אז מי משלם בדייט ולמה פשוט לא להתחלק

נראה שקצת פספסת

אני מאמינה שהדרך הזו, למצוא וליצור את הזוגיות היא מאתגרת עבור שני הצדדים באותה מידה. שמדובר בשני אנשים שרוצים קשר, שניהם משקיעים.
היה מעולה אם כל עניין מי משלם בדייט לא היה עניין ומראש כל אחד היה משלם את חלקו. אבל כפי שכתבתי בתגובות קודמות שאתה הולך בדרך הזו אתה צריך לבחור, האם אתה הולך להיות זה שיעשה את המהפך בחשיבת העולם (כמו בכל תחום בחיים, דורש אנרגיה, השאלה אם אתה רוצה להיות זה שיוביל את המהפך) או שבתחום ספציפי זה אתה רוצה לנתב את האנרגיה ליצירת זוגיות.

אני מסכימה איתך לחלוטין, שדייט שני ואחריו אין שום סיבה שצד אחד ישלם את הכל, לשני הצדדים יש הוצאות. זה ברור. גם את זה כתבתי בתגובות קודמות.

כשיש שני אנשים שרוצים שיצליח להם, ללא קשר מי עומד מולם, כדאי שישימו בצד את עניין ההתחשבנות ויבואו עם לב פתוח, להרגיש, להיות נוכחים למה שהמרחב מזמן להם.
 

קר ברוס

New member
בוא ננסה להכניס קצת הגיון

אני יוצא מהנחה שאתה רוצה להמשיך לדייט שני וגם היא ...
(אם זה לא המצב, אז כל מה שאני אכתוב כאן ממש לא רלוונטי)
&nbsp
לכל אדם יש את סולם הערכים עליו הוא גדל.
חלק מהגברים והנשים גדלו על הרעיון שהגבר משלם בדייט הראשון.
אם לא תעמוד בציפייה הזו של האישה שאיתה יצאת לדייט, לא יהיה דייט
שני. למה ? כי היא מאמינה, מהרגע שהיא נולדה, שזה חלק מהעולם
הג'נטלמני.
לא עמדת בקוד הזה ?
לא עמדת, מבחינתה, במבחן הראשון.
&nbsp
מצד שני יש גברים ונשים שגדלו על סולם ערכים שונה. של חלוקה, או של
"ישלם זה שיכול לעמוד בזה" או כל רעיון אחר סביב זה.
&nbsp
אם תרצה להגיע לדייט השני, כדאי לעשות, בצורה זו או אחרת, שיחת
"אלו הם הערכים שגדלתי עליהם". יכול מאד להיות שזה מתנגש עם סולם
הערכים שלה. וזה בסדר.
העיניין הוא שאם זה מטריד אותך, ולא תגיעו לעמק השווה, כנראה שהיא לא
האישה שתצליח לחיות ...
לא ?
 

קר ברוס

New member
זה חלק מתהליך

והכל פתיר בשיחה פתוחה וכנה,
כי זו הדרך היחידה ליצור אינטימיות אמיתית.
&nbsp
 
טוב, שיניתי את דעתי

לפותח השרשור שמתעלם מכל הודעותיי, וגם ממסר אחד ששלחתי לו עם רשומות שרשמתי, וכל יתר המשרשרים ( למעט סופרמן ).

קצת נמאס עליי כל הדיון הזה שלא מוביל לשום מקום.
אל פותח השרשור, שמע, זה לא בשבילך כל הדיון הזה. תהיה גבר !!!
תפסיק לבלבל בשכל על צדק, הגינות או היגיון.
שלם על עצמך ועל בת זוגתך, ואם יש לך בעיה עם זה, זאת בעיה... והיא כולה שלך.
 
פרחים/קפה

ברגע שמתחילים להתחשבן, זה לא מאפשר את החיבור.
שתצא לדייט מתוך כוונה להכיר באמת, שהלב שלך יהיה פתוח ותשב מולך אישה שיהיה לך נעים איתה, ותרגיש שגם לה נעים איתך. בסופו של דבר תרצו לשמח אחת את השניה, אז מה זה משנה בכלל מה עולה כמה?
 
