שלום, אני חייבת לשאול אתכן:

[הקטנה באלפי ישראל]

בהחלט.

 

[mamadan]

אז הרבה אמונה ../images/Emo8.gif

אמונה בגוף שלך, שהוא יודע איך להכיל את הכאב הזה. שהוא יודע איך ללדת

 

[mise]

את ודאי יודעת

ש"חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה". התפיסה היהודית גורסת שהרעה גם היא טובה, רק נסתרת מעיננו באותה עת. במצב של חולי קשה לראות את הכאב כ"טובה", אדם מרגיש שהוא קרוב לנקודת המוות ומחפש מזור לכאבו. במצב של לידה, הקשורה באופן ישיר למעשה הבריאה, יודעים וחשים בבירור שהכאב הוא כאב חיובי, שהרי הוא מביא עמו פרי בטן. את מאמינה שהקב"ה נתן לך את הכאב כדי שתשתיקי אותו (ועוד הרבה דברים אחרים בדרך) עם אפידורל? או שאת מאמינה שהקב"ה נתן לך את הכאב כמתנה, כמנחה, כטייס אוטומטי שמכוון אותך ואת התינוק שלך למקום האידאלי והרצוי ביותר מבחינת שניכם לכונן לידה והמשך נכון יותר?

 

[הקטנה באלפי ישראל]

התפיסה שלך לגבי "חייב אדם לברך על

הרעה כשם שמברך על הטובה" קצת מעוותת, לדעתי. ההלכה הזו נקבעה לגבי הלכות אבלות. כשלאדם נפטר קרוב משפחה. נכון שמשליכים זאת על תחומים רבים אחרים- אבל זה המקור. ומה הרעיון של: הקב"ה נתן לי כאבים- אז הוא לא רוצה שאשתיק אותו עם אפידורל

זוהיא תפיסה נ-ו-צ-ר-י-ת במהותה

מה יעשה אדם שחולה וסובל כאבים

- לא ינסה לשכך את כאביו "כי הקב"ה נתן לו אותם"

אולי שלא ילך לרופא, כי הכל מאת ה'

אבל זו רחוקה מלהיות תפיסה יהודית. אין קשר למקרה שלנו כלל. לבד מזאת- ברור לחלוטין שכאבי הלידה שונים בתכלית מכאבי מכות, מחלות ופציעות- כייון שבסופם מחכים חיים

בסופם מחכה נזר- הבריאה, האושר הגדול, היצירה הנשגבה ביותר בעולם הזה

אין לי ספק בכך- אך מה לעשות שהכאבים הללו יכולים להיות בלתי- נסבלים, איומים ונוראים, מתישים, קורעים, מזעזעים ומטלטלים

 

[צימעס]

אף אחד לא אומר "תסבלי ותודי על כך"

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אבל היא בהחלט אמרה../images/Emo77.gif

שהכאב הוא מתנה מאת ה', ושהקב"ה לא נתן לי את הכאב כדי שאשתיק אותו עם אפידורל. זו תפיסה לא נכונה, לא יהודית, ומוטעית, לעניות דעתי

 

[צימעס]

תפקיד הכאב בלידה

מורכב הרבה יותר מ"שתסבלי". (זה נושא מרתק) יש נשים שהכאב עוזר להן להתמקד, יש נשים שזה קושר אותם להווה, ומאפשר להן להיות שם - על פני לברוח, הוא עוזר (לך ולמי שסביבך ומסייע לך) לדעת שאת בלידה. כמו, להבדיל, כאב של מחלה - האו שם כדי לאותת שיש בעיה. הפתרון אינו השתקת הכאב, אלא ריפוי המחלה. אפשר לבחור גם להקטין/לבטל את הכאב, אבל לא לפני שהתיחסנו אליו ואל משמעותו.

 

[mise]

אז למה הקב"ה נתן לך הכאב?

סתם, כדי שתכניסי לעצמך סמים לגוף כדי לשכך אותו? ממש סתם, הקב"ה החליט להתיש אותך, לעצבן אותך ולטרטר את עולם המדע שינסה למצוא משככים ליולדת? איזה תעלולן הקב"ה הזה.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

ראשית, אני מבקשת שוב../images/Emo140.gif../images/Emo52.gif

אם תשובתי פגעה בך- זו ממש לא היתה המטרה..... הסיבה לכאב היא "בעצב תלדי בנים" אבל התגובה שלי היתה לגבי התפיסה- שאם אדם סובל, הוא לא צריך לנסות להקל על עצמו- כיוון שזה רצון ה'. לזה התכוונתי, וכאן, כנראה, אנחנו חלוקות.

 

[mise]

אבל זה לא מה שאמרתי.

