Stop
- פותח הנושא ציףציף1000
- פורסם בתאריך
ציףציף1000
New member
אולי כדאי שאסביר את עצמי
אני חושבת שבארץ נעשתה ונעשית מוסיקה נהדרת. מבחינת רמת האיכות, היא אינה נופלת ממה שנעשה בכל מקום אחר בכדור הארץ (אם לא ביקום בכלל). אבל זה לא ממש רוק. יש השפעות של רוק אנגלופילי על מוסיקה ישראלית - אבל באותה מידה יש גם השפעות של מוסיקה רוסית, דרום אמריקאית, אירופית, ים-תיכונית וערבית. זה מבחינה מוסיקלית (מוסיקולוגית, אם תרצו). תרבות רוק, מעולם לא היתה בישראל. הרוק בכלל היה רק שמועה בארץ עד אחרי 1967. גם לאחר מכן, אומצו רק חלק מהמאפיינים החיצוניים, השטחיים, של הרוק - לא הרבדים העמוקים יותר שלו. הרוקנרול, ככזה, היה הביטוי האמנותי של תחושות בקרב צעירים בני המעמדות הנמוכים בחברות מאוד מסויימות, ודן בקונפליקטים שהעסיקו אותם: יצירת זהות עצמית לנוכח חברה שמבנהה וסדריה נועדו לשחוק את הערכתם העצמית וכבודם, להגביל את ההזדמנויות שעמדו בפניהם לחיים מלאים, עשירים (מבחינת חוויות) ומשמעותיים. בישראל, עניינים אלו כלל לא היו רלבנטיים. לכן מה שאומץ מתחום הרוק היה הדברים השטחיים בלבד: שימוש בגיטרות חשמליות, סמים, סקסיזם, וכמובן נגינה בהרכבים. המהות של הרוק מעולם לא תורגמה למונחים ישראליים. זה פשוט בלתי אפשרי. זה לא מפליא, שאמני הרוק שנהיו פופולריים בארץ, בשנות השבעים, היו אלו שנגנו רוק "רך" או מוסיקה אקוסטית או חצי-אקוסטית (כגון ה"סינגר-סונגרייטרים למינהם, בעיקר היהודים ביניהם, שזכו לעדיפות בהשמעות ברדיו (מלבד בוב דילן)): האגרסיביות של הרוק - שהיא חלק בלתי נפרד מהאתוס שלו - לא היתה מקובלת על החנונים הישראלים, ובעצם עד היום זה כך. א-קיצר: זוהי התאוריה שלי, ואני עומדת מאחוריה.
אני חושבת שבארץ נעשתה ונעשית מוסיקה נהדרת. מבחינת רמת האיכות, היא אינה נופלת ממה שנעשה בכל מקום אחר בכדור הארץ (אם לא ביקום בכלל). אבל זה לא ממש רוק. יש השפעות של רוק אנגלופילי על מוסיקה ישראלית - אבל באותה מידה יש גם השפעות של מוסיקה רוסית, דרום אמריקאית, אירופית, ים-תיכונית וערבית. זה מבחינה מוסיקלית (מוסיקולוגית, אם תרצו). תרבות רוק, מעולם לא היתה בישראל. הרוק בכלל היה רק שמועה בארץ עד אחרי 1967. גם לאחר מכן, אומצו רק חלק מהמאפיינים החיצוניים, השטחיים, של הרוק - לא הרבדים העמוקים יותר שלו. הרוקנרול, ככזה, היה הביטוי האמנותי של תחושות בקרב צעירים בני המעמדות הנמוכים בחברות מאוד מסויימות, ודן בקונפליקטים שהעסיקו אותם: יצירת זהות עצמית לנוכח חברה שמבנהה וסדריה נועדו לשחוק את הערכתם העצמית וכבודם, להגביל את ההזדמנויות שעמדו בפניהם לחיים מלאים, עשירים (מבחינת חוויות) ומשמעותיים. בישראל, עניינים אלו כלל לא היו רלבנטיים. לכן מה שאומץ מתחום הרוק היה הדברים השטחיים בלבד: שימוש בגיטרות חשמליות, סמים, סקסיזם, וכמובן נגינה בהרכבים. המהות של הרוק מעולם לא תורגמה למונחים ישראליים. זה פשוט בלתי אפשרי. זה לא מפליא, שאמני הרוק שנהיו פופולריים בארץ, בשנות השבעים, היו אלו שנגנו רוק "רך" או מוסיקה אקוסטית או חצי-אקוסטית (כגון ה"סינגר-סונגרייטרים למינהם, בעיקר היהודים ביניהם, שזכו לעדיפות בהשמעות ברדיו (מלבד בוב דילן)): האגרסיביות של הרוק - שהיא חלק בלתי נפרד מהאתוס שלו - לא היתה מקובלת על החנונים הישראלים, ובעצם עד היום זה כך. א-קיצר: זוהי התאוריה שלי, ואני עומדת מאחוריה.
