אין לי כוח אני על סף שבירה

[סיגל של שגיא]

ניסינו גם ניסינו, ולא עזר. האחות

בטיפת חלב המליצה, לדלל לו את האוכל לסרוגין, עד "שלא יהיה לו כדאי לקום לאכול"... מה שנראה לי הוא, שעד שהתינוק שלי לא יקבל סטיק בפיתה, הוא לא ירגע

 

[bell_nor]

../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif טוב שיש לך הומור

 

[אמנון מרגלית]

משמרות../images/Emo70.gifדחוף../images/Emo70.gif...../images/Emo43.gif

כאחד שעבר את הסיוט במשך 3 שנים ונשאר בחיים...עליכם לעבור מיידית ובדחיפות למשמרות: אבא בא הביתה ב - 18:00 ? את, מייד הולכת לישון במקום ובדרך שלא תשמעי את שגיא ! אבא רוחץ, מאכיל ומנסה להרדים עד בערך חצות (כבר ישנת 6 שעות רצוף....) בחצות את קמה ואבא הולך לישון (כן, גם 6 שעות). בצהריים כששגיא ישן גם את ישנה !! ואז יש לנו עוד שעה שעתיים שהן מאד חשובות גם לך וגם לשגיא. יקירתי..זה עובר ובעוד שנתיים לא תזכרי שזה היה ! יש לגבש מייד פתרון כנ"ל שכן אחרת תתמוטטו שניכם ! הרבה בריאות

אמנון מרגלית

 

[סיגל של שגיא]

אמנון: ומה איתי? מה עם הנפש שלי?

אני מרגישה שאני ממלאה מצברים כל הזמן בשביל שגיא, ואני נשארת מרוקנת מכל הבחינות. היכן אני בכל ההורות הזו? האם נגזר עלי לקיים את עצמי אך ורק מבחינה פיזית? והיכן חיי הנישואין שלי? אני כבר לא מדברת על חיי חברה...

 

[אמנון מרגלית]

ידידתי..הלא מדובר במצב זמני..../images/Emo43.gif

זה לא לכל החיים. קודם כל שבוע משמרות - למילוי המצברים הפיזיים. אח"כ בבקשה לנצל קרובי משפחה פעם בשבוע שבועיים ולשלוח את שגיא אליהם לכמה שעות שיהיה בשביל הנפש, הבעל והשאר... ובקשר ל"קיטורים"..תפתחי את העיניים שלך , ותסתכלי סביב...יש ילדים שמחייבים טיפול לכל ימי חייהם...תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה...אני מבין שאת עייפה ו"בא לך להרוג מישהו" ולכן חייבים מייד, עוד היום, לפתור את בעיית העייפות הפיזית. אח"כ השאר כבר יבוא כי..יחזור לר לך מצב הרוח הטוב ותראי את העולם קצת יותר ורוד... חזקי ואמצי.. הרבה בריאות

אמנון מרגלית

 

[סיגל של שגיא]

../images/Emo51.gif אתמול כבר הוצאתי את עצביי על

ה"אווה עמיחי" שהכניסה לכאן הודעה מטומטמת...

 

[סיגל של שגיא]

וזה נכון, לגבי "חצי הכוס המלאה". זה

מה שאורית ג. אומרת. "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם" - אז זו לא מלחמה, ואני גם לא רוצה שזו תהיה, כי אני במילא אפסיד בה, אני פשוט אוסיף את נושא השינה למנטרת ה"תזרמי" שלי...

 

[פנינה ושלושת הדובים]

קודם כל קחי ../images/Emo24.gif גדול ממני

עכשיו אני רק יכולה להגיד לך שחשבתי שעכשיו אוכל סופסוף לישון כל הלילה, כי שחר כבר בת 4 ותומר כבר כמעט בת שנתיים, ככה שלא ישנתי הרבה בשנים האחרונות (יעידו על כך שעות הצ´אט שלי בלילות). ואז נולד ניתאי ושוב אין שינה בלילה ולצערי אין מי שיעשה איתי משמרות כי אבא שלהם עובד בלילה וביום הוא ישן, ככה שאין משמרות גם ביום. אז אני יכולה רק לנחם אותך בזה שעדיין זה ילד אחד ולא 3 שלא נותנים לישון בלילות. אצלנו המשמרות הן בין הילדים: מי יעיר את אמא הלילה. בכל אופן שיהיה לך המון בהצלחה, זה מצב זמני וצריך המון סבלנות. ביי בנתיים פנינה

 

[סיגל של שגיא]

../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif../images/Emo25.gif

 

[dana29]

אני בפירוש לא מקבלת את גישת ההערכות

למצב של שלוש שנות משמרות...זה לא טבעי ולא נורמלי, ובהחלט ממוטט יותר מעייפות כאשר חייבים ללכת לישון ב 6 בערב.....(באמת מה עם החיים שלנו, ילד לא אומר בכלל שיש לוותר על אורח חיינו...להיפך) אני עניתי לך אך לא מצליחה לראות את תגובתי, אבל לדעתי כדאי לפנות, לאחר שלילת בעיה רפואית-פיזית, ואם רוצים נסיונות לחינוך לשינה, למעבדת שינה, עיינתי בספרו של ד"ר שדה, ונשמע שבד"כ הוא פותר לאנשים את בעיית השינה של הילד...המעניין הוא שהוא פשוט עוזר לגלות מה הסיבה להיווצרות של דפוס שינה שממרר לכולם את החיים (ובעיקר לילד, שהשינה היא אמצעי וכלי התפתחותי מובהק עבורו)....אפשר להתחיל בעיון בספרו, אם כי נראה שמצוקתך מעידה שאת תוותרי וישר תחפשי פיתרון....אז אל תשללי ובהצלחה מקרב לב

 

[סיגל של שגיא]

אני לא ארוץ עם התינוק שלי למעבדת

שינה לפני שאנסה ליישם את הפתרונות שהוצעו כאן. מיותר לרוץ לרופא הנודע, אם לא ניסיתי דברים בסיסיים, לא?

