אז איך חנונים מבלים?

[אוקסימורוני]

היו דברים הרבה יותר גרועים

זה עוד איכשהו שמר על המשמעות המקורית של מה שרציתי להגיד. מה תגיד על זה שבהצגה העצמית שלי לקחו משפט שאמרתי: "הרבה אנשים אומרים שאני חכם מאוד ואפילו גאון", ואז חיברו אותו עם משהו שנאמר בהקשר אחר לחלוטין: "האמת שזה נכון" (ואפשר ממש לשמוע את ה"הדבקה" שם...) זה הרבה יותר מזעזע.

 

[Thumpers]

אתה רציני?!

אז מה שנאמר על כך ש"They can't film you saying that, if it never came out of your mouth" זה לאו דווקא נכון? מעצבן. ממש, אבל ממש מעצבן.

 

[אוקסימורוני]

ודאי שזה לא נכון

שלא לדבר על זה שאתה נמצא שם כמה שבועות ואומר המון דברים, אז תמיד אפשר למצוא את המשהו שאמרת כדי לדחוף פנימה.

 

[Thumpers]

אתה לא...

יושב בבית ומחזיק את הראש וצועק "אהההההההההה?!" בטון מטורף למחצה, כשאתה שומע את דברים שמעולם לא אמרת, יוצאים מהפה שלך?

 

[elcool]

הוא יטען שלא...

אבל אני יודע ההפך

 

[Thumpers]

חחח - אני סומכת עלייך

 

[HouseAtreides]

קללות בערבית היו כשצפיתם בזה?

סתם כי הדבר הראשון שעובר לי בראש ש*אני* הייתי אומר זה The ssssss word...

 

[אוקסימורוני]

דווקא לא אטען שלא

זה אחד המתסכלים לראות את העריכה המגמתית, במיוחד כשהיא מוציאה אותי רע וכשאני יודע את האמת.

 

[מקורי3]

ואוו

אני הייתי ממש מתעצבנת עם כל העריכה המגמתית הזו. אני אתן דוגמא, מתי שהראו שאתה וזורנזון צחקתם על ירון, ממש התאכזבתי מההתנהגות שלכם בתור בני אדם, זה יצר לי אנטי נגדכם. שקראתי בפורום וראיתי שהכל תוצר של העריכה הרגשתי ממש מרומה. זה באמת לא בסדר, סתם ליצור אנטי נגדכם שבעצם זה בכלל לא היה המצב. בסיאוטציה שתיארתי עם ירון , באמת שלא צחקתם עליו ולא היה אכפת לכם שניצח? מה קרה שם בדיוק ? ועוד שאלה לחנונים שהשתתפו, אתם באמת מרגישים שהתוכנית תרמה ולמדתם ממנה? היחיד שאני בטוחה שזה באמת באמת תרם לו זה אור, כיוון שגם יש לו כלים להתנהג עם בנות וכמובן גם את נלה

 

[elcool]

אני מרגיש שקיבלתי משהו

לא ממה שעברתי בתוכנית (כמעט כלום) אלה העובדה שהייתי בתוכנית כזאת. הרגשתי שהגעתי לאיזה שוג של שיא, ומעכשיו אני משנה את עצמי. פעם הייתי הרבה יותר סגור, וניסיתי הרבה פעמים להיפתח ללא הצלחה, והתוכנית הזאת שברה לי כמעט את כל המחסומים. לפני כמעט ולא יכלתי לדבר עם זרים. היום אני עושה שלום לאנשים במרפסות.

 

[Thumpers]

לאנשים שאתה מכיר?

אני מבינה את התופעה, עד לפני כמה שנים, הייתי מורידה את הראש, אם הייתי עוברת ליד מישהו, כדי שלא יהיה את הרגע המביך בו לא יודעים אם להגיד שלום או לא. היום כבר פחות אכפת לי - כי הכי גרוע, אני אומרת שלום והבן אדם לא מכיר אותי.

 

[elcool]

זה הקטע! לאנשים שאני לא מכיר!

היום כמעט כל בן אדם שאני נפגש ונפרד, אני נותן חיבוק. חם כזה, מבפנים. פעם בקושי יד לחצתי לאנשים.

 

[HouseAtreides]

אני מקווה שתצליח להתמיד בזה ../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

לא יודע מה איתך, אבל בתיכון פחדתי להגיד אפילו "היי" לבנות (עם בנים לא היתה לי שום בעיה). במשך הזמן זה אמנם נעלם לגמרי, אבל עדיין נדיר מאד שאני יוזם חיבוקים ו/או נשיקות על הלחי. תמיד מלווה אותי חשש שהתלהבות חברתית יתרה (בדגש על יתרה) תוביל בהכרח לסכסוכים ואכזבות, ולשמחתי, כמעט שלא היו לי כאלה בחיים.

 

[Thumpers]

עדיין יש לי בעיה עם מגע.

עם רוב האנשים, פשוט קשה לי.

 

[elcool]

אני יודע שכבר הצלחתי לשחרר מישהי ../images/Emo13.gif

או לפחות איתי. פעם אחרונה שראיתי אותה היא כבר באה לחבק אותי במקום שזה יהיה ההפיך. אז מתי ניפגש, אני אתן לך איזה חיבוק טוב?

 

[Thumpers]

לא מביך אותך

לחבק אנשים שאתה לא מכיר?

 

[elcool]

תלוי כמה לא מכיר

אנשים שממש לא מכיר, מהרחוב - לא מחבק. חברים של חברים - רק אם הם באים לחבק קודם, אבל בדרך כלל לחיצת יד. מהפעם השניה והלאה שאני פוגש מישהו - חיבוק!

קולגות, אנשי מקצוע, חברים לכיתה מידי פעם וסתם פגישות לא לצורך חברתי - היי. ביי. לא יותר.

 

[Thumpers]

מהפעם השנייה?

יפה לך. באמת. עם חברים טובים קשה לי להתחבק, כי זה מרגיש לי... אני לא יודעת. זה פשוט מביך אותי משום מה. לפעמים גם קשה לי כשאימא באה לחבק אותי. משום מה, אני צריכה להיות זו שיוזמת את המגע.

 

[גם אני6]

אני יודעת שאת צפונית אז הנה, יש לך כבר 4

ידיים מחכות לאמץ אותך

 

[Thumpers]

אנשים טובים