Time Out

[אבא גאה]

והאם לדעתך

הסמכות שיש להורים והסמכות שיש לגננת אותה סמכות היא?

 

[mmmya]

אבל זה בדיוק העניין

שהרעיון הוא שהילד יפנים את ההתנהגות הרצויה ויבין למה אסור/ רצו שלא לעשות ככה וככה- לא לגרום לא לאי-עשיה ע"י הפחדה (שזה מה שעושה המשטרה-ולכן זה תופס בעיקר כשרואים את האורות מהבהבים מרחוק, ומורידים מהירות מיד אפילו אם נסעת במקרה כחוק) ויש הרבה דוגמאות לחינוך נכון גם של אנשים מבוגרים (למשל חגירה מקדימה, צמחים מוגנים ובטח יש עוד משהו) וכן יש יוצאים מהכלל-לדעתי אבל רק במקרים שבהם אי אפשר להרשות תוצאה טבעית למעשה בשום מקרה-כלומר סכנה (נגיעה בחשמל,ריצה אל הכביש) מה שאני מתכוונת בקיצור שענישה לא מגיעה ממקום של חנוך אלא אוזלת יד הורית/גננית מסויימת (ולא שזה לא יכול לקרות...)

 

[פרח7]

מה זו ענישה לדעתך?

מודה שבכל מה שקשור לחשמל וכביש מלבד הסבר, אני גם מפחידה, אני אומרת שמי שרץ לכביש, עלולה לבוא מכונית ולדרוס אותו והוא עלול לקבל פצע. זו בעיני האםאמא של ההפחדות וזה עובד. אפילו אמרתי לבנים שלי, שמי שפוחד מהכביש הוא חכם כי הוא מבין את הסכנות שיש בכביש, ומי שלא פוחד הוא טיפש. ובנושאים אחרים חשובים אף הם, האם מעולם לא שמתם מיגבלות של שכר ועונש? האם תמיד הסבר עשה את העבודה ? לי כבר קרה שהסבר למה אסור להשתולל ולהרביץ בספסל האחורי, לא פתר את הבעיה לעומת זאת, איום (שהייתה לי כוונה לממש) כמו: אם תמשיך להתפרע, נחזור הביתה , איפשר לכולנו יום בילוי משפחתי מענג ... לו הייתי מממשת את איום זה, היה זה ללא ספק עונש על פי הגדרתי.

 

[אבא גאה]

אני לא חושב שזה עונש

ואני מימשתי את האיום הזה יותר מפעם אחת (טוב, פעמיים...) כשהילד משתולל במושב האחורי, זה לא נעים לי ככה לבלות את היום הסתובבתי אליו ואמרתי לו שככה ממש ממש לא נעים לי לנסוע באוטו כי קשה לי לנהוג ככה וגם כי לא מתאים לי לבלות ככה יום....ואם הוא לא מפסיק אנחנו נחזור הביתה. הוא לא הפסיק - וחזרנו.... זה עונש? באמת שלא התאים לי לבלות ככה יום ושמתי לזה סוף. להגיד שמאז הוא לא משחק בעיניין הזה? כשאני "מאיים" שאנחנו נחזור הביתה הוא מיד נזכר......

 

[פרח7]

ואם תגיד הגננת..

ממש ממש לא נעים לי איך שאתה משתולל בגן ולא מתאים לי להעביר יום ככה ואם לא תפסיק, תצטרך ללכת לטיים אאוט ל3 דקות... זה עונש? איפה עובר הגבול בין עונש, לבין סיבה ותוצאה לא מהטבע?

 

[אבא גאה]

לאיודע, אין הבדל בעינייך?

בואי ניקח דוגמא: נגיד שאת והבן שלך משחקים דוקים. נגיד שהבן שלך כל פעם שזז לו הדוק הוא מתעצבן וצורח צריחה אחת ארוכה.... והנה שני סנריו: 1. את אומרת " לא נעים לי לשחק ככה, עוד פעם אחת אתה צורח ככה אז אני פשוט אפסיק את המשחק" (והוא יסבול מזה כי הוא לא ישחק) 2. את אומרת :"בפעם הבאה שאתה צורח אתה הולך לעמוד בפינה לחשוב על מה שעשית" אין הבדל??? תראי, זה לא מדעים מדוייקים אולי אני טועה זה מצטייר לי יותר נכון מזה....אבל אני לא מושלם - רק רגיש

 

[פרח7]

יפה נפש...

נראה לי שאין לך בעיה עם סנקציות אם הן מתקשרות/מתחברות לארוע. האם הבנתי נכון? אם זה כך... איך נוכל לשפוט את הסנקציה לטיים אאוט אם אנחנו לא יודעים מה הארוע? כך או כך, יפה נפש, עדין, רגיש, אהוב שלי, מסכימה עם היפיפיה בת ה 27 שאמרה: "...כמו לכל דבר חייב להיות מוגדר לכמה זמן ועל מה מראש. הילד צריך לקבל אזהרה לפני ואף להזכיר על מה מקבלים time out- לשקף לו מה הוא עושה כדי שיוכל לבחור לשנות את התנהגותו..."

