שרשור שאלות לסופרת אסתר

[nooema]

מה פתאום

אתה יודע מתי הספר הזה נכתב?! לפני מלא זמן, הוא בטח מתאר את אותה התקופה...

 

[אסתר שטרייט ורצל]

פלמחניקית חביבה

קראתי את הספר על שמוליק וזוהרה, אפילו הכרתי בילדותי את זוהרה, אבל על סיפור אהבתם של שמוליק וזוהרה כתבה דבורה עומר. לא אני.

 

[אסתר שטרייט ורצל]

ישראל חביב

הייתי מורה בביה"ס התיכון החקלאי "כנות" לפני 45 שנים. את הספר כתבתי לפני כ-35 שנים. כמובן תיארתי בספר את מה שהייתי עדה לו באותם ימים. במשך שנים רבות סיפרו לי קוראים, חניכי פנימיות, שאני מתארת בספרי ממש את חייהם. זו פעם ראשונה, במכתבך, שאני שומעת שזה לא כך ושהיום הדברים השתנו. אינני מכירה היום מקרוב את החיים המאפיינים את בית הספר הפנימיתי ואני חוששת שלא אעז לכתוב על הנושא הזה. אשמח מאוד אם תעביר אלי באמצעות האתר תפוז מכתב ובו תתאר את חייכם בכפר הירוק. שלך בידידות, אסתר.

 

[sagiberg]

../images/Emo63.gif../images/Emo23.gifשרשור שאלות לסופרת אסתר

בעוד שעתיים תתארח כאן סופרת הילדים המפורסמת אסתר שטרייט-וורצל- אתם מוזמנים לשרשר שאלות

 

[sagiberg]

שאלה בשמו של guitar lan -האם חלק...

מהסיפורים שלך מבוססים על סיפורים אמיתיים? ממש מעניין אותי אם " רגעים של אור", "שחר", ו"אליפים". מבוססים?

 

[אסתר שטרייט ורצל]

כל סיפור הוא פרי הדימיון

יחד עם זה, כל סיפור יונק מהמציאות. פכים מחיי, ממחשבותיי, מרגשותיי שזורים בכל ספר.

 

[N o k i]

זו לא ממש שאלה.

רק רציתי להודות לך, אסתר המקסימה, שהפכת את תקופת הילדות שלי נפלאה בזכות ספרייך. אני חושבת שקראתי את כולם

הם תמיד היוו לי מפלט בימים הקשים כשהרגשתי כל כך... לבד. תודה לך!

 

[אסתר שטרייט ורצל]

תודה על המילים החמות

התרגשתי מאוד לשמוע אותן. מאחלת לך המון טוב.

 

[e t a]

שלום לך אסתר שטרריט וורצל!

אני זוכר שפעם את באת לבית הספר שלי, ואת סיפרת לנו על ספרייך! מאז אני ממש אוהב לקרוא את סיפורייך והם נותנים לי השראה לחיים! ויש לי גם שאלה.... כאת כותבת ספר, את מזדהה עם כל דמות ודמות בספר, או רק עם אחת מהדמויות?

 

[אסתר שטרייט ורצל]

e t a יקר

כל דמות שאני בונה אותה, ולו גם דמות שלילית - הריני מזדהה איתה עד תום. אחרת לא הייתי מסוגלת להפיח נשמת חיים בדמויות.

 

[ורתר הצעיר]

שלום אסתר!

טוב, קראתי המון ספרים שלך ומאוד אהבתי את כולם, יש לציין. 1)'אליפים', 'אורי' ו'שחר' מוגדרים כספרי פולחן. האם תהליך הכתיבה שלהם היה שונה מספרים אחרים? 2)לאיזה גיל הספרים שלך מותאמים? אגב, רגעי האור, תפילת הנזיר ושבעת המנעולים מצויינים!

 

[אסתר שטרייט ורצל]

ורתר יקירי

לשאלתך הראשונה: תהליך הכתיבה של "שחר" היה קשה עד מאוד מפני שידעתי מראש שאני חייבת להמית אותו בסוף הספר. במשך שנה אספתי חומר על שחר, על החיים בצבא (בעיקר על השריון) וככל שהתקדמתי בכתיבה כך גדל כאבי על מותו. לכן גם כתבתי את הפרק האחרון בראשית הספר. חשבתי שכך יקל עלי ועל הקוראים, אבל שום דבר לא מפחית את הכאב והצער על מות בחור צעיר בקרב. את "אורי" גם היה קשה לכתוב כי עדיין הייתי צעירה ולא מנוסה בכתיבה, ויחד עם זאת רציתי לכתוב רומן שמשתרע על פני תקופה ארוכה ומכיל דמויות רבות. "אליפים" נכתב בקלות. הייתי מורה בבי"ס תיכון חקלאי והכרתי את חיי התלמידים מקרוב. לשאלתך השניה: הספרים שלי מותאמים לגיל הנעורים, אבל לשמחתי הרבה, מבוגרים רבים כותבים לי שהם אוהבים את ספריי וגם ילדים אינטיליגנטים בגיל ביה"ס היסודי.