זה לא נכון להגיד שאין רוק
הרוק התפתח כאן בצורה אחרת אבל זה עדיין רוק. אותו דבר קרה בבריטניה שם הרוק שונה מהרוק האמריקאי בדיוק כפי שרוק במזרח אירופה שונה מרוק במערב אירופה. אבל להגיד שאין רוק בכלל זה אומר למחוק את כל מה שעשו להקות ואמנים כמו תמוז, קצת אחרת, אחרית הימים, משינה, שלום חנוך (חלק מהאלבומים), רמי פורטיס וברי סחרוף ועוד רבים וטובים. יש רוק ישראלי ואי אפשר להגיד שהוא לא רוק בגלל שהוא נשמע אחרת מאשר בחו"ל. אני מכבד את התיאוריה שלך אבל אני לא מסכים איתה עדיין.
הרוק התפתח כאן בצורה אחרת אבל זה עדיין רוק. אותו דבר קרה בבריטניה שם הרוק שונה מהרוק האמריקאי בדיוק כפי שרוק במזרח אירופה שונה מרוק במערב אירופה. אבל להגיד שאין רוק בכלל זה אומר למחוק את כל מה שעשו להקות ואמנים כמו תמוז, קצת אחרת, אחרית הימים, משינה, שלום חנוך (חלק מהאלבומים), רמי פורטיס וברי סחרוף ועוד רבים וטובים. יש רוק ישראלי ואי אפשר להגיד שהוא לא רוק בגלל שהוא נשמע אחרת מאשר בחו"ל. אני מכבד את התיאוריה שלך אבל אני לא מסכים איתה עדיין.
ציףציף1000
New member
אכן אנחנו חלוקים
ראשית, אינני מסכימה אתך שהרוק הבריטי שונה מהאמריקאי כמו שהרוק המערב אירופי שונה מהמזרחי. יש הרבה מהמשותף בין הרוק הבריטי והאמריקאי, מכיוון שהנסיבות החברתיות שהיוו רקע לצמיחתו בשני המקומות, הוא בעל קווי דמיון רבים. לא כך באירופה, שם - כמו בישראל - קיים רק חיקוי לרוק. הקהל הישראלי שמאזין וצורך רוק דומה - או לפחות היה דומה בשנות השבעים - לקהל המזרח אירופי, יותר מאשר למערבי, בגלל שתרבות מעמד הביניים הישראלי היא תרבות מזרח/מרכז אירופית, במהותה. זו הסיבה, למשל, שפרוג, או אמני-שוליים כמו פראנק זאפה, נחשבים כאן לגיבורי תרבות. באשר לאמנים הישראליים שציינת, כלפי רובם אין לי הערכה רבה, לרבות תמוז, אחרית הימים, קצת אחרת, ושלום חנוך. ראה הפסקה למעלה: משם הם באו. אין דבר יותר מצחיק - או עצוב, אם תרצה - מלשמוע קיבוצניק שר "תפסתי ראש על הבר", כאילו הוא מניו אורלינס, לכל הפחות. פורטיס וסחרוף הם כבר סיפור אחר. זכור, שרוק הוא קודם כל תרבות, ורק אחר כך מוסיקה. זה שמישהו מנגן בגיטרה חשמלית, עדיין לא עושה אותו לרוקר.