זה ניסיון לעשות סדר בבלגן

אמרה יפה מאוד לאחרונה חוקרת תחום חשוב ביותר, שהוא הרווקות (הנשית בלבד, אני חושבת): כל רגע שבו את לא מחפשת זוגיות, נחשב כרגע מבוזבז. ואכן, כאישה שהיתה פעם בלב גיל הפוריות ועכשיו היא בסופו, אני יכולה להעיד שכך. כלומר, מגיל צעיר מאוד המסר שאת מקבלת הוא, שבלי זוגיות את כלום. אין לך קיום.

מעבר לכך, בעולם הנוכחי הסופר מסחרי, זוגיות כבר הפכה מזמן למותג. שכל מה שצריך זה לאייש את המסגרת שלו. אבל לא ממש משנה מה יש בפנים.

אז יוצאות לדייט. ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. הנה מחר כבר יש חדש. הנה בעוד שבוע יש חדש. למי יש זמן להתעמק? למי יש זמן להכיר באמת ובעיקר, להסתכל פנימה לתוך עצמך, שזה צעד מחייב אם באמת רוצות להכיר מישהו? אז הנה חוק: לא משלם בדייט? קמצן. הלאה לדייט הבא, לבחור הבא. ואז אפשר לסדר, לא שילם - נפסל. זה הכל.

וזה קשור בהחלט לעניין הזה שאמרת, של האמירות שנורא קשה למצוא מישהו או שאין רציניים. למה? כי אין כל עידוד חברתי להסתכלות אמיתית פנימה. האם זוגיות זה בכלל משהו שאני רוצה? האם משפחה זה משהו שאני רוצה? ומה פתאום דרך חיים אחת, אופציונלית - חתונה וילדים - מועלה על איזשהו כס מלכות ואם לא עברנו את כל שלביה אנחנו כישלון? מה הקשר בין זה ובין רצון, אופי, נטיה?

אז כשלא נעשה תהליך כזה, כשלא מוחלשים כל רעשי הרקע של הלחץ הבלתי נסבל ובלתי פוסק, אז ברור, כולם לא רציניים ואין את מי להכיר. כי אולי במקום אמיתי ועמוק, מי שאומרת זאת לא רוצה בעצמה להכיר. לא כי יש משהו לא בסדר בה, אלא כי לא בא לה, לא רוצה. אבל קשה לה, מפחיד מדי, להודות בזה אפילו בפני עצמה, כי אז "רווקה זקנה". וזה פחד אולטימטיבי. הולך נגד כל מסר שאנחנו שומעות מדי יום.

בכלל בתרבות שלנו, רעש אינסופי שמכסה על הפחד מלהיות לבד. ואם לא תדעי לחיות היטב לבד, או תדע לחיות לבד, איך תהיה זוגיות מוצלחת?

אז זה ההסבר מבחינתי. והוא גם קשור קשר אמיץ להערכה עצמית ולמודעות עצמית. למה? כי ברגע שאת חיה עם עצמך היטב, אוהבת את עצמך ומודעת לרגשותייך, את קוראת כל כך טוב את הסביבה, שמה זה תשלום בדייט, זה בולשיט, נורמה, חוק לא כתוב, כלום. שום דבר שמעיד על רצון להכיר, על חיבור אמיתי. וכשיש חיבור כזה ומודעות עצמית, את יודעות. ואין לזה כל קשר לתשלום בדייט.
 

oneofus

New member
דייט ראשון קפה ועוגה

מ 50 שקל לא נעשה עניין , אתה יכול לראות בשניה אם הבחורה השקיעה או לא. אם כן, תשקיע גרוש וחצי.
רגב , הבת שלי (בת 18 עם תור מחזרים .....) קיבלה ממני הוראה תמיד לשלם על עצמה. !
לא להיות חייבת לאף אחד , והחברות של הבן הקטן שלי - משלמות על עצמן, אז בוא לא נעשה מזה עניין.
 

