שינוי באירוח - טום גרשון מתארחת
- פותח הנושא Batya W
- פורסם בתאריך
DaxDesigns
New member
שלום טום, יש לי שאלה בעייתית מאוד.
שלום טום, אני מאוד נרגשתי מהכתבה, ועלתה בי שאלה גדולה. השאלה אולי איננה במקום אך לאחר שצפיתי בכתבה, ראיתי שהנער אמר שהוא איננו מפחד יותר ממי שהוא. אני אמנם צעיר ואין לי יותר מדי נסיון, אבל רציתי לשאול: האם המעשה הנורא הזה, גרם לך להסתכל על העולם בצורה אחרת? מנקודת מבט אחרת? האם הוא עורר בך דילמות חדשות? חששות חדשות? תודה טום, ומצטער על השאלה הבעייתית!
שלום טום, אני מאוד נרגשתי מהכתבה, ועלתה בי שאלה גדולה. השאלה אולי איננה במקום אך לאחר שצפיתי בכתבה, ראיתי שהנער אמר שהוא איננו מפחד יותר ממי שהוא. אני אמנם צעיר ואין לי יותר מדי נסיון, אבל רציתי לשאול: האם המעשה הנורא הזה, גרם לך להסתכל על העולם בצורה אחרת? מנקודת מבט אחרת? האם הוא עורר בך דילמות חדשות? חששות חדשות? תודה טום, ומצטער על השאלה הבעייתית!
תראה
בלי לשים לב התחלתי להסתכל על העולם בצורה אחרת פחות אכפת לי מעצמי ויותר אכפת לי מהסביבה ולא כל הזמן אני אני אני הפיגוע הזה גרם לי להבין שהמלחמה בהומופוביה היא עדיין ארוכה וקשה והדעות החשוכות עוד הולמות בכל דלת ואני מאמינה שכל אחד יכול לשנות משהו בין אם זה משהו קטן בעצמו ובין בכלל אם זה משהו שקשור לתמונה הגדולה יותר אם בשבילי המלחמה בהומופוביה הייתה לעלות מחזות זמר שעוסקים בנושא הרי שהטלטלה שעברתי בעקבות הפיגוע גרמה לי להבין שאולי המלחמה שלי צריכה להיות שונה המחזות אכן חשובים ביותר אבל אני מרגישה שאני צריכה לנסות לעזור בעוד מקומות אני בהחלט הרבה יותר חוששת ומזהה גילויי הומופוביה מאז הפיגוע אולי יירו בי סתם ככה ברחוב בגלל שיש לי שיער קצר מידי לבחורה אבל אני לא מתכוונת לשבת בחיבוק ידיים, הקהילה צריכה תמיכה כרגע, בני הנוער צריכים תמיכה ולבנות את האמון מחדש בעולם ואני מקווה שנצליח
בלי לשים לב התחלתי להסתכל על העולם בצורה אחרת פחות אכפת לי מעצמי ויותר אכפת לי מהסביבה ולא כל הזמן אני אני אני הפיגוע הזה גרם לי להבין שהמלחמה בהומופוביה היא עדיין ארוכה וקשה והדעות החשוכות עוד הולמות בכל דלת ואני מאמינה שכל אחד יכול לשנות משהו בין אם זה משהו קטן בעצמו ובין בכלל אם זה משהו שקשור לתמונה הגדולה יותר אם בשבילי המלחמה בהומופוביה הייתה לעלות מחזות זמר שעוסקים בנושא הרי שהטלטלה שעברתי בעקבות הפיגוע גרמה לי להבין שאולי המלחמה שלי צריכה להיות שונה המחזות אכן חשובים ביותר אבל אני מרגישה שאני צריכה לנסות לעזור בעוד מקומות אני בהחלט הרבה יותר חוששת ומזהה גילויי הומופוביה מאז הפיגוע אולי יירו בי סתם ככה ברחוב בגלל שיש לי שיער קצר מידי לבחורה אבל אני לא מתכוונת לשבת בחיבוק ידיים, הקהילה צריכה תמיכה כרגע, בני הנוער צריכים תמיכה ולבנות את האמון מחדש בעולם ואני מקווה שנצליח
DaxDesigns
New member
תודה
תודה רבה על התגובה! עזרת לי להבין יותר
אני סטרייט, אבל זה עדיין מעניין אותי. שוב, תודה רבה!