ראשית, אינני מסכימה אתך שהרוק הבריטי שונה מהאמריקאי כמו שהרוק המערב אירופי שונה מהמזרחי. יש הרבה מהמשותף בין הרוק הבריטי והאמריקאי, מכיוון שהנסיבות החברתיות שהיוו רקע לצמיחתו בשני המקומות, הוא בעל קווי דמיון רבים. לא כך באירופה, שם - כמו בישראל - קיים רק חיקוי לרוק. הקהל הישראלי שמאזין וצורך רוק דומה - או לפחות היה דומה בשנות השבעים - לקהל המזרח אירופי, יותר מאשר למערבי, בגלל שתרבות מעמד הביניים הישראלי היא תרבות מזרח/מרכז אירופית, במהותה. זו הסיבה, למשל, שפרוג, או אמני-שוליים כמו פראנק זאפה, נחשבים כאן לגיבורי תרבות. באשר לאמנים הישראליים שציינת, כלפי רובם אין לי הערכה רבה, לרבות תמוז, אחרית הימים, קצת אחרת, ושלום חנוך. ראה הפסקה למעלה: משם הם באו. אין דבר יותר מצחיק - או עצוב, אם תרצה - מלשמוע קיבוצניק שר "תפסתי ראש על הבר", כאילו הוא מניו אורלינס, לכל הפחות. פורטיס וסחרוף הם כבר סיפור אחר. זכור, שרוק הוא קודם כל תרבות, ורק אחר כך מוסיקה. זה שמישהו מנגן בגיטרה חשמלית, עדיין לא עושה אותו לרוקר.
אני מסכים
שתרבות רוק באה קודם ובגלל זה אני מעריך אמנים מחו"ל כמו דילן, הביטלס ופינק פלויד (אם שמת לב אני בצד של ווטרס בגלל האמירה). יכול להיות שאין כאן תרבות רוק כפי שיש במולדת הרוק וגם בבריטניה. אבל אני חושב שכאן הרוק התחיל כחיקוי והשפעות של דברים מעבר לים אבל הוא התפתח למוזיקה די עצמאית שמושפעת ממזרח ומערב (קרוב של אהוד בנאי למשל) וראוייה להגדרה של רוק ישראלי והוא לא חלק מתרבות רוק עולמית אבל בהחלט חלק מהתרבות המקומית. אין לי בעיה אם זה שאת אומרת שאין תרבות רוק, אבל להגיד שאין רוק בכלל זה מוגזם. ובקשר לאמנים שציינתי, טוב זה עניין של טעם.
שתרבות רוק באה קודם ובגלל זה אני מעריך אמנים מחו"ל כמו דילן, הביטלס ופינק פלויד (אם שמת לב אני בצד של ווטרס בגלל האמירה). יכול להיות שאין כאן תרבות רוק כפי שיש במולדת הרוק וגם בבריטניה. אבל אני חושב שכאן הרוק התחיל כחיקוי והשפעות של דברים מעבר לים אבל הוא התפתח למוזיקה די עצמאית שמושפעת ממזרח ומערב (קרוב של אהוד בנאי למשל) וראוייה להגדרה של רוק ישראלי והוא לא חלק מתרבות רוק עולמית אבל בהחלט חלק מהתרבות המקומית. אין לי בעיה אם זה שאת אומרת שאין תרבות רוק, אבל להגיד שאין רוק בכלל זה מוגזם. ובקשר לאמנים שציינתי, טוב זה עניין של טעם.
