To conspire
- פותח הנושא rainbow i
- פורסם בתאריך
חזרנו לזה?
בלי קשר "אנקדוטלי" לנושא שהעליתי, ובלי קשר להשערות שהעליתי, וגם בהתעלם מסגנון הכתיבה ההגותי שלי - לעדויות של הורים, בין אם נכתבו כאן, ובין אם באתר - אין רפרנס ראוי.
לחלופין - מהו רפרנס ראוי?
אין רפרנס ראוי בנושא - הוא התשובה שההורים מקבלים מהרופא כשהם מגיעים אליו יממה (כמו במקרה שלי), או עד כעשרה ימים במקרה של גיל שנה, או אפילו שלושה שבועות במקרה של הפוליו המוחלש, ומתלוננים על תופעות (בדרך כלל חמורות) שלא היו שם לפני החיסון.
כידוע לכולנו, אין באמת רפרנס ראוי, מגובה מחקרית, ומוצלב מידע - שהרי זו אחת מטענותיך המרכזיות כאן.
הסירוב לחקור, הוא שמאפשר לרופאים להגיד - לא נמצא קשר סיבתי. אין בספרות "רפרנס ראוי". "תראה לי מחקר". וכן הלאה...
גם הדיווחים שהועלו לאתר - אינם מלווים ברפרנס ראוי, אלא במקרה שבזמן "מתן העדות", הסיפור האנקדוטלי של אותו הורה, שמביא בעדותו את נסיונו האישי, ומדווח על "נצפו תופעות" - מלווה במסמכים רפואיים (רשמיים) שמאמתים את סיפורו.
זה בדיוק מה שאומרים הרופאים בבואם לפסול על הסף כל קשר או זיקה וייחוס לחיסון כ"חשוד המרכזי" בקיומה של פגיעה - "זה גוף המידע הידוע".
ייתכן שזו התשובה הנוחה להם (מסיבות מוכרות ומובנות), שגם מנציחה ומרחיבה את מעגל הנפגעים - השאלה אם זו תשובה שמקובלת עליך.
אם כן, אז אין מה "להתעסק" עם נפגעי חיסונים כנושא כלל. כיוון שאין בגוף המידע הידוע שום רפרנסים ראויים בנושא - והרי נגד זה אתה מתקומם, לא?
מעבר לזה - אם תנקה מההודעות שכתבתי כאן את הגוון "ההגותי" וצח הלשון שלי, תמצא שהעליתי יותר מהצעה אחת איך אפשר "לאמת" את הדברים שהעליתי.
לא רק כאן, בארץ, יש עמותה. גם בארה"ב, אוסטרליה, אנגליה, ועוד ארצות - לפחות להשערה שהעליתי יכולת לשלוח מייל עם השאלה שנגעתי בה לחבריך בעמותות האחרות. ייתכן שכבר יש בידם מידע "לא מאומת" בנושא. וייתכן שעדיין לא נתנו על זה את הדעת - ופתאום ימצאו שזה היה נושא שמונח לפניהם כל הזמן - והסבת את תשומת לבם לזה.
עוד הצעתי שאפשר לשאול כאן בארץ את הרופאים שכן מטפלים בנפגעי חיסונים - האם שמו לב לתגובה יוצאת דופן בחריפותה למחלות מקבוצת ההרפס.
עוד הצעתי - שאפשר לערוך "מחקר" בלתי פורמלי, דמוי סקר, בדומה לזה שאני ערכתי.
מרוכזים בידך מקבץ נאה של תיעודים "בלתי פורמליים", ללא רפרנסים - ואתה עושה שימוש בהצגתם בפני הציבור, השאלה האם בוחרים לעשות עם זה עוד משהו הלאה...
אגב, לדעתי - אם בונים "מחקר-זעיר" בדומה לזה שערכתי, שהוא מאוד דל-תקציב, וכולו רטרוספקטיבי, אפשר לאסוף ולגבש מצע נתונים מרוכז שאפשר להציג בפני ה"ממסד", ויהיה קשה להתנער ממנו, ולפטור אותו כ"נטול רפרנס ראוי".
מעבר לכל אלו חשוב לי להגיד:
כרגע, במצב הדברים היום, קיימת הפרדה מוחלטת בין "הממסד הרפואי" וה"ממסד השלטוני" - ובין "מתנגדי חיסונים".
זה לא רק שם את הדברים במצב של מחלוקת חריפה, שלכאורה גם בלתי ניתנת לגישור, אלא גם מבצר את הדברים ב"קריאת מלחמה" בין הממסד ובין "מתנגדים".
זה בזבוז זמן, משאבים, אנרגיה ואפילו כספים - לשני הצדדים.
אני מרבה לכתוב כאן על המכנה המשותף הבסיסי בין כולם - בכל הצדדים.
כולם, בלי יוצא מן הכלל (כמעט) מעוניינים בבריאות "יפה וחיונית" לילדיהם ולעצמם.
לא רק בארץ, אלא בכל העולם, אירגוני הבריאות (לדעתי ה"חזונית") נערכים להחריף צעדיהם נגד מתנגדי חיסונים. לא רק אנחנו ניפגע מזה. אלא רבים רבים שהם עדיין לא נפגעי חיסונים ייפגעו מזה.
אני לא רואה רק כאן ועכשיו. ואני לא רואה רק את עצמי, בסיפורי האישי.
אני מנסה לעזוב בצד את הטעם האישי - ולהסתכל רחב, ורחוק יותר.
יש כאן כשל. חמור. חמור מאוד ושמסכן בטווח הארוך יותר עוד ילדים, שטרם נפגעו - אך ייפגעו.
"קריאת מלחמה" רק תנציח את הכשל הזה, תעמיק ותחריף אותו.
