שוב ירידה לפסים אישיים? אני לא מאמין!
אתה טוען: "אז רוץ לך לדרכך, עכברא (או עכברע) והתחבא לך". שוב ירידה לפסים אישיים?
אתה מצהיר: "אין בדעתי להפוך דיון פסיכולוגי לדיון אובייקטיבי. אם מסוגל אתה להתבוננות פסיכולוגית - מה טוב. אם לא - אין אף דרך לשכנעך בנתוני התבוננות שכזו". אין לי שום בעייה אם תצהיר כאן, שכל מה שכתבת על הנראים בסרט, משקף את התבוננותך הסוביקטיבית בלבד, אבל אם כך - אז יש להתייחס אליה בדיוק ככזו: התבוננות סוביקטיבית שלך, ושלך בלבד.
אתה טוען: "ניכר שאתה מזהה שיפוט מוסרי עם שיפוט מדיני". האמנם? אני רק רומז, שבין סוגי השיפוט הללו יש איזושהי חפיפה, גם היא אינה חד-חד ערכית. למשל, הן החוק והן המוסר אוסרים לגנוב, ומרשים לשולמית אלוני לצטט את החוק המקראי "מחלליה מות יומת" כדי להוכיח שהיהדות המקורית אינה הומאנית. מה שאני רק מוסיף לטעון בהקשר זה הוא, שהמוסר מרשה זאת לא רק לבני אדם חילוניים (כביכול בעלי דם כחול) כדוגמת שולמית אלוני, אלא גם לחרדים (כביכול בעלי דם שחור) כדוגמת משה גפני, בבואו לצטט את החוק המקראי כדי להוכיח שהיהדות המקורית אינה היהדות של שולמית אלוני. שים לב, שכאשר אני מסתייע בחוק היבש, אשר גם הוא מתנגד להפלות בין שולמית אלוני לבין משה גפני, אני עושה זאת לא כדי לרמוז שיש זהות בין שיפוט מוסרי לבין שיפוט מדיני, אלא כדי לרמוז שלדעתי בנקודה ספציפית זו של חופש הביטוי יש חפיפה בין השיפוט המוסרי לשיפוט המדיני, אף אם החפיפה הזו אינה תמיד עולה לכדי זהות מוחלטת כאשר מתחשבים בנקודות אחרות (למשל בכך שלמשל החוק מרשה לשקר לחברים למרות שהמוסר לא ממש מרשה זאת).
אתה טוען "אין זאת אלא שהחוק המוסרי שלך לא עומד בזכות עצמו, ונזקק לחוק המדיני כדי לכוונו ולתקפו". אם כבר אז הפוך: החוק המדיני, הוא הוא זה שנסמך (לעיתים קרובות) על עקרונות המוסר, כגון העיקרון שאסור לגנוב, עיקרון חופש הביטוי, וכדומה. לכן, כשיש ויכוח על עמדת המוסר בסוגיה פלונית, אז ניתן להסתייע בקביעת החוק, לפחות במסגרת של טיעון רטרוספקטיבי, גם אם לא כהוכחה (שהרי כאמור דווקא החוק הוא זה שמתבסס על המוסר ולא להפך).
אתה טוען: "פשקווילים שמסיתים לדין סקילה בגין חילול שבת אשר החוק לא יכול להרשיעם בשל סיבה טכנית (של שימוש בציטוט), נמצאים בעיניך כשרים בתכלית הכשרות מבחינה מוסרית". אתה שוב מניח את המבוקש: לפשקווילים שמשתמשים בציטוטים מקראיים בלבד, אתה מייחס הסתה לדין סקילה. ובכן, אפרופו טענתך על מה שבעיניי "כשר בתכלית הכשרות מבחינה מוסרית", אגלה לך לפחות מה לא כשר בעיניי: לא כשר בעיניי הניסיון, להתיימר (בשיטת האח הגדול של אורוול) להיכנס למוחם של המצטטים, ולייחס להם אינטרס להסית, למרות שהם רק ציטטו. כביכול יש בעלי דם כחול (כגון שולמית אלוני החילונית) אשר רשאים לצטט מתוך החוק המקראי ככל שיחפצו, ולעומתם יש בעלי דם שחור (כגון משה גפני החרדי) אשר מנועים מלצטט את החוק המקראי: ומי יקבע למי אסור לצטט ולמי מותר לצטט? לשיטתך, יקבעו אלו המתיימרים להיות קוראי מחשבות: הם מתיימרים להיכנס למוחו של המצטט, ולהחליט בשבילו מה הוא חשב ומה הוא התכוון. לדעתי המקרה הזה משקף דוגמה טובה, שבה החוק היבש (המתיר לצטט) שואב את כוחו מן המוסר (כמובן לא להפך).
