אני שופטת לפי התנהגות ולא לפי דעה.
אני "מכירה" את את שיפרה חודשיים בדיוק כמו שאני "מכירה" את שאר הדיירים בבית. אני עוקבת אחרי כל אחד מהדמויות במשך זמן רב וצופה מהצד את צורת ההתנהגות שלהם. ויש לי מה לאמר על כל אחד מהם לטוב ולרע. הדעה והרושם שלי עליהם , מושפעת ונובעת מההתנהגות ואף פעם , לא בגלל דעה זאת או אחרת. אני פתוחה לדעות שונות ומשונות ואין לי ממש בעיה עם זה. מקבלת את החדש והשונה ויודעת שאפשר רצוי וניתן ללמוד מכל אדם ויצור החי על כדור הארץ משהו בחיים. הסלידה שלי נובעת לא מהדעות של שיפרה ( שעד עכשיו לא הצלחתי להבין בכלל מהן...מרוב הכאילו והמשפטים המבולבלים, הסותרים, והסתומים שבה הם נאמרים ), אלא מצורת התנהגותה המעושה , המאוסה , המתנשאת והלא טבעית והאמיתית שלה. אנחנו " האנשים הפשוטים" מזהים זאת מהר מאוד .אנחנו מחפשים אנושיות, חמלה, חום, אמתיות, ובעיקר נשמה , ואת זה לא מצאתי בה לצערי הרב. ואגב..יש לי נסיון רב. אני אם ל-3 ילדים בוגרים, ואני בת 51 ויודעת קצת על החיים.. הכי שנוא על האדם--שמתנשאים מעליו ולא מדברים איתו בגובה העיניים. כולנו בני אדם, מותרים מבעלי החיים , וקטנים באמת מהחיים. וזה לומדים מהנסיון.