקול הגברי צורם לי ואני מעדיפה לדלג עליו ולקרוא מה דעתן של הנשים.
 

mummy

New member
לדעתי הם יותר שם ממה שנדמה לנו

ברור שיש יותר נשים מגברים, אבל יש גם גברים, ורובם פסיביים. מפחדים להכנס לגוב האריות
זה יותר מדי נשי בשביל רובם... ומי שכבר נכנס ומביע עמדה, בדרך כלל כל כך בטוח בעצמו שהוא באמת לא מבין מה יכול להיות בעייתי בלהגיב להודעה כואבת של יולדת טריה שמתקשה להתאושש מהלידה. חוץ מזה, זה בעיקר תלוי לדעתי באופן ישיר לעובדה שאצל רוב הזוגות, האחריות על הטיפול בילדים לא רק מבחינה פרקטית אלא בעיקר מבחינה רגשית נופלת על האישה. גם אם היא סמנכל כספים במשרה מלאה פלוס ומרוויחה יותר ממנו, היא תהיה זו שתחפש מטפלות, אולי תראיין אותה יחד עם בן הזוג אבל היא זו שתתקשר למעסיקות הקודמות כדי לקבל המלצות עליה - וזו רק דוגמא. ככה גם בפורומים על הורות. זו האחריות שלה. מקסימום, היא תשלח לינק לבן הזוג כשיהיה שרשור רלוונטי להתלבטות שמלווה אותם. במובן הזה, גם באינטרנט, כמו בחוץ, ההורות שלהם וההורות שלנו מקבלת מאפיינים אחרים. זה לא עניין של מידה וכמות, אלא של סוג ואופי. יוזם, מגיב, מחפש מקבל, מוביל מובל.
 
אולי ההתעסקות במשפחה נתפסת "נשית"

(מתוך חינוך או דעה קדומה, או השד יודע מה). אני חושבת שהעיסוק במשפחה ותינוקות עדיין נחשב באופן מסורתי עיסוק "נשי". נרצה או לא נרצה, זה עדיין ככה.
 

פלגיה

New member
לי חסר הקול הגברי

בלי להזכיר שמות, הגברים שכן מסתובבים, נותנים לי נקודת מבט נוספת על הדברים. מה שכן - גבר שנכנס לפורום "נשי" מקבל הרבה תגובות קשות בהתחלה ("מי אתה שתגיד...") והוא צריך הרבה אומץ כדי להמשיך. בנושאי חינוך, חשוב לי מאוד שגם האבות ידברו ויחלקו מניסיונם ותובנותיהם.
 

מעיןבר

New member
../images/Emo41.gifהאם האינטרנט יגרום לשינוי אמיתי?

האם היכולת שלנו להתחבר זו לזו ברשת יכולה להיות מקור לביצוע שינויים בעולם שמחוץ לנו? האם זה יכול להוביל בסופו של דבר לשינוי אמיתי בחיים שלנו? האם הפטפטת הוירטואלית יכולה לקרום גידים לכדי תנועה אמיתית?
 

daldan

New member
בוודאות כן

הפורומים מהווים נקודת מפגש לאנשים בעלי מכנה משותף כלשהו, לעיתים מתוך המכנה המשותף (או לאו דווקא ממנו) עולים צרכים או רעיונות לשינוי ויכולות להתפתח קבוצות לא וירטואליות כדי למלא את הצרכים האלה או כדי לשנות דברים מחוץ לפורום (לדוגמה פורום עזרה לקהילה)
 
לדעתי הפטפטת הוירטואלית

באה להחליף את מה שפעם היה קהילות, בחיים האמיתיים. זו התיאוריה שלי. לדעתי החיים כאן, בעיקר החיים העירוניים-חילוניים, אינם מעודדים בניית קהילות חזקות ותומכות. ובלית ברירה, נבנות כאלו באינטרנט. לדעתי דוקא הקהילות הוירטואליות יתמוטטו בסופו של דבר כי הן מספקות אשליה של קהילה אשר רחוקה מאוד ממה שקהילה במציאות יכולה לתת. אשליה של קרבה, אשליה של הכרות ותמיכה. אני מאמינה ומקווה שנחזור יום אחד לחיות בקהילות מגובשות יותר באזור מגורינו. זה כמובן לא סותר את זה שחברויות אמיתיות מאוד נוצרות גם דרך הפורומים. ויש גם פורומים שמאחדים תחומי עניין משותפים אשר בעליהם לא היו פוגשים אנשים הדומים להם ללא הפורומים. וזה אכן מנוף מצויין להפגיש מספר רב של אנשים בעלי מטרה זהה. מבחינה פוליטית פורום הוא בעצם "לובי" לעניין משותף.
 

mummy

New member
אבל למה פטפטת?

עוד מונח שמקושר להווי נשי של בטלה, חוסר חשיבות, חוסר ערך... לא משהו שגברים היו אומרים על עצמם ועל הדברים החשובים שהם מתעסקים בהם
אני מוחה
זה ממש לא מה שאנחנו עושות כאן. זה הרבה יותר משמעותי מזה לדעתי...
 
למעלה