ילדים זה כאן

[מאיה ורוני]

צבע העין

כן, תקראו לי קטנונית או אפילו מטומטמת אבל זה נורא נורא מפריע לי. ב12 לדצמבר נולדה לי תינוקת בריאה ושלמה ב"ה ואפילו יפיפיה (מי שחושבת שאני משוחדת , יכולה לראות בעצמה בגלריה) ועיניה כחולות. אפילו צ'ופר בצורת גומות חן קיבלתי ביחד איתה. אבל עכשיו אני חוששת שהצבע משתנה.. (טוב, רגע נדמה לי ורגע לא) ושוב, אני יודעת שזה טיפשי אבל זה כל כך אכפת לי! אני כל כך רוצה אותה עם עינים כחולות כמו שהיא נולדה, למרות שאני יודעת שזה לא ישנה מיופיה כהוא זה. איך יודעים אם צבע משתנה? יש לכן מושג? מתי זה קורה אם בכלל? אוף! זה ממש מרגיז אותי ועוד יותר מטריד אותי שזה כל כך בעוכרי)

 

[wieci]

וברחה לי סוף ההודעה - גם אני קיויתי

שיישאר לה הצבע....

 

[תנועת החסידות]

קוליק ../images/Emo10.gif

התלבטתי קצת לפני שכתבתי את ההודעה הזאת. הנושא קצת דומה לזה שהעלתה nubi בשרשור החשוב של אתמול, אבל הוא בכל זאת קצת שונה, אז הרשיתי לעצמי לפתוח הודעה נפרדת. עתליה סובלת מקוליק. זה התחיל באופן מינורי כשהיתה בת שלושה שבועות, והחמיר מאד בגיל שישה שבועות (עכשיו היא בת 10 שבועות).קראתי כמעט כל מה שיכולתי למצוא על התופעה באינטרנט, וגם התייעצתי עם הרופאה. אלה לא סתם קיטורים של כאבי בטן (כאלה יש לנו הרבה במשך היום), אלא התקפי צרחות שמקורם לא ברור, ושכמעט בלתי אפשרי להרגיע אותם. הילדה צורחת עד כדי השתנקות, בועטת ונדרכת, הדמעות זולגות, שום תנוחה לא נוחה לה, ואח"כ היא נותרת חיוורת ואדומת עיניים. הבנתי שאיתרע מזלנו, והתקפים כאלה (ואף חמורים יותר) יש לאחד מכל חמישה תינוקות - ואנחנו בתוכם. אני לא מבקשת עצות מעשיות להתמודדות (ממילא ניסינו כמעט הכל), שהרי זה לא הפורום המתאים. רציתי לספר לכם כמה קשה לי ההתמודדות עם ההתקפים האלה. אני יודעת שהם חולפים, אני יודעת שזו תופעה מוכרת ואני יודעת שזה אמור לחלוף בגיל 3 או 4 חודשים. ובכל זאת, זו הילדה שלי, והיא כל כך קטנה, והיא כל כך סובלת, ואני לא מצליחה להקל עליה. כשמסתיים התקף כזה, אני לא מסוגלת ללכת לישון. תמיד לוקח לי איזה שעה וחצי להירגע (וההתקפים האלה יכולים להסתיים גם ב-1 או 2 אחר חצות), ולמחרת אני מתעוררת מדוכדכת. הערבים שלי הם ציפיה מתוחה - מתי זה יתחיל? ואולי היום יחייך אלינו המזל ונדלג על התקף? זהו, רציתי לשתף...

 

[digabu]

אז מה אתם יודעים על אטופיק דרמטיטיס

מסתבר שגם אנחנו אובחנו בתופעה הזאת, שממש לא ידעתי עליה. אני אשמח לשמוע מה אתן יודעות ומכירות. בינתיים לפי מה שחברים אומרים, אתם ישנים בלילה אז הכל בסדר, אבל הכל לא משהו, כולו אדום ופורח ועושה רושם שגם סובל, אוף מסכנון.. קשה לי לראות אותו בסבל שכזה. אז אני אשמח לשמוע מה אתן יודעות, מכירות, שמעתן..

