מה קורה עם "אשת השבוע"?

[משוש30]

הרב נשמע ממש טוב

אתם בטוחים שאין לאבא ביטוח? וכאן יש לו? אם כן אולי שווה לו לבוא לכאן. בכל מקרה יש זמן עד אוגוסט מקווה שעד אז הוא יחלים

 

[אלינה12]

כולי תקווה...

יש פה 2 בעיות. אחת, הוא לא רוצה לעלות לארץ בשום פנים ואופן. בעלי כבר המון שנים משכנע אותו וסוף סוף השלים עם העובדה שהוא לא רוצה וזהו. בעיה שניה שאין לו משפחה(הוא לא התחתן פעם שניה) וגם הוא בן אדם די סגור, הוא לא מספר מה איתו. הוא מגדיר את זה כ"בעיה בריאותית חמורה" ולכי תביני מה יש לו. אני ממש מתפללת שזה לא יהרוס לנו טיול. באמת עד אוגוסט יש זמן.

 

[מעיןבר]

../images/Emo57.gif את כל כך צודקת...

אני אומרת תודה על השמפחה שלי לפחות פעם בשבוע, עד שהאיש מחליט להיעלם בעבודה ולהתיש את עצמו

אני כועסת עליו שהוא לא שורמ על עצמו.

 

[עינבל צמחי מרפא]

אפשר להציע משהו להקלה?

קראתי בשקיקה את דברייך וראיתי שאת כואבת בפרקים את שינוי מזג האוויר- יש לזה פתרונות טבעיים- 1. מבשלים חופן ירוק כהה של מחטי אורן בסיר עם מים שמכסים את העלים, עד שצבע המיים אינו שקוף ועד שיש טיפות שמן צפות למעלה. מוזגים לאמבט חם נקי מסבון ויושבים בתוכו עם כל הפרקים- עד שהמים אינם חמים. 2. אם אין אורנים טריים אפשר אמבט עם 12 טיפות שמן אורן טבעי. 3. אם אינך רגישה לדבורים ועקיצות- ידוע שעקיצות דבורים מפסיקות כאבי פרקים לחצי שנה לפחות. כל שצריך זה למצוא כורת ודבורן (כוורן) ולהעקץ יותר מפעם אחת (אוי). כנ"ל- ע"י סירפדים. ללכת חשופת עור בשדה סרפדים. אבל כבר לא העונה שלהם- אז אם תרצי לשנה הבאה סיור סרפדים- צרי עימי קשר ואסביר לך איפה יש שדה יעיל לטיפול(גם כן אוי).

 

[שרון של לוטן]

אני חושבת שאלך על האמבטיה עם

מחטי האורן. כמה שאלות: אלו המחטים שקוטפים מהעץ? יש לנו כמה עצי אורן בסביבה. כאשר שופכים את המים לאמבט - עם המחטים או בלי? והאם זה יזיק אם אתקלח עם סבון אחרי או לפני האמבטיה? לכמה זמן זה אמור להשפיע, או לחילופין - כל כמה זמן אפשר לעשות כזו אמבטיה? אני לא יודעת אם אני רגישה לעקיצות דבורה כי מעולם לא נעקצתי. ותודה רבה רבה לך יקירתי!

 

[עינבל צמחי מרפא]

תשובות לגבי כאבי פרקים

1. קוטפים מהעץ, את המחטים הכהים.טרי מהעץ לכל אמבט. 2. את המים לאמבט שופכים עם המחטים (אלא אם זה ממש לא נעים לך ואז את יכולה לסנן קודם.) 3. את יכולה להתקלח לפני כן אבל עדיף שהאמבט יהיה ללא סבון ושהחומרים ישארו על גופך לפחות חצי יממה (למשל לילה) ואז תתקלחי בסבון.זה אמבט טיפולי, לא רחצה

4. אמבטיה כזו אפשר כל יומיים. אחריה תרגישי הרפיה ולאות מה, כי זה מרפה את כל השרירים והגידים בגוף. בגלל זה כדאי לפני השינה ולא בשעות הבוקר

. אגב, זה נהדר גם נגד מצב רוח עגום- מרומם מצב רוח...

ספרי איך הולך!

 

[עמית@]

היה שבוע מוזר נורא.

