שאלה מאד קשה שאלת אותי
והאמת שלשמחתי אני לא יודעת איך לענות עליה. מה הייתי עושה אם היא הייתה מבקשת לעבור לגור שם, וזו הייתה בקשה רצינית? אני חושבת שהייתי בודקת את העניין עם אבא שלה ואם זה היה מעשי מבחינת מקום בבית, בית ספר, צופים וכו', הייתי מאפשרת את זה - בלב כבד ובתנאי בל יעבור שלא יהיה יו-יו. כלומר, אי אפשר להגיד אני עוברת לגור אצל אבא, להפוך את העולם ואחרי שבוע להתחרט. או חודש. אם לעבור - אז לתקופת מינימום מסוימת שתאפשר לה לבדוק באמת אם זה מה שהיא רוצה. ברור שאם היא הייתה בוחרת לעשות את המעבר הזה, זה היה נגד רצוני. אבל אני מאד מקווה שהייתי יודעת לאפשר לה את הנסיון הזה, כדי שלא יהיה מצב שכל החיים היא תטען נגדי שרצתה לגור אצל אבא ואני לא אפשרתי לה. אני חוששת שזה היה פוגע מאד ביחסים ביננו. תראי, אני ממש לא יודעת אם מה שאני כותבת הוא מציאותי. אני מדמיינת מה הייתי עושה ואני יודעת שזה צבוע בצבעים ורודים של מה אני חושבת שנכון לעשות. אני מקווה שזה עוזר באיזשהו מקום. יום טוב.