לחלופין, שיתוף, שיתוף מידע, שיתוף מידע עם עמותות אחרות בעולם, בניית מחקרים עצמאיים והצגתם בפני ה"ממסד", ויצירה של איזה חזון, או תכנית לטווח ארוך - יאפשרו גם ל"מתנגדי חיסונים" לפעול בצורה לגיטימית, ולא להיתפס בציבור כ"חתרן בלתי נלאה", וגם לראשי הבריאות לרדת מהעץ העקשן שהם מטפסים עליו.
כרגע יש כבר מספיק רופאים בעולם שיכולים לגבות תכנית כזאת, חלקם מופיעים בסרטים שהעלית, ובמאמרים שמוצגים באתר שלך. ויש עוד רופאים בתוך הממסד שרואים את הכשלים ומצהירים עליהם בגלוי, בתוך הממסד, ויש עוד המון רופאים בתוך הממסד שרואים ויודעים ומוכנים להגיד בגלוי, שלא לפרוטוקול.
לכל אלו יחד יש עניין משותף, והסכמה משותפת - גם אם רובם עדיין לא בגלוי.
אם משכילים לבנות גשר ביניהם, ומאפשרים לנטרל את "רוח הקרב" ואת ה"איום" על המוניטין של רופאים, דרך איום מתמיד בתביעות משפטיות, וגוון של האשמות חמורות על פשעים נגד האנושות - לדעתי אפשר להגיע למצב שבו ייווצר שינוי אמיתי ומשמעותי בנושא.
ברור לי שלא יקרה שמחר בבוקר כל אירגוני הבריאות בעולם יכריזו על הפסקה גורפת של מתן כל החיסונים.
אבל ברור לי גם שמה שהיה לפני עשרים ושלושים שנה - שבו לרוב הילדים (לפחות במערב) היתה בריאות וחיוניות יפה ועולצת, זה כבר לא המצב היום.
אנחנו לא פועלים מתוך מה שהיה, כי הוא כבר איננו. ואנחנו לא פועלים מתוך מה שנדמה לנו שיכול להיות, כי זה בדיוק כמו לשחק ב"נדמה לי", ואם אנחנו רוצים לפעול ולחתור אל מה שהיינו רוצים שיהיה, או מה שאנחנו מאמינים שיהיה הכי בריא לטובת ילדינו - עלינו להבין היטב מה יש בפועל עכשיו, ואיך נבון להוביל ל"יהיה" בצורה נבונה.
אם בדרך של מלחמה - סביר להניח שלא רק שלא נגיע לשם, אלא גם עוד תפחת הלגיטימיות של פועלם של מתנגדי חיסונים.
יתרה מזאת - אם הקבוצה המצומצמת של "מתנגדי חיסונים" שפעילה כיום "חמקה" תחת הרדאר של עיני החוק בנושאי בריאות, הרי שמתוך עמדת מלחמה - עלולים לשלם על זה מחיר כבד הבאים בתור.
לא הייתי רוצה לראות שנגיע למצב שבו כל אירגוני הבריאות בעולם יתאחדו להוביל למצב שבו בכל המדינות יהיה חיסון בכפיה.
ילדים ישלמו על זה מחיר כבד. הורים ישלמו על זה מחיר כבד. ורופאים - שרק התחילו להשיל את דעותיהם הקדומות, ולתת את הדעת בנושא - גם אם שלא לפרוטוקול בינתיים - ייאלצו לחזור ולהתבצר, וליישר קו עם הממסד.
אלו אולי הגיגים,
אבל איך אנפילד אומר: לא מספיק להיות צודק. צריך להיות גם חכם.
קשת, בבוקר נטול רפרנסים
בלי קשר "אנקדוטלי" לנושא שהעליתי, ובלי קשר להשערות שהעליתי, וגם בהתעלם מסגנון הכתיבה ההגותי שלי - לעדויות של הורים, בין אם נכתבו כאן, ובין אם באתר - אין רפרנס ראוי.
לחלופין - מהו רפרנס ראוי?
אין רפרנס ראוי בנושא - הוא התשובה שההורים מקבלים מהרופא כשהם מגיעים אליו יממה (כמו במקרה שלי), או עד כעשרה ימים במקרה של גיל שנה, או אפילו שלושה שבועות במקרה של הפוליו המוחלש, ומתלוננים על תופעות (בדרך כלל חמורות) שלא היו שם לפני החיסון.
כידוע לכולנו, אין באמת רפרנס ראוי, מגובה מחקרית, ומוצלב מידע - שהרי זו אחת מטענותיך המרכזיות כאן.
הסירוב לחקור, הוא שמאפשר לרופאים להגיד - לא נמצא קשר סיבתי. אין בספרות "רפרנס ראוי". "תראה לי מחקר". וכן הלאה...
גם הדיווחים שהועלו לאתר - אינם מלווים ברפרנס ראוי, אלא במקרה שבזמן "מתן העדות", הסיפור האנקדוטלי של אותו הורה, שמביא בעדותו את נסיונו האישי, ומדווח על "נצפו תופעות" - מלווה במסמכים רפואיים (רשמיים) שמאמתים את סיפורו.
זה בדיוק מה שאומרים הרופאים בבואם לפסול על הסף כל קשר או זיקה וייחוס לחיסון כ"חשוד המרכזי" בקיומה של פגיעה - "זה גוף המידע הידוע".
ייתכן שזו התשובה הנוחה להם (מסיבות מוכרות ומובנות), שגם מנציחה ומרחיבה את מעגל הנפגעים - השאלה אם זו תשובה שמקובלת עליך.
אם כן, אז אין מה "להתעסק" עם נפגעי חיסונים כנושא כלל. כיוון שאין בגוף המידע הידוע שום רפרנסים ראויים בנושא - והרי נגד זה אתה מתקומם, לא?
מעבר לזה - אם תנקה מההודעות שכתבתי כאן את הגוון "ההגותי" וצח הלשון שלי, תמצא שהעליתי יותר מהצעה אחת איך אפשר "לאמת" את הדברים שהעליתי.