 

[אבא גאה]

בדיוק כך

אם זה מריח כמו עונש ומרגיש כמו עונש (והילדים רואים את זה כעונש) אז זה עונש! השיטה הנעימה שמציעה כאן ציבונה (לקחת את הילד ולעבוד לפינת הציור ולחזור כשנרגעים) טובה פי אלף מונים, יותר אפקטיבית ולא מעליבה......ניתן אפילו להוסיף לה ערך ע"י לומר "בוא ניגש לפינה ונצייר עד שהכעס יעבור בך ותוכל לשלוט בעצמך כי זה נורא לא נעים לחבר לחטוף מכה...."

 

[יסמין@]

גם בגן של

בתי יש פינה ובה כמה צעצועים. הפינה נקראת "פינת המחשבות" ולשם נשלחים כל הילדים שמפריעים וכו', לשבת ולחשוב על מעשיהם. מותר להם לשחק ולעשות הכל, אבל חייבים להיות בפינה. הבת שלי אומרת שהילדים שיושבים שם בוכים. שאלתי אותה הרגע למה ותשובתה עכשיו און ליין: "כי הם נעלבים. ואחר כך הם הולכים לגננת ומבקשים סליחה". ואז מותר לעזוב את "פינת המחשבות".

 

[ציבונה]

זה בדיוק מה שניסיתי לומר

זה לא משנה אם זה כסא כחול או ירוק או פינת מחשבות אם זה מוגדר כעונש והילד נעלב, מושפל ומורחק מחברת הילדים כענישה (ועובדה שכל הילדים בוכים ומבקשים סליחה) זה בעיני יהרג ובל יעבור (לא מוכנה שיהיה אצל הילדה שלי בגן!) אם זה חוויה נעימה לצורך התרגעות אין לי בעיה עם זה.

 

[אבא גאה]

אני משוחרר

(ולא יוחזר) אני בכלל לא מבקר את הגננות,...........עד היום היו מעט מאוד מקרים שבהם ניגשתי לדבר על דרך הטיפול בנושאים שונים בגן, אבל תמיד ביקרתי את "השיטה" ולא את הגננות (מלבד גננת אחת שלמחתי עזבה) ולשאלתך - כן לאושר טוב בגן בדר"כ........אבל אז מה? אם טוב לו בדר"כ בגן אז זה סיבה לא לטפל ולהגיב במקרה שאני מרגיש שצריך לטפל בו?

 

[פרח7]

אבא משוחרר, מתי כבר תוחזר

לארץ הקודש... מתגעגעים אליך אם הרע גובר על הטוב מחפשים גן אחר אם הטוב גובר על הרע... לא מבליגים על מה שנראה קריטי, כן מבליגים על מה שאפשר. אין גן מושלם (כמו שאין עוזרת בית מושלמת), צריך להזהר לא לעבור את הגבול בו אושר הופך להיות הבן של האבא הטרבל מייקר.

 

[אבא גאה]

בטח שיש עוזרת בית מושלמת

הוא גבר בלונדיני חטוב והוא בן 22 לתת לך את הטלפון?

 

[פרח7]

אולי אפשר לקבל...

את הטלפון של אישתו? *מצחקקת במבוכה*

 

[ציבונה]

כן!!!

 

[אבא גאה]

אני צחקתי

אבל לערבה יש מישהו חתיך....אבל חשוב מזה הוא ממש ממש נחמד ומנקה טוב, עד כמה שזכור לי. עכשיו השאלה היא אם ערבה חולקת עם חברותיה את המידע שלה???

 

[ערבהאיןקץ]

../images/Emo11.gif

חתיך עולמי (בקנה מידה!) אבל תפוס עד אימה...

 

[דרורית דרור]

טיים אאוט

עונש. לשבת בפינה (כל מקום והפינה שלו) ולהרגע. עד שהדודו יצא מההתנהגות. טוב? רע? לו'דעת. לפעמים טוב לפעמים רע. לפי כל הקישור הזה אני מרגישה שאני אמא נוראית. כל כך הרבה שגיאות עשיתי. כל כך הרבה טעויות. אולי אפשר להחזיר את השעון לאחור? לפעמים אנו צועקים על הילדים. לפעמים מענישים. לפעמים מגיבים כמו הורינו שעשו דברים נוראיים. לפעמים (רבות) אנו טועים. אנחנו המון פעמים לא פוליטיקלי קורקט. המון (פחות לאחרונה אצלנו) אנו מוציאים תיסכולים שלנו על הילדים. ולפעמים אנחנו עושים גם את הדבר הנכון. וואו. למרות הכל. ועל אף כל זאת וכד'. אנחנו יודעים גם לעשות לפעמים את הדבר הנכון. אבל רק לפעמים. לא תמיד. יש כאלה שיודעים תמיד. תמיד תמיד.

 

[טוסברהינדא]

../images/Emo123.gif

למה את מעתיקה? למה את מעתיקה את המחשבות שמתרוצצות בראשי, וכותבת אותן תחת שמך בריש גלי? הא?

 

[דרורית דרור]

../images/Emo140.gif