אינני מונוגמי

כל יום

New member
ההצעה שלי מאד פשוטה

כל אחד ואחת יפעלו לפי מה שמתאים להם, ושרק ידעו שלכל פעולה יש מחיר.

הנקודה שלי היא שאנחנו לא צריכים להיות השופטים, אלא כל אחד בעניין הזה אדון לעצמו.

פשרה היא מילת המפתח, וכל אחד ייבחר את שלו.
 

חזקוש

New member
לא חידשת, גם כך כל אחד ואחת יכול ועושה מה שרוצה עם ידיעה

שלכול מעשה יש רווח וגם מחיר.
הוא לא שפט אותו אלא תיאר לו מה קורה מנקודת מבט של יועץ
עם ניסיון ממקרים שנתקל כבר, במטרה של טובתו של השואל.
השואל הזה הגיע לכאן למטרה שייעצו לו ומריוס כתב את מה שביקש.
אז מה הבעייה?
מה רצית?
שאנשים יפנו יכתבו יבקשו עצה ולא יענו להם?
 

סנדי120

New member
הבעיה בבגידה שמי שמשלם את מחיר הבחירה הוא הנבגד וללא בחירה

מצידו.
 
מה שאת אומרת נכון גם לגבי פרידה/גירושין

גם שם הצד שלא יוזם משלם מחיר, מבלי לבחור ומבלי ששואלים אותו.
המשפט שהוא אמר זו סתם קלישאה שאין בה שום חידוש.
 
אבל לפחות בפרידה/גירושין הוא יודע מה קורה.

פה הצד שלא יוזם עיוור לגבי החיים שלו עצמו. לא רק שלא נותנים לו לבחור - אפילו לא אומרים לו מה האפשרויות...
 
זה לא קשור לעניין המחיר

אני לא אמרתי שלבגוד זה מוסרי כמו להפרד.
בחיים כולנו עלולים לשלם מחיר של מעשים שאנשים אחרים עושים ללא קשר עם כוונתם טהורה או לא , ולא בהכרח המחיר שנשלם על מעשה שבוצע בכוונה טובה יהיה נמוך יותר.
דברי נאמרו כתגובה לדבריה של סנדי , ויש להתייחס אליהם בהקשרם.
 
אם להתייחס למחיר שמשלמים,

אז בפרידה או גירושין שני הצדדים משלמים מחיר, ובבגידה (ועוד כזאת שבה הבוגד "מצא דרך" לראות אותה כלא בעייתית) - רק אחד, הנבגד. והאמת, הצד שנפרדים ממנו או מתגרשים ממנו לא תמיד משלם מחיר - לפעמים הוא רואה את זה לטובה, ואולי במיוחד אם הפרידה והגירושין הם על רקע בגידה של הצד השני - הוא רואה את זה כשחרור מאדם שחטא לו ושיקר לו.
 
גם בבגידה שני הצדדים משלמים מחיר

בזמן שבוגד נתפס יהיה עליו לשאת במחיר (וזה מה שכל יום התכוון אליו). אם הוא לא נתפס ניתן לומר שגם הנבגד לא משלם מחיר.
 
לא נכון.

הנבגד משלם מחיר בכל רגע שהוא נמצא עם הבוגד החל מרגע הבגידה.
ולמשל, הבוגד בכלל לא חייב להיתפס. הוא יכול להיפרד יום אחד וזהו, בלי שהנבגד יידע מאיפה זה בא לו, כי הוא בכלל לא ידע שהחיים שלו הם לא מה שהוא חושב שהם, ובלי להודות בבגידה אלא סתם למצוא איזה תרוץ. במקום שהבוגד יודה (או ייפרד במקום לבגוד) עשר שנים קודם ויאפשר לנבגד להתחיל חיים אחרים אם הוא מעוניין, למשל. הבוגד שולל ממנו את האפשרות לחיות חיים שאינם חיי שקר, עם מישהו שבאמת אוהב אותו. אפילו אם הנבגד לא יודע עד רגע מותו (כולל) שהוא נבגד, הוא עדיין שילם מחיר של חיים בלי אהבה וחיי שקר.
 
