איך ממשיכים מכאן?

[חובטת שטיחים]

עכשיו אני מבינה למה אתם לא מתגרשים... רק חבל שאת לא כנה.

לו נח שיש ספונסרית לתחביבים שלו, את מתבאסת כי בהסכם גירושין תצטרכי להעביר אליו כמה עשרות/מאות אלפים (קרנות, פנסיה וכו') ואולי גם לשלם לו מזונות...
אז עכשיו הפתרונות הם ככה:
1 - להתגרש עכשיו ולהגיד לעצמך: כפרות על הכסף, אני אשלם עכשיו מה שצריך כדי להיפטר מהטפיל הזה, כי כל יום נוסף שאני נשארת איתו מגדיל את הסכום שאצטרך לשלם לו בגירושין.
2 - להתפטר ולהודיע לו שמעכשיו את סומכת עליו שהוא ידאג לפרנסה שלכם.
3 - להמשיך את המצב כמו שהוא ולשרוף על עצמך כמה שיותר מהתקציב המשפחתי, תוך ידיעה שלא מתגרשים אלא ממשיכים לחיות יחד וכל אחד מנהל את חייו כפי רצונו.
4 - להפריד חשבונות בנק, שכל אחד יממן את הכיופים שלו מההכנסות שלו וכל אחד יתרום לטובת תחזוקת הבית % קבוע מהכנסתו.

 

[חייבתלהגיב]

אני חושבת שהאופציה האחת שתספק אותה היא זאת:

5 - למצוא מיליונר שמוכן להתחתן איתך ולהתגרש מהבעל שלא מכניס מספיק כסף לחשבון.
הבעייה היחידה היא שקשה למצוא כזה... אבל היא בחורה שאפתנית, אז אולי היא תעבוד ממש קשה ותצליח למצוא.

 

[tal902]

בדיוק

הבחורה מחפשת כסף למימון החלומות החומרניים שהיו לה ולו בהתחלה. לו השתנו החלומות כנראה. מסתפק בדירת 4 חדרים בפתח תקווה. היא עדיין רוצה פנטהאוס במגדלי יו.
&nbsp
איתו היא לא תוכל להגיע לזה. גם לא להתקרב. בעיה....
&nbsp
והחובטת צודקת. עדיף לה להתגרש כמה שיותר מהר אם הוא הפסיק לעבוד והיא מרוויחה יותר ממנו. כי אחרי שתעביר לו חצי ממה שתרוויח מעתה ועד שיתגרשו גם דירת שני חדרים בבית שמש היא לא תצליח להשיג.....

 

[Cherry Bloom]

סוגייה מעניינת שלא בטוח שיש לה פתרון

ברור שנוצר כאן פער, קרע בינכם כשכל אחד ממכם פנה לכיוון שונה. בעיניי אין כאן צודקים ולא צודקים. לפי דעתי אין מנוס שתדברו על הדברים ולאן פניכם מועדות. את תצטרכי להגיד לו ששינוי הכיוון שלו למחוזות יותר נוחים מהווה מבחינתך הפרה של ההסכם שהיה בינכם וזאת גם הזדמנות לשמוע את עמדתו. אולי המרוץ המטורף הזה שחק אותו והוא איננו רוצה או איננו יכול להמשיך בזה. זה לגיטימי. אם לפי דעתך זה שומט את הקרקע מתחת לזוגיות שלכם, זה גם לגיטימי. לפחות תפרדו כידידים כשאתם מבינים זו את זה. כי תמשיכו לשתף פעולה בחוסר ברירה בגידול הילדים. לפי דעתי שיחה היא חיונית, הכרחית. זה מה שאני הייתי עושה במצבך.

 

[שירה190]

חידוד קטן

אל תשארי בנישואים גרועים בגלל הילדים. הם מרגישים את הריחוק וחשבי איזו דוגמה לא מוצלחת אתם נותנים להם לזוגיות.
בהקשר לזה רוצה להוסיף שיש לי כמה חברות שחיכו שהילדים יגדלו כדי להתגרש, וזה לא גרם לכך שיהיה קל יותר. להיפך, המבוגרים הצעירים הרגישו צורך לבחור באחד הצדדים, מה שלא קרה אצל חברותי שהתגרשו כשהילדים היו קטנים. צעירה אחת בחרה להתנתק מהאמא וצעיר אחד בחר להתנתק מהאבא. אלה שלא ניתקו קשר ניהלו מלחמות עולם, והיו כעוסים על כך שההורים השליכו עליהם את הבחירה להמתין עם הגירושים.
אני לא אומרת שזה מה שיקרה בהכרח, אבל זה מה שפגשתי בסביבתי הקרובה. כנראה שילדים צעירים מסתגלים יותר בקלות לשינויים.