תודה רבה על התגובה! עזרת לי להבין יותר
אני סטרייט, אבל זה עדיין מעניין אותי. שוב, תודה רבה! אני לא מאמינה ביציאה המונית מהארון
רק רציתי לומר שאני לא מבינה מה הלחץ הזה לצאת מארון אני יצאתי בגיל 16 וזה היה הכי רע שבעולם הייתי חברת אגודה כן כן ואז לא היה שם כמעט אף אחד שתמך בי ,סליחה אבל אני יצאתי ורק נפגעתי . היום אני בת 25 כבר לא גרה עם ההורים מגיל 16 תנחשו למה, והדבר הכי קשה הוא להתגב על הפערים ,השקרים והמזימות שניהלתי מול ההורים שלי בני ה60 בשביל להגיע אל האגודה שם בצפון אז איפה הם היו אז אל תדברו איתי על לצאת מהארון ואם אתם לא מכירים כל מקרה לגופו ובטוחים שאתם יכולים לעזור לילד בן 16 שההורים שלו עשויים לזרוק אותו מהבית תחשבו טוב לפני שממליצים על כך בחום. אני לסבית חייה עם אישתי כבר 8 שנים ועם הורים חייה לסרגין כבר כמה חודשים.
רק רציתי לומר שאני לא מבינה מה הלחץ הזה לצאת מארון אני יצאתי בגיל 16 וזה היה הכי רע שבעולם הייתי חברת אגודה כן כן ואז לא היה שם כמעט אף אחד שתמך בי ,סליחה אבל אני יצאתי ורק נפגעתי . היום אני בת 25 כבר לא גרה עם ההורים מגיל 16 תנחשו למה, והדבר הכי קשה הוא להתגב על הפערים ,השקרים והמזימות שניהלתי מול ההורים שלי בני ה60 בשביל להגיע אל האגודה שם בצפון אז איפה הם היו אז אל תדברו איתי על לצאת מהארון ואם אתם לא מכירים כל מקרה לגופו ובטוחים שאתם יכולים לעזור לילד בן 16 שההורים שלו עשויים לזרוק אותו מהבית תחשבו טוב לפני שממליצים על כך בחום. אני לסבית חייה עם אישתי כבר 8 שנים ועם הורים חייה לסרגין כבר כמה חודשים.
אני מצטערת
אבל אני לא זוכרת שהמלצתי על יציאה מהארון להיפך אני אומרת שלכל אחד יש את הזמן שלו את הקצב שלו ואת התהליכים הפנימיים שלו הדבר היחידי שעליו אני יכולה להגיד זה על עצמי איך זה היה בשבילי ובכתבה בעובדה גם נאמר במפורש שהפיגוע גרם לכך שהם יוצאו מן הארון ואותו רוצח חסר פנים פצע אותם לא רק בגוף אלא גם במשפחתיות ובגילויים שהובילו לקרעים במשפחה אולי כדאי קצת לשים לב לפני שכותבים משהו
אבל אני לא זוכרת שהמלצתי על יציאה מהארון להיפך אני אומרת שלכל אחד יש את הזמן שלו את הקצב שלו ואת התהליכים הפנימיים שלו הדבר היחידי שעליו אני יכולה להגיד זה על עצמי איך זה היה בשבילי ובכתבה בעובדה גם נאמר במפורש שהפיגוע גרם לכך שהם יוצאו מן הארון ואותו רוצח חסר פנים פצע אותם לא רק בגוף אלא גם במשפחתיות ובגילויים שהובילו לקרעים במשפחה אולי כדאי קצת לשים לב לפני שכותבים משהו
אולי בכתבה לא נאמר לצאת מהארון אבל בעצרת כן
נכון אולי בכתבה לא נאמר לצאת מארון אבל בעצרת על הבמה כן נאמר אני רק רוצה לציין שאני ממש לא יודעת איך זה הולך בתל אביב אבל בצפון הנושא ממש לא מפותח.אני חושבת הרבה לפני שאני כותבת את המילים האלה אני נפגעתי גם מהאגודה, שוב אני מדגישה אנ י לסבית שגאה בזה חייה עם בת זוג ובכל הכירות איתי אני לא מסתירה את זהותי ולו לרגע אבל אין מה לעזות נעזוב את הרצח הנורא הזה בצג לרגע אני בדברת על מסרים רבים שמגיעים לנוער וגם ככה חרא להם אז למה לתת עצות שיסבכו להם את החיים בהמשך?
