בוקר טוב. שבוע חדש. שרשור עבודה

[milindapanna]

אני לא בטוח שזה הבדל מהותי

אבל בכל מקרה, מעניין אותי לשמוע מה התשובה שלך לשאלה הכל כך מוכרת- ולא פחות - החשובה - הזו

 

[d a p h n a]

אני חושבת שהתשובה שלי

(על רגל אחת, כן? ) היא שאכן היה שינוי משמעותי בתחום המדע בין השנים 1500-1700 (פחות או יותר), אם כי אני לא בטוחה שאפשר לקרוא לתהליך כל כך ארוך "מהפכה". אבל, אני חושבת שהשינויים החשובים פחות קשורים לתגליות הגדולות (כלומר זה פחות עניין של קופרניקוס, גלילאו וניוטון, על אף שכבודם במקומם מונח), ויותר שינויים במוסדות, בפרקטיקות של ניסוי ובתפיסות עולם. למשל הכניסה של פרקטיקות מעשיות מהעולם של אלכימאים ואמנים (artisans), או הפיתוח של טכניקות של איסוף מידע מרחבי העולם וריכוזו במקום אחד (אנטוניו בררה מתאר את זה היטב לגבי האימפריה הספרדית) וכו' וכו'.

 

[milindapanna]

../images/Emo13.gif סבבה

זה בסדר, ברור לי שזה לא המקום לדיונים המעניינים הללו...

 

[Unicorn98]

מאוד המקום, דווקא.

בעיניי הערך המוסף העיקרי של כל פורום אקדמי, בפרט כזה שיש בו מוחות מבריקים כמו כאן. בעיניי אני פחות "מרוויח" משרשורי נחמה או חיזוק, או שאלות לוגיסטיות כאלה או אחרות, למרות שבהחלט גם להן יש תפקיד חשוב כאן.

 

[d a p h n a]

זה בהחלט יכול להיות המקום

פשוט במצב הנוכחי אני שומרת את המאמץ של כתיבת תשובות ארוכות ומפורטות על המהפכה המדעית לבחינה עצמה.

 

[Unicorn98]

נשמע לי כמו החלטה נבונה ../images/Emo13.gif

 

[tulkin]

רגע...

מעניין אותי איך השינויים במוסדות האלה ובפרקטיקות המקובלות, שקרו אז (ואולי אפשרו בעקיפין את עבודתם של קופרניקוס, גלילאו וניוטון), מסתדרות עם תיאוריות מודרניות של institutionalism ותאוריות של שינויים ארגוניים/תרבותיים (למשל מהסוג שאני לומד היום). אין לי מושג איך היסטוריונים חוקרים את הדברים האלה. אבל האם יש ניסיון לעמת את הנתונים מהעבר עם תאוריות סוציולוגיות/ארגוניות מודרניות? (אני מכיר מחקר אחד כזה - מישהו חקר סחר חליפין במאה ה15 באיטליה, נדמה לי שהוא התמקד בפירנצה, וניסה להתחקות אחרי מושג ה"אשראי", כפי שבא לידי ביטוי אז, ובאופן שמה שהיה אז מתאים באספקטים מסויימים, ומרחיב באספקטים אחרים, גישות עכשוויות להתנהגות ואינטראקציה של בין סוחרים) אולי, בכלל, אפשר להתייחס למידע היסטורי כסוג של נתונים ארכיוניים לצורך מחקר אמפירי מודרני סטנדרטי (להערכתי משהו כמו 50-60% מהמחקר האמפירי בתחום שלי מסתמך על מידע ארכיוני של ארגונים כאלה ואחרים - אני לא מוצא שום סיבה עקרונית להגביל מחקר כזה לארגונים שקיימים היום).

