רבה חנה ו-hagk

[kasa]

שמו = כמו

 

[s h i r a 3 0]

אולי לא הובנתי נכון?

האם הובנתי כאילו אני טוענת שאף אחד לא מונע את הזכות להורות? עם הדברים שכתבת כאן אני מזדהה במאה אחוז. בוודאי שפוגעים בזכותנו - הרי זה כל העניין. ובוודאי שהתקציב משקף סדר עדיפויות וסדר העדיפויות שהוא משקף מראה, שזה תקציב לעשירים בלבד. ובהקשר של המאבק שלנו זה בוודאי בולט לעין.

 

[s h i r a 3 0]

עשיתן את העבודה../images/Emo39.gif

לחנה ול"נועם". על אומץ הלב, הנכונות של חנה להחשף ושל נועם לחשוף את רגשותיה, ועל הבהירות של הדברים ראוי כל השבח, ובוודאי מפי מי שיודעת, שאם היתה יושבת שם היתה מתחילה לבכות, ולכן לא רק החשיפה (של מי שעובדת עם ציבור מאוד גדול) אלא גם העומס הרגשי הפחידו אותה. רציתי רק לומר שני דברים שנראים לי עקרוניים. לזמן רב השתתקתי בהקשר של המאבק, כי נראה היה לי שהוא לא הולך תמיד בדרך שנראית לי. אך כמובן - מוטב לעורר דיון ומחשבה מאשר לשתוק. אני רוצה להדגיש, שבדברים שאומר בהמשך, אין טענה אישית נגד הבנות שעשו במלאכה - הן הופיעו באופן מכובד - אלא רק קווים למחשבה להמשך. ובכן - לעניין השואה - אני יודעת שהאמירה באה מכל הלב. אבל, מתגובות שקיבלתי בסביבה הקרובה שלי, ומאנשים שאני יודעת שתומכים בעניין שלנו, התרשמתי שזה לא מועיל ומסיט את הכיוון של הדיון מן המאבק האמיתי שלנו. גם הניסיון שלנו לפנות אל הרגש הפטריוטי (פיגועים וכו') לא תמיד מועיל. שהרי, וזו גם המחשבה שעברה לי בראש, גם אם יש שני ילדים ואפילו ארבעה - כל אבדן הוא קשה מנשוא. לדעתי, מוטב להדגיש בכל פורום שבו אנו מופיעים שתי נקודות: א. ההחלטה נקבעה באופן שרירותי, בלי להתייעץ עם הרופאים ובלי לבדוק אם הקיצוץ אכן יוריד את ההוצאה הרפואית (אישפוזים של נשים ופגים יעלו בסופו של דבר יותר). (וסליחה על שיקול הדעת הכלכלי, שהרי מה שאותנו באמת מעניין הוא הכאב שעומד מאחורי המספרים האלו). ב. ההחלטה הזו מנוגדת לצדק חברתי - ראשית, אפשר כמובן, אך אין זה צודק לקחת מאתנו ביטוח שכבר שילמנו עבורו. שנית, כפי שציינו הבנות היטב, מדובר כאן במחלה ואנו זכאים לטיפול ככל חולה אחר. ולבסוף - בעצה אחת עם הרופאים אפשר למצוא דרכים אחרות לפקח על הטיפולים ודרכים כאלה מופעלות גם היום לא? כאשר הסיכויים נמוכים מאוד ולאחר ניסיונות רבים, האם הרופאים אינם ממצליצים בעצמם על דרכים אחרות? האם הטיפול מאושר אוטומטית? ושוב אני רוצה להזכיר את הפרדקוס שנשות ואנשי הפורום כבר מכירים: מכבי נותנת 50% השתתפות בטיפול לאם לשני ילדים. ובכן - מי שזכתה בכך - תוכל להרחיב את משפחתה. ומי שלא? ושוב - המון תודה לכל העושים במלאכה. שירה.

 

[מאיהלחוצה]

דעתי לגבי ההופעה בפפוליטיקה היא...

