אוי כמה עצוב

[ayulli]

אוי

הבעיה עם תגובות מהסוג הזה היא שהן תמיד מייצרות איזושהי ציפייה ל"תגובת-מחץ" אינטיליגנטית, רהוטה ומפורטת במיוחד. אני כבר צריכה להתנצל על כך שלא אוכל לספק תשובה כזו בלי לפתוח סמינר בנושא, (וגם בגלל שאני עסוקה בלארוז לטיול בוויילס מחר). בשביל הסיפתח אני שולחת אותך לאנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, שהיא מקור נהדר ל"מבוא ל-" בלא מעט נושאים בתיאוריה ופילוסופיה פוליטית (הערכים עצמם וההפניות לקריאה נוספת). כמובן שאין ערך בפני עצמו ל"צדק חברתי", כי זה נושא רחב להחריד בעומקו ובהיקפו (ככה שאף אחד לא רוצה להתחייב לכתוב דבר כזה. זה כמו לכתוב ערך ל"דמוקרטיה"), אבל יש לא מעט דברים משיקים שמתוכם אתה יכול לעשות את האקסטרפולציות הנורמטיביות הרלוונטיות. מה בתפריט? שוויון (http://plato.stanford.edu/entries/equality/); תיאוריה אגליטריאנית (http://plato.stanford.edu/entries/egalitarianism/); צדק חלוקתי (http://plato.stanford.edu/entries/justice-distributive/); צדק כלכלי (http://plato.stanford.edu/entries/economic-justice/); צדק ומזל טוב/רע (http://plato.stanford.edu/entries/justice-bad-luck/). זה, אגב, אחד הנושאים הכי מעניינים בתחום, לדעתי. גמול (http://plato.stanford.edu/entries/desert/); אחריות מוסרית (http://plato.stanford.edu/entries/moral-responsibility/); ויש עוד המון - פשוט לך עם הלינקים שיש בסוף, אם יש נושאים קשורים שמעניינים אותך. מקורות והצעות לקריאה נוספת נמצאים בסוף כל ערך.

 

[ayulli]

ואגב סמינרים

אני חושבת שפעם עלתה כאן הצעה כזו, אבל מה דעת המשתתפים הנכבדים על ייסוד פינה שבועית של "הכר את החוקר" (שם זמני)? אולי עם הצגה קצרה של תכנית המחקר, סקירונת של מצב המחקר בתחום, וכו'?

 

[רוקדת בשחקים]

נשמע נהדר. ותודה על ההפניות המועילות ../images/Emo140.gif

 

[tulkin]

אני בעד...

אני עוד לא חוקר... אבל מוכן להציג שאלות מעניינות ורעיונות מעניינים. כל זאת אחרי שאחזור מהחופש. יוצאים מחר לפנות בוקר.

 

[רוקדת בשחקים]

אני מעוניינת בבחינה רעיונית רצינית שלהם

הנה אמרתי

 

[22ק ו ס ם]

מה זו תעסוקה הוגנת?

האם מי שמסיים דוקטורט חייב לקבל משרה באקדמיה דווקא? הרי מי שיש לו תואר דוקטורט בהכרח יקבל הצעות עבודה טובות יותר. אולי לא כאלו שהוא יהיה שלם איתן לגמרי, כאלו שהוא יעריך שהן פחות טובות ממה שהוא יכול להציע, אבל עדיין הן תהיינה טובות יותר מאלו שסיימו תואר ראשון לא? בסך הכל סגל אקדמי זה מסוג המשרות המאוד מצומצמות ביחס למשרות רבות אחרות בשוק.