 

[אורית ג.]

../images/Emo45.gif גם אני משתמשת בשיטה זו

ואם אפשר (כשאפשר) מבקשת עזרה מבעלי

 

[שירי ל]

רק טיפ קטן שלנו עוזר -

בהמשך לשיטת המשמרות- זו הזדמנות נהדרת לבקר את כל הקרובים ו"להשלים חוסרים"- אבא של אופיר לוקח אותה, ומבקר את אמאשלו/אבאשלו/אחותשלו וכו´- ולך נשאר הבית לבד בשקט בשקט ליששששששששווווווווווןןןןןןןןןןן............

 

[zimes]

בפורים, שלחתי את בעלי עם הילדים

לסיבוב של משלוחי מנות. היו שני סיבובים - באחד ישנתי, ובשני הייתי פה

 

[סיגל של שגיא]

אז פורים יכול להיות גם מחר? ../images/Emo8.gif

 

[zimes]

בטח!../images/Emo151.gif

זה בדיוק מה שכמה בנות כאן מציעות - תשלחית את שגיא עם אבא שלו לגינה, למכולת, לשכנים, לסבתא ... ותשני

אה - הנה עוד משהו שאני עשיתי: הלכתי עם הילדים לחברים, וישנתי שם, בסלון, בעוד המארחים מבדרים את קטנטני

 

[סיגל של שגיא]

זה מה שהיה בסופ"ש. אבל חראם על

האבא המופלא של הבן שלי. גם הוא צריך לישון. בכל אופן - אימצתי מס´ דברים וננסה אותם אחד-אחד עד "שיתפוס" משהו מהם.

 

[לאה_מ]

סיגל, אולי תנסי פשוט לישון כל פעם

ששגיא ישן. ממה שאת מתארת הוא ממש לא ישן מעט. זה פשוט לא חופף את שעות השינה שלך. אבל אם תחטפי יחד איתו תנומות במהלך היום, ואחר כך תלכי לישון כשהוא נרדם בערב, אז גם יהיה לך יותר כח לעשות עבודות בית בין חצות ל-2:30, וגם שגיא ירוויח אמא יותר רגועה. בסופו של דבר, דפוס השינה שלו לא ישאר כזה לנצח. אבל כדי לעבור בצורה שפויה את התקופה הזו, כדאי שתנסי לישון כשאת יכולה. עזבי את עבודות הבית. אז יהיה קצת בלגאן בתקופה הזו. לא נורא. העיקר שאת תישני, תנוחי ותהיי רגועה.

 

[סיגל של שגיא]

לאה - אני יודעת שאני מתחילה להשמע

קוטרית ורע, אבל גם את זה ניסיתי. הבעיה, שמאז ששגיא נולד, אני לא נרדמת בכזו קלות. לוקח לי המון זמן להרדם (לפחות 1/2 שעה). ואז, אם הוא ישן 3/4 שעה, אני אשן 1/4 שעה ואקום עייפה יותר. אם הוא יין יותר - הרווחתי. את יודעת, אם כן, מה הבעיה? שאני אף פעם לא יכולה לדעת מתי הוא ישן את השינה הארוכה שלו. עכשיו למשל הוא הלך לישון. הוא יכול לישון 1/2 שעה, אבל מצד שני, הוא יכול "להרביץ" שינה של 90 דקות. את בטח מתארת לעצמך כמה זה מתסכל כשאת נתחילה להרדם, ואז התינוק מתעורר וכל זה כפול 3 פעמים ביום... הפתרון היחידי, והקשה ביותר, שנראה לי, שאני צריכה להיות עיקבית איתו ולא להוציא אותו מהמיטה, אלא לשבת לידו. ניסיתי פעם אחת, ואחרי 3/4 שעה, כמעט קפצתי מהחלון (שזה מיותר בהחלט, כי אני גרה בקומה ראשונה

)

 

[לימור של עמית]

סיגל ../images/Emo24.gif גם אצלינו זה היה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

אז אני ממש מבינה על מה את מדברת... ואני הייתי דיי קרובה לשפיות דעתי. אצלינו זה היה ככה: עמית היה נרדם בשמונה בערב..אחרי אמבטיה וארוחה.. ובחצות היה מתעורר ומשחק עד אור הבוקר.. חוזר לישון שעה..וזהו! הגיע יום חדש..|שמש הפתרון אצלינו היה ..אמבטיה בשעה שמונה, אח"כ ארוחה..ועד שעמית נרדם השעה היתה כבר עשר

ההתעוררות שלו "נדחתה"..לארבע בבוקר אבל לפחות עד אז הספקנו לישון קצת.. ואני זו שקמתי כי אבא שלנו צריך לתפקד במקום העבודה... ובשש עמית היה חוזר לישון לעוד שעה-שעה וחצי כך שאיכשהו זה הספיק לי.. חוצמזה שגם השלב הזה כבר עבר.. היום עמית הולך לישון בסביבות שמונה - שמונה וחצי.. קם לבקבוק בסביבות חמש וחצי..וישר חוזר לישון

וקם בשמונה

שיהיה בקלות..ותנסי .. בכל מקרה-אנחנו כאן

גדול גדול