אתה טוען "משול אתה לטכנאי נשק להשמדה המונית אשר מתנער מההשלכות של המכלול שבו הוא משרת בתפקיד". כבר עדיף להיות טכנאי של נשק להשמדה המונית, מאשר לקחת בני אדם שרק מצטטים, ולייחס להם עיסוק בכלי נשק להשמדה המונית, על מנת שאחר כך יהיה ניתן להצדיק מוסרית את סתימת פיותיהם, בניגוד לעיקרון חופש הביטוי. בעניין זה, משבח אני את ליבוביץ, שהתנגד לכל צנזורה.
אתה טוען "אם אתה מעוניין בדיון טכני - אתה מוזמן ללכת לטכנאי כלשהו ולדבר איתו". היכן ראית שאני מעוניין בדיון טכני? אדרבא, פעמים רבות היבהרתי שאני נגד ניצחונות טכניים, וגם היבהרתי כי היתרון הטכני אשר (כנראה) יש לי עליך (בכך שאני קראתי את הספר ואתה כנראה לא) "מאד מפריע לי לקדם את הדיון, כי אני מעוניין במצב של איזון טכני בין שני העמיתים לדיון". אז אני חוזר ושואל, היכן ראית שאני מעוניין בדיון טכני, שעה שאני כל הזמן מנסה לנטרל את ההשפעה שישנה לנקודות הטכניות, על מנת שיהיה ניתן להתמקד בגופו של עניין? על כל פנים, כאשר ליבוביץ מחה נגד צנזורה, הוא לא טען טענה טכנית, אלא אמר משהו מאד מהותי. הוא חשש מהאח הגדול! האם זהו חשש טכני בעיניך?
אתה טוען "בעיני זו מנטליות של עבד, אשר ללא מורא מלכות, מוכן לכל עוול". מי שמתנגד לכל צנזורה, אינו מוכן לקבל שום עול טכני, אפילו לא את עול הצנזורה. העול היחיד הלגיטימי בעיניי, הוא עול המוסר. ומבחינה מוסרית, לא כשר בעיניי הניסיון, להתיימר (בשיטת האח הגדול של אורוול) להיכנס למוחם של המצטטים, ולייחס להם אינטרס להסית, למרות שהם רק ציטטו.
אתה טוען "כל איש העוסק בחוק יודע שבחוק יש פרצות, ועל כך אומרים חז"ל לא עכברא גנב אלא חורא גנב". דווקא במקרה הזה, החוק היבש המתיר לצטט, שואב את כוחו מן המוסר, לא מדברי חז"ל.
אתה שואל "למה לזעום עליך שראית פירצה". אין זו פירצה, אלא זו נקודה שבה החוק חופף למוסר. ואגב הוא חופף גם לדעתו של ליבוביץ, שהתנגד לכל שיטה המתירה לאחרים להיכנס למוחו של מישהו כדי לקבוע בשבילו את מה לא ראוי לצטט.
אתה טוען: "לא בך האשם - אלא בכך שאינך סגור בכלא הרמטי של חוק ומכונה. רק בתוך כלא שכזה היית יודע מה טוב ומה רע". מה שרע, זה להתיימר להיכנס למוחם של בני אדם על מנת להחליט בשבילם את מה ראוי לצטט.