היום ראיתי את ההופעה בפופוליטיקה (בעלי הקליט לי) ואני חייבת להגיד שלא ממש התרשמתי ממה שחנה ונועה עשו שם, לדעתי זה לא היה מספיק עם רגש ולא העביר הרבה מסר לציבור, היתה שתיקה ארוכה, והמסרים לא הועברו כראוי. ישבנו עם חברים שלא יודעים על הטיפולים שלנו ואתם יודעים מה זה ממש לא עשה עליהם רושם, והם אמרו שלדעתם היו צריכים להביא בנות עם "ביצים" מה שלא היה שם. ולדעתם רגש וכאב היה עובר מסך, מה שגם לא היה. ותאמת זו גם דעתי. אני יודעת שאני אקבל הרבה מסרים של חוצפנית נראה אותך שם... ואני יבין זאת, אני פשוט לא מסוגלת לעשות זאת.. ובעצם מי אני שאתן ואומר את דעתי. אבל אני חושבת שאין מה לעשות המדינה שלנו אוהבת מסכנים, אוהבת אנשים עם מרפקים, אוהבת אנשים שיודעים מה לומר, ולדעתי היה צריך לשלוח מישהי שתעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר. חיכינו כל כך הרבה למישהי שתעשה זאת, לדעתי היה אפשר להתאמץ יותר, ההופעה לא היתה מרשימה, לא מפרטת את הכאב הפיזי שאנו עוברות, את הסבל הנורא מכל. אז מראש אל תכעסו על דעתי זו דעתי בלבד, כל הכבוד על האומץ להיחשף ברבים, אבל זו דעתי ודעתי בלבד!!! מאיה

 

[חנה של ליאור]

לא "חוצפנית"

וגם לא "נראה אותך שם". פשוט הערה מיותרת מהסיבה הפשוטה שלפני התכנית התחננו שמישהי תתנדב להגיע לתכנית ואם המתנדבות היחידות הן נשים בלי "ביצים" ובלי מרפקים (מה לעשות, כך אני וכך טענתי עוד לפני התכנית שאני וזה ממש לא מעליב שאמרים לי את זה) אז בבקשה את תתלונני. את לא מסוגלת לעשות את זה בעצמך אז קבלי את מה שיש ותשתקי.

 

[דובה קטנה]

לדעתי זו תגובה מיותרת

מה זאת אומרת "לשלוח מישהי"? חנה וחגית הן נציגותינו האותנטיות, הן לא שחקניות ואני גאה בהן! אני גאה בהן שהסכימו לחשוף את סיפורן מול המצלמות. אני גאה בהן שלקחו על עצמן לייצג אותי ואותך, אני גאה בהן שהן לא יושבות מול המַקלט ומחכות שמישהי תעשה את זה עבורן. אני חושבת שהמאמץ שהן עשו הוא אדיר. בתוכנית כזו לא ניתן לצפות להקיף את כל התכנים, לכן הסבל הפיזי הוא גם פחות רלבנטי. מה שרלוונטי הוא הילדים של יוולדו. המסר הועבר היטב על ידי מי שהסכימה, ודגש על הסכימה, להיחשף.

 

[ענת אום יפתח]

חוצפנית , קנטרנית ו...פחדנית ../images/Emo31.gif

מרחיבה את מה שהחלה חנה לומר : מילא , לו היית בוחרת "לשחק במגרש" - תביעי ביקורת כמה שאת רוצה. אבל את נותרת לשבת על הספסל ביציע - וברוב חוסר חוכמתך - עוד מעזה לבקר את השחקנים שמזיעים על המגרש !!! מותק שלי - זה הדבר שהכי קל לעשות בעולם ! לאכול "קבוקים" מול הטלוויזיה עם עוד חברים ולרטון בחוסר שביעות רצון מול השתתפותן של הבנות המתנדבות בתוכנית ! כל שנותר לי לומר לך : שבי בשקט. צריך לקבל דיעות שונות אבל דעתך פשוט אינה רלוונטית (היי , קיבלתי תחושת דה-ז'אוו לרושם על הופעתו של פרופ' שנקר !

). ענת.