 

[רוקדת בשחקים]

אני אצא מנקודת הנחה שהשאלה שלך אינה רטורית

תעסוקה הוגנת היא תעסוקה בה יש ביטחון תעסוקתי ומשכורת במשך 12 חודשים רצופים. תעסוקה הוגנת היא תעסוקה בה יש ביטחון סוציאלי והמעביד מפריש עבור העובד שלו פיצויי פיטורים, קרן השתלמות וקרן פנסיה. תעסוקה הוגנת היא תעסוקה בה כשאתה חולה משלמים לך על ימי מחלה ולא זורקים אותך לכלבים. תעסוקה הוגנת היא תעסוקה בה יש אופק תעסוקתי, כלומר אפשרות להתפתח מבחינה מקצועית ולהתקדם בשכר ובמעמד. זה לא קיים כיום באקדמיה. הסגל הזוטר מקבל משכורת 8 חודשים בשנה ללא כל תנאים סוציאלים, ולעיתים ללא כל תגמול הולם על העבודה שהוא מבצע מעבר להוראה עצמה (למשל שעות קבלה לסטודנטים, בדיקת מבחנים, הכנת מערכי שיעור וכד'). נכון להיום הסגל הזוטר לא יכול לעסוק במחקר משום שמעמדו באוניברסיטה, ככל שידוע לי, לא מאפשר לו לגייס תקציבי מחקר. משום שבכל שנה חבר סגל זוטר צריך "להמציא את עצמו מחדש" ולהתרוצץ כדי לסדר לעצמו עבודה בשנה"ל הבאה, קשה לומר שניתן לקיים מחקר ראוי. אתה יכול להמשיך לטעון שכולם ידעו שזה המצב ואף אחד לא רימה אותם ושדוקטורים לא חייבים לעבוד באקדמיה. זה עדיין לא הופך את המצב לתקין או לראוי. הדיון כאן אינו דיון מתבכיין בנוסח "למה לא סידרו לי עבודה", אלא דיון עקרוני ששואל מה מקומם של חוקרים באקדמיה, וכיצד ראוי שתתנהל ההשכלה הגבוהה בישראל. ובנימה אישית יותר אוסיף שבשונה ממה שנדמה לך, בתחום שלי דוקטורט הוא מכשלה רצינית למציאת עבודה ולא יתרון. כמו שכתבתי במקום אחר, עשיתי את הדוקטורט מסיבות רבות ומגוונות ולא רק כדי למצוא עבודה באקדמיה (או בכל מקום אחר בהקשר זה). העובדה שאני מודעת למצב הקשה של התחום לא גורמת לי לגלגל את האחריות למצב רק על כתפי מי שבחרו לעשות דוקטורט אלא לחפש דרכים כדי לתקן אותו, או לפחות למחות כנגדו.

 

[22ק ו ס ם]

הכל טוב ויפה

אני מסכים איתך לגבי ההגדרות של תעסוקה הוגנת, אבל מי קבע שתעסוקה כזו חייבת להיות באקדמיה? כל הדיון פה הוא על זה שאנשים חושבים שברגע שהם סיימו את הדוקטורט מגיע להם להיות במסלול לקביעות באקדמיה ואם לא, אז זה לא הוגן. האם את סבורה שבעל תואר דוקטורט לא יכול למצוא עבודה בתנאים שתיארת שאינה באקדמיה? אני בהחלט חושב שתעסוקת סגל זוטר מחפירה בארץ, אבל זה שוב, עניין של בחירה. גם אני התחלתי ללמוד תואר שני בארץ וגם זו הייתה סיבה מרכזית לעזיבה שלי. לאנשים יש בחירה אם הם מוכנים שינצלו אותם או לא. יש כאלו שבולעים את הגלולה המרה מתוך תקווה שבעתיד דברים ישתנו, אבל כשהם לא משתנים הם מאשימים את כל העולם. ושוב, המחאה נגד התנאים של דוקטורנטים בהחלט מקובלת עליי אבל היא לא קשורה לדיון על מה שכביכול מגיע לאנשים אחרי התואר. אלו שתי שאלות נפרדות.

 

[mummy]

