שלום
אנחנו לא רק חושבות - אנחנו גם יולדות ככה... במקום משככי כאבים כימיים, יש כלים אחרים להתמודדות עם הצירים - תנועה, מים, תמיכה (לא להאמין כמה זה משמעותי) ועוד. זה אמנם עדיין כואב (לרובן) אבל אפשר להתמודד עם הכאב, והוא חולף. למשככי הכאבים הכימיים יש גם חסרונות רבים, שבעיני, משמעותיים יותר מהיתרונות, ואני מעדיפה לוותר עליהם, ברוב המקרים. ארגון הבריאות העולמי קבע שלידת בית בטוחה כמו לידת בי"ח בלידה ראשונה, ויותר ממנה, בלידה שניה ומעלה. בבי"ח, גם בחדר הטבעי, יש אמנם יכולת-הצלה יותר טובה, אבל גם נטיה לגרום לסיבוכים, באופן אקטיבי (התערבויות מסוכנות שונות) או פאסיבי (מעצם השהות במקום זר והומה, בתהליך שאמור להיות בפרטיות, כמו כל היונקים). אני משווה את זה לחציית כביש. איפה יותר בטוח לחצות, בכביש סואן, סמוך לבי"ח, או בכביש נידח, הרחק מבי"ח? התשובה היא עניין של השקפה... מעבר לכך, מלבד באסכולת הלידה העצמאית, נעזרים במיילדת מוסמכת, שיודעת לזהות ולטפל במצבים לא תקינים - וניתן לעבור לבי"ח במקרה הצורך (ולרוב, זה לא צורך חירומי, כי מזהים את הבעיות בשלב מספיק מוקדם, בזכות הליווי הצמוד). וגם בבי"ח קורים אסונות... אם הנושא באמת מעניין אותך, אני ממליצה לך לקרוא, מקישורי הפורום, את המאמר "דגים אינם יכולים לראות את המים" של ד"ר מרסדן ואגנר, שהיה ראש תחום אמהות וילדים בארגון הבריאות העולמי (אולי טועה בתיאור התואר המדויק). מאמר "פוקח עיניים".
איך אתן לא חוששות ללדת ב
, ללא ליווי צוות רפואי, הרי בלידות יש כל מיני תרחישים לא צפויים.... לא עדיף ללדת בבי"ח שיש בו מרכז ללידה טבעית
