היום ב- אנשים

[רייסטלין מאגר]

ראית אותה אחרי ההודעה הזאת.

פשוט זאת שכתבת כאן באה לפני ההיא.

 

[Digi Lista]

אבל יש עוד משהו...

לגביי עניין הניהול חשבתי על זה כבר ממש מזמן,אם תיזכרו אמרתי יותר מפעם אחת שהגעתי לכמה החלטות לגביי הפורום וההחלטות האלה נבעו בדרך כלל מהיובש שהכאיב לי,אבל לא פירטתי את ההחלטות... בכול מקרה אם כבר הנושא עלה בדיוק לפני חגיגות הארבע שנים הגיע הזמן להביע בגלוי את המחשבות. הרגשתי כבר תקופה ארוכה שצריך רוח חדשה לפורום,כדי שאני לא ארגיש שאני מאכזבת אתכם ובעיקר את עצמי,מה שחשוב זאת טובת הפורום שהקמנו,תיחזקנו ובנינו במשך לא מעט זמן,המועמדים הטבעיים היו טלי,מילי ומיתר,כלומר אחד מהם(או שניים במקומי,כי שלושה מנהלים בפורום קטן זה מיותר),האמת שגם מאיה,שי ולורי עלו ברעיונות,לורי בגלל שאני מכירה אותה עוד מ'יויו' ואנחנו נודדות ביחד כבר כמה שנים ואין לי ספק שהיא יכולה להתאים,אבל אני בספק שיש לה זמן ואנרגיות להתעסק בזה,שי יכולה לנהל מצויין עם כול הידע והקשרים אבל היא קיצונית מאוד ולא בטוח שיהיה קל להסתדר עם זה ומאיה לא הטיפוס שמחפש לנהל משהו(לא בקטע רע מאיה,אולי אני טועה אבל זה הרושם שלי),כלומר נשארו שלושה מועמדים בולטים,אי אפשר להנחית מנהל ולא חשוב כמה הוא מבין בסייברס(וזאת בעיה נוספת,אני אישית מרגישה שהקהל של סייברס לא בהכרח הקהל של שאר העונות ולא בהכרח הקהל שאני מרגישה שייכת אליו),אני מאמינה שצריך מישהו שבא מהפורום ותורם לו הרבה ויכול להנהיג אותו,אבל טלי בצבא וגם כשתשתחרר בקרוב משהו אומר לי שלא יהיה לה ראש לזה(שוב,אולי אני טועה בפענוח,זאת רק ההשקפה שלי)כי היא במצב דיי דומה לאחרים כולל אותי ולא מבחינת זמן על המחשב...נשארו מילי ומיתר,מעבר לזה שאתם בכיתות הגבוהות ויהיה לכם עומס אחרי החופש ואז שוב יהיה צריך להחליף/להוסיף מנהל ומעבר לזה אם נחשוב רגע באובייקטיביות ככול הניתן לטובת הפורום אתם חושבים שאתם מוכנים לנהל ולנסות בלי הפסקה להחיות את הפורום,להשיג קהל חדש,לספק פעילויות מאתגרות וחדשות כול הזמן וכו'...?... אם אתם חושבים שכן אני לא מתכוונת לעצור בעדכם ולא יהיו מריבות ומאבקי אגוכול עוד הכול יעשה בגלוי(והאמת שאני קצת חושדת שמשהו לא נעשה באופן הוגן,הדיון הזה לא נעשה במקרה בדיוק כשמילי שולח לי מסר בנושא,אבל מילא...),אני בהחלט חושבת שבמקרים כאלה צריך לחשוב לטובת הכלל ואם אני לא מסוגלת יותר ולא חשובות הסיבות לספק את הישארות האנשים בפורום אני מוכנה להעביר את השרביט דווקא בגלל שהתחלתי עם הפורום הזה מאפס ואני מבינה את העניין שאם אני לא מצליחה במטרות המשך קיום הפורום ומאכזבת אתכם ואותי אני לא צריכה להישאר בכוח ולעכב את הצמיחה וההתפתחות העתידית של הפורום(שבאופן אישי אני פחות רואה אותה מהרבה מאוד סיבות),אין אפילו מה להסביר מילי בנוגע לאם אני טובה או לא,שרדנו ארבע שנים וזה כנראה אומר שמשהו בבסיס היה נכון בעבר וכדי שימשיך להיות נכון צריך לחזק את היסודות. אז אני מוכנה,עכשיו בואו נראה מה האפשרויות הלאה

 

[Snake Bandage]

ממילא אני מתגייסת במרץ. P=

גם אם הייתי יכולה לנהל, לא הייתי יכולה להקדיש את מירב זמני למטרה.