לא לכל האנשים יש בחירה אם הם מוכנים שינצלו

אותם או לא. המשפט הזה לוקה בראיית עולם נאיבית למדי. אתה בין ברי המזל שיכלו לבחור. גם אני יכולה לבחור ואני אכן בוחרת - למרות שנדמה כאן לכולם שאני כל היום רק יושבת ומקטרת שלא נתנו לי, לקחו לי, עשו לי, ומגיע לי; אבל יש הרבה כאלה שלא. וכן, גם באקדמיה. אני מכירה אישית כמה כאלה שלא יכולים שלא לעבוד בארבע מכללות במקביל בהעסקה כמורים מן החוץ בלי שום אופק, בלי יכולת להתפנות לכתיבת מאמרים שיאפשרו להם להתקדם, בלי זכויות סוציאליות וכל השאר - אין צורך לחזור על זה שנית. הם צריכים להתפרנס והם עושים את מה שהם יודעים לעשות במקומות שמאפשרים להם לעשות את זה. ולא, הם לא יכולים לנסוע לחול שם האפשרויות הם בלתי מוגבלות. לא, הם לא באמת יכולים לבחור את מה שעל הנייר לכאורה פתוח בפניהם. יש כאלו שאולי יגידו שהם בוחרים להיות מנוצלים. אני מאד מקווה שאתה לא באמת מאמין בזה. ושנית, אני לא מבינה איך אתה יכול להפריד בין המחאה על תנאי הדוקטורנטים לבין המחאה שמועלית כאן על התנאים של הדוקטורים עצמם - כלומר מה שקורה אחרי הדוקטורט. ושוב, בוא ננסה להיות מדוייקים מספיק - בפעם המיליון, זה לא דיון על "מה שכביכול מגיע לאנשים אחרי התואר". זה דיון על מה שבפועל אפשרי, קיים, מוצע, נגיש (...) לאנשים שגמרו דוקטורט בארץ ולא רוצים לנסוע לחו"ל. לא כי מגיע להם משהו בגלל שהם עשו דוקטורט. אלא כי זו הדרך ההגיונית ביותר בשביל המערכת הזו להמשיך להתפתח, להתקיים, לשרוד - מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ אני מתכוונת - ולמרות זאת, היא יורה לעצמה בגלגלים ולאף אחד לא אכפת.

 

[22ק ו ס ם]

הבחירה היא לא רק בין לימודים בארץ לבין חו"ל

הבחירה יכולה להיות בין לימודים בכלל לבין משרה קבועה. סטודנטים לתארים מתקדמים הם לא האנשים היחידים שחושבים שהם מרוויחים פחות מדי, לא מתוגמלים או שהעבודה שלהם גרועה. אבל אנחנו שומעים הרבה פחות אנשים בעבודות אחרות שיוצאים כנגד המערכת. רוב האנשים פשוט מחפשים עבודות טובות יותר אם הם חושבים שהעבודה לא מתגמלת. סטודנטים מוכנים במקרים רבים לבלוע את זה כי הם חושבים שיש להם עתיד ורוד יותר, או כי האלטרנטיבות לא תמיד מוצלחות. אני בהחלט חושב שאם מסתכלים על התנאים של דוקטורנטים אז הם מחפירים ברובם. אבל כל אחד עושה לעצמו את השיקולים של עלות מול תועלת לגבי ההווה ולגבי העתיד. אולי כדאי למצוא עבודה חלקית משתלמת יותר כרגע ולהאט את המירוץ לדוקטורט? אולי שווה להשקיע הכל כדי לגמור עם זה כמה שיותר מהר בתקווה שבעתיד יהיה טוב יותר? הנקודה היא שעם כל הסבל היחסי של דוקטורנטים יש עבודות הרבה יותר גרועות ומתגמלות פחות. וכן, מערכת ההשכלה פוגעת בעצמה. זה לא אומר שאת אישית צריכה להפגע ממנה. יכול להיות שהמסקנה היום היא שללמוד בארץ זה משהו לא משתלם. אפשר למחות נגד זה, לנסות לשנות, אבל זה כרגע המצב.

 

[LastFlowers]

איזו משרה בדיוק?

לפחות בתחום יותר מדויק כמו 'מדעי החיים' זה לא רק שאין תקנים באקדמיה, גם אין כמעט משרות בשוק העבודה, ובפרט אם אתה חסר תואר שני. ברור שאוכל לעבוד במשרות שאינן משיקות איכשהו לתחום שלי כפי שעשיתי עד/במהלך התואר, אבל אז מה הטעם בכל המאמץ שהשקעתי והידע שרכשתי? היתכן שבזבזתי את מרבית שנות העשרים שלי לריק? אתה וודאי צריך להבין את התסכול שלנו כאן. קשה לקבל את העובדה שעבודה קשה לא נושאת את שכרה בצידה, חינכו אותי לחשוב בדיוק את ההיפך. לצורך העניין אני לא מתכוונת לחזור לאקדמיה בזמן הקרוב, ומעדיפה להשקיע את מרצי במציאת עבודה שאיכשהו תגרום לי לחשוב שאולי לא הכל היה לחינם. L.F

 

[the new L]

אבל כלפי מי התסכול מופנה?

