עכשיו תורי לא להסכים ../images/Emo3.gif
לפחות לגבי חלק מן הדברים שכתבת; אני מסכים אמנם שב-Memories אין הברקה ליריקלית (יש מילה כזו?) לעומת Frozen, אבל לדעתי, וככה זה מרגיש לי כאשר אני מקשיב לשיר, Memories הרבה יותר כן. הוא נכתב ממקום יותר אמיתי, שיחד עם הנגינה של הלהקה, שדווקא בגלל הפשטות שלה הוא לא מתיימר להיות משהו מעבר לשיר מרגש, בדיוק כמו Our Farewell (כמובן שהאחרון טוב בהרבה, אבל זה לא קשור). ההרגשה שאני מקבל מ-Frozen היא מעט מלאכותית, שזה שיר שלא מספיק מרגש ואמיתי עד כדי כך שהיו צריכים לשלב בו ניואנסים וגימיקים שונים כדי לעורר יותר עניין. אני אהיה מאוד מופתע לשמוע שהסיפור של הקליפ לא הולבש על השיר לאחר שהוא נכתב. ויש לי בעיה עם The Howling. לכאורה זה שיר טוב. נפתח בצורה מעולה (מדהימה אם יורשה לי לציין), יחד עם כניסה הדרגתית של כל הכלים עד לנגינה מאוד אגרסיבית ו-intense של הלהקה, עם קצב מעניין ושירת מקהלה מצויינת, אבל כשעוברים את הפזמון הראשון, מתחילים נורא להשתעמם... אפילו השירה של שרון מעט מעצבנת לפעמים. ו - מה? הליריקס ב-TSF הכי חלשים? לדעתי הם אפילו עולים על אלה של Enter! לא שאני ממעיט מהכתיבה (המדהימה) של אנטר, אבל ב-TSF אני (לפחות) מרגיש שיש אמירה, שיש מסגרת, שיש אווירה לכל השירים. שירים עם מסרים חזקים כמו ב-SWIA ו-STM, סיפורים מעניינים ומרגשים כמו ב-Jillian, Memoris, Somewhere, הליריקס של Forsaken שלדעתי משלבים אמירה נוקבת וכמובן Pale, עם המסר האופטימי (מה שמאוד נדיר למצוא בשירים של להקות מן הסוג הזה). לעומת זאת, זה מה שאני רואה ברוב השירים של THOE: "אני מסכן"; "המצב רע, האם נלמד מהטעויות שלנו?"; "תסלח לי, תסלח לי ושוב תסלח לי" ועוד, ובעיקר שורות ורעיונות שחוזרים על עצמם שוב ושוב. יש שיקראו לזה קונספט, אני קורא לזה חוסר ביצירתיות. נא לא להבין אותי לא נכון, אני אוהב חלק מן האלבום החדש, אבל הוא פשוט לא מגיע לרמה של הקודמים, מכל בחינה לדעתי. אז אולי יש בו יותר סולואים ודגש על הגיטרות מאשר ב-TSF, אבל כשזה בא על חשבון דברים אחרים - לא תודה.
בכל מקרה אני אף פעם לא התלהבתי מהרעיון שהם יהיו הרבה בטלוויזיה.. בארץ לפחות. שריטה שלי (ושל חצי פורום
)
