נחשו מי בא לסעוד

[ויימס]

חנות איש גדול הולך בום בום עוד מעט!

אנשי השטיח מצויין! למרות שיש בו משהו קשה מאוד לקריאה. הוא לא קליט, כנראה! אבל אחלה ספר. לא שאני זוכרת משהו. קראתי אותו לפני קצת יותר מחצי שנה בפעם האחרונה. הייתי צריכה לזכור די הרבה, אבל כל מה שעולה למוחי זה- "הררררר!" "חשבתי שהוא יגיד את זה בקרוב." הייתי רוצה לראות את הגירסה המקורית (שהוא כתב בגיל 17), ולראות מה ההבדלים.

 

[Athaclena]

כן, מסכימה...

שה"הרררררר" זה קטע טוב, ושרוצה לראות את המקור מימי צעירותו של טרי. אני אוהבת את Bane, הוא חמוד. ואת זה שהעיפו את pismire על ההתנצלות שלו לקיסר...

 

[ויימס]

איזה קריזה, אנ'לא זוכרת כלום!

אני כל הזמן באה להגיד, "איזה חמוד הוא, איזה קורע זה כשהוא-" ואז משתתקת ועוטה הבעה מעורפלת על פניו כי אני לא זוכרת מה הוא היה עושה שגרם לי לאהוב אותו כל כך.

 

[Athaclena]

זה בסדר,כולנו איתך...מסמפטת לחלוטין

 

[Lord bigfoot]

לגבי הערכה לטרי בארץ.

באופן מדהים נתקלתי במדף ה best sellers בחנות בגן שמואל 4 עותקים של night watch. אז כן, זה אחד הספרים הנמכרים ביותר באנגלית בחודש האחרון. אגב, היה שם מישהו שהחליט לקנות את הספר, למרות שהוא מעולם לא שמע על הסופר, אני התאפקתי לא להגיב על זה, אבל לא נראה לי רעיון כזה מדהים. מצד שני אולי אחרי זה הוא יסתקרן מספיק להתחיל לחפש את הספרים הנוספים (או להגיע לפורום באינטרנט בנושא).

 

[Athaclena]

cool, לא הייתי מצפה...

 

[l o r e]

ערסים יש בכל מקום

בארה"ב קוראים להם צ'ולוס והם מקסיקנים. בכל אירופה ובאנגליה במיוחד יש את הסקינהדס, וגם חלק מהשחורים בדרא"פ ובפורטוגול מנהגים כמו ערס ישראלי טיפוסי. Rincewind הוא ברנש מיואש ויש לו סיבות טובות. פראטצ'ט היה צריך לסיים את מסכת ההתעללויות בו ב-Interesting Times, אבל נראה לי שהוא רצה לתת לו הפעם את הספוט של הגיבור המוכר. לפי דעתי, The Last Continent הוא ספר מיותר ומהווה התעללות אחת יותר מדי ב-Rincewind. בספר האחרון (The Last Hero), גיבורינו נהנה ממקום של כבוד, כגיבור שהצטרף למשימה מרצונו וחסך לסופר את הצורך הרגיל לסבך אותו בעניין. האמת היא שנקעה נפשי מספרי Rincewind. הוא טוב, משעשע ואני די מחבב (מרחם) עליו אישית, אבל הוא קצת שחוק כבר. זה נכון לגבי גיבורי רוב הסדרות, שאותם אני מעריך עד מאוד. למעט אולי סדרת המשמר, שאפשר ליצור לה עלילות חדשות ומפתיעות, הסדרות כבר מיצו את האפשרויות הגלומות בהן. נראה לי שגם הסופר עלה על זה, ולכן הספרים האחרונים משתמשים בעולם, אבל בדמויות אחרות. לגבי אם הוא יבוא לארץ או לא, ממש לא אכפת לי. אני אוהב את הספרים, אבל לראות ברנש מזדקן שכותב טוב, לא ממש מרגש אותי. ואם הם אומרים שהוא השתמש בהם כרעיונות לדמויות - תגידו גם אתם. אף אחד לא ידע אם זה נכון או לא.

 

[The Mad Hatter]

בקשר למיצוי הדמויות...

