בהמה אדומה
New member
לא האמנתי שאני מסוגלת לחפור ככה. P:
עמרי, "אתה ילד מבולבל אני אוהבת את הזיפים שעל פנייך את החופש בעינייך..." אלו השורות שהכי מזכירות לי אותך. "אם אלה החיים, נחיה... תראה אותי, אתה נהיה דומה. אני אוהבת כשמגיע ערב, להרגיש ביחד עצב..." [אם אלה החיים- קרן פלס] "ואנחנו שנינו אבודים ביחד". [צלקות- אביב גפן] "לו רק יכולתי לתת לך הכל לסוף העולם אם רק תרצה אליך אבוא ולא אשאר לבדי אתה איתי פה אנחנו שניים באור שמיים נמלא את הכל עכשיו כאחד העולם יותר עגול מרגישה קצת מוזר התחושה שבפנים להסתיר את זה לא קל לי רואים בפנים אני לא איש עשיר אך לו הייתי יכול הייתי בונה לך בית נותן לך הכל לו רק יכולתי לכתוב זאת מבלי שאחסיר אף לא פרט ממה שאת בשבילי אולי זה נראה מעט אך זה מלא כוונה זה שיר שנכתב אליך במתנה מסוף העולם אם רק תרצה אליך אבוא הן לא אשאר לבדי אתה איתי פה אנחנו שניים באור שמיים נמלא את הכל עכשיו כאחד העולם יותר עגול תביני, קשה לי הלב עוד גועש מיופייך שאותי כמו ילד עוד מרגש השמש ליטפה אותי כשכתבתי ת'שיר ובזכות אנשים כמוך היא עוד תאיר מסוף העולם..." יש עוד כל כך הרבה, ובאמת קשה לסכם אותך ואת מה שאני מרגישה בציטוט או בשיר, או ביותר מזה גם. אז זהו בנתיים. זמי, "בגדול, את אמרת הסיפור הזה שלנו.. בקטן, הכל נגמר אף אחד לא בוכה אותנו. לא שמרנו אמונים, כמה דגים יש בים... תצלומים ישנים דוהים, הזמן עובר, מי יזכור אותם ? תקשיבי לקולות השקטים, שמחה של עניים. רגעים - הם היו בידינו... אל תשכחי את יופיים הוא היה גלוי רק לנו. אל תגידי שהכל סתם..." [רק לנו- שילה פרבר] כשאני שומעת את השיר הזה, את הראשונה שעולה לי. אולי את יודעת למה, ואם לא אז לא משנה בכלל. ולא סתם הדגשתי את אותה שורה..
. ספיר, [לא, אני לא אקדיש לך את 'הזמן שלך', בנאלי מדי
.] "ירח זורח מעל גן מאיר אני לא מצליחה להרגיש בבית צריך להרפות את האחיזה עוד היום או מחר יהפוך לאתמול ראש השנה בחוץ, בפנים הכל שבור לי איך אני רגילה לברוח מאמת פשוטה יש אהבה בחוץ, בפנים חלום נגמר תקוות ופחדים, אתמול ומחר... צריך לב מברזל, צריך עור של פיל ירח גונח מעל איש צעיר. אלוהים! שהכעס לא ישתלט על הלב השביר, שלח לו אור מחמם, שלח לי אומץ לשיר.. ראש השנה בחוץ... ירח בוטח מעל גן מאיר ואני בטוחה שהכל עוד יאיר לי בחרתי בחופש, ללכת ממנו שילמתי מחיר... זאת זכותי להמשיך בדרכי..." [גן מאיר- דנה ברגר] השיר הזה מזכיר לי אותך, ומזכיר לי את התקווה שבך, שלפעמים את לא באמת רואה. הכל עוד יאיר לך. תסמכי על הגורל. שנשונה..