 

[Digi Lista]

אמרתי את עניין הצבא והתכוונתי גם

אליך בנושא...

 

[רייסטלין מאגר]

את פסימית מדי, וזה התפקיד שלי.

אז תרשי לי להתחלף איתך ולקחת את תפקיד האופטימי הפעם: קודם כל, הדיון נעשה במקרה. מיתר העלתה אותו, ולא אני, ולא אמרתי לה כלום על המסר ששלחתי לך. לא אמרתי לאף-אחד, זה היה מסר אישי ולא רציתי להישמע כאילו אני רוצה שמישהו יחליף אותך, אז לא אמרתי את זה. אחרת הייתי כותב כאן בפורום. שנית, את לא הולכת לשום מקום. אם מצרפים מנהל, אז הוא בנוסף אלייך, ולא במקום. את לא מאכזבת אותנו, יש לך חיים מחוץ לפורום כמו שלכולנו יש וזה לגיטימי. הבעיה שאצלך יותר מרגישים את החסרון, כי את המנהלת. גם אם ממנים את כל שאר הפורום למנהלים, אף-אחד לא יחליף אותך ואת נשארת. בקשר למועמדי הניהול: מאיה לא נכנסת לכאן הרבה, אז לא יודע אם היא תוכל גם אם היא תרצה. ולכל האחרים אין זמן כל-כך, כמו שציינת. אבל חוץ ממיתר וממני נשאר גם נדב, ואולי הוא יוכל. אחד משלושתנו, ואם אף-אחד באמת לא יוכל, אז אני אעשה את זה, אם תפוז ירשו לי ואם אני לא אצטרך ללכת לפגוש אותם (הם יארבו לי ואני לא אחזור בחיים. "אתה רייסטלין מאגר, הא? אתה זה שהורס לנו את הפורומים! אתה עושה בלאגן במשוב! תמות תמות תמות!"

). גם ככה אני כל הזמן בפורום

 

[Digi Lista]

אני לא נפגשתי איתם...

למעשה עד היום מעולם לא נפגשתי איתם ולא עם מנהלי פורומים אחרים כאן בפרדס,אני בספק שהם עדיין דורשים מפגש פנים אל פנים...האמת שאני לא יודעת איזה בעיות אתה עושה במשוב מעבר למה שהיה לפני שבוע בעניין החיפוש החדש אבל דווקא יכול להיות שאם הייתי אחראית הייתי בוחרת בך למרות כול הבעיות וזה מתוך הנחה שברגע שאני לוקחת מישהו שלא מפחד גם לפתוח את הפה(אני מעודדת חופש ביטוי,לא בכול מצב וטון אבל בגדול אסור לחסום לאנשים את חופש הביטוי כול עוד זוכרים להציב גבולות<וגבולות הם דבר אינדיווידואלי המשתנה מאדם לאדם> ולא להגיע למשהו כמו התעמולה הנאצית של היטלר...) הוא באיזשהו אופן יכול לעמוד לטובתי,כלומר אני מגייסת מנהיג לשורותיי וככה גם מרסנת אותו קצת אפילו בלי שהוא יהיה מודע...זאת טאקטיקה אמיצה שלפעמים למען המטרה שווה לנסות... בגדול לפי איך שנראים הרבה מאוד פורומים אחרים אני לא בטוחה שהבדיקות באמת גבוהות...אבל הם בטוח יארבו לך בסמטה החשוכה(לאחרונה הם לא מסתתרים מספיק טוב ואני מגלה אותם בכול פעם מחדש,ככה שאל תאמין למי שאומר אחרת הם בכול מקום עוקבים...) ויחכו לרגע בו תפנה את גבך ואז...