לא רק כאן, בארץ, יש עמותה. גם בארה"ב, אוסטרליה, אנגליה, ועוד ארצות - לפחות להשערה שהעליתי יכולת לשלוח מייל עם השאלה שנגעתי בה לחבריך בעמותות האחרות. ייתכן שכבר יש בידם מידע "לא מאומת" בנושא. וייתכן שעדיין לא נתנו על זה את הדעת - ופתאום ימצאו שזה היה נושא שמונח לפניהם כל הזמן - והסבת את תשומת לבם לזה.
עוד הצעתי שאפשר לשאול כאן בארץ את הרופאים שכן מטפלים בנפגעי חיסונים - האם שמו לב לתגובה יוצאת דופן בחריפותה למחלות מקבוצת ההרפס.
עוד הצעתי - שאפשר לערוך "מחקר" בלתי פורמלי, דמוי סקר, בדומה לזה שאני ערכתי.
מרוכזים בידך מקבץ נאה של תיעודים "בלתי פורמליים", ללא רפרנסים - ואתה עושה שימוש בהצגתם בפני הציבור, השאלה האם בוחרים לעשות עם זה עוד משהו הלאה...
אגב, לדעתי - אם בונים "מחקר-זעיר" בדומה לזה שערכתי, שהוא מאוד דל-תקציב, וכולו רטרוספקטיבי, אפשר לאסוף ולגבש מצע נתונים מרוכז שאפשר להציג בפני ה"ממסד", ויהיה קשה להתנער ממנו, ולפטור אותו כ"נטול רפרנס ראוי".
מעבר לכל אלו חשוב לי להגיד:
כרגע, במצב הדברים היום, קיימת הפרדה מוחלטת בין "הממסד הרפואי" וה"ממסד השלטוני" - ובין "מתנגדי חיסונים".
זה לא רק שם את הדברים במצב של מחלוקת חריפה, שלכאורה גם בלתי ניתנת לגישור, אלא גם מבצר את הדברים ב"קריאת מלחמה" בין הממסד ובין "מתנגדים".
זה בזבוז זמן, משאבים, אנרגיה ואפילו כספים - לשני הצדדים.
אני מרבה לכתוב כאן על המכנה המשותף הבסיסי בין כולם - בכל הצדדים.
כולם, בלי יוצא מן הכלל (כמעט) מעוניינים בבריאות "יפה וחיונית" לילדיהם ולעצמם.
לא רק בארץ, אלא בכל העולם, אירגוני הבריאות (לדעתי ה"חזונית") נערכים להחריף צעדיהם נגד מתנגדי חיסונים. לא רק אנחנו ניפגע מזה. אלא רבים רבים שהם עדיין לא נפגעי חיסונים ייפגעו מזה.
אני לא רואה רק כאן ועכשיו. ואני לא רואה רק את עצמי, בסיפורי האישי.
אני מנסה לעזוב בצד את הטעם האישי - ולהסתכל רחב, ורחוק יותר.
יש כאן כשל. חמור. חמור מאוד ושמסכן בטווח הארוך יותר עוד ילדים, שטרם נפגעו - אך ייפגעו.
"קריאת מלחמה" רק תנציח את הכשל הזה, תעמיק ותחריף אותו.
לחלופין, שיתוף, שיתוף מידע, שיתוף מידע עם עמותות אחרות בעולם, בניית מחקרים עצמאיים והצגתם בפני ה"ממסד", ויצירה של איזה חזון, או תכנית לטווח ארוך - יאפשרו גם ל"מתנגדי חיסונים" לפעול בצורה לגיטימית, ולא להיתפס בציבור כ"חתרן בלתי נלאה", וגם לראשי הבריאות לרדת מהעץ העקשן שהם מטפסים עליו.
כרגע יש כבר מספיק רופאים בעולם שיכולים לגבות תכנית כזאת, חלקם מופיעים בסרטים שהעלית, ובמאמרים שמוצגים באתר שלך. ויש עוד רופאים בתוך הממסד שרואים את הכשלים ומצהירים עליהם בגלוי, בתוך הממסד, ויש עוד המון רופאים בתוך הממסד שרואים ויודעים ומוכנים להגיד בגלוי, שלא לפרוטוקול.
לכל אלו יחד יש עניין משותף, והסכמה משותפת - גם אם רובם עדיין לא בגלוי.
אם משכילים לבנות גשר ביניהם, ומאפשרים לנטרל את "רוח הקרב" ואת ה"איום" על המוניטין של רופאים, דרך איום מתמיד בתביעות משפטיות, וגוון של האשמות חמורות על פשעים נגד האנושות - לדעתי אפשר להגיע למצב שבו ייווצר שינוי אמיתי ומשמעותי בנושא.
ברור לי שלא יקרה שמחר בבוקר כל אירגוני הבריאות בעולם יכריזו על הפסקה גורפת של מתן כל החיסונים.
אבל ברור לי גם שמה שהיה לפני עשרים ושלושים שנה - שבו לרוב הילדים (לפחות במערב) היתה בריאות וחיוניות יפה ועולצת, זה כבר לא המצב היום.
אנחנו לא פועלים מתוך מה שהיה, כי הוא כבר איננו. ואנחנו לא פועלים מתוך מה שנדמה לנו שיכול להיות, כי זה בדיוק כמו לשחק ב"נדמה לי", ואם אנחנו רוצים לפעול ולחתור אל מה שהיינו רוצים שיהיה, או מה שאנחנו מאמינים שיהיה הכי בריא לטובת ילדינו - עלינו להבין היטב מה יש בפועל עכשיו, ואיך נבון להוביל ל"יהיה" בצורה נבונה.
אם בדרך של מלחמה - סביר להניח שלא רק שלא נגיע לשם, אלא גם עוד תפחת הלגיטימיות של פועלם של מתנגדי חיסונים.