 

[יונה שורק]

עכשיו יותר מובן

הספר "אליפים" והקשר לחקלאות... להיותך מורה. עד היום אני מעיינת בו, לפעמים קוראת שוב. מאד מרגשת בספרים שלך (גם את המבוגרים !

 

[ציפי הקטנה]

בספר אליפים

למה הדמות של דוידי כל כך סטריאוטיפית? הוא "שחור", הוא ממילא פושע מועד לפורענות, והוא גם מפסיד את הבחורה בסוף. קצת מעצבן שאשכנזים גבוהים עם עיניים כחולות בסוף מנצחים תמיד, לא?

 

[אסתר שטרייט ורצל]

לציפי שלום רב

כתבתי את "אליפים" לפני שנים רבות, ואז המצב בארץ היה כפי שאני מתארת אותו בספר. אינני חושבת שדוידי הוא דמות סטריאוטיפית. יש בו ממד של עומק, הוא חכם, הוא אמיץ מאוד (שימי לב לאופן שבו הוא מגן על אילנה), הוא בעצם האלטר אגו של רוני, ואני חושבת שבמידה מסוימת הצלחתי גם לפתור את בעייתו אף כי נשאר בו ובגורלו יסוד טראגי.

 

[איי קראמבה]

שלום אסתר

רציתי לשאול בנוגע לסדר היום שלך בזמן שאת כותבת. כמו כן, מתי אתה מעדיפה לכתוב - ביום או בלילה? בביתך או בבית קפה או מקום ציבורי? תודה

 

[אסתר שטרייט ורצל]

איי קראמבה

אני אדם ספונטני, ואין לי שעות כתיבה קבועות. בשנים שבהן הייתי מורה בתיכון בפתח תקווה נהגתי לכתוב בלילות ובחופשים. היום, לאחר שיצאתי לגימלאות, אני כותבת כשאני חשה שהכתיבה מבקשת לזרום מתוכי. לפעמים בבוקר ולפעמים בלילה. בכל אופן, אני זקוקה בעת הכתיבה לשקט, לריכוז ואז אני לא עונה לטלפונים. אני כותבת בבית, לא מסוגלת להינתק מהמשפחה.

 

[pomelit]

מכתבים לצופיה

בתור ילדה שהיתה אפעס לא הכי פופולרית (בלשון המעטה) נורא הזדהיתי עם הדמות שכותבת את המכתבים (שבעוונותי אני אפילו לא זוכרת את שמה, כמה מביך). איכשהו תמיד קינאתי בה שבסוף עם כל הצרות והקשיים היא מצליחה להגיע למעמד של הכרה חברתית ומקום של כבוד וביטחון. לי אישית היה מאוד קשה להגיע למקום הזה, ואם להודות על האמת, תקופת הילדות/נערות היתה די מסוייטת עבורי. מה היית ממליצה לנערות דחויות, שמתקשות להתערות בחברה, לעשות?

 

[אסתר שטרייט ורצל]

pomelit היקרה

אינני מתיימרת לדעת לתת עצות כיצד להתגבר על תקופת ילדות קשה. במקרה האישי של נילי (גיבורת הספר) חלק גדול מבעיותיה נבע מהסוד שרבץ לפתחה: אובדן האם הביולוגית, האימוץ, הריחוק מאחיותיה. אט אט, נילי חותרת להגיע לחקר האמת, ואז נפשה מתחזקת וברגע שהיא מחוזקת, החברה שהתעללה בה מרגישה בכוח שלה ומשנה את יחסה. כתבתי לאחרונה ספר בשם "חברות", גם הוא על ילדה שהחברה דוחה אותה או מציקה לה, זו הפעם לא בגלל השמנה יתרה, אלא בגלל דיסלקציה. בספר הזה הבעיות נפתרות בעיקר בזכות החברות. המסקנה מדבריי דלעיל שאדם צריך ללחום, להיאבק כדי להתגבר על הקשיים, להגיע לחוסן פנימי ולהיות מלא באנרגיות חיוביות. הנה את רואה, בסוף נתתי לך עצות. שלך בידידות, אסתר.

 

[לאזארוס לונג]

לבושתי הרבה

אני בן 22 ומעולם לא קראתי ספר מספריך. הקטע שלי תמיד היה מד"ב ופנטזיה, ולא רעיתי בשדות זרים. רציתי לשאול - איך את מסתדרת עם התחרות הגדולה שיש בשוק ספרי הילדים והנוער?

תודה שלקחת את הזמן להתארח בפורום.