אני אומרת שבואו נמנה את כולם למנהלים,ככה תהיה הרבה נוכחות כחולה ונהפוך ממש ל'פורום כחול'

צריך למנות מישהו שיכול להתחייב ליותר מחודשיים(כלומר גם במהלך שנת הלימודים),אני לא יודעת מה קורה איתי שנה הבאה אבל אם ממנים מישהו נוסף חשוב שנדע בגדול שהוא באיזור במקרים שאני לא...אכן יש את נדב אבל אני לא חושבת שהוא מתאים לתפקיד ולא בגלל שיש לי משהו נגדו,אני מאוד מעריכה אותו ואת הנוכחות שלו אבל זה לא מספיק לניהול... אז נשארתם בכול מקרה שניים-אתה ומיתר,אתם גם ככה צוות אז אפשר לשים אתכם ואני מקסימום אהיה אדומה או משהו,למרות שגם פה נוצרות בעיות מהרבה בחינות של זמנים שנה הבאה וכו'...

 

[קורורו]

הלו הלו הלו!

אני הולכת לארבעה ימים והפורום מתהפך?

את נשארת כחולה. מה זה הדיבורים על האדמה? >< למרות שהדיון נסגר, אני חייבת להביע את התמיכה שלי בהפיכת מילי למנהל משנה. ב-10 דקות שקראתי את הדיון (וזה לקח כ"כ הרבה זמן רק בגלל המגילות של סטטה!

) נזכרתי בפעמיים שהיו בעבר שכשהמצב היה קטסטרופה יבשה, הוא היה פותח שרשורים בקצב מטורף, מה שנתן לי פלאשבקים (מצליחים לעקוב?) לסטטה בהתקפי היפראקטיביות מוכרים... בקיצור - אף אחד פה לא מחפש לך יורש סטטה, את יחידה ומיוחדת. את נשארת המנהלת של הפורום הזה, ואני לא רואה מצב וסיבה שלא. אה. יש המשך לדיון... *ממשיכה לקרוא*

 

[Wolf GiRL™]

האמת....

שאם הייתי חושבת על מישהו מתאים זה באמת מילי (עם כל הכבוד לכל השאר) כי הוא פה הרבה, יש לו חוש ליצירת דיונים (מה שאני הייתי נכשלת בו כישלון חרוץ), הוא מכיר את הסדרה (לא כמו שי וטלי אבל בהחלט ידע נרחב), הוא נחמד (רוב הזמן), ובכלל לא איכפת לי לראות אותו בכחול (למרות שזה יהיה מוזר לחלוטין LOL). וכאן מגיע לסופו הקמפיין שלי בעד מילי! אני לא יודעת אם את חסרה בפורום סטטה, למרות שאת עסוקה את כן מוצאת זמן להגיב ולעודד ולסדר דברים (למרות שלעיתים זה קורה במרחקים ארוכים מדי) לי לא ממש איכפת אם יהיה מנהל חדש לפורום בשיתוף איתך, העיקר שהפורום ימשיך במיוחד שעוד שעוד שעה וארבעים דקות הוא בן ארבע!!!!!!!!!

 

[Digi Lista]

יחי הרוח האופטימית../images/Emo13.gif

 

[strawberrys]

גם אני בעד מילי!

הוא נראה לי בהחלט המומעד הטבעי ביותר. הוא באמת מאוד משקיע בפורום, הוא מתעניין בסייברס, יש לו הרבה ידע. ובכללי, הוא פשוט נראה לי הכי מתאים.

 

[רייסטלין מאגר]

חייב להגיד שאני מוחמא מהתמיכה../images/Emo9.gif

 

[Digi Lista]

לא צריך כזאת תעמולה.

אני באותו ראש איתכם בעניין מילי וכבר חשבתי עליו ממזמן כמו שאמרתי, השאלה רק אם למילי כן יהיה זמן כי השנה הקרובה הולכת להיות עמוסה גם מבחינתו ואחריה אין לדעת מה יקרה...

 

[רייסטלין מאגר]

טוב, מעשית, מה עושים?