נכון אולי בכתבה לא נאמר לצאת מארון אבל בעצרת על הבמה כן נאמר אני רק רוצה לציין שאני ממש לא יודעת איך זה הולך בתל אביב אבל בצפון הנושא ממש לא מפותח.אני חושבת הרבה לפני שאני כותבת את המילים האלה אני נפגעתי גם מהאגודה, שוב אני מדגישה אנ י לסבית שגאה בזה חייה עם בת זוג ובכל הכירות איתי אני לא מסתירה את זהותי ולו לרגע אבל אין מה לעזות נעזוב את הרצח הנורא הזה בצג לרגע אני בדברת על מסרים רבים שמגיעים לנוער וגם ככה חרא להם אז למה לתת עצות שיסבכו להם את החיים בהמשך?
תקשיבי
אני אחזור שוב על מה שאמרתי אני יכולה לדבר רק בשם עצמי להביע את הדעות שלי אני לא יכולה לקחת אחריות על דעות של אנשים אחרים אבל עם כל הכבוד לך המצב אחרי הפיגוע מבחינתי היה נוראי בני הנוער כאבו כ"כ, סבלו כ"כ הפיגוע הוציא לא רק את הפצועים מהארון אלא בנו נוער נוספים את מקבלת פה בפורום הזה במה כרגע לייצג משהו חיובי לדרבן את אותם ילדים ולעודד אותם ואת בוחרת כרגע להטפל לקטנות ולדברים שנעשו ולא ניתן לשנות אותם חבל את אומרת לעזוב את הרצח הנורא הזה?! אני לא יכולה לעזוב אני עדיין חולמת על זה והכאב הוא נוראי מסרים לנוער תמיד יגיעו ככלל נוער ולא רק לקהילה ההומו-לסבית בי וטרנס אני שוב חושבת שחבל שאת לא משתמשת בבמה בפורום זה כדי לטפח ולעודד
אני אחזור שוב על מה שאמרתי אני יכולה לדבר רק בשם עצמי להביע את הדעות שלי אני לא יכולה לקחת אחריות על דעות של אנשים אחרים אבל עם כל הכבוד לך המצב אחרי הפיגוע מבחינתי היה נוראי בני הנוער כאבו כ"כ, סבלו כ"כ הפיגוע הוציא לא רק את הפצועים מהארון אלא בנו נוער נוספים את מקבלת פה בפורום הזה במה כרגע לייצג משהו חיובי לדרבן את אותם ילדים ולעודד אותם ואת בוחרת כרגע להטפל לקטנות ולדברים שנעשו ולא ניתן לשנות אותם חבל את אומרת לעזוב את הרצח הנורא הזה?! אני לא יכולה לעזוב אני עדיין חולמת על זה והכאב הוא נוראי מסרים לנוער תמיד יגיעו ככלל נוער ולא רק לקהילה ההומו-לסבית בי וטרנס אני שוב חושבת שחבל שאת לא משתמשת בבמה בפורום זה כדי לטפח ולעודד
היי טום,