 

[milindapanna]

תשובה זריזה

להיסטוריונים שעושים בעיקר (אך לא רק) מה שנקרא SOCIAL HISTORY מתעסקים לא מעט עם תיאוריות שכאלה. לי יצא לעבוד קצת עם SOCIAL NETWORK ANALYSIS בניתוח חברתי מסוים של המאה ה 18 בסין. מה שאתה נתקלת בו, אני מניח, הוא המחקר של PADGETT על פירנצה. זה המחקר הפופולרי ביותר כדוגמא לאיך אפשר להשתמש בתיאוריות ובכלים של ימינו למחקר היסטורי. הבעייה היא שהמחקר שלו הוא יוצא הדופן ולא המייצג, משום שקשה מאוד להשיג מספיק DATA, ושיהיה גם מספיק מדוייק (שלא לדבר על לדעת מה לא נכלל בDATA שהגיע לידינו) בכדי לעשות מחקר כמותני בעל ערך ברוב המקרים (מובן מאליו שיש בהחלט מקרים שזה אפשרי, אני מדבר בהכללה). במקרה של PADGETT הנתונים נלקחו מחוקר אחר, וגם ביקורת על זה לא חסרה, כרגיל. בקיצור - זה נעשה בהחלט, וזה גם לא מאוד חדש. ר' הספר NEW METHODS FOR SOCIAL HISTORY למשל, לדיונים כלליים יותר בנושא.

 

[tulkin]

תודה

אכן - את המחקר של padgett אני מכיר (אם כי הוא טען בהרצאה שלו שאף אחד לא קורא את המאמרים שלו כי עבור היסטוריונים הם "כלכליים" מדי, ועבור אנשי כלכלה וסוציולוגיה הם היסטוריים מדי. - כנראה שהוא טעה. אפילו בפורום הצנוע הזה יש שניים לפחות שמכירים את העבודה שלו בצורה כזו או אחרת). אז תודה על התשובה ותודה על ההפניה.

 

[milindapanna]

בשמחה. אגב, הוא דוגמא מאוד מוכרת לדעתי

חבר טוב מסוציולוגיה ששמע שאני עושה מחקר היסטורי שכזה מיד הזכיר גם הוא את PADGETT. אבל שוב - הוא יוצא דופן בסוג הנתונים שהיו זמינים עבורו. יחד עם זאת, יש חוקרים שמנסים ליישם את זה בעוד מקרים.

 

[d a p h n a]

גם כן על רגל אחת

(אם כי זה בהחלט דיון שאפשר לעשות אותו יותר לעומק, אבל ראה הודעתי ליוניקורן

). כמו שמילינדפנה אמר, אחת הבעיות העיקריות עם שימוש בשיטות סוציולוגיות מודרניות לחקר ההיסטוריה, לפחות של התקופה שלי, היא נתונים. ישנם די מעט תחומים שבהם יש לנו סדרות ארוכות של נתונים (כמותיים או אחרים) מהיימנים ובכמות מספקת בשביל להשתמש בשיטות מודרניות, במיוחד אלה המבוססות על סטטיסטיקות וחישובים, בצורה משכנעת. נוסף על כך, ישנה גם בעיה אפשרית נוספת. השיטות שבהן אנו משתמשים היום (במיוחד אלו הפחות כמותיות) מבוססות לעיתים על ההנחה שבני אדם נוהגים בצורות מסויימות או נוטים לחשוב בדרכים מסויימות. בתור היסטוריונית, אני נוטה להיות חשדנית מעט כלפי שיטות או תיאוריות שמניחות את האוניברסאליות או ההמשכיות התמידית של החשיבה או הפעילות האנושית. אני יודעת שלא כל התיאוריות או הגישות בתחומים כמו שלך עונות להגדרה, אבל ישנן בהחלט גישות שנוטות להניח שבני אדם תמיד נהגו או חשבו בדרך מסויימת. לכן לפעמים הניסיון להחיל תורות מודרניות על אנשים בני המאה ה-16 עלול בעיני ליצור יותר נזק מתועלת. יש למשל ויכוח מאוד גדול בקרב היסטוריונים האם אפשר להשתמש בפסיכולוגיה פרוידיאנית (או פסיכולוגיה מודרנית בכלל) כדי להסביר דברים שהתרחשו הרבה לפני וינה של המאה ה-19.