רחליקה האחת

Member
מנהל
החיים הם לא

סרט שחור לבן.

החברה בעידן הנוכחי משופעת בטכנולוגיה. החיים די הפכו ל "תצרוכת אינסטנט" ומידת המאמץ המושקעת בחלק מהדברים מצטמצמת. כגון: אם בעבר רציתי לרכוש שמלה היה עליי לכתת רגליי בין חנויות ו/או למצצוא את מבוקשי במגזיני נשים, להשקיע זמן רב ומאמצים כדי לרכוש את השמלה הנכספת. כיום אם אני רוצה לרכוש שמלה - יש מגוון אתרי אינטרנט עם שפע רב לרכישה ועם שליח עד הבית.

הזמינות והמיידיות הפכו אנשים למעין קצרי רוח. רוצים להשיג הרבה , במעט השקעה/ מאמץ ומייד.

מגוון האפליקציות להיכרויות אף הן הפכו את עניין ההיכרויות לזמין ונוח יותר מבעבר.

גם בעידן הנוכחי רווי הטכנולוגיה - לכל אדם יש צורך לאהוב ולהיות נאהב. אולם, הדרך בה כל אדם מבקש להוכיח את אהבתו ולהיווכח שהוא נאהב משתנה מאדם לאדם.
מה שלא השתנה לדעתי זו ההשתוקקות להיות חשוב לבן/ בת זוג.

כאשר יוצאים לדייט כל צד מביא לדייט את עצמו על ערימת ציפיותיו ממערכת יחסים, מהאופן בו תתבטא אהבתו ומהאופן בו יבטאו כלפיו אהבה.

מושג הנישואין נעוץ בעבר הרחוק. גברים רצו לדעת שהצאצאים אותם הם מגדלים הם הצאצאים שלהם - נשים היו זקוקות בעת הריונן/ לאחר הלידה לתמיכה בצרכי הקיום וכך נוצר אקט הנישואין שבא לידי ביטוי - גם כיום - בטקס רכישת בעלות הקרוי ביהדות "קידושין". חופה וקידושין הםפ טקס דתי בעיקרו עם מסגרת וכללים שונים. הגבר מבקש את ידה של האישה ו"קונה" את האישה מידי הוריה בטקס עם עדים ובהנחיית רב/ מורשה עריכת חופה וקידושין. הקידושין הם בעצם הסכמת האישה (מרצון או לא מרצון) להיות נאמנה מינית אך ורק לבעלה. כך הובטח שהצאצאים שתלד הם מזרעו בלבד.
מאחר שלאישה לא היתה הזדמנות לעבוד מחוץ למשק הבית - היא וילדיה היו תלויים לחלוטין ביכולת הפרנסה של הגבר וברצונו הטוב.

לאורך כל תקופת בעלותו עליה (בעל ואישה הם מרגע הנישואין) חלו על הגבר חובות שונים בינהם החובה לפרנס אותה והחובה לספק לה קורת גג, מזון, לבוש ואף יחסי מין.

נאמנות מינית לגבר מצד אישתו היתה מוחלטת ובאה לידי ביטוי בדרישה מהנשים להמנע מקיום יחסי מין בטרם נישאו. הגבר המתין עד לאחר טקס הנישואין כדי לבעול אותה...הוא קיבל אישה בתולה (חסרת ניסיון מיני ודנדשה מהניילונים
). אם חלילה לא היתה בתולה - בגלל אונס או שהתפתתה לקיים יחסי מין עם גבר אחר לפני נישואיה לגבר שביקש את ידה - היו על כך השלכות חברתיות קשות עליה.

לאחר הנישואין האישה היתה מחויבת בנוסף לנאמנות מינית גם לטפל במשק הבית ובצאצאים. היא וילדיה היו תלויים כלכלית לחלוטין בבעל-אב.

