אין לי כוח
אני על סף שבירה

יטבת

New member
גם אצלינו...

עדן בגיל חצי שנה ואפילו עוד קצת אחרי זה היתה אוכלת ארוחה אחרונה בסביבות עשר או אחת עשרה בלילה ואז היתה מעירה אותי בבוקר בין חמש לשבע. עד כמה אני זוכרת זה היה לקראת עשרה חודשים שהיא התחילה לישון בשמונה בערב. היום בגיל שנה וחצי היא הולכת לישון בין שמונה לתשע בערב וקמה בבוקר בין שבע לשמונה (חוץ משני סופי השבוע האחרונים שבהם היא קמה בתשע - יש!!!) אבל עדיין מדי פעם היא מתעוררת באמצע הלילה בשביל בקבוק וחוזרת לישון. אז עוד קצת סבלנות ואולי להעיר אותו בסביבות אחת עשרה לארוחה ואז הוא ימשוך עד הבוקר...
 

לאה_מ

New member
אני מאד מבינה אותך |פיהוק|

אורי בן שנה ורבע ומאז שהוא נולד יצא לי אולי 3 פעמים לישון לילה רצוף (ומתוכן פעמיים היו בגלל שהוא ישן אצל סבא וסבתא...). אבל בכל זאת, את מתארת ששגיא ישן מ-20:30 עד חצות רצוף, אז למה שלא תלכי לישון ביחד איתו. אני מבינה אותך לגבי התנומות הקצרות ביום, זה מאד מתסכל. אבל כשאת עייפה, אין לך חשק לעשות שם דבר מעייף יותר, וכך בסוף נשארים די סטטיים כל היום, וגם שגיא לא מוציא המון אנרגיה, ונכנסים למעגל קסמים כזה... אני אישית לא נורא בעד שיטות "אילוף" כמו שיטת חמש הדקות והשכלולים שלה למיניהם, אבל אם את מרגישה שאת מתמוטטת, את חייבת לעשות משהו. ועוד דבר - תקראי, תתייעצי, תחשבי, תשוחחי עם חברות, עם בן זוגך - ואל תתחילי כלום עד שאת לא ממש שלמה עם עצמך. בהצלחה!
 

יונית ש

New member
אני נגד אבל יש אומרים שזה עוזר

פשוט לא לגשת. לתת לילד לבכות וכל חמש דקות לראות אם הוא בסדר כלומר להיכנס להרגיע ולצאת. יש המחמירים פחות ועושים את זה שיטת ה שלוש דקות. ובדרך כלל אחרי כמה פעמים הם נרדמים. אבל אצלנו ניסיתי את זה פעם אחת, כאשר ניסיתי ללמד אותה להירדם לבד. לקחתי ילדה מאושרת לישון. גרמתי לה לבכות בכך שלא ניגשתי ואחרי שלוש דקות הרגעתי ויצאתי. והיא בכתה כל כך כן בסוף היא נרדמה. אבל הרגשתי עם זה נורא. למה היא צריכה להירדם ען דמעות ובכי. שעם נדנודים שלי היא נרדמת עם חיוך. ויתרתי מהר מאוד על השיטה. נכון אולי זה לטובתה שיהיו לה הרגלים להירדם לבד. אבל זה לא מתאים לי בכלל. לשיקולך בהצלחה. אני ממשיכה לנענע
 
שיטת החמש דקות..../images/Emo31.gif

אז ככה: נאמר שהילד מתעורר/צריך להרדם.. הרעיון להשאיר אותו במיטה.. לגעת,ללטף...להרגיע..ולצאת מהחדר.. כעבור מספר דקות..(חמש..) לחזור הרעיון הוא שהילד יבין שכשאמא/אבא הולכים הם גם חוזרים..ואף אחד לא נעלם.. בסופו של התהליך המייגע שהילד בוכה/צורח/משתולל הוא מתרגל לזה.. אני נגד אבל כל אחד יעשה מה בא לו..
 

rachell

New member
גם אני ../images/Emo31.gif

ושמעתי את הגירסה שלתת לילד לבכות רצוף בלי לגשת עד שנרדם והרעיון: שאם רוצים "לשבור" אותו או "לאלף" אותו אז שה"עינויי" יהיה חד וקצר ולא בטיפטוף של כל 5 דקות צריך להיות באמת מוכנים ושלמים לפני שמתחילים כל שיטה כזו כי ארחת גם סובלים וגם לא מצליחים לילה טוב
 
אמא´לה ../images/Emo5.gif, מה פתאום?! את הכלבים

שלי לא אילפתי, אז את הילד שלי אני אאלף?! מה אנחנו, בקירקס? אני נגד זה. אני מעדיפה למות מעייפות ולא לתת לשגיא לבכות ולא להיות מאושר. גם אני מעדיפה את שיטת ה"נידנוד ביידים" + דיסק ששגיא אוהב, ולא לתת לו לבכות. מצטערת, לא אצלי בבית, וגם במחיר שפיותי.
 

לאה_מ

New member
../images/Emo45.gifכל הכבוד, סיגל!

אני מצרפת לך קישור לדף מ"באופן טבעי" על שיטות הרדמה. אולי תמצאי שם רעיונות שיעזרו לך. לילה טוב.
 