 

[ליאור של חנה]

התרומה הקטנה של כל אחת ואחד

אני אנסח ברשותך את דברייך כפי שאני רואה אותם מקווה שאצליח להעביר אותם ברהיטות במקום כלשהו בארץ ישבו זוגות (או כל מבנה משפחתי אחר) הסובלים מבעיות פוריות וצפו עם חבריהם בתוכנית העוסקת בגזירות כנגד אלו הסובלים ממחלה אשר תרופתה היא הפריית מבחנה ישבו החברים שלא יודעים (הרשו לי לפקפק - המרחק בין לא יודעים ובין משחקים אותה לא יודעים הוא קטן נורא) והציגו דעתם על הנושא. טענו שעל מנת להציג נושא חשוב כזה צריך ביצים, מרפקים, מסכנות ולדעת לדבר טוב. שמע את זה הזוג שאיתם וניסה לחשוב לאיזה מהקטגוריות הוא שייך. מסכנים ? כנראה שלא. יש פער בין מסכנים לסובלים. עם מרפקים ? בוודאי שלא. הרי לו היו להם מרפקים היו משתמשים בהם. עם ביצים ? בוודאי ובוודאי שלא. הרי לו היו להם היו קמים ואומרים לאותם חברים - גם אנחנו כאלה. שיודעים מה לומר ? גם לא. הרי היו אומרים בדיפלומטיות "אנחנו מכירים את הנושא דרך קרובי משפחה רחוקים והאמת היא ש... (וכאן אני מותיר להם להכניס את כל נימוקיהם המלומדים)". זה מוקד הבעיה שאלפי אנשים בארץ מצטיירים בעיני חבריהם ומשפחותיהם כמסכנים. וככאלו אסור לדבר על הנושא ברמה האישית, אסור שמישהו ידע, אסור ואסור ואסור. ויותר מזה - הם מצפים מנציגיהם שטרחו לדבר על הנושא בתקשורת להיות מסכנים. כי ככה הם תופסים את עצמם. מ-ס-כ-נ-י-ם. וכשאני חושב על זה - אנשים מסכנים אינם נלחמים. הם חיים במסכנותם. הם מחכים שיוציאו אותם מהבוץ שלהם. שיתמכו בהם. שילטפו את ראשם. ואז כנראה מה שנשאר לעשות הוא דבר אחד להיות לחוצים

 

[neta2]

אנחנו כועסים, את חצופה .

מותר לך להביע את דעתך, מדינה דמוקרטית. אבל אני לא מאמינה בכלל שאת אחת מאיתנו, אחרת קשה לי לתת הסבר לדברייך הטפשיים. יושבות שתי נשים אמיצות,השתיים היחידות שהתנדבו, באולפן בשידור חי, וזה פאקינג מלחיץ . ואת יושבת בביתך וזורקת הערות. אז תסלחי לי חביבתי, הערותייך הפעם לא מעניינות, אינן רלבנטיות ואף מרושעות! אחרי שאצפה בך (עם מרפקייך כמובן) באחת מתוכניות הטלוויזיה אוריד בפנייך כובע כל עוד את יושבת אי שם במדל השן שלך - אנא סתמי את פיך העלוב.

 

[חנה של ליאור]

זה בדיוק מה שאני אומרת

כבר מזמן לא התעצבנתי כל כך

ביקורת זה דבר מצויין. כן להזכיר את השואה או לא להזכיר את השואה? כן להזכיר את הפיגועים או לא להזכיר את הפיגועים? כן להציע אלטרנטיבות לקיצוצים או לא להציע? זה טוב לשבת מאחורי פרגוד או לא? כל שאלה רלוונטית ועניינית. הביקורת על האופי שלי (שלא מתאים, כנראה, לתכניות כאלה) פשוט הוציא אותי משלוותי. אני ביקשתי ללכת לתכנית? רציתי פרסום? הקשרים המשפחתיים שלי עם מטה המאבק עזרו לי לדחוף את עצמי לתקשורת? לא! לא! לא! אני האישה היחידה בטיפולים שמוכרת למטה המאבק והסכימה לשבת בפאנל הזה ולהציג את הבעיה לצופים. ה-י-ח-י-ד-ה!!!