מתוך הבנה שלא תמיד מערכת היחסים עולה יפה - נוצר המושג "גירושין" כאקט פרידה - אף הוא בנוכחות עדים. אמנם טקס זה נחשב משפיל מאוד עבור האישה בעבר ולעיתים אף מנע את אפשרותה להנשא מחדש - גם אם היתה צעירה עדיין.

כדי להבטיח קיום נאות לאישה ולילדיה במידה והגבר ירצה להפסיק את מחויבותו כלפיה - הפקיד הגבר במעמד הקידושין שטר ערבות הקרוי "כתובה" בידיה. כך שאם יתחרט וירצה להפסיק להיות בעלה - יהיו בידיה אמצעי קיום לילדיה ולה לפרק זמן כלשהו.
בד בבד נדרשה האישה להפקיד בידי בעלה את כל מעשה ידיה - כלומר את כל מה שיכלה להשתכר במהלך הנישואין. אם תפרה/ סרגה/ רקמה / אפתה וכו' בתוך הבית ומכרה את התוצרת - בעלה היה זכאי לקבל את התמורה במלואה.

הזמנים אמנם השתנו לאורך ההסטוריה ונשים כיום עובדות מחוץ למשק הבית ומשתכרות בעצמן עד כדי אי תלות בהכנסות בעליהן. אולם, גם כיום גבר מתגרש מהאישה בטקס הגירושין. ללא חתימתו על הגט האישה נותרת נשואה ואסור לה לקיים מערכת יחסים עם גבר אחר. נישואין לגבר שמסרב לתת לאישתו גט הוא חלק מהמושג עגינות.

בעבר היה על הורי האישה להסכים להשיא אותה לגבר כלשהו. כיום הסכמתם איננה נחוצה ובקשת ידה היא לחלוטין סימלית לדעתי.

אולם עדיין נותר שריד לנכונות הגבר להשקיע בבת הזוג בדמות תשלום בדייט ראשון.

בעידן הנוכחי - כולם רוצים הרבה ומהר. בעולם בו קיימים גם אמצעי מניעה והנורמה של נאמנות מינית מודגשת רק לאחר הנישואין - אזי-
הרצון למיידיות במערכת היחסים באה לידי ביטוי גם במהירות בה נשים וגברים מקיימים יחסי מין זה עם זו ללא כל מחויבות שהיא זה כלפי זה.

הדרך בה נשים בוחרות גברים צלויה בנכונות הגבר להיות נדיב כי זה מדד ראשוני ליחס שהאישה וילדיה העתידיים עשויים לקבל מהבעל - האב.

קמצנות היא בטוח לא תכונה סקסית.

אבל איפה הגבול?

איפה דרך האמצע בין הרפגון של מולייר לבין הנדיב האולטימטיבי?

ערב נעים

רחל
 

ai21

New member
זה אינדיקטור לרמת הרצינות

בחור שמוכן לשלם את החשבון, ולא מצפה לתמורה מיידית,
הוא בחור שלא מחפש סטוץ אלא קשר רציני.
בחור שעובר מסטוץ לסטוץ והבין שלא ילך לו, חומל על כספו, ולא ירצה לשלם,
בחור שמצא מישהי שהוא רואה כ"מציאה" - כן ירצה לשלם.
בחור שנותן לתשלום חשבון להפוך לריב - הוא אדם לא יציב שצריך לברוח ממנו.
&nbsp
מבחינת בחורה שמחפשת קשר רציני, אין טעם לבזבז זמן על בחור בעייתי.
 