 

[שרון מיעצת]

אני חושבת שהאפשרות לחכות היא הגרועה ביותר

רע לכם ורע לילדים. קיימת איזו אמונה שמבוססת רק בקושי שגירושין הם קטסטרופה לילדים. אצל זוגות עם בעיות, הילדים בכל גיל מרגישים את הבעייה. לכן הגירושים כשלעצמם מתקבלים בהבנה. יש חששות מהשינוי, מה יהיה אבל על זה ניתן להתגבר. הבעיה קיימת בגירושים מכוערים. כשאמא ואבא מאבדים את כל המעצורים ורבים לעיני הילדים או אף מרעילים את הילדים כנגד ההורה השני אז הם גורמים להם נזק לטווח ארוך ובלתי הפיך. אבל זה תלוי רק בהורים, איך ינהגו.

האפשרות השנייה היא שתשלימו. אני פחות פסימית ממריוס. אני חושבת שאם תחליטו לחזור זה לזה הדבר אפשרי. תצטרכו לשבת לדבר ואולי יש נוסחה המקובלת על שניכם ששניכם יכולים לחיות איתה. זה עניין של החלטה ואתם יכולים להחליט משהו שיהיה מקובל על שניכם. אולי. לא בטוח. אבל שווה לנסות.

האפשרות השלישית היא כמובן פרידה. יש לי רושם מקריאה בין השורות שאתם במצב כלכלי טוב, לא תפגעו מאד מהפרידה. אם אתם לא יכולים למצוא נוסחה שתאפשר לכם לחיות ביחד, אז הדבר הכי הגיוני לעשות הוא להיפרד ושכל אחד יחיה את חייו כפי שהוא רוצה, מבלי להוות מעמסה על הצד השני.

 

[מחייכת מחדש]

המצב לא ישתנה

כי אנשים לא משתנים (לא הוא ולא את) בעיקר בגילאים האלה ואת גם לא מעוניינת להתגרש למרות שלא טוב לך. פשוט תצטרפי או יותר מדוייק תשארי בקטגוריה של זוגות רבים שחיים זה לצד זו במשך שנים למרות שאין שם כלום בינהם בגלל הפחד או סיבות אחרות זה לא משנה כל אחד ושיקוליו ומנהלים חיי נישואין כעסק לכל דבר או כשותפים לדירה. זו האופציה שכבר בחרת. יש אחרים שלא יכלו לסבול את זה ( כמוני וכמו כמה מחברותי) והתגרשו ויותר טוב להם ויש כאלה שמוכנים לסבול את זה ונשארים במצב הקיים. בכל אופן אל תצפי שמשהו ישתנה אם לא תעשי משהו דרסטי.

 

[מחייכת מחדש]

רוצה גם להוסיף

שזה לא כזה נורא להתגרש כמו שאת חושבת, אם טובת הילדים עומדת לנגד עינכם כמו אצלי ואצל הגרוש שלי אז מתארגנים על משמורת משותפת ושומרים על יחסים טובים.
לגרוש שלי יש בת זוג, לי יש בן זוג.
למה שלא תמצאי לך בן זוג שאת כן אוהבת ונמשכת אליו?
לא מבינה למה לחיות ממורמרת כל חייך? את עדיין צעירה.

 

[מט חנק]

אז כנראה שלא קראת או לא הבנת

היו לה חלומות מסוימים שדורשים סכומי כסף משמעותיים. לכן מפריע לה שהוא עכשיו מרוויח פחות. אם היא תתגרש היא תאבד חצי מהנכסים שלה. זה לא בדיוק יקרב אותה להגשמת החלומות.
למצוא בן זוג שהיא נמשכת אליו זה לחפש בעצם מישהו עשיר שירצה להיות איתה ולהגשים לה את החלומות. וזה לא ממש פשוט, ביחוד בהתחשב בעובדה שאנשים בפרק ב' בכלל ועשירים בפרט , הרבה יותר זהירים לגבי הממון שהם צברו.

 

[dayoogla]

הפוך גוטה, דווקא מה שהשתמע שהיא תותחית לא קטנה

ומה שמפריע לה זה שבעלה תפס תחת ומתעלק עליה במקום לתרום את חלקו. לגיטימי, אף אחד (או אחת) לא אוהב לצאת פראייר.

 

[מט חנק]

מה הקשר תותחית?