ציףציף1000
New member
נכון, רק ש
אם באמת השיר הוא חיקוי של "לולה", הרי שהמחקה (חנוך?) לא ממש קלט את המקור עד הסוף, או לא היה מוכן ללכת, לאן שריי דייויס הלך.
אם באמת השיר הוא חיקוי של "לולה", הרי שהמחקה (חנוך?) לא ממש קלט את המקור עד הסוף, או לא היה מוכן ללכת, לאן שריי דייויס הלך.
melancholy man
New member
ציף זה בדיחה
הוא לא ניסה לחקות, או לעשות שום דבר עם לולה, הוא כתב בדיחה ואם אמרת שזה מצחיק שקיבוצניק שר "תפסתי ראש טוב על הבר", אז כנראה הוא הצליח, כי הוא התכוון לכתוב בלוז מצחיק, מין סיום הומוריסטי להופעות (אני לא בטוח אבל נדמה לי שהוא לא הוקלט באולפן אף פעם). אולי זה אני, אבל בחור ממשמרות ששר תפסתי ראש טוב על הבר, זה לא פחות מצחיק או עצוב מבחור מאזול היל, ליברפול או סארי שעושה את זה, הקיבוצניק לפחות ניסה להצחיק.. שלום חנוך, הוא בערך בן גילם של גילמור, קלפטון, ווינווד ושות', גם הוא כמוהם, לא שמע צ'רלי פייטון, בילנד למון ג'פרסון או מאדי ווטארס מהתקליטים של ההורים (למרות שאצל חנוך, הוא דווקא כן הכיר אלבומי בלוז מהבית, אבל זה לא ממש חשוב), הוא גילה את הבלוז והרוק אנד רול, ממש כמוהם בתיכון, וממש כמוהם, הוא הושפע מהביטלס והסטונס והתחיל לעשות רוק אנד רול בתיכון, אולי יש משהו במיים בקיבוצים שמונע מאנשים לעשות רוק אנד רול, לא יודע, אבל נדמה לי שגם על זה הוא התגבר בעזרת שהות של כמה שנים בלונדון של תחילת שנות השיבעים. מה שנכון, אין בארץ תרבות רוק, סצנות מוסיקאליות בארץ זה בד"כ איזה ארבע חברה שנפגשו בכיתה בתיכון ומנגנים יחד, איזה עשר מעריצים (שחצי מהם הם החברות של חברי הלהקה) ואיזה עיתונאי חצר שמכיר אותם מהשכונה ואם אותו עיתנואי מספיק מוצלח או משפיע אז זה מקבל חשיפה לא פרופרציונלית, אבל יש בהחלט רוק בארץ, ממש כמו שיש בפרו, ארגנטינה, גרמניה ואיטליה, כאן, זה פשוט קטן יותר.