את נפלאה ורהוטה, לא ציפיתי לאחרת.. אמנם אנו לא מכירות אך מרגיש לי כאילו וכן, אני קוראת את דברייך ונפעמת,ראשית מהמלחמה המתמדת, והתכונה הזו מדהימה בעייני. מה גורם לך להרגיש מחוייכת בימים הללו? מאיפה שאובה האנרגייה הכה טבעית שלך, לכתיבה הזו? לרצון להעביר מסר, טבעי וכנה לבני הנוער שעדיין נבוכים ובשלב של לפני היציאה מהארון, האם חשבת על רתימתם של בני נוער רבים שכ"כ משתוקקים לשאוב ממך כוח ולקחת את זה צעד אחד קדימה וליזום ביום קבוע אחת לחודש נגיד איזשהו מיזם כגון הרצאה/פעילות וכו' שאת תעבירי לבד או יחד עם עמיתים נוספים שתבחרי - זוהי תיהיה תרומה גדולה עבורם וודאי עבורך ברמה האישית כאמור הסיפוק שתחווי יהיה אדיר, הכתבה גרמה להכירך באמת דרך "המשקפיים" האמיתיות...ואני יודעת שהייתי רוצה לשבת על הכיסא הזה ורק מלהקשיב לך הייתי מתחזקת. את אדירה בעייני ומקור כח ואושר גדול עבור סובבייך, אני מאמינה בך וביכולותייך וחושבת שמגיע לאחר כי תחלקי עימו...באמת, בכתבה שידרת בשלות כובשת בעייני וזה ניצחון יומיומי! מעריכה אותך, לירון.
את נפלאה ורהוטה, לא ציפיתי לאחרת.. אמנם אנו לא מכירות אך מרגיש לי כאילו וכן, אני קוראת את דברייך ונפעמת,ראשית מהמלחמה המתמדת, והתכונה הזו מדהימה בעייני. מה גורם לך להרגיש מחוייכת בימים הללו? מאיפה שאובה האנרגייה הכה טבעית שלך, לכתיבה הזו? לרצון להעביר מסר, טבעי וכנה לבני הנוער שעדיין נבוכים ובשלב של לפני היציאה מהארון, האם חשבת על רתימתם של בני נוער רבים שכ"כ משתוקקים לשאוב ממך כוח ולקחת את זה צעד אחד קדימה וליזום ביום קבוע אחת לחודש נגיד איזשהו מיזם כגון הרצאה/פעילות וכו' שאת תעבירי לבד או יחד עם עמיתים נוספים שתבחרי - זוהי תיהיה תרומה גדולה עבורם וודאי עבורך ברמה האישית כאמור הסיפוק שתחווי יהיה אדיר, הכתבה גרמה להכירך באמת דרך "המשקפיים" האמיתיות...ואני יודעת שהייתי רוצה לשבת על הכיסא הזה ורק מלהקשיב לך הייתי מתחזקת. את אדירה בעייני ומקור כח ואושר גדול עבור סובבייך, אני מאמינה בך וביכולותייך וחושבת שמגיע לאחר כי תחלקי עימו...באמת, בכתבה שידרת בשלות כובשת בעייני וזה ניצחון יומיומי! מעריכה אותך, לירון.