 

[maxima ושמנה@]

שלום לכולן ../images/Emo24.gif

הגעתי לכאן בעקבות הזמנתה של נובי

יקירתי... רק אתמול בלילה חזרנו הביתה סוף סוף מהוריי שסייעו לי רבות... עברו שלושה וחצי שבועות מהלידה... עדיין לא כתבתי את סיפור הלידה...אשתדל לכתוב היום/מחר... מסדרת את הבית ואת הבלאגן שבן זוגי השאיר... מסיימת לסדר את החדר של עדי...את השידה למלא בבגדים שעוברים כביסה ראשונה...ולנסות להכנס לשגרה... היום זה היום הראשון שאני לבד לבד... ודווקא היום זה היום הארוך של בן זוגי בעבודה... חוזר רק ב 19:00 בערב כשיצא ב 06:30... איך עוברים את היום הראשון לבד? הגזים של עדי משגעים אותי...הבכי שלו קורע לי את הלב... נתתי גרפווטאר... אני עושה עיסויים בבטן ובמקום במרכז כף הרגל שרפלקסולוגית לימדה אותי... היום נקנה לו גם גליכול.... זה חייב להיות כך 3 חודשים? אין כלום כלום שיעזור לו ? טוב, לאחר שקיטרתי מעט..אחזור לסיים את הסידורים... מבטיחה להכנס לשגרה כמה שיותר מהר ולכתוב יותר... אחלה פורום...במיוחד כשרואים כל כך הרבה שמות מוכרים.. יום נפלא לכולם למרות שעצוב..

מקסימושששששששש

 

[ילדונט]

צאי מנקודת הנחה שזה ישתנה

אלא שני ההורים שלה כחולי עיניים...

בד"כ הצבע מתקבע סביב גיל שנה, אבל לפעמים גם יותר מאוחר. תתנחמי בזה שהיא יהפפיה עם כל צבע

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo24.gif,עוזר?

 

[nubi]

אני רק יודעת

שכל מחלות העור פורחות עכשיו-בגלל האביב. הרבה מהן על רקע אלרגי. בגלל שעוד שניה שודדים לי את המחשב (הבעל כבר עם אקדח טעון

) אני אכתוב לך מחר.

 

[shpar]

קודם כל בהצלחה....

ההמלצה שלי ממרומי 4 חודשים לזכור שכל ההתחלות קשות ובסוף הכל מסתדר ובאמת מתישהו נהיה כיף גדול. אז להחזיק מעמד יהיה טוב ושוב מזל טוב

 

[sipor]

קודם כל ברוכה הבאה..

ונכון שזה לא לפורום הזה,, אבל גזים לא חייבים להיות כל ה- 3 חודשים זה רק אומר שזה יכול להיות עד 3 חודשים. לקטנטונת שלי היו מבערך 3 שבועות עד חודש וחצי וחלף.. התמשנו בגיכול שהראה הצלחה כבירה וגם בבקבוקי אוונט שלב 1. בכל מקרה.. כל ההתחלות קשות, לאט לאט הכל יהפוך יותר קל ותכירי כבר את סדרי היום המשתנים של הילדה.. תחזיקי מעמד היום ותנוחי כשהיא נחה! זה חשוב מאוד לנצל שעות שינה שלהם בהתחלה, אל תנצלי אותו להכנת דברים אחרים, הכל יחכה!