אם אין עבודה בתעשיה, אז אין עבודה בתעשיה. אי אפשר להאשים בכך אף אחד. אני לא רואה שבעלי תואר בפילוסופיה מאשימים את התעשיה בכך שהיא לא מעסיקה אתם בתחום עבודתם. זה בהחלט יכול להיות מתסכל, אבל זה משהו שאדם לברר מראש לפני שהוא בוחר תחום לימודים, ואז להחליט בהתאם האם מתאים לו ללמוד תחום שאולי אין בו כמעט עבודה בתחום ממש. גם בתחום שאני לומד אין כמעט עבודה בתעשיה שהיא עבודה בתחום עצמו ממש (אך יש הרבה עבודות שמשתמשות בידע הנרכש בתחום), ובכל זאת אני בוחר ללמוד את התחום כי אני מלא בתשוקה מקצועית כלפיו, וכי אני מאמין בעצמי שאצליח למצוא עבודה בתחום, ואם לא - לאחר שאסיים פוסט, אם לא אמצא משרה, אפנה לתחומים משיקים לו.

 

[LastFlowers]

למי הוא מופנה?

א. לשיטת הסינון, כלומר, שיטת הבחירה השרירותית והלא משקפת הנהוגה כיום בתנאי הקבלה לתארים מתקדמים, ובפרט בתחום שלי. כאמור, השיטה הזאת יוצרת מצב בלתי נתפס של 'שחור או לבן', לפיו מי שרשאי להמשיך הלאה הוא מצטיין במיוחד / בעל קשרים במקומות הנכונים / בעל יכולות כלכליות. ב. למקסם השווא שעדיין מתעקשים להציג לכל המתעניינים בלימודים אקדמאיים, ובפרט במדעי החיים. מספיק שמישהו אחד כאן הצהיר בזכות כמות התקציבים "הגדולה" שזורמת לתחום שלנו, כדי לחזק את הטיעון שלי - אולי האריזה יפה, אבל מבפנים הכל רקוב. אם הייתי יודעת את זה בזמן אמת לא בטוח שהייתי פונה לתחום ובטח שהייתי נרשמת למוסד לימודים אחר. *רק כדי לסבר את האוזן - יש המון עבודה, אבל אין תקנים למשרות. חברות ביו-טכנולוגיות הן לא משהו שמשקיעים ששים להניח עליהן את כספם. ג. לפוליטיקה המדינית שלנו שמהווה קטליזטור לסינונים שרירותיים, מונעת פתיחתם של תקנים נדרשים באוניברסיטאות ומעמיקה את החובבנות המחקרית. ד. לאוניברסיטאות שמעניקות יחס מחפיר הגובל בניצול של תלמידי מחקר. ה. לתרבות המעוותת שלנו, בה איכשהו בעל השכלה אקדמאית = איום ומשמשת כרועץ תחת איצטלת "מוכשר מדי לתפקיד". כאמור, עכשיו כשאני מצויידת בים של מודעות, לקחתי החלטה מושכלת להתרחק מהאקדמיה. זה לא אומר שצריך לצקצק בלשון בכל אימת שמישהו בוחר להשאר למרות הכל. זה לא אומר שצריך לנקוט בשיטת זבש"ך - יכולת לבחור להיות בחו"ל (בעיקר כי יש כאלה שלא יכולים/רוצים להגיע לשם מאלף ואחת סיבות). זה לא אומר שמי שהחליט להשאר חושב "שמגיע לו משהו" אחר הדוקטורט או הפוסט. זה לא אומר שאסור לי לבקר ולכאוב את המצב. הדבר היחיד שאני כן יכולה להסכים עמו הוא לא להעיר על מר גורלך שבחרת במודע, דוקטורנט + יקר. זהו - שום דבר מעבר. L.F

 

[the new L]

אני לא מצליח להבין מה זה אומר

"ייצוג הולם של אוכלוסיות מוחלשות בקרב הסגל האקדמי" ? זה אומר שיתכן שיהיו מקרים שבהם תקבלי לעבודה מישהו שהוא פחות מוכשר ממישהו אחר?

