רון ארד

[אדריכל תאקט]

רון- יובל, תמי וכל המשפחה

המורחבת, החברים ומכרים מחכים לחבק אותך: בועז שרעבי/כשתבוא כשתבוא, ביום מן הימים, ימים שנחתמים בקצה תפילה. כתבוא.. נגיש לך פרחים, פרחים שנפתחים ללא מילה. ואם תהיה עייף, ואם בעצב תתעטף, נשיר לך , בשקט. נשיר לך ברון.. ונחכה ונלטף, עד שתצטרף ואז נשיר ברון נשיר ברון נשיר ברון כשתבוא, הביתה מן הקור, הביתה אל האור, הלב ייאר. כשתבוא.. מבעד לדמעות, תבחין באותיות לחופש נולד.. ואם תהיה עייף, ואם בעצב תתעטף, נשיר לך , בשקט. נשיר לך ברון.. ונחכה ונלטף, עד שתצטרף ואז נשיר ברון נשיר ברון נשיר ברון ונחכה ונלטף, עד שתצטרף ואז נשיר ברון נשיר ברון עד שתצטרף ואז נשיר ברון נשיר ברון עד שתצטרף ואז נשיר ברון נשיר ברון נשיר ברון נשיר ברון אנשים, אל תשכחו אותו!

 

[אדריכל תאקט]

זה מה שכתבה יובל לשרון

לאחר עסקת השבויים עם טננבאום, שמאז לא עשתה המדינה כלום למען רון אחינו היקר:

 

[אדריכל תאקט]

שיר נוסף- אהוד מנור ז"ל

כשהזמן עובר והחשש גובר וים האדישות סביב אותך שובר אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר כי איש לא מאמין למה שפיו דובר תמיד ידענו שאפשר לבטוח וצריך לסמוך על חברים שחבל הצלה ניתן למתוח מכאן ועד מעבר להרים ידענו שהלב נשאר פתוח כי לב אף פעם לא סוגרים אנחנו לא נשקוט ולא ננוח עד שאתה תהיה בין החוזרים כשהזמן עובר והחשש גובר וים האדישות סביב אותך שובר אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר כי איש לא מאמין למה שפיו דובר וכשהבוקר עולה שותק וחיוור אני יודע שהייתי אילם ועוור אז אם אתה שומע את קולנו אל תאמר נואש אל תשבר מחר לא יבייש את אתמולנו אנחנו רון לא מפקירים חבר כשהזמן עובר והחשש גובר וים האדישות סביב אותך שובר אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר כי איש לא מאמין למה שפיו דובר כשהזמן עובר והחשש גובר וים האדישות סביב אותך שובר אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר אבל אנחנו רון לא מפקירים חבר.

 

[אדריכל תאקט]

ותמונה נוספת של רון עם יובל

בום הולדתה הראשון של יובל, זמן הקצר לפני נפילתו בשבי של רון

 

[איילת מפיק ודי]

../images/Emo60.gif יו מספיק

אתה גורם לי לבכות עם כל ההודעות שלך.

 

[אדריכל תאקט]

זאת בדיוק הסיבה שאני שולח אותן

 

[איילת מפיק ודי]

../images/Emo4.gif

 

[אדריכל תאקט]

רק עם בכי רון לא ישכח

 

[איילת מפיק ודי]

../images/Emo60.gif ומה יעזור הבכי?

אני זוכרת שבמשך תקופה שלמה ענדתי את התליון של כל השבויים והנעדרים, אנחנו לא שוכחים אבל מה יעזור אם אני כל הזמן אחשוב על זה?

 

[אדריכל תאקט]

ברגע שנפסיק לכאוב על רון

ושנפסיק לחשוב עליו, אנחנו נעזוב אותו, ניתן לסיפור שלו לשקוע, ויובל לעולם לא תזכה לדעת מה עלה בגורלו של אביה.

 

[איילת מפיק ודי]

../images/Emo60.gif לא, אתה טועה

אני לא יודעת מה הממשלה עושה או מה מדינת ישראל עושה אבל האזרחים לא שוכחים.

 

[אדריכל תאקט]

את בטוחה?

ראיתי את התגובות לכל הראיונות של יובל, איך אומרים לה שהגיע הזמן לשכוח מרון!

 

[איילת מפיק ודי]

../images/Emo60.gif מה?

אבל זה אבא שלה. איך היא יכולה לשכוח אותו?

 

[אדריכל תאקט]

היא לא יכולה והיא לא תשכח

משפחת ארד לא תנוח עד שיתגלה מה קרה לרון.

 

[איילת מפיק ודי]

../images/Emo60.gif אוףףףף

אני ממש מקווה.

 

[One Echoe]

תקשיבו אתם אולי תתעצבנו עלי.

אני חושב שצריך לזכור אותו, והכל. אבל היום מתו לנו 2 אנשים במדינה...זה פחות נורא?

 

[One Echoe]

3...

 

[אדריכל תאקט]

זה לא אותו הדבר

רון נפל בשבי בזמן שליחות על ידי המדינה, המדינה יכלה להציל אותו ולא עשתה זאת ועד עכשיו לא ניתן לדעת אם הוא חי או מת!!!!!

 

[איילת מפיק ודי]

../images/Emo60.gif לא

זה לא פחות נורא.

 

[אדריכל תאקט]

זה בהחלט כן

כאן לפחות יודעים מה עלה בגורל הנרצחים.