מצד אחד, עברנו משרדים בעבודה, כמה לחץ, הרשת קרסה, המון עבודה ואני לבד. מצד שני, אני מכירה ככה את כל הצדדים של האתר שאותו אני מנהלת, וכיגיע האדם שאהיה ממונה אליו אדע הרבה יותר, זיהיתי המון פוטנציאלים שלא ידעתי שקיימים (ובטח לא מומשו עם חדל האישים שהיה שם קודם..) מצד שלישי, כדאי שזה יהיה מהר, פן אקרוס. תמר ודורון חולות, מי פחות מי יותר, לא היה הרבה יוסי השבוע

למרות שאכלנו יחד צהריים, לבד, והיה נחמד להיזכר בו לאור יום

(מי אמר רוקט פוקט? איפה..) והיום קניתי לי בגד ים! לראשונה בחיי הבוגרים, כי תמר דורשת נמרצות לים. מה עוד? השבועות עפים כל כך מהר, שאין לי בכלל נקודות אחיזה בשבוע עצמו

 

[מעיןבר]

נשמע מתיש ../images/Emo178.gif

מעבר מקום זה תמיד קשה... ובשילוב עםילדות חולות בבית אני בטוחה שזה יה תענוג מפוקפק. לפחות היו לך כמה דקות עם יוסי

 

[בלינקה]

פינה מעולה! ../images/Emo45.gif

למרות שלפעמים אני מרגישה שאני צריכה פינה של "איך היה היום שלי"

השבוע שלי היה קצת מבולבל, מכל מיני בחינות. רציתי לממש 700 ש"ח מתנות לקניית בגדים, ולא מצאתי אף בגד (חוץ ממכנסיים לבנים מקסימים ולא פרקטיים בכלל שלא קניתי), וזה עניין די מבאס. מצד שני, יצאתי עם חברה (המטרה המוצהרת היתה קניית בגדים), ישבנו לקפה, והמלצר מאד התעניין בנו (בה

). היה כיף, כמעט כמו בימי הרווקות של פעם, חוץ מהעובדה שדיברנו לא מעט על הילדים ובכלל על נושאים שמדברות עליהם נשים עם משפחה. היה מעולה, ויש מסקנה אחת חד משמעית

חייבים לעשות את זה יותר. בעבודה קצת מוזר לי. אני עובדת שם כבר שבועיים וחצי. יושבת במשרד עו"ד ומועסקת (מקבלת משכורת) על ידי לקוח גדול של אותו משרד. לא לגמרי ברור לי מה גבולות התפקיד שלי. ברור לי שאני צריכה לרצות את השותף הבכיר במשרד ולעשות עליו רושם טוב, מצד שני, יש כרגע לחץ, ולאור צעירותי במשרד ואי הכרות מספיקה עם הנפשות הפועלות, לא ממש ברור לי מתי ובאיזה אופן להציב גבולות. להזכירכן, אני עובדת חמש שעות ביום, שזה לא הרבה זמן בשביל לעשות את כל מה שאני צריכה לעשות. בנוסף, בגלל שזה רק חמש שעות ביום, אני באה מכוונת עבודה, ובמשך שבועיים וחצי כל מה שעשיתי זה להחליף שלום עם חברי לעבודה, ולשאול אותם איך מצלמים וכאלה. בקיצור, אני מרגישה קצת מבודדת חברתית ולא רואה איך בנסיבות הקיימות זה ישתנה בקרוב, וזה קצת מבאס. מצד שני, העבודה שאני עושה מעניינת אותי. זה רק טיפול בתיקי בית משפט, וזה מה שאני אוהבת. לכתוב, לנתח מקרים, לפתח טיעונים, להנתסח באופן הברור ביותר והמשכנע ביותר. אני גם מרגישה שאני עושה את זה טוב. חבל שאף אחד לא רואה את זה חוץ ממני

עליתי במשקל. אני בליווי דיאטנית ולא מסוגלת לעמוד בתפריט הנדיב שלה. זה עושה לי ממש ממש רע. ולקינוח, כדי לסיים בטוב, אני קוראת ספר מצויין. הצופן הפלמי של ארתורו פרז רוורטה. מומלץ בחום.

 

[Arfilit]

גמני גמני ../images/Emo142.gif../images/Emo42.gif../images/Emo65.gif

השבוע - התחיל קטסטרופה. איזו סוגיה לקחה תפנית מצערת, ואיזשהו קולגה (לא מן המשרד בו אני עובדת), סבר משום מה שמותר לו לצווח עליי ולקרוא לי בשמות ממשפחת שקרנית, נוכלת וכיו"ב. לזוועתי, כל זה נעשה אחה"צ, בשעה שהייתי עם האפונה, כך שלא יכולתי באמת להשיב - לא לטונים ולא למהות - ששניהם היו לחלוטין לא במקום (וזה האנדרסטייטמנט של השנה בערך), ולא יכולתי להשתמש בכל הכלים הוורבליים העומדים לרשותי על מנת להבהיר לו מה אני חושבת עליו ועל שמסוגו. זו היתה חוויה מערערת מבחינתי, לא כי היה משהו ענייני בצווחות שלו, אלא פשוט כי אני לא מכירה התנהלות כזו בין בני אדם מבוגרים, וכי לא יכיולתי באותו מועד להעמידו במקומו. לקראת סוף השבוע לעומת זאת, הייתי בביקור ראשון אצל הרופא הטוב, רופאי מן ההריון הקודם, לטובת אולטרה סאונד ראשון ותחילת מעקב. המפגש היה משמח, ומאוד מרגש מבחינתי. נצפה דופק, לעובר פצפון ממש (3.7 מ"מ. בחיי.) - ונקבע תל"מ - 19.1.06. כלומר - בשנה הבאה. יש עוד מלא זמן.... המפגש הזה הפך את רוח השבוע מבחינתי - שהפכה לנעימה ואופטימית לקראת סיומו.