ערן כהן גבע
New member
טום היקרה
את וודאי לא זוכרת אבל נפגשנו לפני חודשיים בערך כשהצטלמת עם "הכוכבים של איגי" במרכז הגאה. רציתי להגיד לך כל הכבוד על האומץ והפתיחות וששוב ראיתי שאת בחורה מקסימה ואינטילגנטית. מן הסתם נפגש ביום חמישי באודישנים אבל רציתי לעצור רגע, להגיד לך כל הכבוד ולטפוח לך על השכם באופן ווירטואלי. חזקי ואמצי, את מדהימה
את וודאי לא זוכרת אבל נפגשנו לפני חודשיים בערך כשהצטלמת עם "הכוכבים של איגי" במרכז הגאה. רציתי להגיד לך כל הכבוד על האומץ והפתיחות וששוב ראיתי שאת בחורה מקסימה ואינטילגנטית. מן הסתם נפגש ביום חמישי באודישנים אבל רציתי לעצור רגע, להגיד לך כל הכבוד ולטפוח לך על השכם באופן ווירטואלי. חזקי ואמצי, את מדהימה
תודה, טום, מיכאל, יוני ורז
גאה בכם ובאומץ שלכם להיות מי שאתם, עם כל הכאב והצער על מה שקרה. השארתם אותי עם כאב עצום אבל גם עם תקווה, כי עם אנשים כמוכם וכמו החברים הטובים שלכם אפשר יהיה לבנות עולם טוב יותר. מעריכה ומוקירה את ההורים שהיו אתכם, טום ומיכאל, בבר נוער. הלוואי ויהיו יותר הורים עם אומץ לצאת מהארון. אולי עוד משהו היה משתנה, אולי הייתה יורדת אלינו עוד קצת סובלנות. אוהבת אתכם מאד אילה, אמא של ניר
גאה בכם ובאומץ שלכם להיות מי שאתם, עם כל הכאב והצער על מה שקרה. השארתם אותי עם כאב עצום אבל גם עם תקווה, כי עם אנשים כמוכם וכמו החברים הטובים שלכם אפשר יהיה לבנות עולם טוב יותר. מעריכה ומוקירה את ההורים שהיו אתכם, טום ומיכאל, בבר נוער. הלוואי ויהיו יותר הורים עם אומץ לצאת מהארון. אולי עוד משהו היה משתנה, אולי הייתה יורדת אלינו עוד קצת סובלנות. אוהבת אתכם מאד אילה, אמא של ניר
gay2baribua
New member
אילה
רציתי לבוא לנחם אתכם, אבל לא יכולתי כי אבי ניפטר שבועיים לפני, כאב לי מאוד לשמוע על ניר, הכרתי אותו מהצופים.
רציתי לבוא לנחם אתכם, אבל לא יכולתי כי אבי ניפטר שבועיים לפני, כאב לי מאוד לשמוע על ניר, הכרתי אותו מהצופים.
שלום טום.
שמי תום. רציתי לומר שהתרגשתי מאוד מהתוכנית בכלל ומהסיפור שלך בפרט. אני מזדעזע כל יום מחדש מהבורות של החברה שלנו, מהסטיגמות ומהזילזול שמפגינים כלפי אנשים עם משיכה מינית שונה. בתור סטרייט, בתור אדם, ובתור ישראלי שלא מרגיש ישראלי בכלל - אני מתבייש. כל פעם שאני שומע על אירוע שלילי כלשהו שנוגע לקהילה הגאה, אני מרגיש סימפטיה רבה. כשקורה משהו כזה אני מרגיש שאני רק רוצה להתקרב לאותם אנשים שסובלים על לא עוול בכפם. מצער אותי שאנשים, בעלי משיכה מינית שונה מרוב האוכלוסיה, צריכים להתקבץ ב"קהילה", שהם לא יכולים להיות חלק נורמטיבי מכל השאר. זה עולם אכזר, אבל אני מקווה שהומואים, לסביות, טרנסג'נדרים ו-Bים ימשיכו להלחם על הזכות הבסיסית שניתנה להם לחיים הוגנים ושווים. ואני מאחל החלמה מהירה לכל הפצועים והנפגעים בבר נוער. אני רוצה לפרסם כאן שיר שכתבתי בתקופה האחרונה, שבין השאר גם נוגע בנושא הזה. המשך שבוע נעים ושלו. אנסה לחלום / תום ליברמן האם נזכה אי פעם לראות את הזריחה כאשר השמש מפצירה מעל הים בזמן שבעיר