זו פרשנות שלך לדברים שלי. אני כתבתי שאדם מחפש מזור בשעה שכואב לו. לא כתבתי שהוא לא צריך לחפש מזור. זה הדבר הראשון שהוא מחפש לעשות, נכון. השאלה אם זה הדבר הנכון לעשות. כואב לך הראש? כמובן! אקמול ירפא את הבעיה. זו תפיסה פשטנית מדי, ודאי שלא שייכת להשקפה היהודית האצילה והחכמה. הסיבה לכאב היא לא "בעצב תלדי בנים". "בעצב תלדי בנים" היא התוצאה של הסיבה שהביאה למצב הזה. טיפול בתוצאות מביא להחמרה ובלגן גדול יותר. חוק טבע. חוק מתמטי. נסי לפתור משוואה, להגיע לתוצאה לא נכונה ואז לנסות לפתור אותה מהתוצאה.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

אם לא לזה התכוונת-הרי שלא הבנתי

אותך כראוי

ואני ממש לא מאלו שלוקחים אקמול על כל כאב- להיפך.......

 

[גם למבי]

חשבתי שזה העונש על חטאה

של חווה. הדיון מאוד מעניין! אני נהנית ולומדת.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

זה אכן העונש על חטאה של חווה

"בעצב תלדי בנים".

 

[שָׂרָה]

חוה נענשה בעונש נוסף והוא:

אליו תשוקתך והוא ימשול בך. האם לפי זה להשאר נשואה עם בעל מתעלל?

 

[debby12]

אם את כזו גדולה ביהדות

שמעת על "דרך ארץ קדמה לתורה"? "התפיסה שלך מעוותת" ולומר למישהי שהיא אישה מאמינה שהתפיסה שלה היא "נ-ו-צ-ר-י-ת" .... לגופו של עניין, יש קשר קרוב בין לידה ובין מוות אבל איבדתי את החשק לכתוב בשרשור הזה יותר.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo13.gif../images/Emo52.gifאבל זו דעתי.

הגישה הזו מעוותת את הגישה היהודית. וזו בהחלט תפיסה נוצרית- את מוזמנת לבדוק את זה. חוץ מזה- ודאי שלא באתי לפגוע כאן באף אחת. להיך- באתי מתוך מטרה לברר דברים, ואם מתגלעים חילוקי- דעות- זה לא סוף העולם. אני מבקשת

אם פגעתי במי מכן. זו בהחלט לא היתה המטרה

ועוד משהוא- "דרך ארץ קדמה לתורה" זה עוד משפט שהוצא מהקשרו.....

 

[הקטנה באלפי ישראל]

להיך=להיפך.....

 

[debby12]

אני מוזמנת לבדוק?

מן ההגיון הוא שאם את קובעת קביעות נחרצות תתמכי אותן *את* במקורות שעליהם את נסמכת.

 

[mise]

זו לא הלכה.

אולי זה נאמר בהלכה בהקשר להלכות אבלות, אבל במקור נכתב במסכת ברכות ט', ה' וזו הוראה של חז"ל. הוראה זנית, אם תרצי (מלשון "זן"), לאיזו מידה צריך האדם להגיע בעבודת ה'. אני יכולה לשאול אותך את אותה שאלה: "מה הרעיון של: הקב"ה נתן לי כאבים - אז הוא לא רוצה שאשתיק אותו עם אפידורל?" על סמך מה החלטת שזו תפיסה נוצרית במהותה? האם הצעתי לך להגיש את הלחי השניה? לשאלתך - מה יעשה אדם חולה שיש לו כאבים - לכן הפרדתי בהודעה הקודמת שלי בין כאבים הנובעים מחולי וכאבי לידה. ולשאלתך לגבי הליכה לרופא - עניין של השקפה. אני לא הולכת לרופא שאת מתכוונת אליו. רופא הוא מי שמרפא אנשים, לא בהכרח מי שלמד 7 שנים רפואה בבי"ס לרפואה. בעיני מי שתופס את הרפואה כדת ואת הרופא כאלוהים מבלי לתת על זה את הדעת, הוא עובד אלילים. גרוע יותר מהתפיסה הנוצרית, לא?

אם כאבי הלידה לתחושתך הם "בלתי-נסבלים, איומים ונוראים, מתישים, קורעים, מזעזעים ומטלטלים" למה את כל כך מתחבטת? למה את לא יולדת בקיסרי אלקטיבי? קובעת תור, עוברת הרדמה, לא מרגישה כלום ושולפים לך את התינוק? למה לסבול כמו שאת מתארת?

 

[הקטנה באלפי ישראל]

כי אני כן רציתי ללדת לידה טבעית

זו היתה המטרה הראשונית שלי, ובגלל טראומת הלידה הראשונה- הגעתי לפורום הזה לברר איך אתן מצליחות להתמודד עם הכאב הזה. זה הכל. התפעלתי מן העובדה שיש נשים שבוחרות להגיע ללידה ללא משכך כאבים- ועוד בבית. לכן רציתי לברר את הדברים, לאור מה שעברתי. אני ממש לא מטיפה ללידה בבי"ח. וודאי שלא לניתוחים קיסריים יזומים. אני רוצה להבין מהיכן דולים כוחות גוף ונפש להחלטה ללדת בבית, ואם אני מקשה, ושואלת, וחולקת- זה רק מתוך הבירור- וודאי שלא מתוך רצון להקניט, או לפגוע במי מכן. ושוב- סליחה אם אכן פגעתי.