פול אאוט בוי
יש להם כמה שירים באמת טובים, אבל אני פשוט לא אוהבת אותם. לא יודעת, הם מרגיזים אותי. (למרות שחברי ההרכב די חמודים, לא גורם לי לאהוב את הלהקה כמו עם אחרות) טוב, סימפל פלאן זה סיפור אחר לגמרי. נתחיל בזה שהם מודעים לכך שהם ממסוחרים, זו להקה שברובה קמה בשביל שיהיה להם קהל מעריצים ענק, טינאייג'רס ( no you dunno what it's like to be me, wellcome to my life - im just a kid and life is a nightmare, im just a kid i know that it s not fair - hey dad look at me, think back and talk to me did i grow up according to plan? - כל אלו והיתר, פונים לקהל יעד אחד מרכזי; בני נוער. וזה לא רע, זו להקה לתקופת ביניים, זה חמוד, זה טוב כשעצבניים - אבל רק קצת, לא לבכי תמרורים או דיכאון עמוק, חוץ מפרפקט, וזה גם תלוי עד כמה יחסי האב ובת/ן שלך טובים או לא) גם פאניק זה מסחור, וואלה - אבל בדיסק הראשון (אני מרשה לעצמי לכתוב 'ראשון' כי הם כבר שוקדים, לא מספיק לדעתי, על השני; לעזאזל, קראת את המילים של השירים החדשים? מה זה הקיטשיות הזו? ראיין, אני לא יודעת אם שכחת או היית על כדורים בתקופת כתיבת FEEVER, אבל מה שזה לא יהיה, זה לא עובד יותר) הקונספט של האלבום היה נהדר, שמות השירים היו טובים כשלעצמם, (lying is the most fun a girl can have without taking her cloths off, but its better if you do), הליריקה הייתה נהדרת ובילד גאד היה אלוהי (משמעות כפולה, מישהי?), והאינסטרומנטאליות והכל היה ככ תיאטרלי ונהדר. והמסחור שלהם? לעזאזל עם זה, לא אכפת לי. מכר, זה באמת נורא. אני שמחה שסופסוף מצאתי עוד מישהי שחושבת שהפארייד לא מוצלח =|
יש להם כמה שירים באמת טובים, אבל אני פשוט לא אוהבת אותם. לא יודעת, הם מרגיזים אותי. (למרות שחברי ההרכב די חמודים, לא גורם לי לאהוב את הלהקה כמו עם אחרות) טוב, סימפל פלאן זה סיפור אחר לגמרי. נתחיל בזה שהם מודעים לכך שהם ממסוחרים, זו להקה שברובה קמה בשביל שיהיה להם קהל מעריצים ענק, טינאייג'רס ( no you dunno what it's like to be me, wellcome to my life - im just a kid and life is a nightmare, im just a kid i know that it s not fair - hey dad look at me, think back and talk to me did i grow up according to plan? - כל אלו והיתר, פונים לקהל יעד אחד מרכזי; בני נוער. וזה לא רע, זו להקה לתקופת ביניים, זה חמוד, זה טוב כשעצבניים - אבל רק קצת, לא לבכי תמרורים או דיכאון עמוק, חוץ מפרפקט, וזה גם תלוי עד כמה יחסי האב ובת/ן שלך טובים או לא) גם פאניק זה מסחור, וואלה - אבל בדיסק הראשון (אני מרשה לעצמי לכתוב 'ראשון' כי הם כבר שוקדים, לא מספיק לדעתי, על השני; לעזאזל, קראת את המילים של השירים החדשים? מה זה הקיטשיות הזו? ראיין, אני לא יודעת אם שכחת או היית על כדורים בתקופת כתיבת FEEVER, אבל מה שזה לא יהיה, זה לא עובד יותר) הקונספט של האלבום היה נהדר, שמות השירים היו טובים כשלעצמם, (lying is the most fun a girl can have without taking her cloths off, but its better if you do), הליריקה הייתה נהדרת ובילד גאד היה אלוהי (משמעות כפולה, מישהי?), והאינסטרומנטאליות והכל היה ככ תיאטרלי ונהדר. והמסחור שלהם? לעזאזל עם זה, לא אכפת לי. מכר, זה באמת נורא. אני שמחה שסופסוף מצאתי עוד מישהי שחושבת שהפארייד לא מוצלח =|