 

[פיצהלה]

הי מקסימושה, טוב שהצטרפת ../images/Emo140.gif

אני לא יודעת אם את מניקה או לא אבל שני טיפים בעניין הגזים שעזרו לנו מאוד: 1. בקבוק Bfree! בהתחלה שהייתי יוצאת איתה מהבית הייתי משתמשת באוונט כי הם פחות התעסקות והיה הבדל משמעותי בימים האלה, תמיד בסופם היו יותר גזים. בשלב מסויים הבנו שעל אף הטרחה השימוש רק ב Bfree שווה. 2. טיפות ביבי זים. לי הגרייפווטר לא עזר, זה סתם לה את הפה לשניה בעיקר בגלל המתיקות והכאבים המשיכו. מאז שהתחלנו עם הביביזים (בעקבות המלצות של בנות מהפורום של הורים לתינוקות) היה שיפור משמעותי. היום שיר בת שלושה חודשים וכמה ימים והגזים יותר ויותר נדירים, כך שיש תקווה בסוף. גם אני לא הבנתי איך נעבור את זה אבל זה עובר. וגם גליכל מומלץ, אבל לא יותר מדי כי אני תמיד הרגשתי שזה קצת "מסמם " את שיר, אז רק בהתקפות חמורות נתתי לה. בכל אופן, ברוכה הבאה , מזל טוב על הלידה ועל החזרה הביתה, והתאקלמות נעימה.

 

[Joy107]

ברוכים הבאים, מקסימה ועדי ../images/Emo140.gif

פורום מאוד תומך ומבין ויהיה לכם כיף פה... הגזים זה באמת סיפור כאוב, גם אנחנו מאלה שעברו את זה ממש קשה עם לילות סוערים והרבה דמעות (שלי ושל מור...) אחרי שניסינו את הגליכל/בייביזים/גרייפווטר ודומיהם המליצו לנו על תכשיר שנקרא NURSE HURVEY והוא ממש הציל אותנו. שווה לנסות אם כל השאר לא עוזר. מור יהיה בן 4 חודשים ביום רביעי, ויכולה להבטיח לך שהתקופה הנוראה הזו של הגזים, כמו שזה בא ככה זה הולך וביום אחד הוא יקום מחייך וזהו! מזל טוב לך ולעדי ושיהיה לכם כיף רינת

 

[1איתן ולהב שלנו]

ברוכה הבאה../images/Emo39.gif

 

[maxima ושמנה@]

תודה רבה לכולן....

קניתי בערב את הגליכול....ננסה ונראה... אם לא ילך....נמשיך הלאה.. תודה

 

[sarush]

נדחפת מפורום אחר..

וחיפוש העלה לינק לאתר המוקדש לנושא. מקווה שיעזור.

 

[מזאלונה]

לצערי יודעת הרבה

כי לבת המתוקה שלי (בת שבעה וחצי חודשים) יש את זה. את מוזמנת להפנות אלי שאלות כאן או דרך המסרים, אני אשמח לתת לך כל עצה שאוכל מכל מאגר העצות שעבדו ולא עבדו אצלנו, וגם להמליץ לך על רופא מצוין.

 

[מאז]

מוזמנת לפנות גם אלי

 

[אמא של אריאל ומוריה]

אז גם לאריאל יש אטופיק דרמטיסיס

היום הרוםא אישר את מה שחשבתי כל הזמן. הוא נתן לנו משחה למרוח לו ואמר שהמחלה יכולה להעלם פתאום או שלא. אוף.

 

[עמית@]

מזדהה עד דמעות.

גם תמר היתה כזו (עד גיל חישה חודשים בערך) סבל איום, כלום לא עזר, ואני תפסתי את הראש בידיים- חיבקתי ובכיתי איתה. ניסית מנשא? אצלנו עזר פלאים- רק בו היא היתה נרגעת והדריכות הנוראה הזו של הגוף היתה משתחררת. והכי חשוב

תחזיקי מעמד כי זה *באמת* עובר.

 

[ילדונט]

../images/Emo24.gifשל השתתפות

על הגזים התגברנו בקלות יחסית (הפסקנו םירות הדר) אבל שחר מתעוררת לפעמים בצרחות בלתי מוסברות, שלא נרגעות במשך דקות ארוכות, וכלום לא עוזר. עומדות לי דמעות בעיניים כשאני תוהה מאיפה יכולים להגיע לה כאלה חלומות נוראיים שהיא צורחת ככה. חלק מהחבילה, כנראה. אני מקווה שישתפר לכם בקרוב.