בוקר טוב. שבוע חדש. שרשור עבודה

[d a p h n a]

יש רק דבר אחד שלא ברור לי בטיעון שלך

למה אתה חושב שהבחינות האלה לא כוללות מחשבה? הבחינות הן בעיקר מחשבה. קודם כל, כי במשך שנה וחצי אני קוראת חומרים, והתהליך של ארגון החומרים הללו בראש שלי, והפיתוח של התפיסה שלי לגבי החומרים הללו, זה משהו שמצריך הרבה מאוד חשיבה. שנית, למעט מבחן אמריקאי אחד, עוד לא יצא לי מעולם לכתוב מבחן בהיסטוריה שלא דרש הרבה מאוד מחשבה, וליתר דיוק בעיקר מחשבה (ויחסית מעט שינון). (טוב, יש לי גם בעיות עם ההנחה שתמיד אנשים יעדיפו יותר זמן. אני דווקא עובדת טוב יותר כשיש לי פחות זמן, אבל זה כבר באמת עניין של הרגלי עבודה אישיים

).

 

[22ק ו ס ם]

כי קונספט של בחינה הוא אנטי מחשבה

ברור שזו הקצנה וכן חושבים בזמן בחינה, אבל זה לא מתקרב לרמת המחשבה שהייתה לך עם אותן שאלות אילו נתנו לך יותר זמן ויותר אמצעים. ברור שאת מגבשת דיעות לגבי כל הנושאים בבחינה מראש. הבעייה היא שלדעתי אין יותר מדי ערך בתשובות של מבחן של כמה שעות. לא מבחינת ארגון התשובות, ירידה לפרטים, בחינת כל הזוויות של השאלה וכו'. מה שאת בעצם עושה הוא יותר "להקיא" את החומר שצברת על השאלות המסכנות. עכשיו, אין לי שום בעייה אם תהליך הלמידה לבחינה. אני פשוט חושב שאפשר להשיג אותו הדבר וטוב יותר גם בלי הבחינה.

 

[milindapanna]

שמע נא, בחינות של הקאה הן ממש לא מה שאנחנו

מדברים עליו. כשמבקשים ממך לעשות סינתזה של מחקרים שונים שקראת - אתה לא מקיא מהסיבה הפשוטה שאתה צריך לחשוב על זה. כששואלים אותך לדעתך המנומקת בנוגע לתיאוריה מסויימת - אתה צריך לכתוב את דעתך, לא להקיא (למעשה, הקאה עלולה לפגום במקלדת). כששואלים אותך כיצד גישה מסויימת מתיישבת או לא עם גישה אחרת, ומה אתה היית עושה בנידון - גם זו לא הקאה. האם היית יכול לכתוב משהו יותר מעמיק בחודש? כן. בשנה? עוד יותר. בעשור? בכלל, פרס נובל (טוב, אין נובל בהיסטוריה...). ושוב - אף אחד (להבנתי) לא טוען שמבחן של 3 שעות הוא האמצעי היחידי הנכון, אלא שגם הוא נכון ובעל ערך.

 

[22ק ו ס ם]

לא צריך לקחת את זה לאבסורד

יש הבדל גדול בין מבחן בן 3 שעות ובן לתת לאנשים שבוע. ב3 שעות אי אפשר לחשוב יותר מדי, אין אפשרות להרהר יותר מדי איך לבנות תשובה, מה חשוב ומה לא ולכן במידה מסוימת זו הקאה של תבניות שגיבשת במהלך הלימודים. אף אחד לא מגיע לתובנות מרחיקות לכת.

 

[milindapanna]

תובנות מרחיקות לכת אינן המטרה, כאמור.