מהוא בסך הכל שינה סדרי עדיפויות. זה לא שהוא הפסיק לעבוד, אלא החליט להוריד הילוך ושיש מבחינתו דברים יותר חשובים מלצבור כסף. זכותה להוריד הילוך גם, או להמשיך לעבוד אותו דבר אם זה מה שהיא רוצה, וזכותה גם להפרד ממנו. יש הרבה משפחות שבני הזוג לא מרוויחים אותו דבר, זה לאו דווקא הופך את מישהו מהם לפרייאר.
זה שבן אדם היה פעם וורקוהולי והחליט להפסיק להיות כזה, כי הגיע למסקנה שוילה לא תעשה אותו יותר מאושר אם רוב החדרים ריקים, או שאין צורך במרצדס בחצי מליון אם ממילא תהיה תקוע באותו פקק גם עם מאזדה/ טיוטה חדשה - לא הופך אותו לפחות "תותח".
מה גם שזה מאוד מפתיע לשמוע את זה דווקא ממך. אם אני זוכר היטב אתה עצמך כתבת ששינית מקצוע והמשכורת שלך ירדה משמעותית. מי כמוך יודע שיש עוד דברים חוץ מכסף.

 

[dayoogla]

היא כתבה שהיא מרוויחה פי 3 ממנו מה שבעיניי עושה אותה תותחית

בשום מקום היא לא אמרה שהיא רוצה שהוא יפרנס אותה אלא שישתתף איתה במאמץ. למה סתם להעליב אותה ולעשות אותה עלוקה כשהיא בדיוק ההיפך?

 

[מט חנק]

אוקי, אז בעינייך משכורת זה המדד ל"תותחית"

גם כתבת במקום אחר משהו בסגנון שמי שרופא זה מספיק כדי שבחורה תרצה אותו. אז כנראה שאנו לא רואים דברים אותו דבר.
ומהתגובה שלך זה נראה שלא הבנת את מה שאמרתי.

 

[elvinnox]

ברור שהיא יותר שאפתנית ממנו

ומה שמפריע לה זה שהוא יכול להרוויח יותר ובוחר שלא
&nbsp
לה חשובה וילה וג'יפ, ולו בא להנות מהחיים עכשיו
&nbsp
אני חושב שזה פערי תפיסה שונים לגמרי בערכים ואני לא חושב שזה ניתן לגישור
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

מעניין אם היא מרגישה בתחרות עם מישהו.

אחים? הורים? שכנים? אנשים שעובדים איתה? מאיפה מגיעה התפיסה שלה שאף פעם אין מספיק כסף ותמיד אמורים לרצות יותר, ושזה המצב הנורמלי?

 

[elvinnox]

יש לה בעיה

אנשים כמוה תמיד רודפים אחרי עוד ועוד ואף פעם לא מאושרים ויודעים להנות ממה שיש
&nbsp
אף בן אדם בזקנה לא אומר לעצמו - חבל, יכולתי לעבוד יותר
&nbsp
היא לא נורמלית

 

[אשת עולם]

בזה אתה טועה, אני אדם מאושר מאד

אבל זוכרת מאיפה באתי ויודעת לאן אלך.

אני מאד גאה במה שהשגתי, עבדתי קשה בשביל זה ואני מרגישה שהתברכתי.

 

[alongrin]

ממש לא בעייה!!

יש אנשים שמוצאים את הסיפוק והריגוש שלהם בדיוק בזה!!
כמו שיש אנשים שנהנים מבאנג'י, גלישה מצוקים וצניחה חופשית.
&nbsp
נראה לך שג'ף בזוס אדם אומלל? לי ממש לא נראה ככה.
&nbsp
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

מה עניין ג'ף בזוס? האיש הולך לאבד מיליארדים בגירושין. מבחינת

פותחת השרשור זה אסון, כי תמיד רוצים יותר כסף. תחשוב מה היה עושה לה לאבד מיליארדים.
שלא לדבר על הציטוט הבא: בזוס סיפר כי הוא קם בחמש בבוקר, שוטף כלים ואוכל ארוחת צהריים במשך שעה ויותר: "זמן הבטלה חשוב לי מאד".
(https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3751199,00.html)
אני בטוחה שהיא בזה לו על כך. אתה יודע כמה כסף הוא היה יכול להרוויח לו לקח הפסקת צהריים קצרה יותר?

 

[alongrin]

אני מכיר את הפעילות שלו די מקרוב

והוא עבד מאד קשה ובשתי ידיו עד שהגיע למקום בו הוא יכול להרשות לעצמו הפסקת צהריים של שעה.
ובקשר לכסף שהוא "הפסיד".
הוא ירוויח אותו מחדש ויעבור אותו.
וגם אם לא, מה שנשאר לו ביד אחרי הפירוד יספיק לפרנס פרק ב' ג' ד'.... ז'.... י"א
וגם את הנכדים והנינים.