יתרה מזאת - אם הקבוצה המצומצמת של "מתנגדי חיסונים" שפעילה כיום "חמקה" תחת הרדאר של עיני החוק בנושאי בריאות, הרי שמתוך עמדת מלחמה - עלולים לשלם על זה מחיר כבד הבאים בתור.
לא הייתי רוצה לראות שנגיע למצב שבו כל אירגוני הבריאות בעולם יתאחדו להוביל למצב שבו בכל המדינות יהיה חיסון בכפיה.
ילדים ישלמו על זה מחיר כבד. הורים ישלמו על זה מחיר כבד. ורופאים - שרק התחילו להשיל את דעותיהם הקדומות, ולתת את הדעת בנושא - גם אם שלא לפרוטוקול בינתיים - ייאלצו לחזור ולהתבצר, וליישר קו עם הממסד.
אלו אולי הגיגים,
אבל איך אנפילד אומר: לא מספיק להיות צודק. צריך להיות גם חכם.
קשת, בבוקר נטול רפרנסים
מהמקום בו אני נמצא
קשת,
יש הבדל גדול בעיני להביא עדותו של נפגע חיסונים כלשונה, מפיו, בהשוואה לכתיבה של גוף שלישי: "הורים מדווחים לי". המדיניות שלנו בעמותה לא לתווך בין מקור המידע לבין הפרשנות / משמעות שלה באופן רשמי, גם אם מקור המידע הוא נפגע חיסונים. נשאל שאלות, נעלה תהיות, אבל לא נצפה מהציבור לסמוך על מידע / נתונים שאנו מציגים, רק כי אנחנו נאמר לציבור: "תסמכו עלינו, קיבלנו דיווחים...". אפשר כמובן להתווכח עם המדיניות הזו, אך זו המדיניות שלנו כרגע.
ישנו דיאלוג וניסיונות להתקרבות בין העמותה לבין הממסד. אנו נפגשים באופן שוטף בכנסים, באולפני הטלוויזיה, בתכתובות ופנים אל פנים. לפני כשנתיים נפגשנו 3 נציגי העמותה עם פרופ' סומך והצוות שלו בוולפסון. לאחר שעתיים שיחה, סיכמנו לבצע מחקר רטרו משותף המשווה בין מחוסנים לבלתי מחוסנים. למחרת התחלנו לגלגל אימיילים עד שהם קיבלו רגליים קרות ונסוגו.
אין רצון פוליטי (בכל העולם) לבצע מחקרים שכאלו. על מנת להביא מחקר איכותי לפרסום בכתב עת נחשב - חייבים רצון פוליטי, והשפעת התעשיה העצומה לא מאפשרת את זה. תשאלי את עצמך - עם כל הרופאים והמומחים המותחים ביקורת, ארגונים כמו העמותה שלנו בעולם וכמות גדולה של נפגעי חיסונים - איך זה לא קרה עדין? מדוע היה צורך בחקיקה(!) בארה"ב לביצוע מחקר שכזה (ועוד לא ראינו שזה קורה)? התשובה - אין רצון פוליטי.
אלו לא הגיגים, אלו חוויות של שנים.
מור, בלילה נטול עירנות
קשת,
יש הבדל גדול בעיני להביא עדותו של נפגע חיסונים כלשונה, מפיו, בהשוואה לכתיבה של גוף שלישי: "הורים מדווחים לי". המדיניות שלנו בעמותה לא לתווך בין מקור המידע לבין הפרשנות / משמעות שלה באופן רשמי, גם אם מקור המידע הוא נפגע חיסונים. נשאל שאלות, נעלה תהיות, אבל לא נצפה מהציבור לסמוך על מידע / נתונים שאנו מציגים, רק כי אנחנו נאמר לציבור: "תסמכו עלינו, קיבלנו דיווחים...". אפשר כמובן להתווכח עם המדיניות הזו, אך זו המדיניות שלנו כרגע.
ישנו דיאלוג וניסיונות להתקרבות בין העמותה לבין הממסד. אנו נפגשים באופן שוטף בכנסים, באולפני הטלוויזיה, בתכתובות ופנים אל פנים. לפני כשנתיים נפגשנו 3 נציגי העמותה עם פרופ' סומך והצוות שלו בוולפסון. לאחר שעתיים שיחה, סיכמנו לבצע מחקר רטרו משותף המשווה בין מחוסנים לבלתי מחוסנים. למחרת התחלנו לגלגל אימיילים עד שהם קיבלו רגליים קרות ונסוגו.
אין רצון פוליטי (בכל העולם) לבצע מחקרים שכאלו. על מנת להביא מחקר איכותי לפרסום בכתב עת נחשב - חייבים רצון פוליטי, והשפעת התעשיה העצומה לא מאפשרת את זה. תשאלי את עצמך - עם כל הרופאים והמומחים המותחים ביקורת, ארגונים כמו העמותה שלנו בעולם וכמות גדולה של נפגעי חיסונים - איך זה לא קרה עדין? מדוע היה צורך בחקיקה(!) בארה"ב לביצוע מחקר שכזה (ועוד לא ראינו שזה קורה)? התשובה - אין רצון פוליטי.
אלו לא הגיגים, אלו חוויות של שנים.
מור, בלילה נטול עירנות
אני כותבת בגוף ראשון, לפחות בינתיים
בכל מקרה, לא סיפרתי כאן על איזו שמועה ששמעתי בשיחת נשים במהלך ביקור בגינה הציבורית.
אם תתפסו אותי על חם בכזה - תדעו מראש שאני מתארת הלך רוח, ולא "עובדה".
העליתי כמה רעיונות...
כנראה שהפרופסור
וצוותו בוולפסון אינם הכתובת היחידה לנסות ליצור גשר כזה, או רב-שיח.
אני משערת שגם אם ברמת העניין והרצון, או הסקרנות המקדמית ליצור חקר משותף כזה - הרי שכנראה דרושה גם הסכמה של משרד הבריאות לחקר משותף כזה.