אתה טוען "הנח לי כי אינני מעוניין להכריחך להיות אדם וגם לא לכלוא את רוחך אשר חפצה בטכנאות ובסופיסטיקה משפטית. זה למעלה מכוחותי לשכנעך בדברים שנמצאים בספירה שאין אתה שוכן בה או שאינך רוצה לשכון בה". שים לב, שאת כל דבריך הנ"ל כלפיי יכולתי גם אני לכתוב כלפיך, אלא שאני מעוניין בהתמקדות בגופו של עניין, ולכן נמנעתי מזה.
אז הנה אחזיר אותך לגופו של עניין: במה ביריוני תג מחיר יודו-נאצים? הרי גם אתה מודה, שלפחות רובו של הטרור האיסלאמי אינו נאצי, כי כשהוא פוגע בחפים מפשע הוא לא עושה זאת מטעמי גזע אלא כנקמה על הכיבוש, נכון? והרי גם כשביריוני תג מחיר פוגעים בחפים מפשע הם לא עושים זאת מטעמי גזע אלא מטעמי "תג מחיר" כלומר כנקמה על פגיעה קודמת בהתישבות בגדה! הרי עצם השם "תג מחיר" מעיד שהמניע כאן הוא נקמה בלבד, ממש במקביל למניע של הטרור הפלסטיני! אז אני חוזר ושואל: איפה כאן הנאציזם? יתר על כן: מצד אחד טוען (בהודעתך הקודמת): "לאיסלאם הפונדמנטליסטי עדיין חסרה תורת גזע כדי להיקרא נאציזם", ומצד שני אתה טוען (שם): "לגבי ההשוואה בין אפשרות המרת הכופרים ביהדות ובאיסלם - מקובלת עלי הערתך שגם ביהדות הדבר כך". אז כשאני עושה אחד ועוד אחד אני מסיק, לשיטתך, שגם ביהדות לא ניתן למצוא גזענות, ולכן חוזרת שאלתי ביתר-שאת: היכן הנאציזם?
לסיכום, גם ממך מצופה להזדעק נוכח דברי ליבוביץ!
אתה טוען: "אז רוץ לך לדרכך, עכברא (או עכברע) והתחבא לך". שוב ירידה לפסים אישיים?
אתה מצהיר: "אין בדעתי להפוך דיון פסיכולוגי לדיון אובייקטיבי. אם מסוגל אתה להתבוננות פסיכולוגית - מה טוב. אם לא - אין אף דרך לשכנעך בנתוני התבוננות שכזו". אין לי שום בעייה אם תצהיר כאן, שכל מה שכתבת על הנראים בסרט, משקף את התבוננותך הסוביקטיבית בלבד, אבל אם כך - אז יש להתייחס אליה בדיוק ככזו: התבוננות סוביקטיבית שלך, ושלך בלבד.
אתה טוען: "ניכר שאתה מזהה שיפוט מוסרי עם שיפוט מדיני". האמנם? אני רק רומז, שבין סוגי השיפוט הללו יש איזושהי חפיפה, גם היא אינה חד-חד ערכית. למשל, הן החוק והן המוסר אוסרים לגנוב, ומרשים לשולמית אלוני לצטט את החוק המקראי "מחלליה מות יומת" כדי להוכיח שהיהדות המקורית אינה הומאנית. מה שאני רק מוסיף לטעון בהקשר זה הוא, שהמוסר מרשה זאת לא רק לבני אדם חילוניים (כביכול בעלי דם כחול) כדוגמת שולמית אלוני, אלא גם לחרדים (כביכול בעלי דם שחור) כדוגמת משה גפני, בבואו לצטט את החוק המקראי כדי להוכיח שהיהדות המקורית אינה היהדות של שולמית אלוני. שים לב, שכאשר אני מסתייע בחוק היבש, אשר גם הוא מתנגד להפלות בין שולמית אלוני לבין משה גפני, אני עושה זאת לא כדי לרמוז שיש זהות בין שיפוט מוסרי לבין שיפוט מדיני, אלא כדי לרמוז שלדעתי בנקודה ספציפית זו של חופש הביטוי יש חפיפה בין השיפוט המוסרי לשיפוט המדיני, אף אם החפיפה הזו אינה תמיד עולה לכדי זהות מוחלטת כאשר מתחשבים בנקודות אחרות (למשל בכך שלמשל החוק מרשה לשקר לחברים למרות שהמוסר לא ממש מרשה זאת).
