התפקדות אוגוסט

PerfectSP

New member
מבשרת../images/Emo6.gif יו.אתם אנשים ממקומות מוכרים../images/Emo3.gif ../images/Emo190.gif

 
מתפקד../images/Emo195.gif

שם: נאור (לא השתנה מהחודש הקודם
) גיל: 16 ושמונה חודשים (דווקא כן השתנה
) מקום מגורים: חולון עיסוק נוכחי (תלמיד בחופש/לפני גיוס/צבא/עבודה וכו'): תלמיד בחופש=] אמצעי ליצירת קשר (ICQ, Email, Messenger): במסר
אלבום אהוב של ווית'ין: ME שיר החודש של ווית'ין: blue eyes אמן החודש: arch enemy!!!!!!!!!!!!!!! (האלבום החדש כל כך טוב!!
) ספר החודש: הארי פוטר 7.. סיימתי אותו והתאכזבתי קשות. סרט החודש: המבוך של פאן
סדרת החודש: הממ אף אחד תמונה (אם בא לכם): כרגיל נוותר
 
יש בזה משהו../images/Emo69.gif ../images/Emo58.gifלה"פ 7ו-6! זהירות!

אוקי ובקשר לספר ולאכזבה שלי ממנו
את רוב הספר קראתי בהרגשה של "וואו.. לא חשבתי שרולינג תוכל להשתפר אחרי הספר השישי" (הכי טוב בעיני
). את זה חשבתי עד שהתבררו יותר הדברים לגבי ה- deathly hallows.. הם פשוט נראים כל כך אאוט אוף פלייס. יכול להיות שלא ירדתי עד סוף דעתה בקשר אליהם, או שסתם לא הבנתי את העניין, אבל לא נראה לי. הם נראים לי כאילו הם הומצאו רק כדי למלא את העמודים ולא לאכזב את המעריצים שמחכים לספר ארוך. בשורה התחתונה, הם באמת כל כך חשובים? חוץ מה-elder wand, 2 ה"אוצרות" האחרים נראים לגמרי מיותרים.. (ד"א, שם ראשוני לספר היה harry potter and the elder wand) דבר שני, וולדמורט. אני לא יודע אם אלה הסרטים שגרמו לי להסתכל עליו בגיחוך מוחלט, או סתם כי הדמות שלו הפכה פתטית בספר הזה בגלל רולינג. בספר הראשון והרביעי, וולדמורט באמת הרגיש כדמות מרושעת ובאמת גם הצלחתי לגלות כלפיו שנאה ולחשוש ממנו.. בספרים האחרים, ובעיקר בספר השביעי כי עד אליו זה לא ממש הפריע לי, וולדמורט הופך לדמות פתטית להחריד. פתאום בספר השביעי הוא שוכח מכל מיני דברים, לא מתכנן את הצעדים שלו עד הסוף ובכלל, יוצר רושם של אידיוט מוחלט ולא בדיוק של הקודם הרשע והמאיים ביותר בכל הזמנים
ודבר השלישי, ובעצם הכי חשוב מבחינתי, כי עד סוף הספר עדיין חשבתי שהוא ספר נהדר. אחרי שהארי כביכול "מת" חשבתי וואו זה היה קטע יפה (למרות שזה היה לי ברור מאוד מאוד שהוא יהיה הורקרוקס עוד מהספר השישי).. אבל אז מה לעזאזל רולינג מחליטה לעשות?! להחזיר אותו לתחייה, ולגרום לו לגבור על וולדמורט. ועוד איך? בעזרת אקספליארמוס?! זה מגוחך פשוט
(ונתעלם מהעניין שזה היה וולדמורט שבעצם הרג את עצמו) במיוחד אחרי שהארי השתמש בקללות שאין עליהן מחילה בשאר הספר.. אוקי, היא רצתה להראות שהוא לא הרג אף אחד בחיים שלו
אבל אנחנו לא מדברים פה על "אחד". זה וולדמורט, שכזכור, שיבש להארי דבר או שניים בחיים..
. כשהארי "קילל" אותו באקספליארמוס זה נתן לי פשוט תחושה של אנטי-קליימאקס.. הוא היה צריך לחסל אותו בעצמו. ושיא השיאים. הפרולוג. אחרי שהספר השישי נגמר בצורה כל כך עצובה וטראגית (גם החמישי אבל בשישי לדעתי התבטא בצורה טובה יותר) עם המוות של דמבלדור, רולינג באה עם הסיום הכי קיטשי ונדוש שאי פעם נראה עלי אדמות
(טוב לא עד כדי כך.. אבל תודה שזה היה קיטשי עד גועל).. כל העניין עם המשפחה החדשה של הארי רון והרמיוני.. זה פשוט מנוגד לכל מה שהיא ניסתה והצליחה לעשות בספרים הקודמים! במיוחד הציק לי כשהארי אומר לבן שלו שסנייפ היה האדם הכי אמיץ שהוא אי פעם הכיר.. זה כל כך צרם לי.. זה כל כך נדוש... כל כך ילדותי!!! יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל אני לא אעמיס את הכל בהודעה אחת
אני אחכה שתגיב
 