שוררת דממה והציפורים שרות אל העולם ברקע עוד חוזר הניגון העצוב של מלחמת אחים, טילים ודם ואני מקנא בך, ילדה שלי שאת שם למעלה ולא פה בין כולם זוכרת שרק רציתי לתת חיבוק לאותם בני אנוש חסרי תבונה בעודי מאמין שיסכימו הם לחיות בשוויון אמיתי, באהבה אך הם לא רוצים להקשיב מעדיפים לחיות באשליה שכאילו עוד יהיה כאן טוב שכאילו תגמר האפליה אני זוכר את אותו אדון נכבד שהחליט לקפוץ אל פסי הרכבת או את הבחורה עם המזרק שלא התעוררה מהתרדמת ואת הילד הקטן שצעק "אמא" בעוד דם ניגר מגרונה המשוסף נערה שרק רצתה להיות זמרת ונהג שיכור את חלומה קטף בחור שישב לתומו על ספסל או אישה שרצתה להנות בים אך מותם היה טעות בזיהוי של איזשהו עבריין מטומטם ואני עדיין זוכר את החיילת שמעולם לא חזרה הביתה בלי ידיעתה, ובתמימות רבה זכתה לקבל טרמפ אל העולם הבא אז מתי נזכה לראות את האור מתי יהיה בסדר, מתי יהיה טוב אנסה שוב להרדם, ולחלום שברחובות הדם יפסיק לזרום ושסוף סוף, יהיה שלום.
שמי תום. רציתי לומר שהתרגשתי מאוד מהתוכנית בכלל ומהסיפור שלך בפרט. אני מזדעזע כל יום מחדש מהבורות של החברה שלנו, מהסטיגמות ומהזילזול שמפגינים כלפי אנשים עם משיכה מינית שונה. בתור סטרייט, בתור אדם, ובתור ישראלי שלא מרגיש ישראלי בכלל - אני מתבייש. כל פעם שאני שומע על אירוע שלילי כלשהו שנוגע לקהילה הגאה, אני מרגיש סימפטיה רבה. כשקורה משהו כזה אני מרגיש שאני רק רוצה להתקרב לאותם אנשים שסובלים על לא עוול בכפם. מצער אותי שאנשים, בעלי משיכה מינית שונה מרוב האוכלוסיה, צריכים להתקבץ ב"קהילה", שהם לא יכולים להיות חלק נורמטיבי מכל השאר. זה עולם אכזר, אבל אני מקווה שהומואים, לסביות, טרנסג'נדרים ו-Bים ימשיכו להלחם על הזכות הבסיסית שניתנה להם לחיים הוגנים ושווים. ואני מאחל החלמה מהירה לכל הפצועים והנפגעים בבר נוער. אני רוצה לפרסם כאן שיר שכתבתי בתקופה האחרונה, שבין השאר גם נוגע בנושא הזה. המשך שבוע נעים ושלו. אנסה לחלום / תום ליברמן האם נזכה אי פעם לראות את הזריחה כאשר השמש מפצירה מעל הים בזמן שבעיר שוררת דממה והציפורים שרות אל העולם ברקע עוד חוזר הניגון העצוב של מלחמת אחים, טילים ודם ואני מקנא בך, ילדה שלי שאת שם למעלה ולא פה בין כולם זוכרת שרק רציתי לתת חיבוק לאותם בני אנוש חסרי תבונה בעודי מאמין שיסכימו הם לחיות בשוויון אמיתי, באהבה אך הם לא רוצים להקשיב מעדיפים לחיות באשליה שכאילו עוד יהיה כאן טוב שכאילו תגמר האפליה אני זוכר את אותו אדון נכבד שהחליט לקפוץ אל פסי הרכבת או את הבחורה עם המזרק שלא התעוררה מהתרדמת ואת הילד הקטן שצעק "אמא" בעוד דם ניגר מגרונה המשוסף נערה שרק רצתה להיות זמרת ונהג שיכור את חלומה קטף בחור שישב לתומו על ספסל או אישה שרצתה להנות בים אך מותם היה טעות בזיהוי של איזשהו עבריין מטומטם ואני עדיין זוכר את החיילת שמעולם לא חזרה הביתה בלי ידיעתה, ובתמימות רבה זכתה לקבל טרמפ אל העולם הבא אז מתי נזכה לראות את האור מתי יהיה בסדר, מתי יהיה טוב אנסה שוב להרדם, ולחלום שברחובות הדם יפסיק לזרום ושסוף סוף, יהיה שלום.