 

[Digi Lista]

יפריע לך שאני לא אגיב עכשיו

ושאני אדבר איתך גם בפרטי?... אני חושבת שאני במצב רוח קיצוני כרגע לאור מה שהולך פה אז כדי שאני לא אגיב באימפולסיביות אני אתן לעצמי זמן לחשוב בהיגיון ובהתקררות רגשית במקום הפוך כמו שיש לי הרבה פעמים נטייה לעשות... אם אתה חושב שיהיה לך זמן אז בסדר מבחינתי,ואני עדיין בתחושה שעם כול הפתיחות משהו לא התנהל בהגינות אבל אפשר להתמודד.

 

[strawberrys]

סטטה אם זה בגללי תשלחי לי מסר.

 

[keep smiling]

וקיפי. שכחת את קיפי.../images/Emo197.gif../images/Emo23.gif

להזכירך אני גם עובדת. :<

 

[רייסטלין מאגר]

מגניב.

ניסיתי לתרגם את הקלפים האחרונים, אבל התייאשתי בגלל טנטומון אז תרגמתי רק את פאטאמון

הוא מאוד צייתן ותמים והטכניקה המיוחדת שלו היא יריית אוויר (air shot).

 

[רייסטלין מאגר]

אל תתנפלו עליי שוב.

אמנם זה שיר מצחיק, אבל תקשיבו למילים ולמסר. את השיר שר "אוהב ישראל1", אדם שנחסם על-ידי מנהל שלקח את החוק לידיים בפורום אקטואליה, ועכשיו כל החסומים שלו שורצים בפורום משוב ועושים מסיבות

עושה חשק להיות חסום

נ.ב. כשאתם שומרים את השיר, שנו את השם ל-Hasom.mp3

 

[Digi Lista]