אזירפאל

New member
טוב ../images/Emo58.gif

אז אני אתחיל ממה שגם לדעתי רע, מכיוון שבשורה התחתונה מאוד אהבתי את הספר אז נשאיר את הדברים הטובים לסוף. וכשאני אומר דבר רע אני מתכוון, כמובן, לאפילוג. האמת, מהנקודה שוולדמורט מת הכל מידרדר ונעשה יותר ויותר מעצבן, עד שמגיעים לאפילוג, שהוא כמובן השפל. הוא פשוט מגוחך, כל הרעיון של 'אלבוס סוורוס' ופתאום כולם אנשי העולם הגדול עם משפחות והכל טוב ויפה. אני הייתי מצפה מהארי תשע עשרה שנים אח"כ להיות מאושפז בקדוש מנגו, או לפחות להתעורר באימה מסיוטים. בכל זאת, עברו עליו דברים לא קלים, קשה לי להאמין שהנפש שלו לא נפגעה קצת... וגם לי לא מסתדרת האמירה שסנייפ הוא האדם האמיץ ביותר. אמנם גילינו שסנייפ היה לצד דמבלדור, אבל הוא בעצם בשורה התחתונה היה תמיד לצידו ושירת את האינטרסטים של עצמו; לא לשמור על הארי, אלא לשמור על הבן של לילי. אני עדיין לא מצליח לסלוח לסנייפ על כל ההתנהגות המגעילה שלו אל הארי במשך כל השנים, ואני לא מבין איך הארי יכול, ועוד לקרוא לבן שלו על שמו... הדת'לי האלווס לדעתי היו רעיון מבריק, שפיתחו את העלילה בצורה מושלמת. לא יודע אם שמת לב (למרות שקשה להתעלם מזה), אבל הספר הזה, אולי יותר מכולם, היה רווי במסרים ובסימבוליות, ולכל אוצר מוות היה את הסמל שלו. השרביט שכמובן היה חיוני לעלילה והדגים את השאיפה המתמדת של וולדמורט לכוח, ואת החולשה של דמבלדור בצעירותו. האבן בעצם מסבירה בעקיפין את מותו של סיריוס ומוכיחה את מה שדמבלדור אמר תמיד, שיש דברים הגרועים מהמוות. והגלימה, גם היא מוכיחה את אותו הדבר, את הרעיון שכולנו מתים בסוף, והמעשה הכי הגיוני לעשות הוא פשוט לקבל את זה בשלווה. וולדמורט לא טיפש. בכל פעם שהארי הצליח לברוח ממנו זה היה כי עזרו לו ברגע הנכון. החזרה של הארי לתחייה מצויינת לדעתי, וזאת מכיוון שהעובדה שהארי הורקרוקס מסבירה בצורה הטובה ביותר את כל הקשר שלו לוולדמורט... ושלא נדבר על הטעות של וולדמורט, שלקח את הדם שלו וכך גרם שהוא לא ימות, מה שגם מסביר את מבט הניצחון של דמבלדור בספר הרביעי. לדעתי זה דווקא מבריק שהארי לא הרג את וולדמורט אלא וולדמורט הוא זה שגרם לזה, משתי סיבות: אחת, כי זה לא היה הגיוני שהארי, קוסם בן 17, יביס את הקוסם החזק ביותר שהיה (אולי מלבד דמבלדור כמובן). שתיים, כי זה הוכיח, שוב, באותה סמליות אופיינית לרולינג, שוולדמורט עיוור מכדי לשים לב לטעויות שלו. הארי ידע שהוא הבעלים של האלדר וואנד, ולכן הוא אמר אקספליארמוס. הוא ידע שהקללה של וולדמורט תחזור אליו. וזה, כאמור, היה לדעתי מהלך מבריק. וזהו.
 