פלורליזים ובורות
שלום רב תום, בראש ובראשונה אני רוצה לחזק אותך ואת רז ויוני המקסימים והמדהימים שהופיעו בסרט. אני רוצה להתוודות שהתחושה שלי קשה מאוד, היות ואני מרגישה שאני "הקטנה" לא אצליח לשנות, לא את האנשים שבשל בורותם עושים את חיי היומיום שלכם לקשים יותר, לא אצליח לעצור גזענים מהסוג של הטרוריסט שטבח בכם בלילה הנוראי ההוא, ולא את מדיניות הממשלה שכושלת בתחום החינוך לפלורליזם ו/או במקרה זה במתן סיוע לאזרחיה שנפגעו בפיגוע טרור גזעני ובלתי מתקבל על הדעת. יותר מכל אני רוצה לומר שיש רבים כמוני ששמחים על הגיוון ומקבלים את "האחר" באהבה. שולחת חיבוק גדול לכם ומאחלת בכל ליבי שתתדעו, אם אפשר, להוציא מהרע הזה רק טוב.
שלום רב תום, בראש ובראשונה אני רוצה לחזק אותך ואת רז ויוני המקסימים והמדהימים שהופיעו בסרט. אני רוצה להתוודות שהתחושה שלי קשה מאוד, היות ואני מרגישה שאני "הקטנה" לא אצליח לשנות, לא את האנשים שבשל בורותם עושים את חיי היומיום שלכם לקשים יותר, לא אצליח לעצור גזענים מהסוג של הטרוריסט שטבח בכם בלילה הנוראי ההוא, ולא את מדיניות הממשלה שכושלת בתחום החינוך לפלורליזם ו/או במקרה זה במתן סיוע לאזרחיה שנפגעו בפיגוע טרור גזעני ובלתי מתקבל על הדעת. יותר מכל אני רוצה לומר שיש רבים כמוני ששמחים על הגיוון ומקבלים את "האחר" באהבה. שולחת חיבוק גדול לכם ומאחלת בכל ליבי שתתדעו, אם אפשר, להוציא מהרע הזה רק טוב.
SexyCherryL
New member
היי, טום.
כשצפיתי ב'עובדה', בכיתי. זה נורא לראות ילדים בכיסא גלגלים בגלל טיפשות של אנשים אחרים. האם את חושבת, האירוע הנורא הזה, יפקח למדינה את העיניים, כדי שיביטו מה שבאמת קורה במדינה? כי לפי דעתי, ולפי מה שקראתי בשבוע האחרון, כדי שני וחמישי נדקר מישהו, כל שלישי מישהו נאנס, וכל שבוע קוראים כתבות על גזענות וכתבות נגד הומואים ולסביות.
כשצפיתי ב'עובדה', בכיתי. זה נורא לראות ילדים בכיסא גלגלים בגלל טיפשות של אנשים אחרים. האם את חושבת, האירוע הנורא הזה, יפקח למדינה את העיניים, כדי שיביטו מה שבאמת קורה במדינה? כי לפי דעתי, ולפי מה שקראתי בשבוע האחרון, כדי שני וחמישי נדקר מישהו, כל שלישי מישהו נאנס, וכל שבוע קוראים כתבות על גזענות וכתבות נגד הומואים ולסביות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.