 

[milindapanna]

או שכן או שלא. בכל מקרה,

"חשיבה על נושא ואנטגרציה של חומרים ברמה גבוהה" זה מה שכל סטודנט לתואר מתקדם עושה כאן מהרגע הראשון. אין שום צורך או סיבה לבחון זאת משום שהסטודנט "נבחן" על כך בכל עבודה שהוא כותב (לפחות, אני מעריך, 10 פעמים בשנתיים בראשונות, תלוי בנושא, תלוי במנחים ובתוכנית). לגבי "תשובות הרבה יותר איכותיות" או "מרצים מאוד מרוצים" - למעשה שני הגורמים הללו אינם כלל מה שחשוב במבחנים. אף פרופסור שבחן אותי לא ציפה למצוא את תכלית המחקר ההיסטורי בתשובות, ואף אחד לא חשב שבהן טמון הפוטנציאל המחקרי שלי. אף אחד מהם גם לא בחן אותי כדי להיות מרוצה או לא. המטרה היא שאני אלמד. נקודה. אם הסטודנט ממש לא מתאים לתחום אז זה בא לידי ביטוי בבחינות, אבל לרוב, אם הסטודנט הגיע עד אליהן - הוא גם יצלח אותן. "סקירה על תחום" - כולנו עשינו את זה. כמעט כל עבודה שכותבים בתואר מתקדם אמורה להיות בסיס אפשרי לפרסום. כך זה אצלנו לפחות. בכל מקרה, מטרת המבחנים איננה לאפשר לך לפרסם משהו בקלות אלא להוציא חוקר עם ידע רחב יותר, אופקים רחבים יותר, ובסיס טוב יותר. בקיצור - חוקר טוב יותר. ו"טוב" אין משמעו "קל". אני חוזר בכך על הנחת המוצא של המטרה של המבחנים הללו: להעניק לסטודנט תרמיל גדול שבו הוא יוכל לאחסן כמות גדולה של ידע ושממנו יוכל במהלך חייו האקדמיים בהמשך לדלות פריט זה או אחר, או לדעת היכן הפריטים נמצאים. תרמיל שיעניק לסטודנט ביטחון אקדמי. מבלי הרקע, מבלי לדעת מה נעשה, מה כבר נאמר, עם מה אתה מסכים ועם מה לא, כיצד תדע לאן בכלל אתה הולך אקדמית? כל מה שציינת הם דברים שממילא עושים אותם ביומיום של השנתיים הראשונות. (וכל זה מעבר לכך שאני מסכים כמובן עם דפנה לגבי עניין החשיבה, שוב, דבר טריוויאלי לפחות בתחום שלנו ואני מקווה שגם באחרים)

 

[22ק ו ס ם]

אם סטודנט באמת נבחן בכל הדברים הללו

אז באמת אין צורך בבחינה לטעמי. אלא שלא בכל המקצועות סטודנטים נבחנים בכל האספקטים החשובים למחקר אקדמי והדבר הכי חשוב בעיניי הוא היכולת ללמוד חומר חדש ומאתגר לבד וליישם אותו בתחום. אני לא חושב שקריאה אינסופית של ספרים (שגם הם נקראים בצורה רופפת ברוב המקרים) חשובה במיוחד באקדמיה. אם לא תתעסק בנושאים הללו אתה לא צריך את זה, ואם כן, אז תלמד כשזה יהיה רלוונטי לך. מה שאתה מתאר זה בדיוק מה שאמרתי קודם. זה פשוט טקס חניכה שתוצאותיו ידועות מראש ואם זה כך, אז הוא מיותר במתכונת כזו.

 

[d a p h n a]

טוב, אני חושדת שיש כאן באמת

עניינים דיסיפלינארים, כי אני חושבת (לא רק מהשיחה הזו אלא גם משיחות עם אחרים) שהיסטוריה, אפילו יותר מדיסיפלינות רבות אחרות, מאוד מבוססת על הכרות עם הבסיס המחקרי הרחב יותר לכל דבר שעושים (לא רק מה ש"חדש" ו"מאתגר" אלא גם מה שישן ופחות מקובל היום, אבל בכל זאת מהווה בסיס למחקר עדכני). אבל בנקודה זו נראה לי שאני אעזוב את הדיון, פשוט כדי לנקות את הראש שלי לקראת הבחינה מחר.

