אני דווקא לא מסכים איתכם ב- 100%.
נכון, ההחלטה אם לצאת מהארון ובפני מי היא של זה שיוצא ולא של אף אחד אחר. יש מקרים שבהם חבר טוב צריך לעזור, (ואני מדבר על חבר-אח) שיכול לראות מישהו שנתקע בתוך סיפור טיפשי, תקוע, פוחד, מסכן, ללא שליטה ומחליט שהוא עושה משהו כדי להוציא את האדם הקרוב לו מהתקיעות. אין ספק שזה מעשה קיצוני, ואין ספק שזו לא אחריותו - אבל! לתת לחבר לוותר על החיים שלו, זה חוסר אחריוצ פושע גם כן. ולכן, אני מסייג את ההשוואה ש אאוטינג=רע, כי זה לא נכון. ועוד דבר קטן, כמה מכם היו מעדיפים בעצם שיעשו להם אאוטינג מאחורי הגב.. כדי שהם לא יצטרכו לעשות את זה בעצמם?