על זה אפשר להתווכח

את מציגה את זה כאקסיומה שהנבגד משלם מחיר בכל רגע החל מרגע הבגידה אבל זו רק דעה אישית שלך. יש הרבה אנשים שהיו מעדיפים לא לדעת על סטוץ או משהו קצר שנגמר.
לגבי בוגד שמחליט להפרד- זה מחזיר את מה שאמרתי לגבי פרידה. ברגע שמישהו מחליט להפרד (ביחוד שהוא לא מספר על הבגידה) זה לא רלוונטי מה סיבת הפרידה.
 
זה שהם מעדיפים לא לדעת לא אומר

שהם לא משלמים מחיר על כך שזה קורה ונסתר מהם - רק שהם מעריכים שהמחיר היה גדול יותר לו הם יודעים. כך או כך, מרגע הבגידה הם משלמים מחיר.
ולא חייבת להיות פרידה כדי שתהיה פגיעה - כמו שכתבתי בסוף, גם אם לא נפרדים ורק חיים חיי שקר חסרי אהבה - הנבגד משלם מחיר. גם אם הבוגד חושב שהוא מצליח להעמיד פני אוהב, אלה חיים שונים (ופחות טובים) מאשר חיים של אהבה אמיתית, וחיים שאינם חיי שקר.
 
הצד הבוגד משלם מחיר אחר

בהנחה שהוא שואף ליושר ולכנות, הוא ( הצד הבוגד ) נאלץ לשקר / להכחיש את האמת. וזה דבר שעלול לגרום לנקיפות מצפון.
רוב האנשים בעולם, אנשים מצפוניים.
לא כולם פסיכופטים.
 
לא בדיוק. אתה יכול להיות אדון לעצמך

בדברים שלא נוגעים לאחרים. הבגידות שלך לא נוגעות לנו, ואין לנו סיבה לשפוט אותך - למי שהן כן נוגעות הן לאשתך, שאתה לא מאפשר לה לדעת מה קורה בחיים של עצמה ולקבל החלטות בהתאם. אתה חד וחלק דופק את האדם שנשבעת לו אמונים, ושפועל תחת ההנחה שאתה מקיים מה שהבטחת לו. אם אתה לא עושה את זה, היא צריכה לדעת כדי לקבל את ההחלטות שנכונות עבורה בחיים שלה. ההתנהגות שלך אכזרית כלפיה. אולי היא מוכנה להסכים לנישואים פתוחים, למשל, או סתם מוכנה שתשכב עם אחרות. ואולי לא. אתה שולל ממנה את האפשרות לבחור בחיים שמתאימים לה, כי אתה משלה אותה לגבי החיים שיש לה.
 

כל יום

New member
החיים האידיליים והמושלמים פשוט

כפי שאת מנסה לשרטט פשוט לא קיימים.

פגישה אינטימית חיצונית לנישואין יכולה לתת זריקת עידוד דווקא למערכת החוקית. שמחה וחיוך שפגישה כזו מעוררת תשרה גם על מערכת אחרת.

נכון, זהו משחק באש, אבל החיים לפי כל הכללים והחוקים יכולים להרוג אדם מרוב משעמום.
 
כן, כן, מעולה. זו הדרך לשפר את המערכת החוקית -

לחייך כי בדיוק שכבת עם מישהי אחרת. הזוי.
 
מי שלא מתאים ממש לא חייב.

אני מכירה אנשים לא מעטים שהעדיפו לא להינשא ולא להתחייב לאישה אחת (או לגבר אחד). אפשר גם לסכם מראש על מערכת נישואים פתוחה. אבל לרמות בן או בת זוג שבטוחים שהם במערכת יחסים מונוגמית ובכך בסיכוי גדול להביא להרס בסופו של דבר להרס חייהם זה כבר עניין אחר לגמרי. שלא לדבר על מחלות המין הפוטנציאליות שמסכנים בהן את החפים או החפות מפשע.
 
למעלה