הוא לא ניסה לחקות, או לעשות שום דבר עם לולה, הוא כתב בדיחה ואם אמרת שזה מצחיק שקיבוצניק שר "תפסתי ראש טוב על הבר", אז כנראה הוא הצליח, כי הוא התכוון לכתוב בלוז מצחיק, מין סיום הומוריסטי להופעות (אני לא בטוח אבל נדמה לי שהוא לא הוקלט באולפן אף פעם). אולי זה אני, אבל בחור ממשמרות ששר תפסתי ראש טוב על הבר, זה לא פחות מצחיק או עצוב מבחור מאזול היל, ליברפול או סארי שעושה את זה, הקיבוצניק לפחות ניסה להצחיק.. שלום חנוך, הוא בערך בן גילם של גילמור, קלפטון, ווינווד ושות', גם הוא כמוהם, לא שמע צ'רלי פייטון, בילנד למון ג'פרסון או מאדי ווטארס מהתקליטים של ההורים (למרות שאצל חנוך, הוא דווקא כן הכיר אלבומי בלוז מהבית, אבל זה לא ממש חשוב), הוא גילה את הבלוז והרוק אנד רול, ממש כמוהם בתיכון, וממש כמוהם, הוא הושפע מהביטלס והסטונס והתחיל לעשות רוק אנד רול בתיכון, אולי יש משהו במיים בקיבוצים שמונע מאנשים לעשות רוק אנד רול, לא יודע, אבל נדמה לי שגם על זה הוא התגבר בעזרת שהות של כמה שנים בלונדון של תחילת שנות השיבעים. מה שנכון, אין בארץ תרבות רוק, סצנות מוסיקאליות בארץ זה בד"כ איזה ארבע חברה שנפגשו בכיתה בתיכון ומנגנים יחד, איזה עשר מעריצים (שחצי מהם הם החברות של חברי הלהקה) ואיזה עיתונאי חצר שמכיר אותם מהשכונה ואם אותו עיתנואי מספיק מוצלח או משפיע אז זה מקבל חשיפה לא פרופרציונלית, אבל יש בהחלט רוק בארץ, ממש כמו שיש בפרו, ארגנטינה, גרמניה ואיטליה, כאן, זה פשוט קטן יותר.
ציףציף1000
New member
אני מכירה את חיבתך לשלום חנוך
ויש לי הערכה כלפיו כמלחין וכמעבד. אני חולקת עליך בעניין הקשר שלו לרוק - אבל זה נושא לדיון נפרד - וספציפית לעניין השיר המדובר. בדיחה או לא, כשהקינקס שרו על "לולה" הם ידעו בדיוק על מה הם שרים; זה היה אותנטי לחלוטין. במקרה של שלום חנוך, אני מניחה שלא. אבל הנקודה היותר חשובה כאן, מבחינתי, היא ש"לתפוס ראש על הבר", לכשעצמה, איננה חוויה הקשורה אסוציאטיבית עם קטיף שסק וחליבת פרות. שלום חנוך הוא כאן כדג מחוץ למים; הבחורים ממאזוול היל, לעומת זאת, משחקים במגרש הביתי. את השיר נתתי רק כדוגמא, למרחק הגדול (מאוד) בין הבלוז והרוק, לבין החוויה הקיבוצית (במקרה זה). רוק, איננו תרבות טבעית בישראל, זה יבוא זר, ולכן "רוק ישראלי" הוא מונח מטעה. בדיוק כמו "רוק צרפתי" ו"רוק פרואני".
ויש לי הערכה כלפיו כמלחין וכמעבד. אני חולקת עליך בעניין הקשר שלו לרוק - אבל זה נושא לדיון נפרד - וספציפית לעניין השיר המדובר. בדיחה או לא, כשהקינקס שרו על "לולה" הם ידעו בדיוק על מה הם שרים; זה היה אותנטי לחלוטין. במקרה של שלום חנוך, אני מניחה שלא. אבל הנקודה היותר חשובה כאן, מבחינתי, היא ש"לתפוס ראש על הבר", לכשעצמה, איננה חוויה הקשורה אסוציאטיבית עם קטיף שסק וחליבת פרות. שלום חנוך הוא כאן כדג מחוץ למים; הבחורים ממאזוול היל, לעומת זאת, משחקים במגרש הביתי. את השיר נתתי רק כדוגמא, למרחק הגדול (מאוד) בין הבלוז והרוק, לבין החוויה הקיבוצית (במקרה זה). רוק, איננו תרבות טבעית בישראל, זה יבוא זר, ולכן "רוק ישראלי" הוא מונח מטעה. בדיוק כמו "רוק צרפתי" ו"רוק פרואני".
