אני ממליץ לקרוא את הסיכום הזה
זה סיכום של הרצאה שהתקימה ב- 4/08/2002 על השתל קוכליארי, וסיכמתי אותה וחושבני שהיא אקטואלית גם היום.. ===================================================================== בס"ד שתל קוכילארי - הבהקים מהזכרון הייתי בהרצאה (04-08-2002) על שתל קוכליארי אותה העבירה מריים אדלר מב"ח הדסה - חלק מהפרטים אתם יודעים מקודם אנסה לספר מהזיכרון נקודות מההרצאה. הפרינציפ של השתל הוא גירוי עצבי של נקודות בשבלול בתוך האוזן, באופן נורמלי יש מעבר קול דרך עור התוף לנוזל התוך אוזני, הגל קול מעורר ויברציות שמניעות שערות על השבלול, ותנועת השערות יוצרת גירוי עצבי... הבעיה של רוב לקויי שמיעה והחרשות היא שהשערות נפגעו, אבל עצבי השמיעה נשארו שלמים, העיקרון של השתל זה העברת הגירוי העצבי ישירות לעצב באמצעות השתלת אלקטרודות בתוך השבלול, וגירוי העצב באמצעות הזרם. השתלים המוקדמים החלו לפני 15 שנה, והן היו מבוססות על מספר מעט של נקודות חיבור, ולכן הקול שנשמע בהם היה דומה למתכתי, היום עם השיכלולים וההתקדמות משתילים מספר רב של נקודות ולכן הקול שנשמע בהם יותר מגוון ועשיר. מה בשתל עצמו יש שתי יחידות, השתל עצמו שמשתילים בראש באמצעות הניתוח, עם הדבקה לעצם, והוא כולל אלקטרודות ושבב שמעבד את האותות שמקבל מבחוץ לצורך מעבר לאלקטרודות, ומעבד חיצוני לצורך קליטת הקולות וביצוע עיבוד קול והפיכתו לאותות שמתאימים להעברה לשתל, ההעברה מתבצעת ע"י השראה מגנטית של מגנט שמחובר לעצם יחד עם השתל בתוך האוזן... המעבדים החיצונים הרגילים הם בגודל מכשירי שמיעה העתיקים (כמו קופסת סיגריות) עם חוטים לחיבור לנקודות מגע עם המגנטים,
בשנה האחרונה התחילו ליצר מעבדים חיצוניים בגודל מכשירי שמיעה שאפשר לשים אותם מאחורי האוזן, עם אותם היכולות כמו המעבדים החיצונים המגושמים, החיסרון היחיד שלהם שהעלות של הסולולות הוא כ 200 - 250 ש"ח לחודש...
החברות שהמרכז בהדסה עובד איתם הם נוקלאוס וקלריון, ישנם עוד שתי חברות יותר צעירות שהם לא כל כך רוצים לעבוד איתם בגלל שיקולים של ניסיון.
אין הבדלים משמעותיים ביכולות השתלים בין שתי החברות.
מחיר השתל הוא $ 20,000 בממוצע, קופות החולים ממנות 30% מהעלות למבוגרים ואת השאר הם צריכים לכסות מכספם, יש תביעה מארגוני כבדי שמיעה להוסיף לסל תקשורת, וכמובן מסרבים בגלל ההוצאות הצפויות...
עד גיל 18 יש מימון של כל ההוצאות בשתל...
את השתל עדיף כמה שיותר מוקדם להשתיל, היום ישנם השתלות כבר מגיל שנה, היתרון של השתלה בגיל צעיר הוא שזה הגיל שהמוח מתחיל לפתח יכולת שפתית, וזקוק לגירויים חיצוניים כדי להתפתח...
לגבי מבוגרים (מתחרשים) שהם הגולשים בפורום: משתילים בגיל מבוגר בעיקר למתחרשים שאיבדו את היכולת להשתמש במכשיר שמיעה בגיל המבוגר. אבל המוח עוד זוכר איך לשמוע (והיה בפגישה סיפור אישי של מתחרש שעשה השתלה בגיל 65 והוסיף לפני שנה עוד שתל בצד השני של האוזן)
מרים לא ממליצה על השתלה בשתי האוזניים בגלל שהיתרונות בכך הם קטנים יחסית לסיבוכיות הטיפול...
לגבינו שאבדנו את השמיעה מכבר (מהלידה או מגיל צעיר) ואנחנו כבר בגיל הבוגר:
חרשים שאינם מסוגלים להפיק תועלת ממכשיר שמיעה, להם מרים ממליצה במיוחד לעבור את השתל אפילו בגילאים מבוגרים (כמו 30 ומעלה), היתרון הוא בהצלחה בתקשורת אוראלית ואפשרות לשמוע מה הולך בסביבה. בפגישה נשמעה סיפורה האישי של יעל שעד לגיל 19 היתה חירשת וחיה בעולם החרשים , ותיקשרה עם שומעים רק באמצעות קריאת שפתיים, ואחרי ההשתלה היא מתפקדת כמו כבדת שמיעה בסביבה השומעת, מדברת באיכות קול סבירה (לפי עדותי האישית) וחייה עם שומעים וכל זאת אחרי חודשים בלבד אחרי ההשתלה.
