Berry12345
New member
מכתב תחנונים לצסק"א
אני כותב לכם את המכתב הזה בידיים רועדות. אתם התקווה האחרונה שלי – ושל עוד ישראלים רבים שעבורם זכייה של מכבי ת"א בגביע היורוליג היא אסון. לא בסדר הגודל של טילים איראניים על תל אביב, אבל בהחלט משהו שיכול להרוס לנו את המצברוח לכמה ימים, ולעורר בנו שוב עוד כמה הרהורים פילוסופיים נוגים על ניצחון הרוע בעולם. אני חייב להתוודות ולהכות על חטא: לא עקבתי אחריכם השנה. לא ראיתי אף משחק שלכם. חוץ מהשם שמודיס שאיכשהו השתרבב לי למודעות – אני ממש לא מכיר אתכם. השמועות שהגיעו לאוזני בתחילת העונה על הנפילות של מכבי ת"א גרמו לי להניח שהשנה אין מה לדאוג, שהשנה גביע היורוליג בטוח מפני ציפורניה של מכבי ת"א – וכתוצאה מכך נרדמתי בשמירה. כשהתעוררתי, הסתבר שהמפלצת הצהובה שוב מאיימת לכבוש את אירופה. ברצלונה ניסתה לנצח את מכבי ת"א בזריקות משלוש של בזילה - שיטת משחק חובבנית, בלתי מקצועית ומפגרת, שבונה על מזל ולא על יכולת, כפי שמבין כל שחקן חובב מהספורטק. איך המאמן של ברצלונה לא הבין את זה? לא ברור. סיינה ניסתה לעשות אותו דבר, אבל להם עוד היה פור של 17 נקודות הפרש במהלך החצי הראשון. למה המטומטמים האלה המשיכו לזרוק מהשלוש שוב ושוב למרות אחוזים מזעזעים? גם כן לא ברור. הרי כל קבוצה בליגה ג' מבינה שבמצב כזה של יתרון גדול שהולך ומצטמצם, צריך לנסות לחדור לסל ולתת הגנה מטורפת (איפה הימים שההגנה האיטלקית נחשבה לאימת ההתקפות באירופה?) ועכשיו נותרתם אתם, צסק"א כקו הגנה האחרון מול הגועל נפש הצהוב. כאמור, אני לא מכיר אתכם. מבחינתי אתם חייל אלמוני. החייל האלמוני שיכול לנצח את המלחמה מול כוחות הרשע. אני בטוח שלא הגעתם לגמר במקרה. אני בטוח שאתם יודעים לשחק כדורסל. ושאתם מבינים לא פחות טוב ממכבי ת"א שכדורסל זה נשמה ומלחמה וחדירות לסל והגנה. שמעתי ככה, מפה ומשם, שאתם כמה רמות מעל שאר הקבוצות באירופה. עבור מיליוני אוהדיכם – חלק מהם כאן, בישראל, אנא הביאו את הגביע למוסקבה. בבקשה, בבקשה, בבקשה, שחקו כדורסל אמיתי הערב. בבקשה, נצחו את מכבי ת"א. בניגוד לאוהדים של הרשע הצהוב, אנחנו לא נצפור ברחובות, לא נשמח לאידם של חברינו אוהדי מכבי, אלא פשוט נשמח שמחה שקטה ואמיתית. שמחת הניצחון של הטוב על הרע.
אני כותב לכם את המכתב הזה בידיים רועדות. אתם התקווה האחרונה שלי – ושל עוד ישראלים רבים שעבורם זכייה של מכבי ת"א בגביע היורוליג היא אסון. לא בסדר הגודל של טילים איראניים על תל אביב, אבל בהחלט משהו שיכול להרוס לנו את המצברוח לכמה ימים, ולעורר בנו שוב עוד כמה הרהורים פילוסופיים נוגים על ניצחון הרוע בעולם. אני חייב להתוודות ולהכות על חטא: לא עקבתי אחריכם השנה. לא ראיתי אף משחק שלכם. חוץ מהשם שמודיס שאיכשהו השתרבב לי למודעות – אני ממש לא מכיר אתכם. השמועות שהגיעו לאוזני בתחילת העונה על הנפילות של מכבי ת"א גרמו לי להניח שהשנה אין מה לדאוג, שהשנה גביע היורוליג בטוח מפני ציפורניה של מכבי ת"א – וכתוצאה מכך נרדמתי בשמירה. כשהתעוררתי, הסתבר שהמפלצת הצהובה שוב מאיימת לכבוש את אירופה. ברצלונה ניסתה לנצח את מכבי ת"א בזריקות משלוש של בזילה - שיטת משחק חובבנית, בלתי מקצועית ומפגרת, שבונה על מזל ולא על יכולת, כפי שמבין כל שחקן חובב מהספורטק. איך המאמן של ברצלונה לא הבין את זה? לא ברור. סיינה ניסתה לעשות אותו דבר, אבל להם עוד היה פור של 17 נקודות הפרש במהלך החצי הראשון. למה המטומטמים האלה המשיכו לזרוק מהשלוש שוב ושוב למרות אחוזים מזעזעים? גם כן לא ברור. הרי כל קבוצה בליגה ג' מבינה שבמצב כזה של יתרון גדול שהולך ומצטמצם, צריך לנסות לחדור לסל ולתת הגנה מטורפת (איפה הימים שההגנה האיטלקית נחשבה לאימת ההתקפות באירופה?) ועכשיו נותרתם אתם, צסק"א כקו הגנה האחרון מול הגועל נפש הצהוב. כאמור, אני לא מכיר אתכם. מבחינתי אתם חייל אלמוני. החייל האלמוני שיכול לנצח את המלחמה מול כוחות הרשע. אני בטוח שלא הגעתם לגמר במקרה. אני בטוח שאתם יודעים לשחק כדורסל. ושאתם מבינים לא פחות טוב ממכבי ת"א שכדורסל זה נשמה ומלחמה וחדירות לסל והגנה. שמעתי ככה, מפה ומשם, שאתם כמה רמות מעל שאר הקבוצות באירופה. עבור מיליוני אוהדיכם – חלק מהם כאן, בישראל, אנא הביאו את הגביע למוסקבה. בבקשה, בבקשה, בבקשה, שחקו כדורסל אמיתי הערב. בבקשה, נצחו את מכבי ת"א. בניגוד לאוהדים של הרשע הצהוב, אנחנו לא נצפור ברחובות, לא נשמח לאידם של חברינו אוהדי מכבי, אלא פשוט נשמח שמחה שקטה ואמיתית. שמחת הניצחון של הטוב על הרע.