, "השיר הזה מוקדש לך שנשונתי השיר הזה מוקדש לך כדי שתספרי את אותם הימים המאושרים שיבואו אולי הם יבואו. השיר הזה מוקדש לך שנשונתי השיר הזה הוא בשבילך כדי שתדעי שבנופי הכפור עוד יבוא יום של אור אולי עוד יבוא אם תספרי יום ועוד יום יום ועוד יומיים ותזכרי שאני שם מקשט את הרחובות במנורות צבעוניות שישארו דלוקות כמו משאלות ליבנו המתנה הזאת היא שלך שנשונתי המתנה הזאת היא שלך כדי שתופתעי כל פעם מחדש כמו בספר חדש שמספר הרפתקאות ומשכיח נזכרות. אם תספרי יום ועוד יום... אז עכשיו כשאני שם לא אל תשכחי למסגר את הייאוש ובכל יום שעובר מחקי את האתמול בצבע אחר וחכי לי אם תספרי יום ועוד יום..." [יום ועוד יומיים- שי גבסו] מי כמוך יודעת שהשיר הזה הכי מזכיר לי אותך..
הוא הכי נכון לגבייך, והכי מתחבר לי עם שמך הענוג
. אני אוהבת אותך כל-כך. כמו שאת שמה לב, תמיד יש לי את הצורך להזכיר לך את זה. לא עם הרבה אנשים זה קורה לי. גילי אשתי, "...רק אם הייתי יודע הייתי מביא לך ריחות של שמחה רק אם הייתי יודע שמועקה תלווה את הכל רק אם הייתי פחות אנוכי וקשוב קצת אלייך רק אם הייתי יודע שזה יומנו האחרון הייתי בטח אחרת עושה את הכל הייתי בטח נותן את כולי בלי לשאול הייתי בטח נושק לך עכשיו בלי לחדול הייתי בטח רוצה אותך כל הזמן פה ועוטף אותך במתנות בלי לחסוך ולא בוכה כמו תינוק שננטש בשדות רק אם הייתי יודע שזה יום אחרון רק אם הייתי יודע שאפקח את עיניי ולא אראה אותך ברגע לא אוכל לשאת זאת לעולם רק אם הייתי יודע שאהבה תלווה את הכל רק אם הייתי יודע שזה יומנו האחרון הייתי בטח אחרת עושה את הכל הייתי בטח נותן את כולי בלי לשאול הייתי בטח נושק לך עכשיו בלי לחדול הייתי בטח רוצה אותך כל הזמן פה ועוטף אותך במתנות בלי לחסוך ולא בוכה כמו תינוק שננטש בשדות הייתי בטח אחרת עושה את הכל הייתי בטח נותן את כולי בלי לשאול הייתי בטח נושק לך עכשיו בלי לחדול וחונק אותך מחיבוקים בלי לסבול ונותן את כולי בלי לרצות לקבל את הכל כי רק אם הייתי יודע שזה יום אחרון רק אם הייתי יודע שזה יום אחרון..." השיר הזה מזכיר לי את הנסיעה שלנו לאילת. את התקופה שלנו. ...הייתי בטח אחרת עושה את הכל. איך שהמטבע הראה לנו להמשיך, ובאותו רגע אמרתי לעצמי שבטוח יש לזה סיבה. אז זהו, שלא היה.
סתם, הסיבה הרי ברורה.. לא? שנזכור את זה כחוויה האחרונה. האחרונה של אותה תקופה. [טוב די, נמשיך את זה במקום אחר.] את חסרה לי. מור ליפשיץ , "אני צריך אותך יפה כמו מלאך וזאת הפעם האחרונה שאני הולך לישון עם בטן חתוכה וגוף שבור אני צריך אותך עכשיו, לקראת הסוף הכל נראה לבן וזה לא משנה לאף אחד בכלל אני צריך אותך ." [אני צריך אותך- אלג'יר] צריכה אותך. תודה שאת איתי. נעמה-קטנה-בת-10-וחצי
. "איך זה מרגיש, אין עתיד באופק אין מקום שיש סיבה טובה להיות בו. איך זה מרגיש, להיות תמיד בצד אף פעם לא באמצע אף פעם לא קרוב מספיק לא לקחת חלק. איך זה מרגיש? ואין לי חלום אין לי געגוע שט לי בזמן שממשיך לנוע אין לי חלום... " [איך זה מרגיש- כנסיית השכל] את עולה לי יחד עם השיר. שתדעי שאת באמת מרגשת אותי כל פעם מחדש. יש בך חכמה שמספיקה לשנינו
. והשנייה נולדת! את מוכנה להסביר את התופעה? 