נשאלה השאלה מה לגבי כבדי שמיעה שמסדרים עם המכשיר שמיעה ומצליחים לתפקד בצורה סבירה בחברה השומעת, מריים ענתה שאי אפשר לענות מכיוון שזה מאוד אינדואבאלי ותלויה גם בצפיות של האדם, בירידה שלו בשמיעה (אם היא גבוהה זה מומלץ יותר), וגם באינטלגנציה שלו (צריך הרבה לימוד ומאמץ כדי ללמוד איך להשתמש בשתל).
מירים הזכירה שבעתיד מתוכנן שתל חלקי נגיד לכבדי שמיעה ששומעים בתדיריות נמוכות אבל בגבוהות אין שמיעה אזי יושתל שתל רק לאזורים בשבלול שמגיבים רק על ויברציות גבוהות...
נשאלה השאלה אם המושתלים שומעים בסוף התהליך כמו "שומעים", והתשובה חד משמעית לא
הקול המופק מהשתל הוא לא כמו הטבעי והוא מאוד שונה מהטבעי וכל מושתל צריך להסתגל לקול בתהליך למידה שאורך עד שנה, והתוצאה מההשתלה
שהחרשים וכבדי שמיעה בעלי ירידה גדולה בשמיעה הופכים ל"כבדי שמיעה משופרים". נשאלו גם על בעיות רפואיות כתוצאה מהשתל, והועברו הנקודות הבאות:
לגבי שיתוק עצב הפנים: היום בזמן הניתוח ישנו מכשיר מיוחד שדואג להזהיר מתי שהמנתח מתקרב לעצב הפנים (שנמצא סמוך לשבלול) ומרים אמרה שהיא לא זוכרת אישית מקרה של שיתוק עצב הפנים...
ישנה בעיה אפשרית בזמן הניתוח של גרימת דלקת קרום המוח, וחושבים לחסן כל מושתל נגד דלקת קרום המוח לפני הניתוח, ולצורך זה נועדה השהות של כמה ימים בב"ח אחרי הניתוח כדי להיות במעקב...
אין כמעט מגבלות אחרי הניתוח, אפשר אפילו לשחות, צריך להיזהר לא לקבל מכות באזור ההשתלה (בקרב מגע למשל). כמו כן יש להימנע מלעבור דרך שערים חשמליים של בדיקות חפצים, בגלל שהשדות החשמליים יכולים למחוק את הפעלת התוכנה של השבב בשתל, מסופק כרטיס מיוחד למושתלים, וקל לשחזר את התוכנה בשתל במקרה של מחיקה...
אין לעבור בדיקת MRI בגלל אותה סיבה השתל של חברת נוקלאוס בא עם מגנט שניתן להסרה בניתוח פשוט למקרה שחייבין לעבור בדיקה כזאת...
על השתל עצמו יש אחריות ל- 10 שנים, על המעבד החיצוני 3 שנים.
אין חיסול של השמיעה באוזן כתוצאה מהשתלה, ניצפתה ירידה של 10 - 20 db בממוצע.
דנו על התנגדות החרשים לשתל בגיל צעיר לילדים (שקימת בארצות הברית בעיקר) מיריים הגיבה שההורים מחליטים עבור הילדים הרבה החלטות בחיים, אז ממילא יש להם הזכות לבחור גם עבור ניתוח, מה עוד שחיוני לעשות את הניתוח בגיל צעיר במקביל לרכישת השפה של המוח האנושי. נוסף לכך 90% מהילדים החרשים נולדים למשפחות שומעות, כך שאם הילד נשאר חירש הוא מאבד את הקשר עם המשפחה, במיוחד שההורים לא רוכשים שליטה בשפת הסימנים בצורה טובה... ואם הילד בגיל מבוגר לא רוצה להשתמש בשתל ולבחור ב"זהות חרשית" הוא יכול פשוט לשים בצד את המעבד החיצוני, ואז הוא שומע כמו חירש, בעוד שלהיפך זה שלילת זכות הבחירה מהילד, כי השתלה בגיל מבוגר לא דומה לזה של גיל צעיר מבחינת התוצאות...
אני שמח להודיע לכם, כי פרופסור מיכל לונץ, מנהלת מחלקת א.א.ג, תתארח בפורום שלנו ביום שני, 17.11.03, בין השעות 21.00-22.30, ותענה לשאלות של הגולשים בנושאים הקשורים לניתוחי שתל קוכלארי, על הניתוח עצמו, כדאי/לא כדאי ועוד שאלות הקשורות לשתל קוכלארי. פרופסור מיכל לונץ היא, כאמור, מנהלת מחלקת א.א.ג- ניתוחי ראש וצוואר, מנהלת התוכנית לטיפול באוזן והשמיעה והשתל הקוכלארי בבית חולים בני ציון בחיפה,הפקולטה לרפואה של הטכניון, חיפה. הגולשים מוזמנים לשאול את פרופסור לונץ שאלות ולקבל תשובות! הגולשים מתבקשים לשמור על רמת דיון מכובדת והולמת!