אני דווקא לא מסכימה בכלליות. סתמרוח לגמרי מיצה את עצמו, וגם פראצ'ט הודה בזה, אבל בשאר הסדרות אני דווקא חושבת שיש לאיפה ללכת. הספרים האחרונים בסדרת המכשפות וסדרת מוות היו לדעתי הטובות ביותר בתוך התת-סדרה. אולי מבחינת פיתוח הדמויות לא חלה התקדמות משמעותית, אבל פראצ'ט לא איבד את הרעיונות שלו ואני לא חושבת שזה מוצה. בקשר לסדרת המשמר...אני איבדתי אותה אחרי men at arms. אולי אני אתן לשאר הספרים עוד צ'אנס. אולי באמת עשיתי להם עוול בזה שנטשתי את ג'ינגו, אבל אין לי זמןןן (ובמקום זה אני יושבת ליד המחשב. :/). למרות שאני מניחה שדמויות המשמר התפתחו יפה. זה עוד משהו שאני אוהבת בספרים-שפראצ'ט לוקח דמויות סטראוטיפיות-בספרים הראושנים שבהם היה יותר דגש על הפאנץ'-ליינים הן עוד היו טיפה סטראוטיפיות, אבל ככל שהסגנון נעשה אפל יותר, גם הדמויות העמיקו, ואם יש משהו שאני *כן* מוצאת חיובי בסדרת המשמר, זו העובדה שגזר כבר לא טמבל. או לפחות פחות טמבל. אבל עדיין חבל לי לראות את המשמר גדל ואת ויימס נשוי באושר ועושר. זה כבר איבד את הקסם שלו שהיה שהם משמר קטן ועלוב וויימס הוא איש משמר מזדקן ושיכור. ובכלל, נראה שהוא די סובל מכל עניין הנישואים. אבל זה לא משנה כרגע. דווקא מאד אהבתי את תת-הסדרות החדשות, אבל עדיין, כל עוד יש את תת-הסדרות הישנות, אני אחכה שהספר הבא יהיה שלהן, כי קשה להתחבר לדמויות אחרי ספר אחד, גם אם יש להן הופעות אורח קצרות בספרים אחרים (כמו הדמויות מthe truth בMR). תמיד נחמד לראות פנים חדשות, ומMR מאד נהניתי ואהבתי את הדמויות (חוץ מכל מה שקשור לטרולים. אף פעם לא הבנתי מה הקטע שלהם חוץ מזה שהםמחליפים th בd ודופקים אחד לשני בראש עם אבנים. האיגורים, מצד שני, הם חביבים ביותר ובדיחות איגור הן דבר שתמיד מתקבל בשמחה ולמרות שמלדיקט הוא (?) לא נני אוג, זה גרם לי להזכר בימים עברו |נוסטלגית|), אבל אני עדיין מחכה לספר המשך של סדרת המכשפות או מוות. ובקשר לביקור של פראצ'ט בארץ (האהא. אני גורמת לעצמי להתנסח בצורה אופטימית)-אל תהרוס לנו את ההתלהבות!

 

[ויימס]

מיצוי דמויות מכה שנית!

הרעיון לצרף את סתמרוח מרצונו למשימה היה רעיון טוב ששבר את המחזוריות המרגיזה בנוגע לסתמרוח המסכן. ולמצות דמות זה מה שקורה כשמשתמשים באותה הדמות כי כבר רגילים אליה ופתאום אתה מגלה שאין לך מה לעשות איתה יותר כי נמאס לך לעבוד איתה כל כך הרבה זמן. זה מאוד מבאס בשביל הסופר ולא רק בשביל הקוראים (מנסיון). הבעיה היא של הסופר, לא של הדמות (טוב,אבל זה ברור. מה רציתי להגיד בזה? לא יודעת). כדי למנוע מדמות למצות את עצמה צריך תת לה להתמודד עם מצבים שונים וחדשים בצורות שונות. וזה משהו שסתמרוח עושה פחות ופחות עם הזמן. כי לסופר כבר אין כוח להתאמץ עם הדמות הזאת. לעומת סתמרוח, שלטעמי התחיל להתדרדר אחרי שלושה ספרים, אני הרגשתי שהמכשפות מיצו את עצמן כבר אחרי אחיות הגורל. כמה אפשר להתמרח עם: גראני- שתלטנית וחולה על עצמה, נני- סבתא חרמנית, מאגרט- חסרת עמוד שדרה? תן לדמויות להתפתח קצת, בנאדם! בייחוד מאגרט. למה לראות את טרי? מצד אחד, אני מסכימה עם lore... כי אני חושבת: אמנם אני מתה לפגוש את טרי, אבל בשביל מה? להגיד לו 'אני מתה על הספרים שלך'? כאילו,הוא יודע את זה כבר... ומצד שני... ממש הייתי רוצה לספר לו דברים על מה שאני חושבת על כל מיני דמויות, עלילות, ספרים, קטעים ולדבר איתו על דברים של סופרים ...

 

[Athaclena]

אם היה אפשר ממש לדבר איתו

הייתי מאוד שמחה, בין אם זה במכתבים, בemail, בטלפון, בפורום או צ'אט או (כן בטח) פנים אל פנים. חוץ מזה אם הוא היה מגיע יש את הקטע (מפגר ככל שיהיה) ש"ראיתי אותו", ואת הקטע שהוא היה פה ובא לבקר אותנו. חוץ מזה אין לי בעיה לדבר איתו בכל דרך אחרת... אבל אני לא חושבת שזה סביר במיוחד

 

[Athaclena]

פראצ'ט הודה בזה?? איפה? מתי? למה?

 

[Athaclena]

לא! מוות לא מוצה! רוצה מוות!!

ג'יז, זה נשמע גרוע... טוב אז: רוצה את מוות!!