 

[neta2]

חנה - את אישה מדהימה ואמיצה

בבקשה אל תפגעי ממילותיה של בחורה אחת. כולנו, כל משפחתי שצפתה בשידור וחברותי אמרו שהייתן נהדרות ואיזה אומץ נדרש לכך. אנא אל תצדקי, היא לא ראויה להסברים !

 

[neta2]

תצדקי=תצטדקי

 

[tglus]

בהחלט חצופה. חנה, את צודקת במאה

אחוז, ובבקשה אל תתייחסי אליה יותר מדי. מילא אם היתה מעיזה ללכת לפורום המפחיד הזה, פופוליטיקה, ולומר את דבריה. מעניין איך היא היתה מתנהגת שם. אבל היא לא עשתה את זה, אז שתשב בשקט. אני חייבת לומר שאני מאד מאד מעריכה את העבודה שעשיתן, ולדעתי עשיתן עבודה נהדרת. אני אישית לא הייתי מסוגלת לשבת בפורום הזה ואני מעריצה אתכן על האומץ שלכן. וזה שחגית לא נחשפה - אף אחת אחרת לא הסכימה לשבת שם במקומה, אז לאף אחת אין זכות לדבר בנושא.

 

[שווערצה]

אחד = אחת. מה קורה לי? ../images/Emo9.gif

 

[שווערצה]

../images/Emo24.gif

חבל על העצבים... ביקורות תמיד תהיינה, וביניהן גם ביקורות לא ענייניות וחצופות. תמיד יהיה מי שלא ידע להעריך את המאמץ הנדרש ממך, ההקרבה, מחיר החשיפה. הביקורות לא משנות במאום את העובדה שאת היחידה שהסכימה להחשף ולהתייצב בגוב האריות

שנקרא "פוליטיקה", ועשית זאת בכבוד רב!! מי שלא היה בפאנל כזה מימיו, לא יבין עד כמה קשה עד בלתי אפשרי להצליח לומר את כל מה שתכננת מראש. רק פוליטיקאי משופשף מצליח להעביר בתכנית כזו את כל מסריו. אזרח מן השורה לרוב לא מצליח להשחיל אפילו מילה אחד. זה לא ראיון אישי נינוח, זו לא תכנית יומית רגועה, זה פאנל של צרחות וצווחות שלא ניתן לנהל אותו על פי תכנית שהוחלטה בבית, בטח לא כשמתרגשים וזו הופעה ראשונה בטלויזיה בנושא כל כך אישי, רגיש וכואב. גם את וגם חגית עמדתן בפאנל הנורא הזה בכבוד מעורר הערצה!

 

[מ א י ה ועוד3]

חנה (וגם חגית) ../images/Emo23.gif

קודם כל, תודה על המאמץ, על האומץ, על הויתור על השעות עם שיר, ועל עוד הרבה דברים שאני בטח לא יודעת ולא פרטתי. היה בסדר גמור, היה מלא אומץ, ועם זאת, מרגיז אותי כל פעם מחדש לשמוע אותנו באים לבקש משהו שאותם אחרים שיושבים מולנו מקבלים כמובן מאליו. לא מאחלת להם להגיע למקומנו. אני מרגישה שאנחנו אומרים מילים נבובות, כי הרגשות האמיתיים נתפסים אצל אחרים כקלישאות. אני באמת לא חושבת שהיה מקום לבקר אותך, מצד מי שאינו רוצה להכנס לענין באופן אישי ולעשות משהו. קראתי שהיית עצובה ונרגזת מהענין, ובבקשה תזכרי שיש גם אחרים (והרבה!) שמאד מעריכים את מה שאתם עושים, את וליאור (שהרי כל פעילות כזו היא על חשבון המשפחה והזוגיות, מה לעשות). תמשיכי להזריק ותפסיקי להתייחס לשטויות כאלה.