לסדר לך חסימה?../images/Emo3.gif

בכול מקרה יש לי כמה דברים לכתוב ואני אכתוב כאן כי נדמה לי שזה שרשור אוף לפי ההודעה הראשונה(שהתפתח לעניין רציני)... עוד לא שמעתי את השיר בקישור,במחשב הזה אין רמקולים(כי הוא מעפן)...אם כבר מיליהו קראתי את המסר והאמת חשבתי ממש ממזמן על הרעיון שכתבת,הבעיה שכול פעם שבאתי לכתוב אותו הגעתי למסקנה שכולם עסוקים בלימודים או עומדים להתגייס(*למשל אתה*) או כבר בצבא וכו' ולא הגיוני שמישהו שנמצא בפורום פחות מאחרים שכאן כבר כמה שנים ותרם פחות יקבל רק בגלל הגיל אז כרגע זה עדיין בגדר רעיון הגיוני ואולי הוא יהיה בר ביצוע בהמשך... רציתי גם לספר על היום שהיה לי,אני עדיין מתרגשת כי כנראה שמאחורי כול עקרב מסתתרת נפש רגישה שנמסה ממחוות קטנות אך כנות,בעיקר כשחיכיתי הרבה זמן לקבל אותן... הייתי היום במסיבות סיום של שני בתי ספר בעפולה(הייתי צריכה להיות גם בבית ספר של אחי איפה שאני עורכת את העיתון אבל אני לא יכולה כשהנסיעה היא חצי שעה ואני צריכה להספיק להיות בשני מקומות תוך 3 שעות),כמו תמיד לא יכולתי לא להשקיע גם בפרידות,זה עסק מטורף כול הפרידות האלה וכשיש לי שני בתי ספר כשבאחד מהם כמה כיתות+מערכת עיתון+הנהלה מדובר בחתיכת עבודה,וכרגיל אם אני יכולה להשקיע הרבה ולוותר על שעות שינה מועטות זה בדיוק מה שאני אעשה...חצי לילה עבדתי על ברכות אישיות(גם אם קצרות) ל4 כיתות כשבממוצע יש 26 ילדים בכיתה,קניתי מתנות לכמה ספציפיים(עיתון,שני ילדים שאני מראש מחוייבת להיצמד אליהם...),מתנה לכול כיתה(לא בהגזמה,מדובר במתנות כיתתיות בשווי שלא עולה על 15),ברכות למחנכות שנקשרתי אליהן וכמובן שדאגתי להכין רשימות מסודרות ולראות בדיוק איפה אני עומדת... התחלתי את הבוקר בבית ספר הדתי,בעיקרון אתמול היה לי ממש בלאגן שתיכננתי פרידה מסוימת לשני הילדים שאני ספציפית איתם כי היו אמורות להיות לנו יחד ארבע שעות אבל בערך אחרי 10 דקות מרגע שהתחילו הלימודים קיבלתי הוראה לבוא מיד לאגף המחורבן כי לחבר'ה שוב לא היו כוחות לעשות דברים,לא הסכמתי לבוא בשמונה ועשרה והתעקשתי שלפחות יתנו לי עד עשר,איזו מין צורה זאת לבוא להגיד שלום לילד בבוקר ולפני שהוא בכלל נושם ללכת?אמרתי שאני מוכנה להישאר בערב עד שאני אסיים את העבודה באגף עם כמה שאני מתעבת אותה ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת העיקר שאני אוכל רק להישאר ולהיפרד נורמלי,אבל מתוך כאילו להראות מי הבוס התחילו לאיים עליי שאם אני לא מגיעה תוך חמש דקות אני יכולה גם לא לחזור בכלל(האמת שדווקא מאוד בא לי לא לחזור,זה לא משהו שמתאים לי בו) ואמרו לי שאם אני ממשיכה להתעקש אז שאני אטרח לידע את הרכזת שלי,התקשרתי אליה וכמובן שלא הייתה בה טיפה של דאגה למה שאני מרגישה,יום שלם הייתי מוטרפת מעצבים,לא דיברתי עם אף אחד ואם דיברתי אלה היו תשובות קצרות וכעוסות תוך הבהרה שאני לא מתכוונת לעזור מעבר למה שאני עושה באותו רגע,אין יותר שעות נוספות ואין כלום,זה שאני בשירות לאומי לא אומר שאני משרתת ועובדת בשביל אנשים שמתעצלים אפילו לחייג בטלפון...