אבל שלום חנוך לא נשאר במשמרות
הוא כבר היה בלהקת הנח"ל וחי בת"א ואפילו התגורר בלונדון לאיזו תקופה. לפי מה שאת אומרת כל יוצר חייב לכתוב על הדברים המוכרים לו מילדותו והוא לא יכול בשום אופן לכתוב על דברים אחרים שהכיר או ראה במהלך חייו המאוחרים יותר. בסך הכל הסצנה המתוארת ב"תפסתי ראש על הבאר" די מציאותית ויכולה לקרות לכל אחד, אני בטוח ששלום חנוך ישב בבארים גם בארץ וגם בחו"ל ואי אפשר להגיד שהתרבות זרה לו (מה גם שהוא שמע מוזיקה כזאת וגדל עליה). את מתארת את זה כאילו הוא חי בקיבוץ כל חייו וכתב שירים על תרבות שהוא לא מכיר. את "חתונה לבנה" ו"מחכים למשיח" לא יכול לכתוב אדם שנמצא ברפת כל הזמן ומנותק מהעולם. בדיוק כפי שאת Animals לא יכול לכתוב אדם שחי לו באיזור הכפרי של קיימברידג' ומנותק מהעולם החיצון. כלומר אדם עובר בחייו דברים ועובר שלבים שמכשירים אותו לכתוב גם על דברים הרחוקים מהאיזור בו גדל.
הוא כבר היה בלהקת הנח"ל וחי בת"א ואפילו התגורר בלונדון לאיזו תקופה. לפי מה שאת אומרת כל יוצר חייב לכתוב על הדברים המוכרים לו מילדותו והוא לא יכול בשום אופן לכתוב על דברים אחרים שהכיר או ראה במהלך חייו המאוחרים יותר. בסך הכל הסצנה המתוארת ב"תפסתי ראש על הבאר" די מציאותית ויכולה לקרות לכל אחד, אני בטוח ששלום חנוך ישב בבארים גם בארץ וגם בחו"ל ואי אפשר להגיד שהתרבות זרה לו (מה גם שהוא שמע מוזיקה כזאת וגדל עליה). את מתארת את זה כאילו הוא חי בקיבוץ כל חייו וכתב שירים על תרבות שהוא לא מכיר. את "חתונה לבנה" ו"מחכים למשיח" לא יכול לכתוב אדם שנמצא ברפת כל הזמן ומנותק מהעולם. בדיוק כפי שאת Animals לא יכול לכתוב אדם שחי לו באיזור הכפרי של קיימברידג' ומנותק מהעולם החיצון. כלומר אדם עובר בחייו דברים ועובר שלבים שמכשירים אותו לכתוב גם על דברים הרחוקים מהאיזור בו גדל.
melancholy man
New member
ולכן לשלום אין עוד שירים כאלה
זה בדיחה, דחקה, לא יותר, הוא לא מנסה לעשות ולא מנסה לכתוב שהוא לא יכול, זה בדיחה, מהתחלה עד הסוף. השירים של שלום, הם שירים אישיים, שבאים מהחוויות האישיות שלו ותפיסת העולם שלו (והם יותר טובים כשהם אישיים וקצת פחות כשהם פוליטיים, אבל זה לא שייך לעכשיו), השיר הזה, הוא פשוט דוגמא לא טובה, זה הכל.
זה בדיחה, דחקה, לא יותר, הוא לא מנסה לעשות ולא מנסה לכתוב שהוא לא יכול, זה בדיחה, מהתחלה עד הסוף. השירים של שלום, הם שירים אישיים, שבאים מהחוויות האישיות שלו ותפיסת העולם שלו (והם יותר טובים כשהם אישיים וקצת פחות כשהם פוליטיים, אבל זה לא שייך לעכשיו), השיר הזה, הוא פשוט דוגמא לא טובה, זה הכל.