 

[עמית@]

מה זה הדבר הזה?

כמה מעצבן שלא יכלת להשיב לו כגמולו (ואני בטוחה שאת יכולה..) ומזל"ט לתל"מ - כה לחי ושאי ברכה

 

[משוש30]

איזה מרגש!!! מזל טוב על הדופק

ואני מקווה שעוד יצא לך להגיד ל@#$%$#@^ ההוא מה דעתך עליו

 

[yaelia]

מזל טוב על התל"מ

אני מתארת לי שאני בערך שבוע לפניך (לי עוד לא נקבע), מרגש נורא. לגבי האיש המגעיל תתעלמי, הכי הרבה בפעם הבאה שתפגשי אותו תגידי לו שאין לך שום כוונה לדבר איתו אם הוא לא יודע לדבר כמו בן אדם. יאק.

 

[עינבל צמחי מרפא]

../images/Emo23.gif../images/Emo57.gifשמחה בשבילך!

 

[boringvered]

מאוד נהנתי מהקריאה

פינה טובה בעיני - תמיד יש מה לספר, וכשיש את הבמה הנכונה זה מרגיש יותר בנוח. היה לי שבוע עמוס - באופן עקרוני אני תמיד מעמיסה את האחה"צים בהסתובבויות בין חברות עד כמה שניתן וזה תמיד עושה לי טוב. אני אוהבת להתראות ולקשקש עם חברותה. בעבודה היה גם עמוס - באופן לא פורמלי אני מוצאת את עצמי הרבה עובדת על פרוייקט גדול מאוד שנכנס אצלנו להילוך גבוה, וכל זה כי לא מצאו אדם אחר לתפקיד... מצד שני, אני כל הזמן תוהה מתי ימצאו בן אדם וינשלו אותי מכל זה. בינתיים נסעתי למחסן ענקי למחשבים בפ"ת כדי לראות התקנות של שרתים למערכות החדשות, הייתי בהדרכה על מערכת הפצות תוכנה שהפחידה גם אותי וגם את מנהל הרשת מפני שקבלנו הדרכה ממש מינימלית על תוכנה ממש מורכבת שדורשת השקעה של המון שעות שאין לאף אחד מאיתנו... וכמובן, זה לא מעניין את מנהל הטיפש מעלינו. והיום נפגשנו עם חברים לאר. בוקר (הי אורנה!) שהייתה ממש נחמדה, ואח"כ שוטטנו וקניתי צעצועים לגל בטויס אר אס - נצלתי קצת מהמבצע שלהם - קניתי לגל בית בובות... מצד שני התאכזבתי קשות מלוח מגנטי מחיק שקניתי. הוא פגום... לא מוחק, ואחת החותמות נטולת מגנט... בקיצור, מחר מקווה להחליף. ולקינוח - אחותי הקטנה שוב בהריון - יש לה בת בבטן - אתמול היא סיפרה לי שהיא עשתה השלמות של הבדיקות הגנטיות ומסתבר שהיא נשאית של איזו תסמונת... משהו שנקרא "תסמונת אגירת גליקוגן"... ולרגל המאורע זכינו, אני, אחי והאחות הנוספת בבדיקה גנטית חינם... לבדוק אם גם לנו יש את זה... וזהו... נא לפקוח עינים... אנחנו נוחתים... ורד

 

[חושחושה]