 

[avshalomat]

זה אומר לדוגמה

לקבל מישהו שנגיד השיג ציונים קצת פחות טובים אבל מזהים אצלו פוטנציאל להגיע להגיע יותר רחוק אלמלא היה צריך לצאת לעבודה כל יום אחרי בית ספר במקום ללכת לחוג.

 

[the new L]

מדובר על חברי סגל, לא על סטודנטים

ציונים ממילא לא ממלאים כאן תפקיד.

 

[avshalomat]

אז תמצא איזשהי מקבילה רלוונטית

הנקודה היא שעזרה לאוכלסיות מוחלשות לא אומר בוא ניתן תקן ומגלות לכל מי רק רוצה, אלא לנסות להכניס לשיקולים גם גורמים נוספים לקבלת מועמד מלבד כמות הציונים שלו.

 

[the new L]

זהו, שלא נראה לי שיש מקבילה רלוונטית

כי מדובר באנשים שכבר סיימו דוקטורט + פוסט דוקטורט, כלומר הם כבר עסקו במקצוע שלהם כמה שנים.

 

[mummy]

וואו!! מדהים.

אתה באמת חושב ש- "השכלה גבוהה היא זכותו הטבעית של כל אדם באשר הוא אדם" היא טענה מקוממת??? אמאל'ה. אם אני מנסה לעקוף את כל התגובות שעולות לי כרגע בראש באופן אינטואיטיבי ואסוציאצטיבי ולענות לך באופן ענייני - וזה לא קל בכלל - אז אולי רק להגיד שכן, זו בהחלט זכותו הטבעית של כל אדם בעולם שבו השכלה גבוהה היא מפתח לאיכות חיים (אני מתאפקת שלא לומר השרדות אבל ניחא). מאידך זה בהחלט נכון שלא כל אדם בנוי להשכלה גבוהה, אבל זה עניין שלו, כבנאדם להחליט ו/או לגלות אם הוא מתאים או לא. המערכת מצידה בהחלט צריכה להיות נגישה לכולם. בתוכה יכולים וצריכים להיות רמות שונות ותהליך מקצועי - אני מדגישה, מקצועי - של התקדמות על פי הצלחה והתאמה - אבל נקודת הפתיחה בהחלט צריכה להיות נגישה לכל. אלוהים. הרעיון שהיא לא תהיה כזו באופן מוצהר ומכוון הוא מזעזע ומחריד. מה שמדהים אותי בכל הסיפור הזה, הוא שאני בכלל לא מבינה איך הגעת לזה. בשרשור הנוכחי. אם אני לא טועה, אנחנו לא מדברים כאן על נקודת הפתיחה - אנחנו מדברים כאן על שלב מתקדם יחסית - על הדוקטורט. ועוד הערה על סוגיית ה"הנגשה" (אצלי זה מעורר תמיד אסוציאציה של נוגשי עבדים משום מה... לא במקרה כנראה) - איכשהו נדמה לי שזו תגובת אנטי "טבעית" בקרב קבוצת יחידי הסגולה שלא היו צריכים להאבק על מקומם כי לרבים אחרים לא הייתה נגישות בכלל, והנה היום פתאום כשיש להם הרבה יותר מתחרים, ונהיה קשה יותר, וצריך להתאמץ - עולה הצורך להגביל את הנגישות. מה קרה לשוק חופשי ותחרות? לאן הם נעלמים פתאום? מאיפה הצורך להתערב לפתע (ולא שאני לא חושבת שאין כזה, להפך, אבל לא במקום הזה בכלל) - וזו לא הערה אישית כלפיך הכותב, אין לי מושג מי אתה ואני לא מכירה אותך בכלל. אלא הערה כלפי הטיעון הזה. כמו שאתה בעצמך אומר: "זה טבען של אליטות (גם מחקריות) - הן שואפות להגדיל את הכוח בידיהן, והכוח הזה נגזר מתקציבים שהם מקבלים, מכוח פוליטי למנות חוקרים, ושליטה על מאות אלפי סטודנטים" - מה זה הניסיון לחסום נגישות אם לא עוד מנגנון של אליטה לשמר את הכוח בידיה?

