איך היה השבוע שלי?
- פותח הנושא שרון של לוטן
- פורסם בתאריך
גמצלי שבוע לא משהו
בעבודה קרה דבר מה, שמבחינתי הוא הקש האחרון ששבר את גב הגמל, מבחינת ההתדרדרות בהתיחסות אליי מאז חזרתי מחופשת הלידה. אני לא אפרט - מחשש למכרים המדפדפים ברשת, ורק אומר שמאוד מאוד מאוד נעלבתי, במקום שבו אני עובדת המון(!) שנים. זה הגיע לזה שהבהרתי לאותו אחד ששוחחתי עמו - שאילולא המשכורת היתה משמעותית מבחינתי כרגע - הייתי נותנת לו בו ביום הודעה, ובעוד חודש לא הייתי שם יותר. בכיתי הרבה השבוע - מחמת העלבון, שהיה כה רב - עד שבקושי הצלחתי לדבר על הדברים עם מישהו.
בעבודה קרה דבר מה, שמבחינתי הוא הקש האחרון ששבר את גב הגמל, מבחינת ההתדרדרות בהתיחסות אליי מאז חזרתי מחופשת הלידה. אני לא אפרט - מחשש למכרים המדפדפים ברשת, ורק אומר שמאוד מאוד מאוד נעלבתי, במקום שבו אני עובדת המון(!) שנים. זה הגיע לזה שהבהרתי לאותו אחד ששוחחתי עמו - שאילולא המשכורת היתה משמעותית מבחינתי כרגע - הייתי נותנת לו בו ביום הודעה, ובעוד חודש לא הייתי שם יותר. בכיתי הרבה השבוע - מחמת העלבון, שהיה כה רב - עד שבקושי הצלחתי לדבר על הדברים עם מישהו.
../images/Emo24.gif
אני לא יודעת מה קרה (את מוזמנת לשתף אותי באמצעים פרטיים יותר אם בא לך), אבל אני כל כך יכולה להזדהות איתך, עם תחושת העלבון של "אני עו"ד מעולה. החזקתי פרייקטים, ועכשיו, בגלל שאני עובדת עד ארבע ולא עד שבע, נותנים לי לכתוב מכתבי התראה". אוף. הלוואי שהיה לי איזה פתרון בשבילך. בינתיים רק חיבוקי הזדהות.
אני לא יודעת מה קרה (את מוזמנת לשתף אותי באמצעים פרטיים יותר אם בא לך), אבל אני כל כך יכולה להזדהות איתך, עם תחושת העלבון של "אני עו"ד מעולה. החזקתי פרייקטים, ועכשיו, בגלל שאני עובדת עד ארבע ולא עד שבע, נותנים לי לכתוב מכתבי התראה". אוף. הלוואי שהיה לי איזה פתרון בשבילך. בינתיים רק חיבוקי הזדהות.
אה, ולגבי ההטרדה המינית -
חבל להתרגז על הטמטום/סטיות של אחרים... נקווה שיום אחד הוא יקלוט - אולי כשיהיה באמת נשוי לאישה מניקה - איזה מטומטם הוא היה פעם. מה יכולת כבר לעשות? כשמעירים אותי מהשינה גם אני לא בפוקוס לגמרי, וחוץ מזה זה כמו טרולים באינטרנט - בשביל הסיכוי שאולי בכל זאת השאלות הן כנות, לפעמים שווה להתייחס ברצינות.
חבל להתרגז על הטמטום/סטיות של אחרים... נקווה שיום אחד הוא יקלוט - אולי כשיהיה באמת נשוי לאישה מניקה - איזה מטומטם הוא היה פעם. מה יכולת כבר לעשות? כשמעירים אותי מהשינה גם אני לא בפוקוס לגמרי, וחוץ מזה זה כמו טרולים באינטרנט - בשביל הסיכוי שאולי בכל זאת השאלות הן כנות, לפעמים שווה להתייחס ברצינות.
שרון של לוטן
New member
נשמע ממש נורא
ומאוד מעליב. אני מקווה מאוד שזה יסתדר ושמה שאמרת יגרום לאותו אדם להבין שהוא ממש מגזים.
