../images/Emo189.gif
טוב................................ אז קודם כל אני חבה תודה גדולה לחני (מקווה שתגיעי לעבודה אחרי שעות שינה מכובדות
) שבזכותה הגעתי. היה לי העונג לשבת איתכם לקפה (קרן, אני ממש בעקבותייך, עם האו"פ והכל. כל הכבוד
). אגב, חטפתי כוויה למרות זאת - מסתבר. שנית אני חבה תודה גדולה לנטע-גיל-לי. 3 המקסימות שדאגו לי לדרך חזרה [
גיל. והתמונה, לי, אחת המדהימות!
]. מקווה שהגעתן בשלום... כולכם. ההופעה. מקום אחר, עשה את העבודה. בהתחלה ספק שורה 1 ספק שורה 2, מאמצע ההופעה בערך לא היה ספק. ושילמתי את מחיר הברזלים כהוגן. ולמרות זאת, אורית לא ממש שמה לב אליי שם...אבל נהנתי לראות את האנרגיות בעיניים. חובה. כשחיכינו בחוץ, אורית יצאה, וקראתי לה, עד שהיא באה. אמרתי לה תודה על המתנת-יומולדת 20, וקיבלתי ממנה חתיכת חיבוק חזק. הלוואי והעולם היה עוצר לדקה ארוכה יחד איתו. בחיים שלי לא חיבקו אותי ככה, אולי פעמיים לפניה. היא זכרה אותי, ראיתי לפי הבעת פניה - וזה עשה את הכל. הצטלמתי איתה, בזכות לי [מהרררר תעלי לפה מהררר
]
שהיתה ב"היכון" עם המצלמה.... ואח"כ פרשנו. נרדמתי בנסיעה, עליתי על מונית הביתה מראשל"צ. הליכה של 10 דק' ואני בבית. בלי שינה נורמאלית עם אדרנלין כזה, מי רוצה לישון בכלל............. היו לי הפתעות-של-אנשים, כמו טולי. <וזהו... מבחינת ההפתעות> והיה לי כיף גדול כמו תמיד לראות את ספירי, ענברי, זמי [שבקושי!], צחר, דניאל-שלא-ניחש-מי-אני-חצוף, מורי..........
אוהבת אתכם. היו לי חסרים לאללה, שנשונה ועידודו. ועומרי. ואולי כ"ס....
עידודו - לא מבטיחה כלום. אבל אנסה. מה שבטוח - תיאטרון - הנה אני באאאאה.