 

[Unicorn98]

סתרת את עצמך...

קודם כל אנחנו נאלץ להסכים לא להסכים. בעיניי השכלה גבוהה אינה זכות טבעית, בדיוק כמו שמרצדס אינה זכות טבעית או לגור במעונות אינה "זכות טבעית", או להבחר לכנסת אינה "זכות טבעית". בהזדמנות אפשר לפתח דיון מהן בכלל זכויות טבעיות בהקשרים המודרניים של החיים. את מדברת על שוק חופשי, הייתי תומך לחלוטין בשוק חופשי בהשכלה הגבוהה, אלמלא הייתי מממן (באמצעות המשכורת שלי והמסים שאנחנו משלמים בתוך משפחה) את "הזכות הטבעית". המדינה מממנת 70% מעלויות התארים שאת מגדירה כזכויות טבעיות. האם הזכות הטבעית של המדינה היא לעשוק אותי כפרט? אני מניח שתהנהני בפראות בראשך. נאלץ גם על כך להשאר חלוקים. בכל מקרה, אם היית מסכימה להשית את מימון ההשכלה על הפרט הבודד, הייתי מסכים בתורי לאפשר לאוני' לבחור מי לקבל ומי לא על בסיס תחרות חופשית. בקשר לסתירה עליה רמזתי בכותרת, הרי ברור שאת טועה. בתור אדם שמעריך את היכולת שלו לא מעט (ולא, ממש לא נולדתי עם כפית כסף בפה, הורי מהעשירונים הנמוכים בהחלט), היה לי הרבה יותר קל להתחרות מול המונים שהתקבלו בגלל שהמערכת מאוד "רחבה" ברמת ה-BA . את באמת מנסה לטעון שנגישות רחבה של המערכת לכל דיכפין ייטה ויתקבל, משפרת את המערכת? מסייעת לקדם את האקדמיה? אני מאמין שלא. הרי הרבה יותר קשה עבורי להתחרות מול מעט אנשים מוצלחים מאוד שהגיעו פנימה כדי להשתלב במערכת (מה שקורה בתארים מתקדמים ובאיזורי יוקרה באקדמיה), בהשוואה לתחרות קלה מול המוני בית ישראל. אבל הדיון הוא עקרוני, אם את חושבת שאני מנסה להפחית כניסה לאוני' כי זה משרת אותי באופן אישי, אני לא מתכוון לשכנע אותך אחרת. אבל אם הדיון הוא על מה טוב לאקדמיה (ובעקיפין לחברה), אז נוכל להתדיין. אני טוען שמשאבים יחסית מצומצמים (בגלל שישראל היא מדינה מצומצמת משאבים, מה לעשות, הלוואי ותקציב הבטחון היה מקוצץ בחצי מ-50 מיליארד ש"ח ל-25) - עדיף שיתחלקו על מעט אנשים, ולא על הרבה. איך בוחרים את האנשים, אני בהחלט מקבל את הטיעונים בנוגע לגיוון מעמדי בתוך האקדמיה. אבל השקעה במעט תחומים ומעט בעלי BA היא הכרחית לקיומה של מערכת השכלה בריאה. בשונה ממערכת החינוך הממלכתית, המסגרת האקדמית אינה מיועדת לקידום של רבים על חשבון מעטים, הן לוגיסטית והן איכותית. מה שקורה בפועל כתוצאה מההנגשה, היא ירידה תלולה ברמה. הרצאות של 500 איש, סמינרים של 50 איש וחוסר גישה למרצים. אני מניח שהתשובה שלך ושל סוציאליסטים אחרים לבעיה הוא קל: תוסיפו עוד 10 מיליארד ש"ח, מה איכפת. התשובה שלי היא התייעלות, צמצום קבלה, וניהול טוב יותר של המשאבים הקיימים.