ומאוד מעליב. אני מקווה מאוד שזה יסתדר ושמה שאמרת יגרום לאותו אדם להבין שהוא ממש מגזים.
boringvered
New member
לא יודעת בדיוק את הפרטים
אבל את יודעת כמה שהנושא קרוב לליבי... שולחת לך חיזוקים. זה לא את ואת יודעת את זה, זה הם... דברים ישתנו - למרות שאני יודעת שעכשיו קשה. אז באמת, זו רק המשכורת... לבוא, לעשות מה שצריך וללכת, להיות קורקטיים וזהו. זה חבל, אבל אולי טוב שיוצא המרצע מן השק. לפחות את יודעת שככה ההחלטות שלך נכונות ולא יהיו לך יסורי מצפון. את רק תצאי מחוזקת מעל זה. ורד
אבל את יודעת כמה שהנושא קרוב לליבי... שולחת לך חיזוקים. זה לא את ואת יודעת את זה, זה הם... דברים ישתנו - למרות שאני יודעת שעכשיו קשה. אז באמת, זו רק המשכורת... לבוא, לעשות מה שצריך וללכת, להיות קורקטיים וזהו. זה חבל, אבל אולי טוב שיוצא המרצע מן השק. לפחות את יודעת שככה ההחלטות שלך נכונות ולא יהיו לך יסורי מצפון. את רק תצאי מחוזקת מעל זה. ורד
אם נותנים לי במה... ../images/Emo3.gif
אני אנצל את ההזדמנות ששחר בגן והאיש בקניות, ויש לי קצת זמן לשבת בשקט עם עצמי (ואיתכן) ולכתוב קצת יותר. כידוע, היה שבוע לחוץ ומתיש, גם פיזית וגם נפשית. הביקורים בשניידר כדי לבדוק מה יש, יחד עם המתח לגבי מה תהיינה התוצאות, גרמו להתשה הזו. ריצות מצד אחד וחוסר יכולת להירדם מצד שני. אבל גם לא ממש שקעה אצלי התחושה שמשהו יכול להיות לא בסדר. כל הזמן היה צריך לעשות, לבדוק, לדווח, להתייעץ. לא היה זמן לחשוב. אתמול, כמו שדיווחתי, נתנו לנו שם לגידול. יש לנו, אלא אם תהיינה הפתעות, נוירובלסטומה, שזה גידול ממאיר. השיחות אתמול בקדם ניתוח והביקור במחלקה הכירורגית הבהירו לי סופית בפני מה אנחנו עומדים, והדמעות הופיעו לראשונה. אני מסתכלת על שחר, והיא כזו קטנה, ומקסימה, וחכמה ואנרגטית וכובשת, וזה לא נתפס לחלוטין מבחינתי שיש בתוך הגוף שלה אוייב כזה, שעלול להרוס אותה מבפנים. קצת הוקל לי שהדמעות הופיעו, כי במהלך השבוע הזה חשבתי לפעמים שאולי משהו פגום באמהות שלי, אם אני לא מצליחה לבכות, אם אני לא מצליחה להיבהל מאד ממה שמספרים לי. אבל גם היה טוב. גיליתי מי אוהבי, גיליתי המון תמיכה, גם במעגל המשפחה והחברים וגם במעגל הוירטואלי, וזה עשה לי טוב לדעת שאנחנו לא לבד. וגם, איכשהו, על אף שאני חיה כבר שבוע על לחם עם גבינה, קרואסוני שוקולד ואבטיח עם בולגרית 16%, ירדתי קצת במשקל. ומכיוון שברור לחלוטין ששחר תבריא, ועוד כמה שנים נסתכל על הכל כעל חוויה מעצבת, אבל לא טראגית, אז אני לא אחשב שטחית אם אני אשמח על הירידה הזו. עד כאן.