../images/Emo58.gif

אוקי, אני מבין ומסכים עם הרבה ממה שאמרת. זה בדיוק מה שאני חושב על סנייפ, וכל העניין שרולינג ניסתה להוציא אותו בסוף "גיבור".. הוא ההפך המוחלט מזה. הוא אמנם אהב את לילי וזה היה גילוי די מרעיש למען האמת, ו"הגן" למענה על הארי, אבל כמו שאמרת- בשורה התחתונה הוא היה תמיד לצידו ושירת את האינטרסים של עצמו. בקשר ל-deathly hallows.. אוקי, נכון, בספר יש המון סמלים ורמזים (לא שזה משהו חדש בסדרה של הארי פוטר), אבל המסרים שכביכול האבן והגלימה היו אמורות להעביר, היו יכולים להיות מובעים בצורה אחרת והרבה יותר פשוטה מאשר לבנות סיפור שלם חדש שמנותק לגמרי מהעולם של הארי פוטר.. אמרתי כבר, אולי הבעיה אצלי אבל הסיפור איתם פשוט לא התיישב לי כמו שצריך ולא התאים לי
אולי צריך קריאה חוזרת. אני צריך להדגיש את זה שהספר להוציא את האפילוג והפרק האחרון, מעולה מעולה מעולה. כמו שאמרתי בהודעה הקודמת. רוב הספר הייתי בהרגשה שהוא הולך להיות הספר הכי טוב של הסדרה, אבל אני לא יכול להתעלם מזה שסוף הספר פשוט הצליח להרוס לי את כל ההרגשה (או לפחות אם לא את כולה-הרבה ממנה
). אני התפלאתי בכלל שהם לא יצאו בסוף בשיר הלל לאהבה ולשלום
סוף שהוא לא לטעמי פשוט הורס לי את כל ההרגשה מאותה יצירה לא משנה כמה היא טובה בלעדיו..(חוץ ממקרים מסוימים כמובן
)אולי זה קצת דבילי, אבל אני לא יכול לשקר ולהגיד שבאמת הצלחתי לאהוב את הספר הזה כמו את הקודמים, ושהסוף לא הצליח להפריע לי, למרות שאר הספר שכבר אמרתי שהוא היה מצוין, כי הוא הצליח מאוד, ותיאור אצלי במילה אחת יהיה אכזבה וחבל
 

אזירפאל

New member
אני מסכים ומבין אתה מה שאתה אומר ../images/Emo58.gif

גם אני נורא אהבתי אבל הסוף השאיר לי טעם רע בפה, אבל אני בכל אופן משתדל להתכחש לקיומו של הפרולוג וכך החיים הרבה יותר קלים.
 

Ice Queen 7

New member
נמנמנמ

שם: אלה גיל: 17 מקום מגורים: ב"ש עיסוק נוכחי (תלמיד בחופש/לפני גיוס/צבא/עבודה וכו'): תלמידה בחופש אמצעי ליצירת קשר (ICQ, Email, Messenger): לא אכתוב אותו פה כי אני לא רוצה עוד מוחמדים ]: אלבום אהוב של ווית'ין: לא יכולה לבחור :{ שיר החודש של ווית'ין: Never Ending Story אמן החודש: נייטוויש ספר החודש: הארי פוטר ואבן החכמים, פנדורה, סוף העולם שמאלה סרט החודש: לאדעת סדרת החודש: שנות ה70 תמונה (אם בא לכם):
 

Ice Queen 7

New member
שכחתי סרט החודש הארי פוטר 5 ../images/Emo7.gif ../images/Emo47.gif../images/Emo99.gif

 
הרבה אומרים שהוא נוראי

והוא באמת אמנם משחית לגמרי פרטים חשובים מהספר, אבל לדעתי הוא ממש לא גרוע ומהנה מאוד. הסרט הכי טוב בסדרה עד עכשיו (יחד עם השלישי).. והרבה יתנפלו עלי עכשיו
 

Ice Queen 7

New member
למה שיתנפלו? אתה צודק

כל סרט בסדרה משחית פרטים חשובים מהספר וממציא דברים שבכלל לא היו בספרים.. אבל זה לא אומר שזה סרט גרוע ++
 
למעלה