כל אוניברסיטה והאופי שלה..
סתם כי זה מזמין את הבדיחה הלעוסה - 4 סטודנטים מגיעים לחולה שמחובר למוניטור הסטודנט מירושלים ישר שולף דפים ועטים ומתחיל לאסוף נתונים על החולה למחקר שלו הסטודנט מהטכניון מתחיל לשחק עם הכבלים של המוניטור ולנתח את הפונקציה המתמטית של הקוים הסטודנט מב"ש מחזיק לחולה את היד ושואל "הכל בסדר, איפה כואב לך?" הסטודנט מתל אביב אומר "יאללה שטויות חולה, אני הולך לים" כל אוניברסיטה והאופי שלה. בעצם הדגש בבן גוריון זה על החולה. בשנה ראשונה לומדים איך לראיין חולים, מעבר לשאלות רפואיות גרידא. או איך שמגדירים את זה באוניברסיטה "פסיכוסוציואקונמי".פעם בשבוע הולכים לראיין מטופלים וכן יש שבועות שלמים קליניים בדגש על נושא מסוים .ילוד-יולדת, אשפוז, חריג בקהילה ורפואה קהילתית - שבועות שמאוד תורמים לראות דברים מהצד של החולה. השבועות הקליניים נמשכים גם בשנה שניה ואאל"ט, גם בשלישית ואולי רביעית אבל ממש לא סגורה על זה. ממליצה לך לקרוא על זה באתר של האונירסיטה, זה מפורט הרבה יותר. עוד דבר שמייחד אותה זה חיי החברה. כולנו גרים קרוב אחד לשני, ואין לנו את החברים של הבית, ישנם חיי חברה שאין בכל מקום. זה בגדול. אני ממש מרוצה פה, ממש אוהבת את הכיתה שלי וסה"כ גם את הלימודים. יש פה אנשים מדהימים (אני בטוחה שיש בכל מקום, אבל אני יודע מה יש פה ולא במקומות אחרים). זה לא שאין חסרונות, יש כמו בכל מקום אבל אני יוכלה להגיד שהזמן טס לי פה ואני מרוצה.
