אני חושבת שזה שיש בדור הבא קונספט לתכנית,
מאוד השפיע על התוכן. מהרגעים הראשונים לאחר ההכרות, השיחות היו בעיקר על איתן.. מה הוא חושב, להתקרב אליו או לא, ליזום, מי תצא לדייט... וכו... כל הדינמיקה של הבנות נבנתה סביב זה. באח הדיירים נזרקים לבית, ואין להם שום נושא שיחה, לכאורה מוכתב מראש... הכל פתוח לכל הכיוונים, כל אחד עם האישיות שלו, כשבכל פעם לוחצים למישהו על נקודה רגישה כדי להקצין התנהגויות מסויימות. כאן, הליהוק של הבנות נועד ברובו לספק לאיתן אופציות רלבנטיות, ופחות לספק אג'נדות. גם ראינו שההפקה התמקדה בפרקים בעיקר בבניית 'עלילה' סביב האהבה בוילה, ודי התעלמו מהאינטרקציה השוטפת של החיים המשותפים שלהם. מה גם, שמה שתופס את הצופים, בסופו של דבר, זה האנשים עצמם, ההתנהגות שלהם ואינטרקציה עם המשתתפים האחרים, ופחות האג'נדות שלהם. אם כבר, הייתי אומרת שהאג'נדה, היא כלי עבור המשתתף להעביר את מי שהוא, מביחנת הדרך שבה הוא מעביר את הרעיון, האם בשתלטנות, או שבנעימות... וכו.. (ראי את מקרה עדנה וזה מהירוקים מהעונה האחרונה... שכחתי את שמו וזה כבר אומר משהו
עם כל מה שכתבתי, נראה גם לי מוזר שאחרי 3 חודשים, אין לנו מושג מה הדיעות שלהם על כל מיני נושאים. בשורה התחתונה, חוסר העניין הציבורי התחיל בפרק הראשון, שבו הובהר הפורמט, שאכזב הרבה אנשים, וזה המשיך בחוסר העקביות בחוקי המשחק, שהשתנו בכל שבוע לטובת צרכי העלילה, וכתוצאה מזה הציבור פשוט איבד אמון, השתעמם ונטש.