 

[tulkin]

ראשית,

אני חסיד קטן של שיטות כמותניות, וברור לי ששום מחקר ארכיוני היסטורי לא יכול לספק מספיק נתונים בשביל מחקר כמותני משמעותי. אבל יש עוד מתודולוגיות מחקר מודרניות חוץ מאלו הכמותניות, ושם דווקא מידע היסטורי עשוי להיות מספיק עשיר. למשל, נזכרתי שלא מזמן קראתי בז'ורנל אירופאי מוביל בתחום שלי מאמר שניתוח את האסטרטגיה העסקית של חברת קודאק בסוף במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על סמך קטעי עיתונות, פרסומות ומעט תכתובות שנשמרו מאותה תקופה בתוך החברה. זה בהחלט היה מאמר מרתק. ודווקא יש היום שיטות מחקר לא מעטות שלא מניחות את האוניברסליות. דווקא היום המודעות בסוציולוגיה ובחקר ארגונים להשפעות של תרבות גבוהה למדי, וההכרה באי-האוניברסליות של גורמים קוגניטיביים ופסיכולוגיים שונים שמשפיעים על ההתנהגות תופסת מקום מרכזי בצורות שונות של מחקר. וצריך להבדיל כמובן בין שיטות מחקר לגישות תאורטיות. יכול להיות שאין שיטת מחקר מתאימה, אבל התאוריות יכולות להיות רלוונטיות (ואז אולי ראוי להמציא פרדיגמת מחקר חדשה), וגם יכול להיות מצב הפוך שהתאוריות אינן רלוונטיות למרות שניתן לחקור את התופעות (ואז, מישהו צריך ללכת ולחקור אותן, ולעדכן את התאוריות הרלוונטיות, או לפחות להוסיף להן את הסייגים המתאימים).

 

[22ק ו ס ם]

לא ממש קשור

אבל אם אתה חסיד קטן של שיטות כמותיות אז איך אתה יכול לשקול טענות בצורה אובייטקיבית? ברור שתמיד יש אלמנטים סובייקטיביים במחקר אבל אם אדם מסוים אומר משהו אחד ואדם אחר אומר משהו אחר איך תדע מי צודק? ושלא תבין לא נכון, אני חושב שאפשר לכתוב מאמרים מרתקים ולספר סיפורים מרתקים גם בלי סטטיסטיקות אבל כדי לדעת שמה שכותבים נכון, תמיד צריך לדעתי מרכיב כמותי מסוים.

 

[tulkin]

אני לא מסכים

אבל נראה לי שזה נושא לדיון אחר. בכוונתי לכתוב פוסט מפורט על שיטות איכותניות בבלוג שלי. בקרוב. ברגע שיהיה לי קצת זמן או לחילופין אם זה מעניין עוד אנשים כאן - אז בשרשורפלצת נפרד. סדר צריך להיות.

 

[22ק ו ס ם]

אוקיי, אתה יכול לפתוח גם בפורום פסיכולוגיה

אבל גם פה זה טוב.

 

[d a p h n a]

אני אכן מסכימה עם רוב מה שאמרת

בגלל זה הפרדתי בין שיטות כמותניות ושיטות שאינן (אולי לא מספיק במפורש). בנוסף, דאגתי לציין שלא כל המתודות המודרניות סובלות מהבעיות שתיארתי. רק ציינתי שזו בעיה עם חלק מהן. ותודה על ההתעניינות. הבחינה הראשונה עברה בסדר.

 

[tulkin]

ואגב - איך היתה הבחינה הראשונה?

 

[פלפל אנגלי]

מסכימה איתך לגמרי

וכנראה שגם גדולים וטובים מאיתנו, לפחות במחלקה שלי, הסכימו עמנו כי אצלנו חל שינוי בשנתיים האחרונות ובמקום comps מחייבים אותנו בכתיבת Integrative paper שאמור לסכם את הידע שלנו ב-3 נושאים עיקריים (ורצוי גם 2 משניים), באופן שיאפשר - תאורטית - פרסום. הדגש היום הוא לא רק על היכרות עם החומר אלא על הבנה והפנמה שלו, ובעיני זה משהו שבחינה די מחמיצה. כי בפרקטיקה, יש משמעות לאיך הסטודנט מעביר את הידע שלו בחומר, ולא רק ליכולת לענות לשאלות מובנות של בחינה.