 

[ויימס]

לצערי... מוות... טוב, אולי הדמות

לא מוצתה, אבל לעלילות של הספרים שלו (לפחות בצד של מוות) יש נטייה קלה לחזור על עצמן.

חחח.. רוצה מוות... אני... עצבות! הוא כל כך חמוד ותמים. אבל שמתם לב איזה מרושע הוא בצבע הכשף בהשוואה לבדרך כלל?

 

[Athaclena]

כל פעם הוא מנסה משהו אחר...

בmen at arms זה הומור (you'll be Bjorn again), ובצבע הכשף זה רשעות. או שלא... אבל גם אנשים רעים הם מגניבים, כמו וטינרי. לא שמתי לב, אולי אני אבדוק בשבת.

 

[pini-pee]

צבע הכשף = ספר טוב?!

סורי, פשוט בהלם... אני די בהרגשה שזה אחד מהספרים הפחות טובים שלו ואולי אף הגרועים ביותר. העלילה מסובכת ובקושי ניתנת למעקב וזאת גם לאחר שנים של קריאת טרי פרצ'ט... הספר הראשון שקראתי היה מסידרת המשמר, עלי להודות שאם הייתי קורא קודם את צבע הכשף מעולם לא הייתי ממשיך לספר הבא! (וואו, פנחס עצבני!)

 

[Athaclena]

אני צלחתי אותו ללא קושי רציני

אבל מודה ומתוודה שסדרות המוות והמשמר הרבה יותר טובות

 

[ויימס]

מה יש לאנשים נגד צבע הכשף???

... לא ברור לי העניין הזה. אני חולה על הספר! אתה חדש אז עוד לא סיפרתי לך, אז הנה: אחרי שקראתי את הספר הזה פעם הראשונה חשבתי, אוי איזה ספר נחמד. בואו לעולם לא נחזיר אותו לספרייה. וכל פעם שהם היו שולחים לי את מכתב ה"עלייך להחזיר את הספר לספרייה", הייתי מחזירה ולוקחת עותק אחר. ווווויייי! במשך איזה חצי שנה ככה. קראתי אותו כל כך הרבה פעמים שאני יכולה לצטט לך פיסקאות, That's sick. סתמרוח, זוגפרח, אנק מוקפורק, מה צריך יותר? לעולם לא אשכח כיצד התאהבתי בסתמרוח לראשונה כאשר אמר: "אני כל כך מפחד ממך שעמוד השדרה שלי הפך לג'לי, אבל כרגע אני סובל ממנה מופרזת של אימה. כלומר, כשאתגבר על זה, יהיה לי זמן להיבהל ממך כמו שצריך." זוגפרח- "אבל תמיד רציתי לראות דרקון!" סתמרוח- "מבפנים???" ..."איש זר, אם תישאר כאן יהרגו אותך לפני שירד הלילה, אבל אל תפסיק לחייך או שזה מה שיקרה לי." הרון- "עץ או.. איזה מן דג עם רגליים." סתמרוח- "כשזה יהיה באוויר." (ואז הרון זורק) "שוליים." ..."אמרתי שאסור להגיד שמונה!!!" וכמובן, איך אפשר לשכוח את הקטע שהם מופיעים במטוס??? האהאהאהאהא!!! (והנה באים האנשים הנחמדים בחלוקים הלבנים לקחת אותי הביתה)

 

[l o r e]

ויפה שעה אחת קודם - האנשים בחלוקים

 

[pini-pee]

כהתחלה:

אדמויות כל כך מוזרות, על הפנים אפילו הייתי מגדיר... כאילו הפטריארך? זה אמור להיות וטינרי אתם יודעים, כרונולוגית לפחות. מוות? מה לעזאזל? והעלילה, אל תשכחו שזה ספר ראשון בסדרה, הוא אמור להיות סוחף! קריא! מובן! בקיצור, לא... אולי אם הוא היה כותב את הספר הזה אחרי שנגמרו לו הרעיונות, אבל בתור ספר ראשון? פיכס

 

[ויימס]

תגובות:

דמויות מוזרות..? בספר של טרי פראצ'ט??? לא יכול להיות!!! והמושל שם הוא לא וטינארי, הוא מי שהיה לפניו. הוא שמן ולובש הרבה תכשיטים, מובן שהוא לא וטרינארי. והעלילה בצבע הכשף הרבה יותר מפותחת, מקורית ומעניינת מעלילה של ספרים רבים שבאו בעקבותיו. הוא אכן סחף אותי. ובקשר לכך שהוא בלתי מובן, אנ'לא יודעת, הוא די מובן, נראה לי שיש ספרים הרבה יותר לא מובנים (למשל, פירמידות...), ובכל מקרה זה שספר מעט מתוחכם ולוקח זמן להבין אותו זה רק מוסיף ליופיו. 'פיכס'???!!! טוב, אני מניחה שבאמת יש לך משהו נגד צבע הכשף. מה אתה חושב על אור מופלא?