אתה טוען "אין זאת אלא שהחוק המוסרי שלך לא עומד בזכות עצמו, ונזקק לחוק המדיני כדי לכוונו ולתקפו". אם כבר אז הפוך: החוק המדיני, הוא הוא זה שנסמך (לעיתים קרובות) על עקרונות המוסר, כגון העיקרון שאסור לגנוב, עיקרון חופש הביטוי, וכדומה. לכן, כשיש ויכוח על עמדת המוסר בסוגיה פלונית, אז ניתן להסתייע בקביעת החוק, לפחות במסגרת של טיעון רטרוספקטיבי, גם אם לא כהוכחה (שהרי כאמור דווקא החוק הוא זה שמתבסס על המוסר ולא להפך).
אתה טוען: "פשקווילים שמסיתים לדין סקילה בגין חילול שבת אשר החוק לא יכול להרשיעם בשל סיבה טכנית (של שימוש בציטוט), נמצאים בעיניך כשרים בתכלית הכשרות מבחינה מוסרית". אתה שוב מניח את המבוקש: לפשקווילים שמשתמשים בציטוטים מקראיים בלבד, אתה מייחס הסתה לדין סקילה. ובכן, אפרופו טענתך על מה שבעיניי "כשר בתכלית הכשרות מבחינה מוסרית", אגלה לך לפחות מה לא כשר בעיניי: לא כשר בעיניי הניסיון, להתיימר (בשיטת האח הגדול של אורוול) להיכנס למוחם של המצטטים, ולייחס להם אינטרס להסית, למרות שהם רק ציטטו. כביכול יש בעלי דם כחול (כגון שולמית אלוני החילונית) אשר רשאים לצטט מתוך החוק המקראי ככל שיחפצו, ולעומתם יש בעלי דם שחור (כגון משה גפני החרדי) אשר מנועים מלצטט את החוק המקראי: ומי יקבע למי אסור לצטט ולמי מותר לצטט? לשיטתך, יקבעו אלו המתיימרים להיות קוראי מחשבות: הם מתיימרים להיכנס למוחו של המצטט, ולהחליט בשבילו מה הוא חשב ומה הוא התכוון. לדעתי המקרה הזה משקף דוגמה טובה, שבה החוק היבש (המתיר לצטט) שואב את כוחו מן המוסר (כמובן לא להפך).
אתה טוען "משול אתה לטכנאי נשק להשמדה המונית אשר מתנער מההשלכות של המכלול שבו הוא משרת בתפקיד". כבר עדיף להיות טכנאי של נשק להשמדה המונית, מאשר לקחת בני אדם שרק מצטטים, ולייחס להם עיסוק בכלי נשק להשמדה המונית, על מנת שאחר כך יהיה ניתן להצדיק מוסרית את סתימת פיותיהם, בניגוד לעיקרון חופש הביטוי. בעניין זה, משבח אני את ליבוביץ, שהתנגד לכל צנזורה.
אתה טוען "אם אתה מעוניין בדיון טכני - אתה מוזמן ללכת לטכנאי כלשהו ולדבר איתו". היכן ראית שאני מעוניין בדיון טכני? אדרבא, פעמים רבות היבהרתי שאני נגד ניצחונות טכניים, וגם היבהרתי כי היתרון הטכני אשר (כנראה) יש לי עליך (בכך שאני קראתי את הספר ואתה כנראה לא) "מאד מפריע לי לקדם את הדיון, כי אני מעוניין במצב של איזון טכני בין שני העמיתים לדיון". אז אני חוזר ושואל, היכן ראית שאני מעוניין בדיון טכני, שעה שאני כל הזמן מנסה לנטרל את ההשפעה שישנה לנקודות הטכניות, על מנת שיהיה ניתן להתמקד בגופו של עניין? על כל פנים, כאשר ליבוביץ מחה נגד צנזורה, הוא לא טען טענה טכנית, אלא אמר משהו מאד מהותי. הוא חשש מהאח הגדול! האם זהו חשש טכני בעיניך?