 

[milindapanna]

דפנה כבר ענתה על הרוב, ובכל זאת,

אני מכיר מספיק אנשים בתכניות דומות לשלי שעושים ווריאציות על בחינות. לחלקם יש מבחן בית של כמה שעות, לאחרים של 24 שעות, אחרים מקבלים שבוע, ויש כאלה שכותבים עבודה במשך חודש או אפילו יותר. אני לא טוען שאבסולוטית מבחן של 3 שעות (אצלי זה היה 6 שעות אצל מרצה אחד, 4 אצל אחר, ו 3 אצל האחרון) עם חומר סגור הוא הדבר הנכון היחידי. אני טוען שהוא עובד היטב. מניסיון. אתה מדבר על לחץ, וזה כבר דבר מאוד סובייקטיבי. אני מכיר אנשים שנלחצים הרבה יותר כשיש להם שבוע במקום 3 שעות ולהיפך. מה שכן, ככל שיש לתלמיד יותר אפשרויות לפתוח ספרים, אינטרנט וכיוב' כך הצורך שלו להפנים ידע בזכרון (טווח קצר, נכון, שוכחים, נכון, אבל מאידך אתה לומד לזה כמה חודשים טובים, כך שלא מדובר בבחינה שלמדת יום לפניה) פוחת. אולי זה OLD SCHOOL, אבל זה עובד. האם אני אשכח חלק גדול מהחומר? ברור, כבר שכחתי. האם כשעולה נושא מסוים יש לי איזה גיץ במוח שמזכיר לי שכבר נתקלתי בו, ומאפשר לי לינק לחומר כדי להזכר במה שכבר קראתי? גם כן. האם זה יעיל וחשוב? לטעמי כן, מאוד. למעשה, ואני מסכים מאוד עם דפנה גם בזה, רק לקראת סיום הלימוד לבחינות הייתה לי נקודת הארה מסויימת שבה פתאום שמתי לב לכמות הידע שצברתי באופן ספציפי מההתכוננות למבחנים. וכל זה אחרי הרבה מאוד סמינרים, קורסים מתודולוגיים, ומה-לא, ועדיין, ההתכוננות הביאה את הכל למצב צבירה אחר לגמרי. אז האם בסוף הייתי צריך לקחת את השאלות הבייתה ולכתוב עבודה או לכתוב תשובות באורך הגלות כשאני ספון בחדר באוניברסיטה? לא בטוח שזה מאוד משנה לתהליך בגדול, אבל נראה לי שלמרות שזה יותר קשה עם חומר סגור, זה הועיל לי יותר. לי, בכל אופן.

 

[22ק ו ס ם]

מעבר לעניין של לחץ מהבחינה שאני חושב שרוב

האנשים יסכימו שיותר זמן זה יותר טוב, אני מדבר על מה מקבלים מזה. בתור אקדמאים בתארים מתקדמים אני לא חושב ששינון ולמידה בעל פה הם כלים חשובים במיוחד וזה מה שבא לידי ביטוי בעיקר בבחינה כזו. אני חושב שחשיבה על נושא ואינטגרציה של חומרים ברמה גבוהה הרבה יותר חשובים. אני יכול להעיד שכשלנו נתנו 6 שבועות המרצים היו מאוד מרוצים כי הם קיבלו תשובות הרבה יותר איכותיות ממבחנים קודמים שבהם נתנו יום או יומיים. אני מכיר מקום אחד שבו יש לסטודנטים חצי שנה לעבור את המבחנים הללו וחלק מהבחינה הזו כולל מאמר סקירה על תחום מסוים שלא קשור לתחום המחקר שלהם שיכול להוביל לפירסום. אני לא רואה בצבירת ידע כשלעצמה כלי כל כך הכרחי לאקדמאים אלא כלים שאפשר ליישם אותם אחר כך. עוד דוגמא שאני אישית עברתי היא לחשוב על מערך מחקר שלם לגבי סוגיה מסוימת שמעלים בפניך ורוצים לחקור. זה משהו שלא ניתן לענות עליו בלי מחשבה ואחד הדברים הכי חשובים באקדמיה.