חקר רשמי - לפחות כרגע, יכול להתפרש כהסכמה ללגיטימיות של התנגדות לחיסונים. ובדיוק כפי שכבר אמרת - הקרקע בתנאיה של מדיניות הבריאות כרגע, לא יכולה להתגמש עד לנקודה כזאת.
מצד שני, יש עוד כמה רופאים בארץ.
זה היה לפני שנתיים.
ואולי צריך איזו גמישות מחשבתית כדי להכשיר קרקע מתאימה, או מים "בטוחים", לקדם חקר משותף כזה.
קשת, בשבוע חדש עם מחשבות על דרך יצירתית לבניית גשרים
בכל מקרה, לא סיפרתי כאן על איזו שמועה ששמעתי בשיחת נשים במהלך ביקור בגינה הציבורית.
אם תתפסו אותי על חם בכזה - תדעו מראש שאני מתארת הלך רוח, ולא "עובדה".
העליתי כמה רעיונות...
כנראה שהפרופסור
אני משערת שגם אם ברמת העניין והרצון, או הסקרנות המקדמית ליצור חקר משותף כזה - הרי שכנראה דרושה גם הסכמה של משרד הבריאות לחקר משותף כזה.
חקר רשמי - לפחות כרגע, יכול להתפרש כהסכמה ללגיטימיות של התנגדות לחיסונים. ובדיוק כפי שכבר אמרת - הקרקע בתנאיה של מדיניות הבריאות כרגע, לא יכולה להתגמש עד לנקודה כזאת.
מצד שני, יש עוד כמה רופאים בארץ.
זה היה לפני שנתיים.
ואולי צריך איזו גמישות מחשבתית כדי להכשיר קרקע מתאימה, או מים "בטוחים", לקדם חקר משותף כזה.
קשת, בשבוע חדש עם מחשבות על דרך יצירתית לבניית גשרים
עם הזמן, את תביני שלא ניתן לבנות גשרים
עם מש' הבריאות והשאר.
הניסיון עם סומך וצוותו היה כישלון ידוע מראש. אין שום סיכוי בעולם שהם היו דוחפים מחקר מחוסנים מול לא-מחוסנים. לתעשיה יש אינטרס עליון לא לעשות מחקר כזה, ולכן, כמובן, הוא לא נעשה עד היום.
מש' הבריאות לא יכול להרשות לעצמו לבנות גשרים, כיוון שבכך הוא פותח פתח לשקר הגדול להיחשף, וכנגד זה הם יאבקו עד טיפת דמם האחרונה, כי הם יודעים שהפסד עבורם יהיה קטסטרופאלי.
הדבר היחיד שאפשר לעשות בהקשר הזה הוא להבטיח להם חנינה אם יודו בפשעים שלהם. זה אולי יעזור בסיטואציה מסוימת לעכברים, כמו הד"ר הזוטר ממש' הבריאות שהיה פה בקיץ, לנטוש את הספינה הטובעת ולהפליל את הבוסים הגדולים.
על כן, הדרך הטובה ביותר, לטעמי, לסיים את האסון הזה של החיסונים היא לחשוף את האמת בפני עוד ועוד הורים. אם את שואלת אותי - זה מה שאת צריכה לעשות. תפתחי בלוג. ותתארי בו הכל. הכל. כל רופא שהכזיב - פרק. תנסי לעניין מישהו לעשות מזה סדרה.
עם מש' הבריאות והשאר.
הניסיון עם סומך וצוותו היה כישלון ידוע מראש. אין שום סיכוי בעולם שהם היו דוחפים מחקר מחוסנים מול לא-מחוסנים. לתעשיה יש אינטרס עליון לא לעשות מחקר כזה, ולכן, כמובן, הוא לא נעשה עד היום.
מש' הבריאות לא יכול להרשות לעצמו לבנות גשרים, כיוון שבכך הוא פותח פתח לשקר הגדול להיחשף, וכנגד זה הם יאבקו עד טיפת דמם האחרונה, כי הם יודעים שהפסד עבורם יהיה קטסטרופאלי.
הדבר היחיד שאפשר לעשות בהקשר הזה הוא להבטיח להם חנינה אם יודו בפשעים שלהם. זה אולי יעזור בסיטואציה מסוימת לעכברים, כמו הד"ר הזוטר ממש' הבריאות שהיה פה בקיץ, לנטוש את הספינה הטובעת ולהפליל את הבוסים הגדולים.
על כן, הדרך הטובה ביותר, לטעמי, לסיים את האסון הזה של החיסונים היא לחשוף את האמת בפני עוד ועוד הורים. אם את שואלת אותי - זה מה שאת צריכה לעשות. תפתחי בלוג. ותתארי בו הכל. הכל. כל רופא שהכזיב - פרק. תנסי לעניין מישהו לעשות מזה סדרה.
לגמרי לא מצפה שסתם תכתוב את זה באתר
בטח שלא על סמך עדות של אדם יחיד.
גם אילו הייתי מציגה בפניך את התעודות הרפואיות ש"צברתי" סביב הנושא - עדיין היתה זו רק עדות אחת.
לכן גם אמרתי - שאפשר להוסיף לבדוק עוד אצל רופאים בארץ שאצלם מתרכז טיפול בקבוצה של נפגעי חיסונים (לדוג' ד"ר רוזנטל, או ד"ר אניספלד).
אני אספר לך מה אני נאלצתי לעשות.
ראשית נאלצתי לעשות "תחקיר" עומק שתי וערב על כל הידוע על מחלת הנשיקה, ועל כל מחלות הקבוצה של ההרפסים.
אחר כך הייתי צריכה לעסוק ממש - במה שקוראים "ליקוטים סלקטיביים". איזו בושה.