 

[סוכריה על מקל]

../images/Emo46.gif

את שמה לב מה את אומרת? ההופעה לא היתה מספיק משכנעת, אתן לא עשיתן מספיק בשביל לייצג אותי בכבוד, צריך לשלוח מישהי... מישהו חייב לך משהו??? שילמת עבור שירות שלא קיבלת??? מישהו הבטיח לך שישלחו אנשים מסכנים ועם מרפקים (מה שבעיני בד"כ סותר את עצמו) כדי שייצגו *אותך* יותר טוב? הופעה לא מרשימה... נו, באמת! בפעם הבאה שתכתבי ביקורת ל"הבימה" תכתבי "הופעה לא מרשימה. והכי מרגיז אותי? שאת יודעת שמה שכתבת חוצה את הגבול, את יודעת שהגזמת (אני מצטטת: "אני יודעת שאני אקבל הרבה מסרים של חוצפנית נראה אותך שם... ואני יבין זאת, אני פשוט לא מסוגלת לעשות זאת.. ובעצם מי אני שאתן ואומר את דעתי."). ובכ"ז??? מה את חושבת שהביקורת שלך מוסיפה, חוץ מלהעליב את אלו שהתאמצו והזיעו שם תחת המצלמות, חשפו את עצמן מול כל העולם ואשתו (כשאת מול חברים שלך לא מוכנה לחשוף את עצמך!), עשו כמיטב יכולתן (והרבה יותר ממיטב יכולתי!), ועשו את זה בצורה מעולה??? למה תרמת, מה הוספת בשלל המילים הלא נחוצות הללו??? כן, את חצופה על שהעלית את המחשבות האלה על המסך. ואת גם לא מאוד חכמה אם הקלקת על "שלח".

 

[חן123]

קודם כל אני חושבת שאת טועה

דווקא הנוכחות של חנה (אני מתייחסת רק אליה כי היא השתתפה בפאנל) עשתה רושם. היא לא התלהמה, היא לא צעקה, היא לא ניראתה כמו אספסוף, ולא גרמה לי להוריד את הווליום, היא עשתה רושם של בחורה רצינית, לדעתי זה היה טוב. אחרי התוכנית, התקשרתי לאמא שלי, לשמוע דעה אובייקטיבית, והיא אמרה שחנה הייתה מעולה (גם היא ציינה "ויפה"). עכשיו-על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. את חושבת שצריך היה יותר מרפקים? יותר מיסכנות? יותר לדבר על הכאב (כאילו שמישהוא נתן להן צ'אנס), אולי את צודקת ואולי לא. אבל ממקומך בכורסא בבית את לא בעמדה להעביר ביקורת. זה הכי קל שבעולם. כן, אם היו נותנים להן 10 דקות של "מונולוג חופשי" אין ספק שהיה עובר יותר, על הכאב, וכו', אבל זה היה הפורמט, ובפורמט זה זה מה שהיה ניתן. ועכשיו-אם את כל כך איכפתיחת, וכל כך דעתנית, את מוזמנת להציע את עצמך, אין לי ספק שצוות התקשורת ימצא שימוש בהצעתך.

 

[לי מ ו ר]

אני כועסת

את יודעת כמה זמן חיפשו מישהי מתאימה, שמוכנה להגיע לתוכנית והיחשף בצורה זו או אחרת. (כן, גם לדבר מאחורי פרגוד זה להיחשף

). בנרות חיפשו, ואף אחת לא קמה ואמרה כן. שתי נשים גדולות, עשו בשביל כ ו ל נ ו את העבודה הלא נעימה הזו. ואם את חושבת שזה כל כך כיף להופיע בנושא כזה בטלויזיה, אז יש לך טעות. הדבר היחיד שצריך לעשות, זה לצאת מתוך המעגל של לא לעשות כלום, אבל לבקר את מי שעושה הרבה מאוד.

 

[אפונת הגינה]

תודה רבה לחנה ונועם שהיו יצוג הולם

לעמותת "זכות להורות". וכן, חנה, הבעל ואני הסכמנו שנראית נפלא. אז מעכשיו אין לך תרוץ לא להצטלם (נדמה לי שפעם כתבת שאת חושבת שאת לא פוטוגנית).