אז היום בחרתי להתחיל מהבית ספר הדתי מין פיצוי על הנטישה אתמול,היה מאוד נחמד ובאיזשהו שלב המנהלת נכנסה לכיתה ודאגה להביא לי ליד כולם ברכה+ספר ולהגיד שאומנם אני בעיקר סייעת צמודה של ילד מסויים(שקיבל כצפוי מתנה גדולה ממני,הוא מקסים למרות שהוא מוגדר כבעל הפרעות התנהגות ולוקח קבוע כדור הרגעה כול בוקר לפי המלצת הרופאים,אני באמת אוהבת אותו)אבל עדיין תרמתי המון בעצם הנוכחות שלי גם לבית ספר עצמו ולכיתה הספיציפית שלו,מיד התחילו מחיאות כפיים,חיבוקים והעיניים שלי התמלאו דמעות... נשארתי עוד שם בבית ספר,דיברתי,התחבקתי עם אנשי צוות,ביקשו את הפרטים שלי כולל כתובת,קיבלתי מחמאות ושאלות אם אני נשארת שנה הבאה ואם כן ישמחו לקבל אותי גם כשהילד ההוא שאני מוצמדת אליו עוזב לביה"ס לחינוך מיוחד,התחושה הייתה ממש טובה בעיקר כשבהתחלה היו לי חששות איך אני אשתלב בביה"ס דתי ואחד התנאים שלי היה שאני לא לובשת חצאיות ולא מחויבת לשום דבר דתי,לשמחתי זה ביה"ס דתי אבל לא דוסי לומדים בו בנים ובנות יחד בכיתות,חלק מהבנות לא לובשות חצאיות ומעבר לתפילת בוקר שעדיין מוזרה מבחינתי(אני לא מתפללת,אבל פותחים את היום שם בתפילה ואני כן נמצאת בכיתה אז אני מכבדת אותה מין הסתם למרות שזו לא התרבות שלי,אני יושבת בצד/עומדת ורואה אותם מתפללים) אפשר בהחלט להגיד שהמקום ואני הסתדרנו טוב והיום בסוף שנה באמת היה מרגש. עם כול ההתרגשות עברתי לביה"ס השני שהוא חילוני מובהק,בהתחלה הייתי מוצמדת שם לילד מכיתה א' עם הפרעת התנהגות קשה מאוד אבל אחר כך כבר שובצתי בכמה כיתות כי המנהלת שהיא אגב חברת משפחה לפחות 12 שנים ואני החלטנו שאני יכולה לעזור יותר מאשר לחטוף יריקות,נשיכות,זריקת אוכל ובעיטות...סידרתי את זה שאני אגיע אליהם לטקס השני(מסתבר שהיו שניים),יום שלישי שאלו אותי ואת הבת שירות השנייה אם נבוא,לי היה ברור שאני באה הרי במילא אני שם בימי שישי אבל עצם השאלה גרמה לי להבין שכנראה רוצים במיוחד שנבוא...בטקס הקריאו שמות של כאלה שתורמים לביה"ס(לא רק שירות לאומי-למעשה אני הבת שירות היחידה שבאה לביה"ס קבוע שלא מעבירה הרצאה והולכת ככה שהנוכחות שלי יותר בולטת באופן טבעי בהשוואה<הבת שירות השנייה שבאותו תקן שלי צמודה לילד ספציפי רק בימי שלישי,זה ילד מא' עם בעיות מוטוריות והיא הרבה פחות מעורבת בצוות>,יש עוד סטודנטים למשל שנמצאים שם ותורמים ועוד מכול מיני גופים),אף אחד מהתורמים לא היה היום חוץ ממני ואני גם העורכת העיתון שלהם(הוא באינטרנט כי אין כסף להוציא מודפס אז אם תרצו קישור...) ויצא לי לעבור פחות או יותר בכול הכיתות,המנהלת הדגישה שאני היחידה שנמצאת ושאני גם עורכת העיתון וכו' וביקשה ממני לבוא לקבל תעודה(שכתוב בה את אותו שיר מהברכה שקיבלתי מהבית ספר הקודם,אנשים לא מקוריים...),זה היה מדהים-כול הבית ספר מחא לי כפיים ועודד אותי,המנהלת לחשה לי שרמת האהבה אליי מדהימה וזאת לדעתי מהפעמים הבודדות בחיים שקיבלתי הערכה גדולה ולא רק מאחורי הקלעים כמו בדרך כלל,כבר זכיתי אומנם להערכות גלויות אבל הפעם הרגשתי ששיאים נשברים מבחינתי,ידעתי שאוהבים אותי(ממש קשה לקלוט כשאני הולכת במסדרון וקופצים עליי ילדים עם חיבוקים מכול מיני כיתות או בטקס יום השואה כשרבו מי ישב לידי ונאלצו לעצור את הטקס למרבה הפאדיחה)אבל ברצינות לא תיארתי שעד כדי כך,המחיאות כפיים היו יותר מאשר למצטיינים כמו למשל נבחרת הספורט של ביה"ס שזכתה במקום 3 ארצי לא מזמן והביאה גביע לבית ספר,לרגע חשבתי שאני גם אמורה להגיד משהו ולפרגן חזרה אבל מרוב התרגשות שהתחילה בבית ספר השני לא ממש הצלחתי למצוא מילים ולדבר,שוב העיניים שלי ממש דמעו וזה עוד לפני שבאתי והבאתי לכיתות הספיציפיות את מה שהכנתי להן(משלושה ילדים גם קיבלתי ברכות לחופש עם ציורים שלהם),אז ויתרתי על אמירה ורק חייכתי ועליתי חזרה לאיפה שעמדתי לפני.