חרשתי פורומים שבהם מתרכזות קבוצות גדולות של נפגעים במערכת החיסון, ונפגעים במערכת העצבים - ודרך מילות חיפוש ללקט עדויות נוספות, דומות, שונות, מצטלבות וכן הלאה... ממש זעיר-מחקר פרטי.
אגב, את כל אלו - נאלצתי לעשות תוך כדי ימים ולילות טרופים, עם ילד חולה קשות, במשך תקופה ממושכת הרבה יותר מכפי שהווירוסים האלו אמורים "לתת". ושבמהלכה לפחות אחד הרופאים שעברנו תחת ידיו (ס' מנהל מח' ילדים בבי"ח) - לאור חומרת הדברים, העלה השערה שלילד יש גידול בגזע המוח. הכל-הכל ניחשו עבורנו - ממש כיד הדמיון הטובה - הכל רק לא להודות שזה מהחיסון. שהרי ייתכן שאז - אילו מישהו השכיל עבורנו לחזור חזרה לנקודה בזמן שבה התרחשה הפגיעה - היינו מצליחים לקבל אבחנה נכונה, ובכך גם להימנע מהחמרות במצב, וגם אולי להגיע לטיפול נכון ומתאים.
אמירת האגב הזאת יכולה להיחשב לי כטיעון דמגוגי - אבל, היא מכוונת בעיקר כדי להצביע מצד אחד שוב על כשלים איבחוניים וטיפוליים בילדים נפגעי חיסונים, ומצד שני יש באמירה כדי לפקפק ב"איכות" המחקר שערכתי באותה עת.
מאוד מאוד ייתכן שאחרי, נגיד, שלושה שבועות ללא שינה - ייתכן שנשמטו פרטים חשובים בחקר שלי.
עם זאת - רק לשם הדוגמה, ביקור קצר בפורום אוטיזם בתפוז, וחיפוש בחלון החיפוש ל"מחלת הנשיקה", כבר מניב ריכוז של תוצאות של חתך אופייני אחד המתאר קבוצה רחבה של אנשים בעלי מכנה משותף על בסיס נוירולוגי שלוקחים את המחלה הזאת האופן חריף הרבה יותר מכלל האוכלוסיה.
זה נכון שאין בידי "מחקר מסודר" או קביל מבחינת קריטריונים אובייקטיביים. אבל כך "עברתי" מפורום אל פורום. וכך עברתי בין מחלה מקבוצת ההרפס אל מחלה נוספת מאותה קבוצה.
יש לזכור - שלפחות כיום, מרבית ההורים לילדים שנפגעו מחיסונים חיסנו על פי תכנית החיסונים. רבים מהם "גילו" שיש בעיה אחרי גיל שנה כשהילדים כבר מחוסנים לאבעבועות. רבים מהם די שוכנעו שזה לא מהחיסון. חלקם בכלל הגיעו לאבחנה אחרי גיל שנתיים - שזה כבר רחוק מאוד ממועד החיסון.
זה מגדיל את הקושי ב"לאתר" מידע.
מצד שני - במיוחד לאור החשיפה הביקורתית הרבה בנושא חיסונים, והעובדה שהורים רבים "מוזמנים" לשקול מחדש את תכנית החיסונים הפרטית שלהם, "החלטה מושכלת". וסביר להניח שיהיו הורים רבים - במיוחד אלו שחשים שילדם עשוי להימצא בקבוצת סיכון לפגיעה מחיסון - עשוי להיווצר מצב שבו תינוקות "רגישים" שלא יחוסנו לאבעבועות בגלל ההחלטה המושכלת הזאת.
אני משערת שכשזה יקרה, יהיו עוד "עדויות תומכות" לנושא שהעליתי.
ולכן גם העליתי את הדברים לכאן - כיוון שאני באמת מאמינה ש"שימור" האבעבועות, והעברתו הלאה - מבלי לתת את הדעת על טווח ארוך, מבלי לדעת איזה סוג של אבעבועות מעבירים, ולמי מעבירים ואיך מעבירים עשוי "להתהפך על ראשם" של מתנגדי חיסונים.
לכן גם הרחבתי עוד והצעתי שיתוף ב"הגיגים" עם קבוצות נוספות בחו"ל, קצת סיעור מוחות. ואולי גם יצירה של תכנית קצת יותר רחבה ומרחיקת רואי מסתם להמליץ להורים להימנע/לדחות/לוותר על חיסונים.
כתבתי על זה רבות בהודעתי לפולספגן, ובהודעות נוספות כאן.
אני מאמינה שכרגע יש מספיק מומחים ולא מעט ידע שהצטבר אצל "מתנגדי חיסונים" שיכולים לגבש תכנית כזאת.
המון רעש על לא כלום, (לימודי ספרות ומחזאות קלאסית בתיכון. את שייקספיר די לא חיבבתי בזמנו
)
בטח שלא על סמך עדות של אדם יחיד.
גם אילו הייתי מציגה בפניך את התעודות הרפואיות ש"צברתי" סביב הנושא - עדיין היתה זו רק עדות אחת.
לכן גם אמרתי - שאפשר להוסיף לבדוק עוד אצל רופאים בארץ שאצלם מתרכז טיפול בקבוצה של נפגעי חיסונים (לדוג' ד"ר רוזנטל, או ד"ר אניספלד).
אני אספר לך מה אני נאלצתי לעשות.
ראשית נאלצתי לעשות "תחקיר" עומק שתי וערב על כל הידוע על מחלת הנשיקה, ועל כל מחלות הקבוצה של ההרפסים.
אחר כך הייתי צריכה לעסוק ממש - במה שקוראים "ליקוטים סלקטיביים". איזו בושה.
חרשתי פורומים שבהם מתרכזות קבוצות גדולות של נפגעים במערכת החיסון, ונפגעים במערכת העצבים - ודרך מילות חיפוש ללקט עדויות נוספות, דומות, שונות, מצטלבות וכן הלאה... ממש זעיר-מחקר פרטי.