ולי היה שבוע עמוס רגשית, אני ממש

מרגישה לפעמים על סף התמוטטות, השבוע התחיל (מאוחר כרגיל לה לה לה....) כמו שסיפרתי, עם מילותיו המרגשות של בני, על מצב הרוח שלי, מייד לאחר מכן הוא חזר לעצמו, והוציא לי ולאחיו את הקישקע, מכאן הדרך לויכוחים עם בעלי היתה קצרה מאוד ומתישה, כשהמינוס בבנק מתפרע לו, ואני כמובן מתייסרת, כי עדיין לא עובדת, לא נחסכו ממני עלבונות בנושא, כי בכל מריבה עם בעלי, הנושא עולה, ואני שומעת הרבה המון המון ביקורת ממנו, ביום שישי הינו עם הילדים ב"סופר לנד" המקום היה סגור רק לחברה שבה בעלי עובד, היה מקסים! לא חשבתי שאפשר כך להנות, היו המון פינות יצירה, ועגלות עם ממתקים לילדים, הכל היה חופשי ובחינם, חזרנו......גמורים! מה שלא אפשר לנו להגיע לקומזיץ שהוזמנו אליו, אצל אמא של, אוף, נורא רצינו להגיע, אבל נפלנו כמו פצצות למיטות. וזהו, אני יכולה לסכם, ששבתות זה נחמד, אבל, תחי השגרה! את זה אני אומרת כמובן, אחרי שבת של מריבות בלתי פוסקות עם בעלי! מקווה ומייחלת לשבוע טוב יותר.

 

[משוש30]

אוף! ../images/Emo24.gif

ואת צריכה לעשות משהו עם הבעל. כי הריבים האלו לא תורמים לא להערכה העצמית שלך ולא לזוגיות שלכם. וזה סתם. חבל

 

[חושחושה]

צודקת, ההערכה העצמית שלי../images/Emo31.gif

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

יקירה. את יודעת מה חשבתי פעם ראשונה בשראיתי אותך? הנה אישה, בכל מובן המילה, עם חום וביטחון עצמי. אני חושבת שאת צריכה לבנות את הביטחון העצמי שלך מהמקומות בהם את חזקה. ולעזוב כרגע את המקומות החארים. לא "להכנס" אליהם. פשוט לחזק את עצמך בדברים הטובים. בקשר לבעל - מכירה את הנושא מקרוב. כבר לפני הרבה זמן, החלטתי לעצמי שאת הטענות שיש לו כלפי - ושהוא "זורק" לי מילים ומשפטים בעצמה ויכוח או ריב. אני לא מתייחסת!!! וכל הזמן משננת לי בראש - זה המקום שלו, זה הלחצים שלו, וככה הוא מביע אותם - אבל בעצם הוא לא מנסה כרגע לעזור לי - ואם אני צריכה לשפר את הביטחון אני ממש לא שומעת אותו ואפילו עושה לו תנועת "עצור" ביד - אתה כרגע אל יכול הלגיע אלי. שאנחנו יושבים ביחד ומלבנים עינינים ואפילו מתוכחים אבל אני מרגישה שאנחנו עושים זאת מתוך כוונה להגיע למקום טוב יותר - אני בהחלט מקשיבה ולוקחת לתושמת ליבי את הערותיו. שבחרתי את האיש ידעתי על מגרעותיו בדיוק כמו שידעתי את מעלותיו. ידעתי שהוא לא הגבר הישראלי החדש - הרגיש, שמדבר בשקט, שעושה הכל בבית. אז הוא לפעמים צועק עלי (אל דאגה גם אני צועקת עליו) ולפעמים יש לנו ריבים "כאסח" ושבתות שלמות של באלאגנים, ומדידות (מי עשה יותר ולמה...) אבל בדרך כלל אני כל כך שמחה שאני איתו, שאני לומדת לוותר לו על חולשותיו. אולי אפשר להציע לך ללכת לאחת מקבוצות הנשים שיש כאן באזור? יש לי חברה שעושה קבוצות כאלה - וזה מעצים את הביטחון העצמי ונותן עוד מקום שהוא רק שלך בלי קשר למשפחה ולחברים. אולי איזה חוג יצירה? משהו שאת גם יוצרת וגם פוגשת אנשים חדשים (כמו עיסות נייר וכ"ו). מאמינה שגם חוגים כאלה נותנים ביטחון והערכה עצמית. ובקשר לבן שלך - חשבת אולי לקחת אותו לטיפול בתמציות באך? או אולי משהו יותר "חזק" הומופאטי. דווקא בגלל שזה יותר נפשי - הייתי ממליצה על תמציות בך. - ושוב אם את רוצה יש לי מישהי שמטפלת בתמציות - היא מטפלת גם בילדים ויש לי גישה נהדרת לילדים. - והיא גם לא יקרה. אז אם תרצי - רק תגידי. מעבר לזה למרות שלא הגעת אתמול (תראי הודעה למעלה). אתם מוזמנים תמיד לחצר שלנו - זו חצר נפלאה עם אפשרויות בלתי מוגבלות (כמעט...) ואני כמובן אשמח לראות אותכם. מקווה שהשבוע יהיה טוב יותר. מחבקת חזק

 

[אפרת12]

הוצאת לי את המילים מהפה ...

ואני תיכף הולכת גם לראות מה ההצעה החדשה