אני אנצל את ההזדמנות ששחר בגן והאיש בקניות, ויש לי קצת זמן לשבת בשקט עם עצמי (ואיתכן) ולכתוב קצת יותר. כידוע, היה שבוע לחוץ ומתיש, גם פיזית וגם נפשית. הביקורים בשניידר כדי לבדוק מה יש, יחד עם המתח לגבי מה תהיינה התוצאות, גרמו להתשה הזו. ריצות מצד אחד וחוסר יכולת להירדם מצד שני. אבל גם לא ממש שקעה אצלי התחושה שמשהו יכול להיות לא בסדר. כל הזמן היה צריך לעשות, לבדוק, לדווח, להתייעץ. לא היה זמן לחשוב. אתמול, כמו שדיווחתי, נתנו לנו שם לגידול. יש לנו, אלא אם תהיינה הפתעות, נוירובלסטומה, שזה גידול ממאיר. השיחות אתמול בקדם ניתוח והביקור במחלקה הכירורגית הבהירו לי סופית בפני מה אנחנו עומדים, והדמעות הופיעו לראשונה. אני מסתכלת על שחר, והיא כזו קטנה, ומקסימה, וחכמה ואנרגטית וכובשת, וזה לא נתפס לחלוטין מבחינתי שיש בתוך הגוף שלה אוייב כזה, שעלול להרוס אותה מבפנים. קצת הוקל לי שהדמעות הופיעו, כי במהלך השבוע הזה חשבתי לפעמים שאולי משהו פגום באמהות שלי, אם אני לא מצליחה לבכות, אם אני לא מצליחה להיבהל מאד ממה שמספרים לי. אבל גם היה טוב. גיליתי מי אוהבי, גיליתי המון תמיכה, גם במעגל המשפחה והחברים וגם במעגל הוירטואלי, וזה עשה לי טוב לדעת שאנחנו לא לבד. וגם, איכשהו, על אף שאני חיה כבר שבוע על לחם עם גבינה, קרואסוני שוקולד ואבטיח עם בולגרית 16%, ירדתי קצת במשקל. ומכיוון שברור לחלוטין ששחר תבריא, ועוד כמה שנים נסתכל על הכל כעל חוויה מעצבת, אבל לא טראגית, אז אני לא אחשב שטחית אם אני אשמח על הירידה הזו. עד כאן.
שרון של לוטן
New member
זה באמת לחלוטין לא נתפס.
כל הזמן אני חושבת על שחר.
כל הזמן אני חושבת על שחר.
boringvered
New member
את ממש אשת השבוע
אולי את קוראת לזה הדחקה אבל בעיני היית ריאליסטית ולא נכנסת ללחץ ושמרת על ראש שזה כל כך חשוב עכשיו. לשחר יש אחלה משפחה והיא כמובן שתבריא - הרי מישהו שם שמר עליה וגילה את ה'הפתעה' הזו לפני שהיא טרחה לגלות את עצמה. עוד נדבר אבל שיהיה לכם יום משפחה שמייח וחג רגוע עם הרבה מנוחה, ושהשבוע הזה יפתיע אתכם רק לטובה. אוהבת, ורד
אולי את קוראת לזה הדחקה אבל בעיני היית ריאליסטית ולא נכנסת ללחץ ושמרת על ראש שזה כל כך חשוב עכשיו. לשחר יש אחלה משפחה והיא כמובן שתבריא - הרי מישהו שם שמר עליה וגילה את ה'הפתעה' הזו לפני שהיא טרחה לגלות את עצמה. עוד נדבר אבל שיהיה לכם יום משפחה שמייח וחג רגוע עם הרבה מנוחה, ושהשבוע הזה יפתיע אתכם רק לטובה. אוהבת, ורד
יעל מטיילת
New member
../images/Emo24.gif בטח שברור שהיא תבריא לגמרי
אין בכלל שאלה כזאת. שחר חכמה ונהדרת וכמה שכואב להגיד דברים כאלה, קטנטנים הם הרבה יותר חזקים משאנחנו נותנים להם קרדיט. יום אחד הכל יהיה מאחוריה.
על הירידה במשקל.
אין בכלל שאלה כזאת. שחר חכמה ונהדרת וכמה שכואב להגיד דברים כאלה, קטנטנים הם הרבה יותר חזקים משאנחנו נותנים להם קרדיט. יום אחד הכל יהיה מאחוריה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.