אגב, את כל אלו - נאלצתי לעשות תוך כדי ימים ולילות טרופים, עם ילד חולה קשות, במשך תקופה ממושכת הרבה יותר מכפי שהווירוסים האלו אמורים "לתת". ושבמהלכה לפחות אחד הרופאים שעברנו תחת ידיו (ס' מנהל מח' ילדים בבי"ח) - לאור חומרת הדברים, העלה השערה שלילד יש גידול בגזע המוח. הכל-הכל ניחשו עבורנו - ממש כיד הדמיון הטובה - הכל רק לא להודות שזה מהחיסון. שהרי ייתכן שאז - אילו מישהו השכיל עבורנו לחזור חזרה לנקודה בזמן שבה התרחשה הפגיעה - היינו מצליחים לקבל אבחנה נכונה, ובכך גם להימנע מהחמרות במצב, וגם אולי להגיע לטיפול נכון ומתאים.
אמירת האגב הזאת יכולה להיחשב לי כטיעון דמגוגי - אבל, היא מכוונת בעיקר כדי להצביע מצד אחד שוב על כשלים איבחוניים וטיפוליים בילדים נפגעי חיסונים, ומצד שני יש באמירה כדי לפקפק ב"איכות" המחקר שערכתי באותה עת.
מאוד מאוד ייתכן שאחרי, נגיד, שלושה שבועות ללא שינה - ייתכן שנשמטו פרטים חשובים בחקר שלי.
עם זאת - רק לשם הדוגמה, ביקור קצר בפורום אוטיזם בתפוז, וחיפוש בחלון החיפוש ל"מחלת הנשיקה", כבר מניב ריכוז של תוצאות של חתך אופייני אחד המתאר קבוצה רחבה של אנשים בעלי מכנה משותף על בסיס נוירולוגי שלוקחים את המחלה הזאת האופן חריף הרבה יותר מכלל האוכלוסיה.
זה נכון שאין בידי "מחקר מסודר" או קביל מבחינת קריטריונים אובייקטיביים. אבל כך "עברתי" מפורום אל פורום. וכך עברתי בין מחלה מקבוצת ההרפס אל מחלה נוספת מאותה קבוצה.
יש לזכור - שלפחות כיום, מרבית ההורים לילדים שנפגעו מחיסונים חיסנו על פי תכנית החיסונים. רבים מהם "גילו" שיש בעיה אחרי גיל שנה כשהילדים כבר מחוסנים לאבעבועות. רבים מהם די שוכנעו שזה לא מהחיסון. חלקם בכלל הגיעו לאבחנה אחרי גיל שנתיים - שזה כבר רחוק מאוד ממועד החיסון.
זה מגדיל את הקושי ב"לאתר" מידע.
מצד שני - במיוחד לאור החשיפה הביקורתית הרבה בנושא חיסונים, והעובדה שהורים רבים "מוזמנים" לשקול מחדש את תכנית החיסונים הפרטית שלהם, "החלטה מושכלת". וסביר להניח שיהיו הורים רבים - במיוחד אלו שחשים שילדם עשוי להימצא בקבוצת סיכון לפגיעה מחיסון - עשוי להיווצר מצב שבו תינוקות "רגישים" שלא יחוסנו לאבעבועות בגלל ההחלטה המושכלת הזאת.
אני משערת שכשזה יקרה, יהיו עוד "עדויות תומכות" לנושא שהעליתי.
ולכן גם העליתי את הדברים לכאן - כיוון שאני באמת מאמינה ש"שימור" האבעבועות, והעברתו הלאה - מבלי לתת את הדעת על טווח ארוך, מבלי לדעת איזה סוג של אבעבועות מעבירים, ולמי מעבירים ואיך מעבירים עשוי "להתהפך על ראשם" של מתנגדי חיסונים.
לכן גם הרחבתי עוד והצעתי שיתוף ב"הגיגים" עם קבוצות נוספות בחו"ל, קצת סיעור מוחות. ואולי גם יצירה של תכנית קצת יותר רחבה ומרחיקת רואי מסתם להמליץ להורים להימנע/לדחות/לוותר על חיסונים.
כתבתי על זה רבות בהודעתי לפולספגן, ובהודעות נוספות כאן.
אני מאמינה שכרגע יש מספיק מומחים ולא מעט ידע שהצטבר אצל "מתנגדי חיסונים" שיכולים לגבש תכנית כזאת.
המון רעש על לא כלום, (לימודי ספרות ומחזאות קלאסית בתיכון. את שייקספיר די לא חיבבתי בזמנו
המלצות העמותה
קשת,
כפי שאת רואה, בעמותה אנו עוסקים במתן מידע ולא במתן המלצות.
כפי שלא תראי אצלנו המלצה להדביק ילדים, לחסן ילדים, לא לחסן ילדים, לתת לילדים מזון בריא וכו', כך גם לא תראי אצלנו המלצה שלא להדביק ילדים. אנו פשוט לא עוסקים בהמלצות!
וזה כלל לא קשור לפלורליזם שיש בתוך העמותה - חלקנו מחסנים חלקית, חלקנו לא מחסנים כלל, חלקנו אולי מדביקים בכוונה (אני לא יודע אפילו), חלקנו לא - גם כאן יש לכל אחד את האוטונומיה שלו להתנהל כאדם סוברני ללא קשר לפעילותו ותרומתו לעמותה. האמירה שאנו בעמותה לא נגד חיסונים, אלא בעד חיסונים יעילים ובטוחים, איננה בעלמא. לא היתה סיבה לקיומנו לו החיסונים היו כאלה.
כאן בפורום, בהחלט באופן חופשי יותר המייצג קודם כל את עצמי, אני מרשה לעצמי להביע את דעתי והמלצותי בנושאים רבים, וגם כאן כתבתי שאני באופן אישי לא תומך בפרקטיקה של הדבקה עצמית.וגם אמרתי את דעתי על טענתך בדבר הסיכון של אוכלוסיות מסוימות מהלא מתחסנים בשל שיחלוף זנים (וגם ללא היסוס אשנה אותה כאשר אשתכנע אחרת).