S h a r k 1 8

New member
יודעת מה? סבבה

גם אני רוצה לדעת אם הבחורה שאני יוצא איתה רצינית לגביי או לא.
אז למה שהיא לא תשלם עליי?
&nbsp
זה אינדיקטור לדבר אחד - כמה הגבר מקטין את האישה שמולו ורואה אותה אדם לא עצמאי, תלותי וחסר שיקול דעת.
&nbsp
 

ai21

New member
נראה שאתה ילד קטן: לא רציני ומחפש על מה לריב

ואת זה - טוב לגלות כמה שיותר מוקדם, כדי שלא יהיה דייט שני.
&nbsp
בפנטזיות שלך אולי הנשים מרוויחות בדיוק אותו דבר וחולקות בהכל.
במציאות אין שוויון ולא יהיה שוויון: כל נטל ההולדה, רוב נטל ההורות, רוב המטלות בבית, מוטלות על האישה,
ורוב נטל הפרנסה על הגבר.
אם אתה כל הזמן נלחם כדי לא לתת את חלקך,
התוצאה היא סיוט מתמשך.
 

S h a r k 1 8

New member
מה שאת אומרת נכון לזוגות שמתחתנים ומביאים ילדים

נכון, במקרה כזה הגבר צריך להשקיע ולהתאמץ כדי שרוב הנטל לא ייפול על האישה (וזה אפשרי).
&nbsp
כאן לא עסקינן בזוג נשוי, אלא בסה"כ בזוג שיצא לדייט ראשון ושסטטיסטית רוב הסיכויים שלא יגיעו לחופה.
&nbsp
לגבי זה שגברים מרוויחים יותר מנשים - שוב, לא רלוונטי. יש לי גם חברים גברים שמרוויחים יותר ממני. כשאנחנו נפגשים לכוס בירה כל אחד משלם על עצמו. נתתי פה דוגמאות שגם נשים שמרוויחות כמו ואפילו יותר מהגבר שהן יוצאות איתו עדיין מתעקשות על כך שהוא ישלם.
&nbsp
 

ai21

New member
כאן אתה עוסק בבחורה שמחפשת בחור רציני

משמע - בחורה שמחפשת חתן.
רוב הבחורות רוצות, כי לנשים יש "התיישנות" מהירה יותר,
ומה לעשות - שרוב הבחורים - לא. ורוב הבחורים גם משקרים לגבי זה.
&nbsp
אם הבחור טוחן לה שעה כמה הוא רציני ומתאים לחתונה,
אבל לא מוכן אפילו לשלם על הדייט,
כל הדיבורים שלו לא שווים כלום.
 
אז צריך להמשיך הלאה לבחור הבא

חבל לבזבז את הדייט על זה הנוכחי שמדבר גבוהה גבוהה ולא משלם על דייט.
&nbsp
כדאי ורצוי להמשיך הלאה לבחור הבא שמדבר גבוהה גבוהה על נישואים ולא משלם אפילו על דייט.
&nbsp
 

ai21

New member
אם הוא באמת רוצה, הוא גם ישלם. בשמחה.

לא רוצה?
נהנה לריב על שטויות כמו מי משלם?
שיחפש בחורה בלי ערך עצמי שיתאים לה ילד כזה.
 
אבל למה לחפש בחורה ?

מי בכלל נהנה לריב על שטויות או על כסף? אף אחד. גם אני לא.
תתפלאי, אבל אף פעם לא התווכחתי עם בחורה על כסף.
אפשר פשוט לוותר על כל העניין כולו.

אני חושב וזו רק דעתי, שגברים, ובכלל זה גם גברים צעירים, מבינים שהם ייצאו נפסדים בזוגיות, בין אם ישלמו ובין אם לא.
כבר ציינתי שאין לי שום פיתרונים, אלא שאני מצביע על בעיה בלבד, וזו בעיה של ממש.

הבעיה היא שיצר המין של האישה לעולם כרוך בתאוות בצע, ואין שום דרך לדלג מעל תאוות הבצע הנשית. זו בדיוק הכוונה הנסתרת מאחורי המילים "רציני" או "לא רציני".
הגבר ה"רציני" מבין ומסכים לתאוות הבצע הנשית, שלעולם תחול על חשבונו.

יש גילאים שהגבר ממשיך לפנטז על האישה האידיאלית עבורו, שכביכול בוא תבוא, אבל הזמן עושה את שלו עד שהאשליה מתפוגגת ולא נותר ממנה כלום.
 
למעלה