אתה טוען "בעיני זו מנטליות של עבד, אשר ללא מורא מלכות, מוכן לכל עוול". מי שמתנגד לכל צנזורה, אינו מוכן לקבל שום עול טכני, אפילו לא את עול הצנזורה. העול היחיד הלגיטימי בעיניי, הוא עול המוסר. ומבחינה מוסרית, לא כשר בעיניי הניסיון, להתיימר (בשיטת האח הגדול של אורוול) להיכנס למוחם של המצטטים, ולייחס להם אינטרס להסית, למרות שהם רק ציטטו.
אתה טוען "כל איש העוסק בחוק יודע שבחוק יש פרצות, ועל כך אומרים חז"ל לא עכברא גנב אלא חורא גנב". דווקא במקרה הזה, החוק היבש המתיר לצטט, שואב את כוחו מן המוסר, לא מדברי חז"ל.
אתה שואל "למה לזעום עליך שראית פירצה". אין זו פירצה, אלא זו נקודה שבה החוק חופף למוסר. ואגב הוא חופף גם לדעתו של ליבוביץ, שהתנגד לכל שיטה המתירה לאחרים להיכנס למוחו של מישהו כדי לקבוע בשבילו את מה לא ראוי לצטט.
אתה טוען: "לא בך האשם - אלא בכך שאינך סגור בכלא הרמטי של חוק ומכונה. רק בתוך כלא שכזה היית יודע מה טוב ומה רע". מה שרע, זה להתיימר להיכנס למוחם של בני אדם על מנת להחליט בשבילם את מה ראוי לצטט.
אתה טוען "הנח לי כי אינני מעוניין להכריחך להיות אדם וגם לא לכלוא את רוחך אשר חפצה בטכנאות ובסופיסטיקה משפטית. זה למעלה מכוחותי לשכנעך בדברים שנמצאים בספירה שאין אתה שוכן בה או שאינך רוצה לשכון בה". שים לב, שאת כל דבריך הנ"ל כלפיי יכולתי גם אני לכתוב כלפיך, אלא שאני מעוניין בהתמקדות בגופו של עניין, ולכן נמנעתי מזה.
אז הנה אחזיר אותך לגופו של עניין: במה ביריוני תג מחיר יודו-נאצים? הרי גם אתה מודה, שלפחות רובו של הטרור האיסלאמי אינו נאצי, כי כשהוא פוגע בחפים מפשע הוא לא עושה זאת מטעמי גזע אלא כנקמה על הכיבוש, נכון? והרי גם כשביריוני תג מחיר פוגעים בחפים מפשע הם לא עושים זאת מטעמי גזע אלא מטעמי "תג מחיר" כלומר כנקמה על פגיעה קודמת בהתישבות בגדה! הרי עצם השם "תג מחיר" מעיד שהמניע כאן הוא נקמה בלבד, ממש במקביל למניע של הטרור הפלסטיני! אז אני חוזר ושואל: איפה כאן הנאציזם? יתר על כן: מצד אחד טוען (בהודעתך הקודמת): "לאיסלאם הפונדמנטליסטי עדיין חסרה תורת גזע כדי להיקרא נאציזם", ומצד שני אתה טוען (שם): "לגבי ההשוואה בין אפשרות המרת הכופרים ביהדות ובאיסלם - מקובלת עלי הערתך שגם ביהדות הדבר כך". אז כשאני עושה אחד ועוד אחד אני מסיק, לשיטתך, שגם ביהדות לא ניתן למצוא גזענות, ולכן חוזרת שאלתי ביתר-שאת: היכן הנאציזם?
לסיכום, גם ממך מצופה להזדעק נוכח דברי ליבוביץ!