קשת,
כפי שאת רואה, בעמותה אנו עוסקים במתן מידע ולא במתן המלצות.
כפי שלא תראי אצלנו המלצה להדביק ילדים, לחסן ילדים, לא לחסן ילדים, לתת לילדים מזון בריא וכו', כך גם לא תראי אצלנו המלצה שלא להדביק ילדים. אנו פשוט לא עוסקים בהמלצות!
וזה כלל לא קשור לפלורליזם שיש בתוך העמותה - חלקנו מחסנים חלקית, חלקנו לא מחסנים כלל, חלקנו אולי מדביקים בכוונה (אני לא יודע אפילו), חלקנו לא - גם כאן יש לכל אחד את האוטונומיה שלו להתנהל כאדם סוברני ללא קשר לפעילותו ותרומתו לעמותה. האמירה שאנו בעמותה לא נגד חיסונים, אלא בעד חיסונים יעילים ובטוחים, איננה בעלמא. לא היתה סיבה לקיומנו לו החיסונים היו כאלה.
כאן בפורום, בהחלט באופן חופשי יותר המייצג קודם כל את עצמי, אני מרשה לעצמי להביע את דעתי והמלצותי בנושאים רבים, וגם כאן כתבתי שאני באופן אישי לא תומך בפרקטיקה של הדבקה עצמית.וגם אמרתי את דעתי על טענתך בדבר הסיכון של אוכלוסיות מסוימות מהלא מתחסנים בשל שיחלוף זנים (וגם ללא היסוס אשנה אותה כאשר אשתכנע אחרת).
אני התייחסתי אך ורק לנושא ההדבקה וההפצה
לגבי מכתבי הפצה, אני חושבת שכולם ללא יוצא מן הכלל לא יעיזו לעשות זאת בארץ.
לגבי הדבקה, יהיו כאלו שבדעתו של מור סגמון לא להדביק כלל ויהיו כאלו שכן בעד הדבקה של חלק מהמחלות בעיתוי אופטמלי מבחינת חוזקו הבריאותי של ילדם.
מי שמוסרי, לא יילך וידביק אחר ללא ידיעתו ואני אישית רואה בזה אפילו מעשה פלילי.
לכן, גם מכעיס אותי שהורים שולחים ילדים חולים לגן ולבי"ס רק בכדי לא להפסיד יום עבודה ולא אכפת להם שאח"כ הורים אחרים יפסידו בגלל שילדם הדביק אותם.
לגבי מכתבי הפצה, אני חושבת שכולם ללא יוצא מן הכלל לא יעיזו לעשות זאת בארץ.
לגבי הדבקה, יהיו כאלו שבדעתו של מור סגמון לא להדביק כלל ויהיו כאלו שכן בעד הדבקה של חלק מהמחלות בעיתוי אופטמלי מבחינת חוזקו הבריאותי של ילדם.
מי שמוסרי, לא יילך וידביק אחר ללא ידיעתו ואני אישית רואה בזה אפילו מעשה פלילי.
לכן, גם מכעיס אותי שהורים שולחים ילדים חולים לגן ולבי"ס רק בכדי לא להפסיד יום עבודה ולא אכפת להם שאח"כ הורים אחרים יפסידו בגלל שילדם הדביק אותם.
נו, אז אחרי שסוף סוף לקחת צד, ואתה בעד ביטול
תכנית החיסונים, האם אתה מוכן להגיש בג"צ נגד משרד הבריאות בעניין? גם אני רוצה להשהות את תכנית החיסונים, נניח לחמש שנים, אבל אני לא ממהר לקבוע אם זה טוב או רע לבריאות הציבור, אני רוצה לראות מה יהיו התוצאות. סקרנות גרידא.
וגם רציתי הסבר, מה כולל "המאזן הכולל" שעשית, שתמורתו אתה מוכן לשלם בעליית תחלואה?
תכנית החיסונים, האם אתה מוכן להגיש בג"צ נגד משרד הבריאות בעניין? גם אני רוצה להשהות את תכנית החיסונים, נניח לחמש שנים, אבל אני לא ממהר לקבוע אם זה טוב או רע לבריאות הציבור, אני רוצה לראות מה יהיו התוצאות. סקרנות גרידא.
וגם רציתי הסבר, מה כולל "המאזן הכולל" שעשית, שתמורתו אתה מוכן לשלם בעליית תחלואה?
אני תוהה לגבי המשפט הבא שלך -
"אני מודה גם בפה מלא - שאילו ידעתי אז את מה שאני יודעת היום, הייתי נוהגת אחרת בנוגע לתכנית החיסונים עצמה. ואין ספק בכלל שהייתי נמנעת לחלוטין מהמנה השנייה לחיסון שנתתי בהמלצת הרופא, ושפגעה בבני פגיעה בלתי הפיכה - שגם מובילה להחמרות נוירולוגיות ובריאותיות נוספות במהלך הזמן" (ההדגשה כמובן שלי
)
רציתי לשאול אותך, למה כן היית נותנת את המנה הראשונה?
"אני מודה גם בפה מלא - שאילו ידעתי אז את מה שאני יודעת היום, הייתי נוהגת אחרת בנוגע לתכנית החיסונים עצמה. ואין ספק בכלל שהייתי נמנעת לחלוטין מהמנה השנייה לחיסון שנתתי בהמלצת הרופא, ושפגעה בבני פגיעה בלתי הפיכה - שגם מובילה להחמרות נוירולוגיות ובריאותיות נוספות במהלך הזמן" (ההדגשה כמובן שלי
רציתי לשאול אותך, למה כן היית נותנת את המנה הראשונה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.