 

[Digi Lista]

המשך...

בהמשך ראו אותי ילדים(את חלקם אני לא מכירה),הורים ואנשי צוות ופירגנו לי,בכנות הרגשתי סוף סוף שאני לא משקיעה לחינם(בעבר כולל כשהייתי תלמידה בעצמי גם השקעתי המון ובכול זאת קיבלתי פחות פירגון ולמרות שאני אמשיך להשקיע כי זה חשוב לי וגורם לי להרגיש טוב אני בהחלט לא מתנגדת לקצת הערכה על ההשקעה שלי ויוצאת מחוזקת מזה)וזה בעצם מין פיצוי על הפרידה מהכיתה ז' ההיא לפני שבוע ועל הפרידה הכואבת מאוד מהביה"ס בנצרת עלית(שאגב השבוע באמצע הרחוב בעפולה נתקלתי באחד שלמד שם ומאוד היה לי כיף איתו,הוא סיפר לי כמה דברים שגרמו לי לחייך,זה התחיל משאלה למה עזבתי בגלל שגם כשבאתי הוא לא היה באותו יום ויצא שממנו לא הכי נפרדתי מעבר לפתק עם מתנה שהועבר דרך המחנכת,המשיך בשנאה תהומית למנהלת שחזרה מחופשת לידה,עצבים על הפקאצתיות של הבת שירות השנייה שנשארה שם עם סיפורים והשוואות לכמה אני הרבה יותר אהובה מבחינת הילדים ועוד...). נוותר על עניין הפרידה בכיתות-היה מצויין וזכיתי להמון בקשות להיות שנה הבאה מהמורים ומההנהלה(ולא,לא מדובר על המנהלת שחברת משפחה אלא על הסגנים)וכמובן מהתלמידים,היה באמת מדהים. משם הלכתי לתחנה המרכזית כדי להגיע הביתה,בדרך אני מקבלת הודעה מאבא שלי שיצא העיתון בית ספר של אחי(עד יום שני לא היה ברור מה קורה איתו ואני והסגנית<תלמידת ו' וילדה מדהימה> שמיניתי היינו ממש בלחץ אחרי ההשקעה שלנו כשאמרו לנו שהוא לא ירד לדפוס...)ושהעיתון מאוד יפה,אומנם ידעתי כבר אתמול שהוא יצא מהסיבה שהסגנית עדכנה אותי שהיא ואחי קיבלו עותק ראשון(אחי זה בשביל להעביר אליי,אבל לא ראיתי אותו בכלל אתמול,כשחזרתי הביתה אחרי יום עצבני במיוחד הוא כבר ישן ולפני זה הוא היה אצל חברים ולא דיברנו)אבל אתם יודעים זה לא כמו ממש לראות מה יצא תוך ידיעה שהגהה לא נעשתה נוכח הזמן הקצרצר בו הודפס העיתון(אנחנו הגשנו אותו כבר לפני שבועיים!וגם אז זה היה מאוחר),הגעתי הביתה והסתכלתי על העיתון ועל הפתק מהמנהלת(משהו בעניין שהיא הכינה לי הפתעה,שהיא מאוד מרוצה מהתוצאה ושנדבר טלפונית,עוד לא דיברנו..)ואני חייבת להגיד שאני לגמרי בהלם-הוא יצא ממש יפה,נכון שחלק קטן מהכתבות והתמונות לא נכנסו כי לא היה מקום, ואכן היו בעיות הגהה ששאלות לא הודגשו(כששלחתי לדפוס הכול היה מודגש וערוך,אבל הבעיה שכשמעתיקים בדפוס לתוכנה של העיצוב נשמטות ההדגשות במקרים רבים)ועדיין אני ממש מרוצה מהתוצאה,בניתי עיתון מאפס,עם מערכת לא מיומנת,מוות של מנהלת הבית ספר ששינה את כול התוכניות ועוד קשיים ולמרות הכול המשימה הושלמה ואני מרוצה(כמובן שיש תמיד מה לשפר),גם הסגנית מרוצה(אני צריכה להיפגש איתה,קניתי לה גם מתנה+כתבתי ברכה אישית על כול ההשקעה והעזרה שלי,אם לא היא ולא אני לא היה בכלל עיתון)ואני שמחה כי בגלל שהיא סיימה ו' רציתי שזה יהיה מין כרטיס ביקור בשבילה להמשך ולימדתי אותה דברים שלי לקח זמן ללמוד ומבחינתי זאת המטרה השנייה הכי חשובה-קודם בניית עיתון ומערכת והשנייה קידום והדרכה מי שאני מאמינה בו וביכולות שלו. אז אחרי יום כזה הייתי חייבת לשתף