 

[milindapanna]

בהחלט. ושוב - בהצלחה בבחינות!

 

[d a p h n a]

../images/Emo51.gif

 

[22ק ו ס ם]

קודם כל בהצלחה מחר

ואני לא חולק עלייך שבכל תחום צריך בסיס ידע רחב, אני רק חושב שמבחנים הם לא הדרך הכי טובה להשיג את זה.

 

[d a p h n a]

לגבי הסיפא שלך

קודם כל, אם אני חולה, מזיזים לי את הבחינה. המחלקה שלנו לא באה להכשיל אנשים, והבהירו לנו שאם אנחנו חולים, או שהתפרק לנו האוטו בדרך לאוניברסיטה, או משהו כזה - ימצאו לזה פתרון. שנית, בדיוק בגלל העניין של "אולי היה לך יום לא טוב", יש שילוב בין בחינה בכתב ובחינה בעל פה. ה"ציון" (כלומר ההחלטה אם עברת או לא והאם עברת בהצטיינות או לא) נקבע רק על בסיס השילוב בין שתיהן. כלומר, אם בבחינה בכתב לא הברקתי, או לא הבהרתי משהו בצורה מספיק משכנעת, ישאלו אותי על זה בבחינה בעל פה ואז תהיה לי הזמדנות לתקן, להרחיב וכו'.

 

[d a p h n a]

תודה על איחולי ההצלחה. ../images/Emo13.gif

 

[ניצת הגפן]

בהצלחה! ../images/Emo65.gif ואח"כ - יומולדת, נכון?

 

[d a p h n a]

תודה, וכן, יום ההולדת שלי די בקרוב. ../images/Emo13.gif

 

[מממאיה35]

../images/Emo50.gif!

 

[milindapanna]

בהצלחה דפנה

זה תהליך מעיק ולא פשוט, אבל מאוד מספק, לפחות מניסיוני.

 

[אבן ניר ומספרים]

בהצלחה! ../images/Emo203.gif

גם חושבת שנקודת המוצא היא מן הסתם לא להכשיל, וברגע שזה ברור, זה אולי (טיפה?!) מרגיע.

 

[מעיןבר]

לא מבינה כלום בבחינות האלו

אז רק מאחלת המון המון הצלחה. נשמע לי מפחיד לאללה...

 

[פלפל אנגלי]

שבוע אחרון לסמסטר

שבוע אחרון לקורסים, בכלל. מה נותר על הפרק לפני החופש? מאמר לסמינריון המחלקתי (כמעט מוכן, צריך הגהה סופית) ופרזנטציה שלו. הצעת-מחקר מדומה לקורס אחר, ופרזנטציה שלה. ריוויו של מאמר סטטיסטי לקורס השנוא, והתמודדות עם התוצאות של מבחן הבית (ביום ד'). וחשוב יותר מכל - דד ליין למאמר לכנס נחשב שיתקיים ביוני 2009. הדד ליין בעוד שבוע, גרסא ראשונה של המאמר נכתבה והועברה למנחה שלי ולכותבת נוספת שעשתה חלק מהניתוח הסטטיסטי, ואני מחכה לתשובות מהן כדי לשפצר את הטיוטא הבאה. אתמול בלילה הוגש אבסטרקט לפוסטר לכנס אחר, כך שאת השבוע האחרון אני יכולה לסכם כשבוע הפורה ביותר בלימודים עד עכשיו. ואחרי שהכל יגמר - יגיע הזמן להרבה קריאה לקראת המטלה שמחכה לי בסמסטר הבא - Integrative paper שאמור להיות שווה ערך ל-comps. אבל באמצע - חופשת חורף, יתברך שמה.