לאה - תודה../images/Emo70.gif../images/Emo13.gif הכנסתי את האתר

ל"מועדפים". אני מרדימה את שגיא על הידים, בנידנוד, עם דיסק שהוא אוהב ("חיבוקים"), כשאני פוסעת הלוך ושוב, טופחת קלות על ישבנו או על גבו, וממש מתאימה את עצמי לקצב הנעימות. מיותר לציין עד כמה הוא רגוע כשאני עושה זאת. שמתי לב, שמרוב שהוא אוהב את השיטה, הוא נשאר ער על היידים שלי בתנוחת עירסול עוד מס´ דקות לפני שהוא נרדם.
 

לאה_מ

New member
אז נראה לי שמצאתם את השיטה

שמתאימה לכם. מה שנשאר, זה למצוא גם לך זמן לישון. אגב, קראתי פעם רשימה של יונת, שבה היא כתבה על דפוס שינה טבעי של שינה בשתי אשמורות - אשמורת אחת בשעות הערב המוקדמות, אחר כך פרק זמן מסויים של ערות, ואחר כך עוד אשמורת של לפנות בוקר. נשמע ששגיא מתאים לדפוס הזה. זה לא משהו חריג. את יכולה לחפש את זה באתר של "באופן טבעי" (אם לא תמצאי תגידי, ואני אחפש לך כשיהיה לי זמן). בעיקר, חשוב שתדעי שאת לא לבד. התינוקות שישנים לילות שלמים מהיום הראשון הם תמיד אצל אחרים. אז אם את יושבת עם חברות וכולן מספרות איך הילדים ישנים נהדר, את יכולה לספר שגם שגיא ישן מצויין
...
 

michal@gal

Active member
מנהל
אני מבינה שאת נגד אילוף

אבל תנסי לחשוב בהגיון מה קורה אצלכם. שגיא נרדם על הידיים. כשהוא מתעורר בלילה, מה שקורה לכל האנשים והתינוקות מספר פעמים בלילה, הוא לא יודע איך להרדם בחזרה אם את לא לוקחת אותו על הידיים. אז בעצם "אילפת" את שגיא להרדם רק על הידיים. זה באמת מאד נחמד אבל הורג אותך, וגם אותו, כי ילד שלא ישן טוב בלילה הוא ילד פחות רגוע במשך היום, ולכן הוא גם ישן כל כך הרבה פעמים במשך היום, כי הוא לא ישן טוב בלילה. כל המטרה של שיטת 5 הדקות בגירסותיה השונות (ויש הרבה) היא לעזור לילד ללמוד להרדם לבד, ואז כשהוא מתעורר בלילה, הוא חוזר שוב לישון. תחשבי על זה קצת, טוב! אני לא רציתי להשתמש בשיטה הזאת בהתחלה, אבל ההתעוררויות של אופיר הלכו ותכפו, עד שבסוף ישבתי איתו כל הלילה על הידיים כדי שישן בלילה. אני לא צריכה לתאר לך איך אני הרגשתי באותם ימים. אחרי 3 ימים של שיטת 5 הדקות בצורתה המרוככת, הילד התחיל לישון בלילה, ולקום מאושר בבוקר.
 
מיכל - המילה "אילוף" היא קשה

ונוראית. שגיא רגוע במשך היום וגם ישן כמו שתינוק בגילו צריך לישון. אני מכירה תינוקות שישנים הרבה יותר ממנו ביום. ולומר לך משהו לגבי שיטת ה"ידיים"? - אני נהנית ממנה. אלו רגעי האינטימיות הבודדים שלי ושל שגיא. אחד הדברים הבודדים שאהבתי בהנקה הם הרגעים הללו. הרגעים השקטים הללו, כשאנחנו מתבוננים אחד בשני ברוגע ושלווה, והתינוק שלי יודע שאני שם בשבילו, ושהוא יכול להרדם בשקט. אני נהנית מזה. באמת.
 

michal@gal

Active member
מנהל
כל עוד את נהנית מזה, הכל בסדר

גם אני בהתחלה נהניתי להרדים את אופיר על הידיים. אבל בשלב מסוים זה כבר עובר כל גבול, לפחות מבחינתי. הקפצה בלילה כל חצי שעה היא אסון. אחרי שהוא למד להרדם לבד, והתחלתי לישון בלילה, כעסתי על עצמי שלא עשיתי את זה כמה חודשים קודם.
 
אני מסכימה איתך - גם אני הייתי נגד

השיטה ואתמול הייתה אצלי חברה שהסבירה לי בהגיון רב למה השיטה הזו טובה לכל הנוגעים בדבר והיא שכנעה אותי. היום התחלנו עם השיטה וזה עבר די חלק בלי יותר מדי בכי ואני מקווה שזה גם ימשיך כך בלילות הקרובים.
 

michal@gal

Active member
מנהל
../images/Emo13.gif בהצלחה

ההתחלה בדרך כלל קשה, אבל זה שוה את המאמץ.
 
בתגובה לאורית..

אורית כתבה תגובה ארוכה... אורית נראית לי אמא נהדרת ומופלאה, אבל , מה לעשות, קצת לא אנושית.. זה אנושי לחלוטין לרצות לישון כמו בן אדם, להיות ערנית בבוקר, לעשות סקס בכיף ולא תוך כדי שינה... בקיצור, לא כולן מצליחות לתפקד כמו אורית ואני חושבת שדווקא את הנורמלית. לצערי כמו שכבר כתבתיי אין לי בשורות, אלא רק שזה עובר (לפעמים בגיל שנה ולפעמים בגיל שלוש). צריך רק למצוא את השעות הקטנות להשלים שעות שינה...
 
למעלה