../images/Emo45.gif זו נקודה ממש טובה
הנקודה שהעלית, על להראות את התועלת שצומחת ממחלקות מדעי הרוח, היא נורא חשובה, ולא תופסת שום מקום בדיון הציבורי - וחבל. אבל לפני כן, אני מצטערת, אבל רשומות וכתבות מהזווית הזו תמיד מעלות לי את הסעיף: בבסיסן, שוב, עומדת תרבות ה"מגיע לי". כי מה שהלכה למעשה היא דורשת זה למצוא לה פתרון תעסוקתי. היא הלכה ובחרה במסלול קריירה, ועכשיו לא מוצאת עבודה. לא באופן כללי בעולם - בישראל. אבל מה ז'תומרת, היא רוצה עבודה בישראל, במקצוע שהיא בחרה לעצמה. אז שבבקשה יתקצבו. אין ויכוח שאלו שנמצאים כעובדים במשרה מלאה בתוך המערכת האקדמית צריכים להיות מתוגמלים כראוי. אבל באותה נשימה, אני חושבת שאת ההרחבה של הזכויות האלו צריכים לתת, אם כבר, לבסיס מצומצם יותר של אנשים. מה לעשות, בישראל - קל להשאר מתוך אינרציה בתוך האקדמיה. אתה מתחיל תואר ראשון על בסיס הציוני בגרות (וכל האוניברסיטאות הן ברות השוואה מבחינת רמה, ולכולן יש מערכת דרישות דומה). אחד המרצים שלך עושה משהו שמעניין אותך, וממילא אף אחד כבר לא מוצא עבודה עם תואר ראשון, אז ממשיכים לשני וחיים על מלגה משולבת עם לבדוק קצת תרגילים. סיימת תואר שני, אתה כבר מכיר את כולם, המנחה גם יכול להמליץ, ולהשיג מלגה לדוקטורט מתוך המערכת כשאתה כבר ממילא שם זה לא נורא קשה. אז או להכיר בכך שקל להשיג דוקטורט בישראל ולפיכך שבהכרח אין מה לעשות עם כל כך הרבה אקדמאים בתוך מדינת ישראל - או להפוך את הנגישות לקשה יותר. האופציה השניה, עבור מדינה נטולת משאבים שאינם הון אנושי, נראית מנוגדת לכל הגיון, אז אם נשארים עם האופציה הראשונה, אולי הגיע הזמן להפסיק ולקשקש על "בריחת מוחות"? ולא רק זה, אם מכירים בכך שזה לא האינטרס של מדינת ישראל לחתוך משמעותית את מספר הדוקטורנטים שלה, אז למי שכן ניגש ועושה דוקטורט, צריכה להיות האחריות האישית להכיר בכך. זה הימור, כמו כל הימור אחר, וחמור ממנו - כי הוא על הרבה מאוד. וחלק מהקבלה הזו היא להכיר בכך שאולי לא תהיה מסוגל להשיג משרה באקדמיה בישראל. ואם לחזור למה שטולקין אמר, אי אפשר לראות לאורך זמן את האוניברסיטאות אך ורק באור רומנטי של "למען המחקר". כל האוניברסיטאות העולמיות המובילות שאוהבים להשוות אליהן הן אוניברסיטאות פרטיות. שיקולים כלכליים וניהול כלכלי נכון עומדים מאוד גבוה בסדר העדיפויות שלהן. ובדיוק באותו אופן שוטרינריה אפשר ללמוד בישראל רק במקום אחד ורק אחרי תואר ראשון במדעי החיים, וכך מספר הוטרינרים מווסת היטב, יש מקום לשאול האם מדינה כל כך קטנה פשוט מוכרחה לתקצב כל כך הרבה תתי תחומים. אם התשובה היא כן, אז לכל הפחות יהיה הוגן לענות על השאלה "למה?" בתשובה שתסביר למה זה שווה את הכסף של המדינה על פני השקעה חלופית, ואפילו - השקעה חלופית במערכת החינוך.