טלצ' החצופה
, "אני רואה אותו, הכל עכשיו בסדר אולי גם הוא פוחד להיות לבד רק להבין אותו, שווה את כל הסבל........" [עוד ארון אחד- היהודים] את מקשרת את זה אמנם לאחד אחר, אני מקשרת את זה אלייך. זה שיר שאני ישר אומרת עליו "טל", אפילו יותר מליפול. כן. "היא בפשטות את האושר מביאה כשהיא כאן, הכל בסדר. אל תלכי לעולם, לא אל תלכי אל תלכי לעולם, לא אל תלכי... אף פעם. [תמונה לשעת ערביים- אביב גפן] גם את כל "קסם על ים כנרת" - המכשפות , כי זה באמת הכי מזכיר לי אותך. את מביאה לי שביבים של אושר.
עמרי, "אתה ילד מבולבל אני אוהבת את הזיפים שעל פנייך את החופש בעינייך..." אלו השורות שהכי מזכירות לי אותך. "אם אלה החיים, נחיה... תראה אותי, אתה נהיה דומה. אני אוהבת כשמגיע ערב, להרגיש ביחד עצב..." [אם אלה החיים- קרן פלס] "ואנחנו שנינו אבודים ביחד". [צלקות- אביב גפן] "לו רק יכולתי לתת לך הכל לסוף העולם אם רק תרצה אליך אבוא ולא אשאר לבדי אתה איתי פה אנחנו שניים באור שמיים נמלא את הכל עכשיו כאחד העולם יותר עגול מרגישה קצת מוזר התחושה שבפנים להסתיר את זה לא קל לי רואים בפנים אני לא איש עשיר אך לו הייתי יכול הייתי בונה לך בית נותן לך הכל לו רק יכולתי לכתוב זאת מבלי שאחסיר אף לא פרט ממה שאת בשבילי אולי זה נראה מעט אך זה מלא כוונה זה שיר שנכתב אליך במתנה מסוף העולם אם רק תרצה אליך אבוא הן לא אשאר לבדי אתה איתי פה אנחנו שניים באור שמיים נמלא את הכל עכשיו כאחד העולם יותר עגול תביני, קשה לי הלב עוד גועש מיופייך שאותי כמו ילד עוד מרגש השמש ליטפה אותי כשכתבתי ת'שיר ובזכות אנשים כמוך היא עוד תאיר מסוף העולם..." יש עוד כל כך הרבה, ובאמת קשה לסכם אותך ואת מה שאני מרגישה בציטוט או בשיר, או ביותר מזה גם. אז זהו בנתיים. זמי, "בגדול, את אמרת הסיפור הזה שלנו.. בקטן, הכל נגמר אף אחד לא בוכה אותנו. לא שמרנו אמונים, כמה דגים יש בים... תצלומים ישנים דוהים, הזמן עובר, מי יזכור אותם ? תקשיבי לקולות השקטים, שמחה של עניים. רגעים - הם היו בידינו... אל תשכחי את יופיים הוא היה גלוי רק לנו. אל תגידי שהכל סתם..." [רק לנו- שילה פרבר] כשאני שומעת את השיר הזה, את הראשונה שעולה לי. אולי את יודעת למה, ואם לא אז לא משנה בכלל. ולא סתם הדגשתי את אותה שורה..
טלצ' החצופה