טוב, אז אני יכול לאמר בוודאות
שאת לא מכירה אפילו שמינית ממה שהולך בארץ, וחבל. זה לא שאני שומע המון ישראלי, או שאני תומך בהכרח באמנים מהארץ. אבל יש לא מעט להקות ששומרות על הרוק. נכון, יש כאלו שרק מושפעות, והן לא רוק - ולכן קוראים להן "רוק ישראלי", ולא "רוק". אבל יש כאלו שהן רוקנרול.
שאת לא מכירה אפילו שמינית ממה שהולך בארץ, וחבל. זה לא שאני שומע המון ישראלי, או שאני תומך בהכרח באמנים מהארץ. אבל יש לא מעט להקות ששומרות על הרוק. נכון, יש כאלו שרק מושפעות, והן לא רוק - ולכן קוראים להן "רוק ישראלי", ולא "רוק". אבל יש כאלו שהן רוקנרול.
תיאורית ציף ציף
קרובה למציאות יותר מהתיאוריה שיש בישראל תרבות רוק. איינשטיין אינו רוקיסט של ממש, הוא התחיל את הקריירה שלו בשירת שאנסונים צרפתים ושירים שדומים להם. איינשטיין עבר לנגן רוק בתקופה שרוק היה פופולארי וגם זנח אותו כשהיה כדאי. לדעתי בצדק כדי להגדיל הכנסות
. הצ'רצ'ילים כן שילבו מוסיקה מזרחית ברוק. מי שלא מאמין, שיאזין לקטע דבקה שלהם.
קרובה למציאות יותר מהתיאוריה שיש בישראל תרבות רוק. איינשטיין אינו רוקיסט של ממש, הוא התחיל את הקריירה שלו בשירת שאנסונים צרפתים ושירים שדומים להם. איינשטיין עבר לנגן רוק בתקופה שרוק היה פופולארי וגם זנח אותו כשהיה כדאי. לדעתי בצדק כדי להגדיל הכנסות
לא טענתי שאריק איינשטיין רוקיסט
וגם הוא בעצמו לא טוען כך (בראיונות הוא אמר שפשוט שמע דברים שהוא אוהב והחליט לעשות גם). אבל להגיד שהרוק נדחק לשוליים זה לא נכון (לפחות עד השנים האחרונות) כי היו המון להקות רוק מצליחות גם בשנות ה-80 וגם ב-90. אני לא מדבר שהן מצליחות כלכלית כי יש כאן מעט מאוד אמנים שמרוויחים ממוזיקה.
וגם הוא בעצמו לא טוען כך (בראיונות הוא אמר שפשוט שמע דברים שהוא אוהב והחליט לעשות גם). אבל להגיד שהרוק נדחק לשוליים זה לא נכון (לפחות עד השנים האחרונות) כי היו המון להקות רוק מצליחות גם בשנות ה-80 וגם ב-90. אני לא מדבר שהן מצליחות כלכלית כי יש כאן מעט מאוד אמנים שמרוויחים ממוזיקה.
ובכל זאת להגיד שהרוק נדחק לשוליים
זה פשוט לא נכון. אז היו מכירות של מוזיקה מזרחית בשנות ה-80 אבל זה עדיין לא פרץ בצורה גדולה מידי והחשיפה היתה בכל זאת למוזיקת הרוק. ואין צורך בנתונים מדוייקים, הרי גם אני וגם אתה חיינו בעשור ההוא ואנחנו די זוכרים מה היה. ובכל מקרה באופן אישי אני מעדיף את המוזיקה שלי ומכירות לא ממש מעניינים אותי.
זה פשוט לא נכון. אז היו מכירות של מוזיקה מזרחית בשנות ה-80 אבל זה עדיין לא פרץ בצורה גדולה מידי והחשיפה היתה בכל זאת למוזיקת הרוק. ואין צורך בנתונים מדוייקים, הרי גם אני וגם אתה חיינו בעשור ההוא ואנחנו די זוכרים מה היה. ובכל מקרה באופן אישי אני מעדיף את המוזיקה שלי ומכירות לא ממש מעניינים אותי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.